טילי 'ספייק' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות 'רפאל'
בזמן שמדינות שונות מחפשות דרכים לאתגר את התעשיות הביטחוניות הישראליות, איכות הטכנולוגיה הישראלית מביאה את לוקהיד מרטין להציג לצבא ארה"ב מערכות של רפאל. בה־בעת, גרמניה מגיעה לשיא יצוא ביטחוני חדש, וטורקיה ממשיכה לשפר את המל"טים מתוצרתה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
לוקהיד מרטין תספק לצבא ארה"ב את הטילים של רפאל
הענקית הביטחונית האמריקאית לוקהיד מרטין הציגה בהצלחה לצבא ארה"ב את טילי הנ"ט מדגם ספייק NLOS (Non-Line-of-Sight) של רפאל, כחלק מעסקת לפיתוח ובחינה של חימושים מונחים מדויקים. הטילים שוגרו מרכב ממוגן אמריקאי בבסיס במדינת יוטה, ופגעו בשלוש מטרות. לאחר מכן, צבא ארה"ב גם בחר באותם טילים. "ספייק NLOS מאפשר יכולת פגיעה ישירה וארוכת טווח, תוך כדי תמרון", הסביר מנהל תוכנית מערכות הטילים של לוקהיד מרטין, קייסי וולש.
ספייק NLOS מהווה את הדור השישי של סדרת טילי הנ"ט של רפאל, שנחשבת למבוקשת ביותר בעולם. כ־50 אלף טילי ספייק מכרה רפאל, וכ־10 אלף מתוכם נורו בשדות הקרב והניסויים. כ־42 מדינות שונות משתמשות בטילי ספייק, כ־20 מהן מברית נאט"ו.
ספייק NLO מיועד לטווחים של 32 ק"מ בשיגור מהקרקע, או 50 ק"מ בשיגור מפלטפורמה אווירית, וניתן לשגר אותו מ־45 פלטפורמות שונות באוויר, בים וביבשה. הטיל מסוגל לנווט מסביב ומעבר לאיומים, כדי לפגוע בהם בצורה היעילה ביותר. ספייק NLOS כולל חיפוש וקישור נתונים אלחוטי שמאפשר למפעיל לשנות או לבטל משימה במהלכה, כשהשת"פ עם לוקהיד מרטין כולל הטמעה ברכבים טקטיים קלים של אושקוש ומסוקי אפאצ'י.
הודו מתכננת רכש טילים משמעותי מישראל
כארבעה חודשים חלפו מאז ההסלמה האחרונה בין הודו לבין פקיסטן, וכעת חיל האוויר ההודי מתכנן רכש נרחב של טילי אוויר־קרקע מדגם רמפייג' הישראלי. כך מדווח באתר אינדיה טודיי. ההודים משתמשים באותם טילים ממטוסי סוחוי 30 ומיג 29, כאשר שביעות הרצון ההודית כה גדולה מהתוצאות של הטילים עד שהם בוחרים לבצע את הרכש בהליך מכרזי מהיר.
הודו היא המובילה במפת לקוחות התעשיות הביטחוניות של ישראל. בין השנים 2024-2020 - ניו דלהי הייתה היבואנית העיקרית, עם כ־34% מהסחורות. כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). במהלך מבצע סינדור מול פקיסטן, טילי רמפייג' פגעו בבסיסי חיל האוויר הפקיסטני. את אותם טילים מייצרות בצוותא תעש מערכות, שהיא חברה־בת של אלביט, מפעל מל"מ של התעשייה האווירית וחברת תומר.
רמפייג' הוא בעל טווח של כ־250 ק"מ, מדויק מאוד, אבל הטווח שלו עומד על כ־250-150 ק"מ - מה שמסכן את מטוסי הקרב ההודיים מול מערכות ההגנה הפקיסטניות מתוצרת סין. על כן, לפני כחודשיים דווח כי ההודים רוצים גם לרכוש את אייר לורה בעל הטווח של כ־400 ק"מ, ובאמצעותו יכולים מטוסי קרב לפגוע במטרות - מבלי לסכן את עצמם מול מערכות הגנה אווירית מתקדמות.
אייר לורה שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים. הטיל שוקל כ־1,600 ק"ג, טס במהירות סופר־סונית, ומשתמשת בניווט לווייני מוגן שיבושים. אחד היתרונות הבולטים בו הוא שיטת "שגר ושכח", קרי משגרים אותו למטרה - ולא צריך להנחות אותו לאורך הדרך. ראשי הנפץ שלו מגוונים, ויכולים להיות מיועדים לפגיעה במטרות רכות או בבונקרים. עם הטווח של כ־400 ק"מ ורדיוס פגיעה של כעשרה מטרים בלבד, צפוי לאפשר להודו לפגוע בכל בסיס פקיסטני.
