הרס בדוחא לאחר המתקפה הישראלית, השבוע / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa
במשך שנים שימשה קטאר מקלט בטוח ומפנק לבכירי חמאס, עד שישראל בחרה באופן תקדימי לנסות ולפגוע בהם על אדמתה. המהלך עורר תגובות נזעמות במדינות הסכמי אברהם: משרד החוץ של מרוקו פרסם הודעת גינוי חריפה, באיחוד האמירויות כינו את הפעולה "בוגדנית" והדגישו שמדובר בהפרת ריבונותה של דוחא, וגם בבחריין הוציאה הממשלה הודעה רשמית שבה גינתה את המתקפה. באמירויות הלכו צעד נוסף, והודיעו שישראל לא תורשה להשתתף בתערוכה הביטחונית IDEX שתתקיים בדובאי בהמשך החודש - אחד האירועים המרכזיים בתעשייה.
● האם הניו יורק טיימס המציא כתבה על התקיפה הישראלית באיראן?
● אחרי התקיפה: טורקיה עשויה להתבסס כמקלט עיקרי לבכירי חמאס
מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל ישראל העלתה הילוך בפעילותה הצבאית: היא תוקפת יעדים רחוקים יותר, פועלת במרחבים האוויריים של מדינות אויב, מתימן ועד איראן וקטאר, ומפעילה שיטות וכלים שלא השתמשה בהם בעבר. ייתכן שגם נעשה שימוש בשטח האווירי של מדינות החתומות על הסכמי אברהם. על רקע זה מתעוררת השאלה - האם הערעור ביחסים עם קטאר עלול להשפיע גם על יחסיה של ישראל עם אותן מדינות?
מה מסכן את ההסכמים
"סביר שנראה עוד צעדים מהסוג הזה שהמטרה שלהם להראות סולידריות", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ ב־INSS וחוקר בכיר לשעבר במל"ל. "למדינות האלה אין הרבה סימפטיה לקטאר ולחמאס, אך הן חייבות להתנהג באופן מסוים כדי להימנע מביקורת פנימית - במיוחד איחוד האמירויות שנתונה ללחצים מאוד משמעותיים עוד לפני ההתקפה".
לדברי גוז'נסקי, "בראייה של מדינות ההסכם ישראל הופכת להיות 'שוטר אזורי' צבאי משוחרר מכל רסן שיכול לפגוע מכל מקום, בכל זמן ובלי עקבות. הם חוששים שזה עלול להגיע גם לפתחם. כשישראל תקפה באיראן זה היה מאוד טוב עבורן, אבל אלה מדינות מאוד חלשות צבאית, הן לא רוצות שחקן יותר מדי חזק באזור. מדינות המפרץ צריכות יציבות - יציבות טובה לעסקים, עסקים טובים לשגשוג אזורי. כשהיציבות שלהן מופרת העסקים נפגעים".
ד"ר (סא"ל מיל') שי הר־צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, מסביר כי "המשך המלחמה בעזה, החזון של ישראל ליום שאחרי וכמובן האירוע בקטאר הביאו להתלכדות המחנה הערבי המתון נגד ישראל. עוד לפני ניסיון החיסול בקטאר ראינו אזהרות מצד איחוד האמירויות וערב הסעודית שאם ישראל תתקדם בצעדי הסיפוח יהיו לזה משמעויות על הסכמי הנורמליזציה. האירוע האחרון הוא חלק ממארג היחסים הכולל בין ישראל למדינות השלום והנורמליזציה, וזה עוד שלב בהידרדרות בפגיעה של היחסים האסטרטגיים בין ישראל למדינות האלה. אם נגיע לממשל צבאי בעזה יהיו לכך הקרנות קשות גם מצד מצרים וירדן וגם מצד מדינות הנורמליזציה".
מה כן יכול לסכן את ההסכמים? לדברי ד"ר גוז'נסקי מדובר בעיקר בצעדי סיפוח ובסוגיה הפלסטינית, ופחות בפעולות כמו תקיפות בקטאר. "העובדה שאנחנו מציינים חמש שנים להסכמים היא לגמרי לא מובנת מאליה על רקע המלחמה בעזה. צריך להמשיך לפתח אותם, להשקיע בהם ולראות בהם נכס אסטרטגי. ההסכמים הביאו הישג דרמטי בשילוב ישראל במרחב הערבי, ויצרו מודל שונה של שלום. החשש שלי הוא שנידרדר למודל הישן של 'שלום קר' כפי שקרה מול מצרים".
החלום הסעודי לא נגוז
אף שחלה הידרדרות ביחסים עם מדינות הציר הערבי המתון, לדברי הר־צבי החלום על נורמליזציה עם ערב הסעודית עדיין לא ירד מהשולחן. "יש שני תנאים לכך שזה יקרה: סיום המלחמה והצהרת כוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכיוון פתרון שתי המדינות. בזמנו איחוד האמירויות התגאתה שאחד התנאים שלה היה עצירת הסיפוח. מוחמד בן סלמאן בוודאי מבין שכמנהיג המדינה המוסלמית החשובה ביותר בעולם הוא צריך להביא משהו גדול. זה גיים צ'יינג'ר במזרח התיכון".
הר־צבי מזכיר כי לפני מספר חודשים ג'ארד קושנר אמר שהממשל האמריקאי מעריך שלא מעט מדינות נוספות בעולם המוסלמי יצטרפו להסכים, למשל אינדונזיה. "החזון הכלכלי הרחב הוא ברית אזורית נגד איראן, שהייתה ונותרה האויב הכלכלי המרכזי של ישראל. ולכן זה גיים צ'יינג'ר של כל המארג האזורי הארכיטקטורה האזורית", הוא אומר, ומתייחס בין השאר למסדרון הכלכלי IMEC שיתחיל בהודו, יעבור דרך המפרץ, וימשיך דרך ירדן, ישראל וטורקיה עד לאירופה. "שינוי מקצה לקצה", לדבריו.
"לכל זה צריך להוסיף את התפתחות האירועים האחרונים והפגיעה בציר הרדיקלי. יש לישראל לא מעט הזדמנויות מרחיקות לכת, אבל הזדמנויות צריך לקחת ואם לא נדע לנצל אותן בצורה חכמה אנחנו עשויים להגיע להרעה והחרפה של היחסים האזוריים", מסכם הר־צבי.