גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היחסים מידרדרים: האם ישראלים שמשקיעים בקרנות איריות צריכים לחשוש?

ההחלטה של משרד האוצר להעביר את רישום האג"ח מחוץ לאירלנד מעוררת תהיות אצל גורמים בשוק באשר לעתידן של הקרנות האיריות, המנהלות בישראל מיליארדי שקלים, ובעיקר על מדד S&P 500 ● הגופים הזרים שמפיצים את הקרנות האיריות משוכנעים: אין ממה לחשוש

הפגנה פרו־פלסטינית באירלנד / צילום: Shutterstock, LiamMurphyPics
הפגנה פרו־פלסטינית באירלנד / צילום: Shutterstock, LiamMurphyPics

בשנים האחרונות זרמו אל התעשייה הפסיבית בישראל, הקרנות המחקות וקרנות הסל, עשרות מיליארדי שקלים. מי שנהנו ממרבית הסכומים הן הקרנות על מדד הדגל האמריקאי S&P 500, והנכסים המנוהלים בהן זינקו במאות אחוזים בשנים האחרונות.

ירידה בהשקעות זרות בקרנות הון סיכון ישראליות. ומה עם המוסדיים?
סומכים על שוק המניות כדי לפרוש בכבוד? תכירו את מספרי האמת | WSJ

לצד הגופים הישראלים שמפעילים קרנות מחקות, פועלות בישראל גם קרנות זרות, המכונות גם "קרנות איריות" (בשל המקום בו התאגדו), המציעות למשקיעים אפשרות נוספת להיחשף למדדי דגל בבורסות אחרות. קרנות אלו נהנו בשנים האחרונות מנהירה של משקיעים עצמאיים (ריטייל) אליהן בעיקר הודות להטבות המס שהן מציעות. אלא שכעת יש מי שטוען כי לקרנות אלו נוסף גורם סיכון הנוגע לכך שהן רשומות באירלנד, מדינה שהיחסים שלה עם ישראל הידרדרו מאז פרוץ המלחמה.

הרקע לחשש הזה נוגע להחלטה של משרד האוצר כי הבנק המרכזי של אירלנד לא יהיה מעורב יותר באישור תשקיפים להנפקת אג"ח ממשלתיות ישראליות באיחוד האירופי. החלטה שהתקבלה ככל הנראה בעקבות לחץ ציבורי ופוליטי מתוך אירלנד על הבנק המרכזי שלה "לנתק מגע" עם גיוס כספים לטובת ישראל בשל המלחמה בעזה, וכן בשל חשש מהעמדות הביקורתיות מאוד של אירלנד בנוגע לישראל.

בשוק יש מי שסבורים שתרחיש דומה עשוי לקרות גם בקרנות האיריות, שנהנות מהטבות מס באירלנד. לדבריהם, ההחלטה של הממשלה להקדים תרופה למכה ולעזוב את אירלנד, היא תמרור אזהרה. החשש אותו הם מעלים הוא מפני קביעה של הרגולטור האירי, לפיה הקרנות, שעד כה נסחרות במקביל בישראל ובאירלנד (כמו גם מדינות אחרות בעולם) לא יוכלו להיסחר יותר בת"א.

"ברור לגמרי שאנחנו לא רצויים באירלנד", אומר גורם בכיר בשוק. "אין שום סיבה טובה שממשלת אירלנד תיתן לישראלים לרכוב על איזה שהן הטבות מס שלה. בנוסף, אם מדינת ישראל החליטה שטוב שהכסף שלנו לא יהיה שם, אז למה שהאזרחים ימשיכו להשקיע בנכסים איריים?".

"הזיזו לגופים הישראלים את הגבינה"

מי שדוחה את הדברים האלה מכל וכל הוא שי יונה, מנהל הפעילות בישראל של אינווסקו, אחד משני הגופים הבינלאומיים, יחד עם בלרקוק, שמפעילים את הקרנות האיריות בארץ. "אנחנו חברה אמריקאית, ואירלנד לא יכולה לכפות על חברה אמריקאית עסקית מה לעשות או לא לעשות. ובטח שהיא לא יכולה לעשות אפליה ולקבוע באיזה בורסה נסחרות הקרנות. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות, שהוא מן הסתם מאוד גרוע מבחינתם, הוא לא לאפשר לגופים אמריקאים, שזה הלקוח הכי גדול שלהם לרשום מוצרים ולקבל הטבות מס", הוא קובע.

לדבריו, הטענות הללו מגיעות מצד חלק מהגופים הישראלים, שמתחרים בקרנות החוץ: "בסוף הזיזו לגופים הישראלים, אשר מנהלים קרנות סל ומחקות, את הגבינה, כשנכנסו גופי השקעה בינלאומיים עם מוניטין מוכח. אלא שבמקום להיות יותר מקצועיים ולנסות לקפוץ מדרגה במוצרים, הדבר היחיד שחלקם, ואני מדגיש, חלקם, עושים זה להשמיץ את מי שמעמיד להם תחרות.