החברה הישראלית הקטנה שמשיקה כלי שיט בלתי מאוישים
חברת סקאנה רובוטיקס הישראלית, שייסדו יוצאי יחידות מיוחדות של חיל הים ומומחי רובוטיקה, השיקה השבוע שני אמצעים אוטונומיים חדשים מתוצרתה: הכשב"ם (כלי שיט בלתי מאויש) בול שארק, והכצב"ם (כלי צולל בלתי מאויש) סטינגריי. בול שארק נועד למשימות טקטיות, שכוללות איסוף ותצפיות. כושר הנשיאה שלו עומד על 150 ק"ג, והוא יכול לשמש כתחנת תקשורת בין אמצעים ימיים שונים במרחב, למשל צוללות וספינות.
סטינגריי הוא אמצעי מסקרן במיוחד, שהרי מדובר למעשה בכצב"ם מתאבד, שנועד לפגיעה בצוללות, או להגנה מפני מתקפות תת־מימיות. הוא כולל מערכות ניווט אוטונומיות, יכולת עגינה בקרקעית, ופעילותו שקטה במיוחד. הסוללה שלו מספיקה ל־24 שעות, וניתן להאריכה עם מודול סוללות. את הכצב"ם ניתן להוציא לפעילות מעמדה בקרקעית, מצוללות, ומספינות סיור.
מהחברה נמסר כי היא כבר קיבלה הזמנות לאמצעים שלה, וכעת היא פונה לייצור המוני - ולחיפוש שותפים בינלאומיים.
רפאל חתמה על הסכם עם חברה מדרום קוריאה
רפאל וחברת Hyundai Rotem Corporation (HRC) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי, במסגרתו תשולב מערכת מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית היחידה בעולם, על הטנק הקוריאני K2 ועל פלטפורמות עתידיות נוספות.
ההסכם, שנחתם במסגרת תערוכת MSPO 2025, מסמן שלב חדש בשיתוף הפעולה הביטחוני בין קוריאה לישראל הכולל ייצור, שיווק, התאמה מקומית וליווי מלא לאורך כל חיי המערכת - הן עבור צורכי צבא קוריאה והן עבור לקוחות נוספים בעולם. גורמים בתעשייה מציינים כי השותפות צפויה לחזק את מעמדו של טנק ה-K2 במכרזים בינלאומיים, במיוחד באירופה, שם קיים ביקוש גובר לטנקי קרב מתקדמים.
"ההסכם עם יונדאי רותם הוא צעד משמעותי בדרך לחיזוק שרידותם של טנקי הקרב המתקדמים בעולם", אמר צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל. "אנו משלבים בין הניסיון המבצעי העשיר של ברפאלעם היכולות התעשייתיות והטכנולוגיות של קוריאה, על מנת לספק פתרונות הגנה מתקדמים לשדה הקרב העתידי המתפתח".
ב-Hyundai Rotem ציינו כי מדובר בפעם הראשונה בה תותקן מערכת ההגנה האקטיבית מעיל רוח על פלטפורמה קוריאנית. "מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההגנה של טנק ה-K2", אמר היונג-ג’ון ג’ו, סמנכ"ל בכיר וראש מרכז המו"פ לפתרונות הגנה ב-Hyundai Rotem. "שתי החברות ישתפו פעולה בהטמעה מלאה של המערכת, כך שתותאם באופן ייחודי ל-K2 ותאפשר בעתיד התאמה ללקוחות נוספים ברחבי העולם".
בזכות אוקראינה: היצוא הביטחוני הגרמני הגיע לשיא
ממשלת גרמניה אישרה בשנת 2024 יצוא ביטחוני בהיקף שיא של 12.8 מיליארד אירו, כ־64% מתוכו לאוקראינה (כ־8.15 מיליארד אירו). בה־בעת, שווי האספקות ב־2024 הגיע אף הוא לשיא של 13.37 מיליארד אירו. בסך־הכול, כ־86% מאישורי היצוא הביטחוני של ממשלת גרמניה היו למדינות האיחוד האירופי, ברית נאט"ו ושותפות כמו אוקראינה, סינגפור וקוריאה הדרומית.
