גיא פלכטר, מייסד שותף ומנכ''ל חברת הסייבר סולה / צילום: ויקטור לוי
אישי: בן 42, נשוי + 3, גר בתל אביב
מקצועי: מייסד-שותף ומנכ"ל סולה
ילדות ומשפחה: גדלתי בחולון לאבא נוירולוג ולאמא בעלת קריירה רבת־שנים בחיל האוויר. בבית הספר הייתי תלמיד בסדר גמור, וסיימתי בגרות במגמת ביולוגיה ומחשבים.
● פרוטפוליו | בגיל 22 הוא כבר ניהל ניסויי טילים, היום הוא מוכר רחפני תקיפה לצה"ל וחולם על הנפקה
● פורטפוליו | המנכ"לית שמבטחת ביטולי טיסות ל-700 אלף לקוחות: "מוכרים את הכרטיסים מחדש"
● פורטפוליו | המפקד מ-8200 סידר לו את העבודה הראשונה. מאז הוא כבר הקים שתי חברות
צבא: שירתי כמעט שבע שנים בביטחון שדה בחיל האוויר, והשתחררתי בדרגת רב־סרן. צמחתי ממש בשוחות של אבטחת המידע, עבדתי בשטח והדגש היה בעיקר על עבודה עם אנשים והיכולת לגרום להם לשמור סוד. בשלב הזה עוד הייתי טכנופוב.
ג'וב ראשון בסייבר: בפסיכומטרי קיבלתי 754 אבל לא התקבלתי לרפואה. התחלתי ללמוד לתואר ראשון בכלכלה ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבדתי כמדריך פסיכומטרי. אחרי כשנה וחצי נשאבתי לעולם הסייבר והצטרפתי לקומסק כיועץ לאבטחת מידע. נשארתי שם כמעט שנתיים.
בית ספר משוגע: השלב הבא היה לייבפרסון, חברה שמסייעת למרכזי שירות לעבור לעידן הדיגיטלי באמצעות בינה מלאכותית. בחברה עבדו כמה חבר'ה שהכרתי מחיל האוויר, בהם רון פלד, כיום השותף שלי. עבדתי שם חמש שנים וחצי, נחשפתי לראשונה לעולם הטק הבינלאומי, עם לקוחות בפורצ'ן 100, וגם לכל הספקטרום של הסייבר. זה היה בית ספר משוגע. במקביל עשיתי MBA ברייכמן.
אפספלייר: מוניתי למנהל אבטחת מידע (CISO) של החברה, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת למפרסמים לדעת מאיפה מגיעים אליהם משתמשים במובייל. בניתי שם צוות אבטחה מאפס. בתקופה הזאת כבר ממש התגבר אצלי הרצון להיות יזם, בעיקר בגלל שעבדנו רוב הזמן מול סטארט־אפים. כשהגיעה הקורונה היה לי הרבה זמן לחשוב - והגעתי למסקנה שזה הזמן לקפוץ למים.
יזמות: עם חברי דניאל קריבלביץ' מלייבפרסון הקמתי את סיידר סקיוריטי. החברה נוסדה כדי לפתור את הכשל של שילוב צוותי אבטחת מידע בתהליכי פיתוח. לפני כן הם נהגו לפגוש את צוות הפיתוח בהתחלה ובסוף, והיו עיוורים לתהליך עצמו. המוצר שלנו אפשר להם להיות מעורבים בו וגם להוסיף שכבות הגנה. גייסנו כ־38 מיליון דולר בתוך פחות משנה והיו לנו עשרות לקוחות משלמים. הכול קרה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו.
אקזיט מהיר: חברים שלנו שעבדו בפאלו אלטו הציעו שנפגוש לקפה את מובילי הפיתוח שלהם. בהתחלה אמרנו שאנחנו לא למכירה, אבל בסוף הסכמנו ופגישה הובילה לפגישה. ניר צוק היה ברקע, אבל לא פגשנו אותו ישירות. כשחברה כמו פאלו אלטו רוצה לקנות אותך קשה מאוד להגיד לא. בסוף מכרנו את סיידר ב-300 מיליון דולר. זו הייתה רכישה מוצלחת מאוד מבחינת פאלו אלטו, המוצר של סיידר הוטמע אצל מאות מלקוחותיה.
שכיר שוב: אחרי המכירה עבדתי בפאלו אלטו כשנה וחצי, בעיקר בהטמעת הטכנולוגיה של סיידר. המעבר מעמדה של יזם־מנכ"ל לשכיר בכיר היה מורכב מבחינתי. עם זאת, די מהר באה גם השלמה עם המצב החדש, כי ידעתי שעשית צעד ששינה את חיי המשפחה שלי ברמה הכלכלית.
סולה: אחרי 7 באוקטובר שירתי כמעט שלושה חודשים במילואים ובמקביל סיימתי בהסכמה הדדית את תפקידי בפאלו אלטו. כשהתחלתי לחשוב מה חסר בתעשיית הסייבר התבוננתי גם על חברות מחוץ לתעשייה כמו Wix, סטרייפ, מאנדיי וקאנבה. שמתי לב שכל החברות האלה מפרקות ובונות מחדש את התחומים שהן פועלות בהם. הסתכלתי על עולם הסייבר וראיתי שאין בו שום דבר דומה לזה. חברתי לרון ויחד הקמנו את סולה, פלטפורמת AI לבניית פתרונות אבטחת מידע בהתאמה אישית. יש לנו היום 45 עובדים. הלקוחות שלנו הם צוותי פיתוח בארץ ובעולם.
גב ממיקרוסופט: סאטיה נאדלה אמר לאחרונה שמיקרוסופט תפסיק להיות חברה שמספקת תוכנה מוכנה ותתחיל להיות חברה שמספקת לאנשים אמצעים לבנות בעצמם את מה שהם רוצים. זו הסיבה שהיא נכנסה להשקעה בסולה בסבב האחרון, שעמד על 35 מיליון דולר מתוך כ־65 מיליון דולר שגייסנו עד כה. היום אם יבואו אליי עם 300 מיליון דולר - זה לא רלוונטי. משקיע מרכזי נוסף הוא מייקל מוריץ, יזם בריטי־אמריקאי מהבולטים בעולם, שותף בכיר בקרן סקויה קפיטל. הוא נכנס עוד בשלב הסיד ומכוון אותנו ועוזר לנו מדי שבוע בצורה מטורפת.
העמותה שלי: אני ממקימי עמותת אשור, שמטפלת בילדים ששני הוריהם נרצחו ב־7 באוקטובר. אנחנו נותנים להם מענה לאירועי חיים, מממנים בר־מצוות, טיפולי שיניים, חתונה, לימודים ועזרה בקניית דירה ראשונה.
מבט לעתיד: בעוד עשר שנים? הייתי רוצה להיות יותר בבית, עם המשפחה.