המדינה המפתיעה שרוכשת את מערכת הדגל של אלביט

בזמן שאלביט משלימה חוזה ביעד קשה במיוחד באמריקה הלטינית, ארה"ב בוחרת להעתיק מל"טים מתאבדים דווקא מאיראן, וטורקיה מרחיבה את נוכחות המל"טים שלה במזרח התיכון • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת PULS - משגר רקטות ארטילרי רב-תכליתי של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות
מערכת PULS - משגר רקטות ארטילרי רב-תכליתי של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המוצרים הביטחוניים מתוצרת ישראל ממשיכים להיות מבוקשים ברחבי העולם, תוך שאלביט משלימה חוזה ביעד קשה במיוחד בזמן המלחמה. בה בעת, ארה"ב בוחרת להעתיק מל"טים מתאבדים, דווקא מאיראן, וטורקיה מרחיבה את נוכחות המל"טים שלה במזרח התיכון. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.

אירופה, גרמניה וארה"ב: עסקאות נשק חדשות לישראליות
מול צרפת וטורקיה: האם ישראל תזכה במכרז הענק למכירת לוויין?
הפעלת הכור הראשון מתעכבת, וברחוב הטורקי כבר רוצים להתקדם לנשק גרעיני

אלביט משלימה חוזה ראשון מסוגו באמריקה הלטינית

אלביט היא חברה ביטחונית גדולה בקנה־מידה גלובלי, אך בדומה למקבילות הישראליות, אמריקה הלטינית אינה יעד עיקרי למוצריה - במיוחד במהלך מלחמת "חרבות ברזל" שבה ממשלות מקומיות מציגות מדיניות אנטי־ישראלית. עם זאת, גם בתקופה הנוכחית לכל כלל יש יוצאת מן הכלל, וזו פרו. זו הפכה למדינה הדרום־אמריקאית הראשונה שרוכשת את מערכת PULS של אלביט, במסגרת חוזה ראשוני בסך כ־60 מיליון דולר. בהליך המכרזי גברה אלביט על רוקטסאן הטורקית שהודחה בשלב מוקדם בשל אי־עמידה בדרישות, ובשלב הסופי קיבלה ציון של 100/100, לעומת נורינקו הסינית שקיבלה ציון של 92.

PULS היא מערכת שמספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, בין אם גלגליים ובין אם זחליים, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עמו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ.

אלביט משתפת פעולה במהלך עם חברת FAME המקומית, כשכעת שתי החברות יפנו למשא־ומתן הסופי עם משרד ההגנה הפרואני. הייצור המשותף שצפוי בחלקו להתבצע על אדמת פרו משקף מגמה גלובלית שבה מדינות שרוכשות מערכות זרות, דורשות העברת ידע ויצירת משרות מקומיות. בדרך זו, הן מקוות כי בבוא העת יוכלו גם בעצמן לפתח מערכות מתקדמות.

ארה"ב מעתיקה מל"טים מתאבדים מאיראן

ארה"ב השיקה לאחרונה את החימוש המשוטט (המל"ט המתאבד) לוקאס (LUCAS - Low-Cost Uncrewed Combat Attack System), שלכל הפחות שואב השראה משאהד 136 האיראני הזול, שבאמצעותו התבצעו מתקפות רבות נגד ישראל במלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא". את הכלי בעל העלות הנמוכה יחסית שלא מאפיינת את התעשייה הביטחונית האמריקאית פיתוח בחברת "ספקטרוורקס" מאריזונה.

מזכיר ההגנה פיט הגסת' צפה בעצמו בחימוש המשוטט, שכבר השלים את הליך הבחינה ומוכן לייצור המוני. את הכלי שיצרו ספקטוורקס יכולים להוציא לפעולה ממשגר שנמצא על גבי משאיות או המראה בסיוע רקטה (RATO). החימוש המשוטט שנקרא FLM 136 בעל משקל של כ־600 ק"ג ויכול לפעול בגובה עד 5.5 ק"מ. מוטת הכנפיים שלו דומה מאוד מאוד לשאהד 136, כ־3-2.5 מטר.

בה בעת, ניכר כי ארה"ב פועלת להרחיב גם את יכולות ההגנה האווירית שלה מול כלי טיס בלתי מאויישים. במסגרת זאת, צבא ארה"ב העניק לחברת אפירוס, שמתמחה במערכות מיקרו־גל, חוזה בסך כ־43.5 מיליון דולר. מיקרו־גל הוא אחת הטכנולוגיות החמות בתחום ההגנה האווירית, לצד מערכות הלייזר. אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים אלו מנטרלים באמצעות מיקרו־גל רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב. בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו. זאת, בניגוד ללייזר שמיירט בטור.

טורקיה מרחיבה את נוכחות המל"טים שלה במזרח התיכון

כווית השלימה את תהליך המבצוע של מל"טים מדגם בייראקטר TB 2 מתוצרת בייקאר הטורקית, לחיל האוויר שלה. מבצוע המל"טים הטורקיים הפך לחגיגה של ממש בכווית, שבה הגיעו לבסיס סאלם אל־סבאח בכירים רבים, בהם שר ההגנה עבדאללה אל־סבאח ומייג'ור גנרל סבאח אל־סבאח, סגן הרמטכ"ל המקומי.

ההחלטה לרכוש בייראקטר TB 2 התקבלה ב־2023, עת כווית סגרה חוזה לרכש מל"טים תמורת כ־367 מיליון דולר. עתה, שר ההגנה הכוויתי הסביר כי צירוף המל"טים נובע מהחזון הביטחוני המקומי להגביר את המוכנות הצבאית של המדינה המפרצית הקטנה. במהלך האירוע, הציגו המקומיים את יכולות התצפית, האיסוף והסיוע האווירי של המל"ט מתוצרת טורקיה.

קודם לכן, מפעילי מל"טים כוויתים העבירו תקופת הכשרה בטורקיה, בבסיס האימונים של חברת בייקאר. הלחץ הכוויתי לשפר את יכולות המל"טים שלהם ולא להותיר אותם מאחור הביא לסיטואציה שבה הם לא הקדישו תשומת־לב רבה בהעברת ידע למשק המקומי. בצל זאת, שר ההגנה הסביר כי קיים צורך רב להגביר את הידע ויכולות האימון של צוותים מקומיים.