לגבי ישראל, נתונים רשמיים שהעניק משרד המסחר הגרמני בעקבות שאילתא, הצביעו כי החל מ־7 באוקטובר 2023 ועד 13 במאי 2023, גרמניה אישרה יצוא ביטחוני לישראל בסך 485 מיליון אירו. הצעד של הקנצלר פרידריך מרץ מהחודש שעבר להטיל אמברגו נשק לגבי אמל"ח "שמשמש בעזה" פחות משמעותי לישראל, שבבסיס הסחר הביטחוני עמה עומדות הצוללות שלא רלבנטיות לרצועה.
את עיקר היצוא הביטחוני הגרמני תופסים רכבים משוריינים, אבל אחריהם גם ספינות מלחמה, טילי טורפדו, מערכות טילים וחימושים. לצד זאת, סך בקשות היצוא הכולל שסירבה להן ממשלת גרמניה ב־2024 עמד על 62, ממדינות כדוגמת פקיסטן, מלזיה ותאילנד. לפחות לפי שעה, מסתמן כי גם ב־2025 תהווה אוקראינה את יעד היצוא הביטחוני העיקרי של גרמניה, לאחר שעמדה במקום הראשון בשנתיים החולפות.
ההתקדמות הטכנולוגית החדשה של תעשיית המל"טים הטורקית
התעשייה האווירית הטורקית השלימה ניסוי מוצלח בהמראת המל"ט "שימשק-K" בסיוע רקטה (RATO). המל"ט שכלל הייצור שלו מתבצע על בסיס טכנולוגיות טורקיות, יכול לשמש הן כבימוי אויב והן כחימוש משוטט (מל"ט מתאבד). שיפור יכולות השיגור של המל"ט חשובות לטובת גמישות ויכולת הפעלה מהירה, בעזרת טכנולוגיית ה־RATO.
שימשק-K מהווה גרסה מחודשת לסדרת שימשק שהחלה ב־2012. אורכו כ־2.4 מטרים, מוטת הכנפיים כ־1.5 מטר, ומשרד ההמראה המקסימלי עומד על 83 ק"ג. הוא יכול לשאת מערכות וחימושים במשקל כ־18 ק"מ. מהירותו המקסימלית עומדת על כ־0.63 מאך (כ־770 קמ"ש), הוא יכול לפעול בגובה עד 25 אלף רגל, טווח תקשורת הנתונים שלו עומד על 150 ק"מ, וטווח הפעולה על 500 ק"מ.
עד עתה, מל"טים מסדרת שימשק היו משוגרים ממערכות אוויריות, או מרכבים שהיו משגרים תוך כדי נסיעה. RATO מספק יכולת לשגר ממיקום סטטי, בין אם הוא ביבשה ובין אם הוא בים. בדרך זו, ניתן להגביר גם את ההפתעה בקרב האויב, עם שיגורים מטווחים קצרים במיוחד, שיקשו על תגובת מערכות הגנה אווירית.
מסע הרכש הביטחוני של יפן
משרד ההגנה היפני הגיש בקשת תקציב ביטחון לשנה הפיסקלית 2026, בסך כ־59.9 מיליארד דולר (8.8 טריליון ין), שנועד לרכש ביטחוני נרחב בתחומים שונים - בעקבות המתיחות הגוברת במרחב אסיה־פסיפיק מול סין. בבסיס תכנון הרכש מעמידים טוקיו רצון ליצירת מערך הגנה מתקדם מבוסס מערכות בלתי מאוישות. אלו מיועדות לכלול, בין השאר, כלי טיס בלתי מאוישים לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, וכן כלי שיט בלתי מאוישים ואף כלים צוללים בלתי מאוישים.
מי שניכר כי מעוניינת מאוד להשתלב במסע הרכש של טוקיו היא התעשייה האווירית שלפי דיווח באתר דיפנס בלוג, הציגה ביפן את המל"ט הרון MK II. זהו מל"ט שנועד לטווח בינוני ושהייה ממושכת שבו, לדוגמה, השתמשה ישראל במבצע עם כלביא מול איראן. הוא מסוגל לשמש למשימות שונות, בהן איסוף ולוחמה אלקטרונית.
ברכש של מערכות בלתי מאוישות בלבד, היפנים מתכננים להשקיע כ־880 מיליון דולר. בד־בבד, טוקיו מעוניינת להשתמש בחלק מתקציב הביטחון לקניית מטוסי תדלוק מדגם KC-46, ואף מטוסי קרב מסדרת F-35 נוספים. אלו כוללים במקרה היפני הן את דגם F-35A שנועד לנחיתה קונבנציונלית והן את דגם F-35B שנועד למסלולים קצרים.