חתימה על הסכם הגנת השקעות בין ישראל להודו / צילום: משרד החוץ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם היום (ב') בניו דלהי על הסכם הגנת השקעות בין ישראל להודו - הראשון מסוגו שהודו חותמת עם מדינת OECD. הביקור מתקיים ברקע מתוח של יחסי סחר סוערים בין הודו לארה"ב, כשישראל נדרשת לנווט בעדינות בין נאמנותה לוושינגטון לבין השאיפה לחזק קשרים כלכליים עם כלכלה מהצומחות ביותר בעולם.
● הפרדוקס האמריקאי: ענקיות ההייטק מהמרות על הודו, טראמפ נגדה
● טראמפ דוחק את הודו לפינה, וזה עלול לעלות לו ביוקר
הביקור מגיע בעיתוי של הסלמה ביחסי ארה"ב-הודו תחת נשיאות דונלד טראמפ, שהטיל בשבועות האחרונים מכסים בשיעור של 50% על יבוא מהודו - בין הגבוהים ביותר שהטיל על כל מדינה. המכסים, שכוללים 25% בסיסי ועוד 25% עונשי על רכישת נפט רוסי, מאיימים על יחסי סחר דו-צדדיים בהיקף של 212 מיליארד דולר שנתיים.
במשרד האוצר סבורים כי החיבוק מהודו לא יערער את יחסי ישראל-ארה"ב. הביקור המדיני מתואם עם משרד החוץ, ונושא הרגישויות הגלובליות נבדק ונשלל גם במסגרת פגישה מקדימה של שגריר הודו לישראל בלשכתו של סמוטריץ'. ככל הידוע, גם האמריקאים עודכנו מראש על הכוונה לחתום על ההסכם בין המדינות.
ליבת הביקור הוא חתימה על הסכם הגנת השקעות הדדי. ההסכם יוצר מסגרת רגולטורית יותר וודאית ונוחה למשקיעים משתי המדינות, כשהעיקרון המנחה הוא אי-אפליה של משקיעים זרים מול משקיעים מקומיים.
ההסכם מחליף את ההסכם הישן שנחתם בין המדינות בשנת 1996, אשר בוטל ב-2017 כחלק ממדיניותה של הודו לביטול הסכמי השקעות קיימים. במקביל, נמשך המשא-ומתן ארוך-השנים בין שתי המדינות לחתימה על הסכם סחר חופשי.
נתוני המסחר בין המדינות מעידים על פוטנציאל גדול להעמקה. על-פי נתוני משרד הכלכלה, הסחר הדו-צדדי עם הודו בסחורות ובשירותים עמד בשנת 2024 על 3.1 מיליארד דולר, כאשר ישראל ייצאה להודו סחורות בשווי 1.15 מיליארד דולר וייבאה ממנה 1.13 מיליארד דולר.
תחומי היצוא המרכזיים של ישראל להודו כוללים מכונות ומיכון חשמלי ומכני (63% מהיצוא), כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות (15%) ומכשור אופטי ורפואי (8%). בכיוון ההפוך, ישראל מייבאה מהודו בעיקר מכונות ומיכון חשמלי (25%), כימיקלים (13%) ומתכות בסיס (9%).
מעבר לרכישה המוכרת של חברת אדאני ההודית את נמל חיפה, בשנים האחרונות קיימות השקעות נוספות של חברות הודיות בישראל. "יש כאן נוכחות לא קטנה של חברת טאטא ההודית לדוגמה, בעיקר בתחומים שקשורים לשירותים עסקיים. ההודים נותנים תמיכה למערכות פיננסיות בישראל ומחפשים להרחיב את זה", מסרו גורמים באוצר.
השלכות גאו-פוליטיות
המתח הנוכחי בין ארה"ב להודו מקורו ברכישות הנפט הרוסי של הודו, שזינקו מ-1% לפני המלחמה באוקראינה ל-37% כיום. המתח דוחף את הודו לחזק קשרים עם סין ורוסיה, כאשר מומחים מעריכים שהאמון בין הודו לארה"ב נמצא בשפל של כל הזמנים. בהקשר זה, החיזוק של הקשרים הכלכליים עם ישראל נתפס כחלק מאסטרטגיה הודית לגיוון השותפויות הכלכליות.
מבחינה ישראלית, העמקת היחסים עם הודו מתאימה לאסטרטגיה של פיזור סיכונים וחיפוש אחר שווקים חלופיים לאירופה. בימים אלה, כשמדינת ישראל מקבלת כתף קרה ממדינות אירופה, באוצר מרגישים צורך קריטי לבחון שווקים נוספים.
הביקור הנוכחי מהווה המשך לסדרת ביקורים הדוקים בין המדינות בשנים האחרונות, כולל ביקור ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל ב-2017 וביקור הגומלין של בנימין נתניהו בהודו ב-2018. הביקור כעת צפוי להימשך מספר ימים ויכלול פגישות עם שרת האוצר ההודית ועם גורמים פיננסיים במומבאי.
שר האוצר סמוטריץ' מסר כי "ההסכם עליו חתמנו מבטא את החזון המשותף שלנו לפיתוח כלכלי חדשני ובטוח. זהו צעד אסטרטגי שיפתח דלתות חדשות למשקיעים ישראלים והודים כאחד, יחזק את היצוא הישראלי ויעניק לעסקים משני הצדדים ודאות וכלים להתפתח בשווקים הצומחים ביותר בעולם. הודו היא מעצמה כלכלית מתפתחת, ושיתוף-הפעולה עמה הוא הזדמנות אדירה עבור מדינת ישראל".