ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke
הכותב הוא המשנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט
ב־11 באוגוסט הודיעה קרן העושר של נורבגיה (NBIM) על סיום ההתקשרות עם מנהלי נכסים בישראל ועל מכירת החזקותיה ב־11 חברות ישראליות. אומנם הקרן הנורבגית היא שחקן קטן יחסית בשוק המקומי, אך אחד החששות שעלו היה שהמהלך יוביל סחף מכירות מצד קרנות נוספות.
אלא שההחלטה הנורבגית לא הייתה הראשונה: קדמו לה צעדים דומים מצד קרן הפנסיה הדנית, קרן העושר של אירלנד, קרן הפנסיה של עובדי הבריאות בהולנד, קרן הפנסיה הגדולה במגזר הפרטי בבריטניה (USS) ואחרות.
● ביל אקמן בראיון בלעדי לגלובס: "מתכנן להשקיע עוד מיליארד דולר בישראל"
● היחסים מידרדרים: האם ישראלים שמשקיעים בקרנות איריות צריכים לחשוש?
הסחף כבר התחיל
אפשר להגיד שה"סחף" כבר בעיצומו, אך מחזורי המסחר בתל אביב דווקא זינקו ושברו שיאים, כשבמחצית הראשונה של השנה השקעות הזרים לבדם בבורסה הגיעו לנטו של כ־9.5 מיליארד שקל, ועד 14 באוגוסט גויסו בקווי מימון פרטיים עוד 5.1 מיליארד דולר - יותר מההשקעות שנרשמו בשנת 2024 כולה (4.8 מיליארד דולר).
התפתחות מעניינת יותר היא שכל מניה שהקרנות האלה מכרו דווקא זינקה. כך למשל, ב־18 ביולי הודיעה קרן העושר של אירלנד על מכירת החזקותיה ב־Tripadvisor וב־Expedia בשל פעילותן בשטחים הכבושים. שתיהן נסחרות כיום קרוב לשיא של כל הזמנים. דוגמה נוספת היא החלטת קרן הפנסיה הדנית, בפברואר 2024, למכור את מניותיה בבנקים הישראלים - ומאז זינק מדד הבנקים ביותר מ־100%. כלומר, החרמות לא פגעו בביצועי השוק.
השיעור של בוראט?
מהלכי הקרנות זכו לסיקור תקשורתי בינלאומי נרחב, וברויטרס למשל פורסמו מאז תחילת המלחמה לפחות שבע כתבות בנושא.
מחקר בשם "Media Coverage and Stock Liquidity" מאת C. Huang הראה כי סיקור תקשורתי, גם אם ניטרלי, מרחיב את בסיס המשקיעים (גופים שלא הכירו את השוק), משפר נזילות ומצמצם מרווחי קנייה-מכירה - השלכות שמביאות לצמצום פרמיית האי־ודאות ולהתרחבות מכפילים. כלומר, אזכור תקשורתי מייצר ערך כלכלי. האם מדובר בהמחשה לאימרה "אין כזה דבר פרסום שלילי"? כנראה שגם מיתוסים לפעמים מתקיימים.
דוגמה נוספת (ומצחיקה) לכך היא קזחסטן. בסרט "בוראט" (2006) הוצגה המדינה באופן גרוטסקי ומביך, שגרר שנים של כעס וחרמות. אך ב־2020 בחרה לשכת התיירות המקומית לאמץ את הסלוגן המפורסם מהסרט - "Very nice!" - עבור קמפיין תיירות שהצליח מאוד.
במקרה הישראלי, אפשר אף לטעון שהפרסום הוא לאו דווקא שלילי. אומנם עבור משקיעים זרים רבים ישראל נתפסת כמוקצית, אבל אחרים דווקא הזדהו עימה וראו בה יעד השקעה מבטיח.
דוגמה בולטת היא העסקה במסגרתה רכשו משקיעי־העל ביל אקמן ונרי אוקסמן 4.9% ממניות הבורסה בתל אביב ב־2024 - צעד שנתפס כהבעת אמון יוצאת דופן וייתכן שאף האיץ את כניסת הזרים לישראל.