לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger
זמן קצר לאחר סיום המסחר בניו יורק ביום שלישי, פרסמה אורקל - חברת התוכנה ותשתיות הענן מהגדולות בעולם, את דוחותיה לרבעון הראשון של שנת הכספים החדשה. הנתונים היממו את השוק: החברה דיווחה על הזמנות עתידיות לאספקת שירותי ענן בהיקף של 455 מיליארד דולר, פי שלושה וחצי מהרבעון הקודם. מדובר בחוזים שכבר נחתמו עם לקוחות ויבוצעו בשנים הקרובות, נתון שמעיד על ביקוש יוצא דופן לשירותי החברה. בתגובה זינקה מניית אורקל ביותר 30% בפתיחת המסחר ביום רביעי, העלייה היומית החדה ביותר מאז ימי בועת הדוט־קום ב־1999, והוסיפה לשווי השוק שלה כ־170 מיליארד דולר והתקרבה לשווי של קרוב לטריליון דולר.
● בגיל 81 לארי אליסון הפך לאדם העשיר בעולם, וכמה תרוויח המנכ"לית הישראלית?
● מטריקס תספק פרויקט AI למדינה זרה בשווי עשרות מיליוני דולרים
במקביל, הציגה אתמול מנכ"לית אורקל, צפרא כץ, תחזית שאפתנית: הכנסות הענן של אורקל צפויות לגדול מ־18 מיליארד דולר השנה ל־144 מיליארד עד סוף העשור. אם התחזית תתממש, היא תמקם את אורקל בשורה אחת עם שחקניות הענן הגדולות ביותר, שינוי מהותי עבור חברה שנחשבה עד לא מזמן לכזו שהגיעה באיחור למרוץ.
המעבר מהענן הישן לענן החדש היטיב עם החברה
כדי להבין את גודל המהפכה, צריך לחזור קצת אחורה. עולם הענן כפי שהכרנו אותו בעשור הקודם נשלט בידי שלוש ענקיות: AWS של אמזון, אז'ור של מיקרוסופט ושירות הענן של גוגל - גוגל קלאוד. הן בנו את ההצלחה שלהן על תשתית מחשוב גמישה, אחסון נתונים ושירותים משלימים - פתרונות שאפשרו לחברות מכל הגדלים לעבור לענן ולנטוש את חדרי השרתים הפיזיים. הן בעצם שלטו יחדיו במה שמכונה "הענן הקלאסי". אורקל, למרות מעמדה הוותיק בעולם מסדי הנתונים, נכנסה באיחור לשוק שירותי הענן, ובמשך שנים נאלצה להסתפק בכ־3% מהשוק.
אבל אז נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית הגנרטיבית ושינתה את כללי המשחק. מודלים כמו ChatGPT של OpenAI, ג’מיני של גוגל וגרוק של X (בבעלות אילון מאסק) - לא יכולים לפעול על התשתיות המסורתיות של הענן, שנבנו במקור בשביל להריץ אתרי אינטרנט, אפליקציות עסקיות או מסדי נתונים. הם דורשים משאבים מסוג אחר לגמרי: כוח חישוב עצום המבוסס על כרטיסי גרפיקה (GPU) מתקדמים של אנבידיה, חיבורי תקשורת מהירים במיוחד ואחסון מותאם להיקפי מידע חסרי תקדים. הדרישות האלה הולידו את מה שמכונה כיום "הענן החדש" - כלומר שכבת תשתית ייעודית לעולם ה־AI. בניגוד ל"ענן הישן", שהתמקד בשירותי מחשוב כלליים, הענן החדש נבנה מראש כדי לאמן מודלים של בינה מלאכותית ולהפעיל אותם בקנה מידה עולמי.
אורקל אולי הופכת לסמל הבולט ביותר של המהפכה המתממשת, אבל היא ממש לא היחידה. עוד ועוד חברות נכנסות למגרש, בהן גם חברות חדשות. כך למשל חברת נביוס (Nebius) שהוקמה על־ידי יזמים ישראלים ונולדה כספין־אוף של יאנדקס הרוסית. נביוס מתמחה בהקמת חוות שרתים ייעודיות לבינה מלאכותית, המאובזרות במעבדי GPU של אנבידיה, אותן היא משכירה למפתחי מודלים ויישומי AI.