"יכול להיות שיעשו לנו מה שעושים לחברות הייטק בארה"ב, ויפגינו לנו מחוץ למשרדים", מודה יונה. אך מבהיר כי זה לא צפוי להשפיע על הפעילות של אינווסקו, "אנחנו מאוד מאמינים בישראל, ואנחנו רק רוצים להעמיק את האחיזה שלנו פה".

כלל הגופים עמם דיברנו הודו כי בשלב זה לא היו אינדיקציות מצד הרגולטור האירי ביחס למהלכים מעין אלה. "אני מאמין שהם לא יודיעו על סנקציות נגד המשקיעים הישראלים, זה תרחיש לא סביר", מעריך גורם אחר בשוק. עם זאת, לדבריו כלל לא מדובר בשאלה של סיכון, אלא בסוגייה ערכית. "אם יש לי שני מוצרים שהם דומים, אחד משלם מסים למדינה עוינת והשני לישראל, זה שיקול שחלק מהמשקיעים צריכים להיות ערים לו", הוא מסביר.

17 מיליארד שקל על השולחן

בשנים האחרונות הפך המעקב אחר מדד S&P 500 לאחד מאפיקי החיסכון הפופולריים על המשקיע הישראלי. אם עד לפני שלוש שנים, הישראלים השקיעו פחות מ־20 מיליארד שקל באפיקי חיסכון עוקבי S&P 500, הרי שכיום הן מנהלות סכום של כמעט 270 מיליארד שקל.

מלבד אפיקי החיסכון המסורתיים (גמל ופנסיה), בהם מנוהלים מרבית כספי החיסכון של הישראלים, חלק גדול מהכספים הללו נמצא כאמור גם בקרנות העוקבות אחר מדד הדגל האמריקאי (קרנות סל ומחקות). על פי נתוני רשות ני"ע, חלקן של הקרנות האיריות העוקבות אחר המדד עומד על 10.1 מיליארד שקל, בזמן שהקרנות המקומיות מנהלות סכום של כ־68.6 מיליארד שקל.

בשנים האחרונות, היקף הנכסים בקרנות האיריות, על כלל המדדים ולא רק S&P 500, זינק. אם בסוף 2023 הסכום הזה עמד על 7 מיליארד שקל, כ־5.5% מסך הנכסים בקרנות הנאמנות, ברבעון השני של שנת 2025 הנתון תפח ל־17 מיליארד שקל - גידול של יותר מ־140% בתוך שנה וחצי. מתוך כלל הנכסים בקרנות הנאמנות מדובר בשיעור של 9%. הנתונים הללו מרשימים במיוחד לנוכח העובדה שמי שמושקעים כמעט באופן בלעדי בקרנות הם המשקיעים הפרטיים, ולא הגופים המוסדיים.

הטבות מס שהפכו את הקרנות לאטרקטיביות

הקרנות האיריות, הנסחרות בבורסה בת"א, אומנם רשומות באירלנד, אך כאמור הן מנוהלות על ידי שתי ענקיות השקעות בינלאומיות, ויש בהן שני יתרונות משמעותיים - דמי הניהול והטבות המס. דמי הניהול של הקרנות האיריות נעים בטווח שבין 0.07%־0.09%. על קרן דומה בישראל תשלמו פי 10. אם מדובר בקרן סל היא תעלה לכם בין 0.1% לבין 0.7%. ובקרנות המחקות מדובר בשיעור נמוך יותר שנע בין 0%־0.3%.

יתרון נוסף נוגע למס על הדיבידנדים אותן משלמות החברות הכלולות במדד למשקיעים. הן בקרנות האיריות והן בישראליות הדיבידנדים שהחברות מחלקות מגיעים למנהל הקרן והוא משקיע אותם חזרה במדד. אבל בדרך, עליו לשלם מס על הדיבידנד. בקרנות ישראליות שיעור המס הזה עומד על כ־30%, ובקרנות איריות הוא נע בין 0-15% על דיבידנדים על מניות הנסחרות בארה"ב (בתאם לשיטת העקיבה), ל־8% על דיבידנדים ממדינות אחרות.

עם זאת, בעת המכירה של הקרן האירית, המשקיע הישראלי נפגש עם כפל מס על הדיבידנדים שהושקעו מחדש. הקרן ממוסה פעם ראשונה בזמן חלוקת הדיבידנד (0%־15%), ופעם שנייה בסוף תקופת ההשקעה, אז משלמים מס רווחי הון גם על סכומי הדיבידנד שהושקעו מחדש וכבר מוסו (25%), כך שעל רכיב הדיבידנד (לא על רווחי ההון שהם כל התשואה) ינוכה מס שעלול להגיע לעד 40%. ועדיין, גם במקרה שבו יש מיסוי על הרווחים, המס המופחת לאורך תקופת ההשקעה, הופך את החיסרון הזה לשולי יחסית ולעתים החיסכון במס לאורך הזמן יתקזז לחלוטין עם התשלום הכפול.

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה