מנכ"ל קבוצת רינאייר, מייקל או'לירי, הצהיר כי ייתכן שהחברה לא תשוב לפעול בישראל גם לאחר שהמלחמה בעזה תסתיים. לדבריו, החברה "נתקלת בקשיים וביחס בעייתי מצד רשות שדות התעופה בישראל", מה שמעלה סימני שאלה לגבי החזרה של ריינאייר לארץ שתוכננה לסוף אוקטובר.
כבר בתחילת הקיץ הודיעה רינאייר כי לא תחזור להפעיל טיסות לישראל לפני 25 באוקטובר לכל המוקדם. כעת, בדבריו האחרונים, רומז המנכ"ל כי ההשעיה הזמנית עלולה להפוך ליציאה קבועה מהשוק הישראלי.
● פטור מוויזה, טיסות פנים בחינם: התחרות על תיירים הופכת ליצירתית
● ענקית התעופה האמריקאית פותחת יעדים חדשים לישראל
● טיסות ישירות לקופנהגן: חברת התעופה הסקנדיבית חוזרת לנתב"ג
במהלך המלחמה דרשה ריינאייר את פתיחתו של טרמינל 1 בנתב"ג כתנאי לחידוש פעילותה, בשל עלויות התפעול הנמוכות בו ביחס לטרמינל 3. אף שטרמינל 1 כבר נפתח, לפי הערכות בענף, כשאו'לירי אומר שרשויות התעופה בישראל "מורחות" את החברה, הוא מתכוון לכך שברשות שדות התעופה דורשים מהחברות התחייבות לפעילות ארוכת־טווח מעבר למקובל בעולם כתנאי להפעלה בטרמינל - דרישה שריינאייר וחברות נוספות שנושאות את עיניהן לטרמינל המבוקש, פחות אוהבות.
מרשות שדות התעופה נמסר: "קיימים כללים בינלאומיים ברורים לנושא הקצאות לוחות זמנים לטיסות (סלוטים), והרשות פועלת לפיהם בשוויוניות מלאה מול כלל חברות התעופה. פנינו אל כל החברות במטרה לעודד את חזרתן לפעילות בישראל - וכך עשינו גם מול חברת ריינאייר. השוק הישראלי מהווה יעד אטרקטיבי עבור חברות התעופה, עם שיעורי תפוסה גבוהים במטוסים. אנו נשמח לראות גם את ריינאייר שבה לפעול בישראל בהקדם, כפי שכבר עשו חברות זרות אחרות".
דרישות מחמירות בטרמינל 1
מכתב שהגיע לידי גלובס בשבוע שעבר חושף כי הקריטריונים להקצאת סלוטים (חלונות זמן להמראה ולנחיתה) בטרמינל 1 בנתב"ג חורגים מהנהוג בעולם ועשויים לעוות את התחרות בין חברות התעופה.
לפי הכללים הבינלאומיים המקובלים (WASG - Worldwide Airport Slot Guidelines), סלוטים מוקצים לחברות לפי עקרונות אחידים, ללא קשר לטרמינל שבו הן פועלות. אולם לטענת יאט"א, שמטעמה נשלח המכתב לרשות שדות התעופה, בנתב"ג נוצר פער: בטרמינל 3 נדרשת הפעלה רצופה של קו במשך עשרה שבועות כדי לקבל סלוטים לעונה, בעוד שבטרמינל 1 הדרישות מחמירות בהרבה - 20 שבועות בקיץ או 14 שבועות בחורף.
ריינאייר אינה חברה ביאט"א, אולם ייתכן כי האמירה של או'לירי מושפעת בין היתר מהדרישות החריגות של רשות שדות התעופה, שנובעות משיקולים תפעוליים: טרמינל 1 הוא מתקן קטן ומבוקש במיוחד בשל עלויות התפעול הנמוכות בו, ולכן נדרשים רצף פעילות ממושך ויעדים קבועים כדי להבטיח יציבות ולמקסם את השימוש. ברשות שדות התעופה סבורים כי בכל שדה תעופה מותר לבצע התאמות. "אם חברה רוצה, היא תמיד יכולה להיכנס לטרמינל 3", אומר מנהל נתב"ג, אודי בר־עוז.
במכתבה, יאט"א דחתה את ההסבר הזה וטענה כי מדובר בקריטריונים מפלים, שאינם מתאימים לסטנדרט העולמי ועלולים ליצור אפקט אנטי־תחרותי. לדבריהם, החמרת הדרישות פוגעת בעיקר בחברות שמפעילות קווים עונתיים (כמו ריינאייר) או בחברות חדשות הנכנסות לשוק, שאינן יכולות להתחייב לסדרות פעילות ארוכות.
ברשות שדות התעופה דחו את הטענות לאפליה או לפגיעה בתחרות. לטענתם, הפער בעלויות בין טרמינל 1 לטרמינל 3 מסתכם בכ־17 דולר לנוסע בלבד - סכום שמתגלגל לנוסעים ואינו מהווה שיקול קריטי.
סנטימנט אנטי־ישראלי
ריינאייר ידועה כחברת לואו קוסט אינטרסנטית, כזו שלא מהססת לחדש ולבטל את הקווים בהתאם לשיקולים מסחריים. במהלך השנתיים האחרונות החברה האריכה את ביטולי הטיסות לישראל, לעתים לטווחי זמן ארוכים במיוחד, ולא מיהרה להשיב את פעילותה גם כאשר היו רגיעות.
לא מדובר בהתבטאות הראשונה של מנכ"ל ריינאייר על חוסר סבלנות לישראל: גם במאי האחרון אמר או'לירי כי החברה מאבדת סבלנות בכל הנוגע לשיבושי הטיסות לישראל, ותעדיף להסיט מטוסים ליעדים אחרים, בטוחים יותר.
אף שמדובר בחברה שמונעת בעיקר משיקולי רווחיות, הסנטימנט הציבורי באירלנד עלול לשמש שיקול משמעותי בהחלטתה שלא להשיב טיסות לישראל. במהלך השנים עוררה החברה מחלוקות לא פעם סביב האופן שבו היא מציגה את ישראל במערכת ההזמנות שלה: בפברואר 2024 דווח כי נוספה באתר האפשרות לבחור ב"השטחים הפלסטיניים הכבושים" כשדה מגורים, צעד שעורר בזמנו ביקורת ציבורית חריפה בישראל.