בימים האחרונים פורסם כי החברה חתמה על עסקה של 17.4 מיליארד דולר עם מיקרוסופט לאספקת תשתיות חישוב ייעודיות לחמש שנים - כלומר עסקה שעשויה להתרחב ל־19.4 מיליארד דולר אם הביקוש יגדל. המניה שלה זינקה ביותר מ־40% ביום ההכרזה, והפכה גם אותה לאחת הדוגמאות המובהקות לגל החדש של ספקיות ענן ממוקדות־AI.
לצידה בולטת גם חברת CoreWeave, שהחלה את דרכה כחוות לכריית מטבעות קריפטו, אך שינתה כיוון וכיום היא מפעילה מרכזי נתונים צפופים בכרטיסי GPU, ומספקת מהם כוח חישוב לחברות בינה מלאכותית והיא כבר מחזיקה בחוזים גדולים עם OpenAI.
גם ארבע הענקיות הוותיקות- אמזון, מיקרוסופט, גוגל ומטא, משנות כיוון אל תוך ה"ענן החדש". אם בעבר רוב ההשקעות הופנו להקמת מרכזי נתונים כלליים, כיום התקציבים האדירים שלהן מופנים כמעט כולם לפרויקטים ממוקדי AI: מיקרוסופט מתכננת להוציא 80 מיליארד דולר ב־2025, גוגל 75 מיליארד דולר, אמזון כ־100 מיליארד דולר ומטא בין 60 ל־65 מיליארד דולר.
חוזה חסר תקדים עם OpenAI
המעבר מהענן הישן אל הענן החדש הפך את אורקל משחקנית שולית בענף לאחת המובילות. אורקל בחרה להתמקד במה שנחוץ באמת לעידן ה־AI: אותו כוח חישוב בקנה מידה עצום. בעשור האחרון, בהובלתו של אליסון, השקיעה החברה בבניית תשתיות שנראות כיום כאילו תוכננו מראש לרגע הזה. השנה למשל, חשפה החברה את ה־AI Supercomputer הגדול בעולם - מערך הכולל 65 אלף כרטיסי H200 של אנבידיה, וחתמה על עסקה חסרת תקדים עם OpenAI להקמת חוות חישוב בקיבולת של 4.5 ג’יגה־ואט, היקף אנרגיה שמספיק להאיר מיליוני בתים בארה"ב. לכן, בעידן שבו כוח חישוב נחשב למשאב היקר ביותר, אורקל מציבה את עצמה לא רק כחברת ענן נוספת, אלא כמי שמספקת את הבסיס שעליו נשענת כלכלת הבינה המלאכותית.
אבל אורקל לא מסתפקת בחומרה. היא שינתה גם את המודל העסקי שלה כדי להתאים למציאות החדשה. במקום ללכוד לקוחות באסטרטגיה של "היכנס והתרחב", שנהוגה אצל הענקיות הוותיקות, היא פונה לארגונים שמחפשים גמישות וחופש פעולה. הפתרונות שהיא מציעה הם היברידיים (שילוב בין ענן לשרתים מקומיים) ורב־ענניים (כלומר היכולת לפעול במקביל בכמה עננים) והם הפכו למבוקשים במיוחד. כאשר כבר יותר מ־60% מהחברות בעולם מאמצות אסטרטגיה כזו, כך בין היתר לפי חברת הדאטה אינטגרייט. כך גם בעצם אורקל הצליחה לבדל את עצמה: היא מספקת ללקוחות גם את המשאב הקריטי ביותר של עידן ה־AI, כוח חישוב עצום, וגם את האפשרות שלא להיות תלויים בספק יחיד.
סכומי עתק למימון הפעילות
אבל המהפכה בענן לא נעצרת בטכנולוגיה עצמה, היא מגובה בכסף, הרבה מאוד כסף. למשל אותו הסכם של אורקל עם OpenAI להקמת חוות חישוב עצומות, שדורש סכומי עתק בכדי לממשו. כך, לפי בלומברג, בנק ג’יי.פי. מורגן יחד עם מיצובישי פייננשל גרופ מובילים חבילת חוב של כ־38 מיליארד דולר להקמת שני מרכזי נתונים בטקסס ובוויסקונסין, שצפויים לשרת את OpenAI באמצעות ענן אורקל. הפרויקטים, שמנוהלים בידי חברת ואנטג’ דאטה סנטרס, כבר קיבלו מימון ראשוני של מיליארדים, והעסקה הנוכחית היא נדבך נוסף בהיקף מימון שרק הולך וגדל.