הפעלת הכור הראשון מתעכבת, וברחוב הטורקי כבר רוצים להתקדם לנשק גרעיני

טורקיה עומדת להפעיל בקרוב את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה שלה "אקויו" שבמחוז מרסין, מרחק כ־400 ק"מ בלבד מישראל. עם זאת, בצל השפעות הישגי מבצע "עם כלביא" של ישראל נגד איראן, מבצבצים סימנים רבים שלפיהם אנקרה לוטשת עיניה לנשק גרעיני, הבולט שבהם הוא סקר שמצביע על כך שמרבית הציבור הטורקי תומך בהחזקת איום צבאי אטומי.

● טראמפ יפרוש מאונסק"ו: "הטיה מתמשכת נגד ארה"ב וישראל"
● כותרות העיתונים | "ריגול למען המוסד": מאות אזרחים איראנים נעצרו אחרי מבצע "עם כלביא"

את הסקר ביצע בתחילת החודש מכון "ריסרץ' איסטנבול", והוא פורסם באתר "מידל איסט איי" - שמזוהה עם ציר האחים המוסלמים ולא מרבה לפרסם תכנים שמעמידים את הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן בסיטואציות לא נעימות. אף שטורקיה חברה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), מה שאוסר עליה לפתח, לרכוש או לבחון נשק גרעיני, 71% מבין 2,000 המשיבים אמרו שהם חושבים שהיא "צריכה להתחיל לפתח" נשקים גרעיניים. 18% בלבד התנגדו.

סוגיה מעניינת היא תחושת הביטחון הציבורית בתעשייה הביטחונית המקומית. כמעט מחצית מהמשיבים לסקר הביעו ספק ביכולת מערכות ההגנה האווירית המקומיות לעמוד במתקפה. בד־בבד, 72% פקפקו באפשרות שחברות ברית נאט"ו יגנו על טורקיה אם תותקף.

ארדואן עצמו מרבה "לשחק" בכלל המגרשים הדיפלומטיים בניסיון להגשים את האינטרסים שלו. זה השתקף במיוחד בהסלמה האחרונה בין מעצמות הגרעין הודו ופקיסטן, כשהראשונה השתמשה באמל"ח ישראלי בהיקף נרחב ואילו הפקיסטנים השתמשו באמצעים מתוצרת טורקית.

פקיסטן, שמחזיקה בכ־170 ראשי קרב גרעיניים להערכת מכון שטוקהולם למחקרי שלום, עשויה להיות מועמדת בולטת להעברת ידע צבאי גרעיני לאנקרה. בעיתוי מעניין למדי, תאגיד השידור הציבורי של טורקיה ואחת מזרועות התעמולה המשמעותיות ביותר של ארדואן, פרסם כתבה נרחבת שמחמיאה לפקיסטנים, תוך יצירת הקשר ברור למלחמת ישראל־איראן. "פקיסטן הימרה על הכל - סיוע, בריתות, ואפילו בידוד - לצורך יצירת פצצה גרעינית", נאמר בכתבה. "זה הפך אותה ליעד עבור ישראל והודו, והציב אותה בעמדת המעצמה הגרעינית המוסלמית הראשונה".

כל האחריות על רוסיה

הבעיה המהותית של אנקרה היא הבחירה להטיל את מלוא האחריות על הקמת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה שלה על רוסאטום, התאגיד הרוסי הממלכתי לאנרגיה אטומית. הרוסים החלו בדצמבר 2017 את בניית תחנת הכוח אקויו שמיועדת להיות בעלת ארבע יחידות של כ־1,200 מגה־וואט כל אחת. 4,800 מגה־וואט אמורים לתת מענה לעשירית מצריכת החשמל הטורקית שמתבססת, בעיקר, על דלקים פוסיליים ממקורות חיצוניים, אבל עד עתה אפילו לא אחת פעילה.

ההשלכות על המשק הטורקי גדולות, בראש ובראשונה בהיבט התזרימי. מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחאצ'ב, סיפר לפני כשנה שעלות הקמת המתקן צפויה לעמוד על 25־24 מיליארד דולר. אז העריך שההפעלה של היחידה הראשונה תתבצע ב־2024, מה שלא קרה. בספטמבר אשתקד, נתקלו הטורקים בבעיה מפתיעה נוספת: ממשלת גרמניה אסרה על תאגיד סימנס לספק רכיבים משמעותיים לתחנת הכוח הגרעינית.

בעת שלוחות הזמנים כבר בפיגור של שנתיים, נדרש שר החוץ הטורקי הקאן פידאן לטפל בציר המדיני בבעיה משמעותית אף יותר: עיכוב קריטי של 7 מיליארד דולר במימון המיזם, שאותו העלה בפגישה שהתקיימה לפני כחודשיים בקרמלין עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר החוץ סרגיי לברוב.

מתי יזרום החשמל?

בתקשורת הפרו־ארדואנית טוענים שהבדיקות של היחידה הראשונה בתחנת הכוח יתבצעו בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה. הדבר מעכב, כמובן, את קידום יחידות 4־2. "עד תום השנה, נתחיל בשלב הבדיקות ונזרים חשמל ראשוני מאקויו", הכריז ארדואן לפני כחודשיים. לדבריו, כלל היחידות יפעלו במלוא העוצמה עד 2028.

מנגד, יו"ר החברה הבת הטורקית של רוסאטום, אנטון דדוסנקו, אמר לאחרונה לסוכנות הידיעות בלומברג שחשמל יוזרם מאקויו רק ב־2026. לפי הערכות שפורסמו ב־BNE, במוסקבה דורשים הקלות מהרשויות בטורקיה, בהן ניכוי מס במקור. בהשפעת אי ההסכמות, דווח החודש בבלומברג שהתאגיד הרוסי לאנרגיה אטומית מנהל משא־ומתן למכירת כ־49% מהחזקותיו באקויו. "ככל שנתקרב להפעלת היחידה הראשונה, יותר משקיעים יגיעו", אמר דדוסנקו, אף שניסיון מכירה קודם נכשל ב־2018.

בסיכומו של דבר, טורקיה נכווית מהתלות במוסקבה. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מפברואר, המזכירות המשפטית האמריקאית מנעה העברה של יותר מ־2 מיליארד דולר מג'יי.פי מורגן לבנק זיראאת הטורקי, לטובת עתודות מימון מיזם אקויו, בשל חשש להפרת סנקציות נגד מוסקבה.

עיכובים נוספים צפויים בשל צניחת היקף כוח האדם בתחנת הכוח מכ־12 אלף לכ־3,000 פועלים בלבד. זאת, כך לפי דיווח מהשבוע שעבר של אתר "סוטה" הרוסי האופוזיציוני, מאחר שהפועלים הרוסים לא קיבלו שכר כבר חודשיים.