חדשות הביומד / צילום: Shutterstock
זו השעה שבה הכי בריא לאכול ארוחת בוקר
מחקר חדש בחן את ההשפעה של תזמון מועדי ארוחות על הבריאות, ומצא השפעה מיוחדת לתזמון ארוחת הבוקר. המחקר התבסס על נתוני אורך מ-3,000 תושבי מנצ'סטר, אשר בתחילת המחקר היו בני 42-90. במהלך השנים 1983 ל-2017 נאספו מהם נתונים רבים, ובין היתר הם נשאלו לגבי תזמון הארוחות שלהם.
● באוניברסיטה העברית חיה חולדה עם מוח אנושי בחלקו
● המניה של חברת תרופות ההרזיה שצללה בעקבות תוצאות לא טובות
● המחקר שגילה דרך מפתיעה לעורר את מערכת החיסון
הממצאים הראו כי עם העליה בגיל, מתאחרות שעות ארוחות הבוקר והערב, ובממוצע כל צריכת המזון עוברת לשעה מאוחרת יותר. זהו נתון מעניין, בעיקר על רקע ממצאים אחרים המראים כי מבוגרים מתעוררים מוקדם יותר. עוד נמצא כי המבוגרים מצמצמים את שעות האכילה שלהם, כלומר מתקצר הזמן בין הארוחה הראשונה של היום לאחרונה.
נשמע מצוין, לכאורה. המבוגרים אוכלים לפי כל הכללים הטרנדיים של צמצום חלון האכילה. אולם המחקר גם מצא כי ארוחות בוקר מאוחרות יותר הן במתאם עם עייפות, בריאות לקויה של חלל הפה, דיכאון, חרדה ותחלואה מורכבת.
החוקרים מצאו כי ניתן לחלק את הקבוצה לאכלנים מוקדמים ואכלנים מאוחרים, כאשר לאחר עשור, 89.5% מהאכלנים המוקדמים עדיין היו בחיים, ורק 86.7% מהאכלנים המאוחרים.
כמובן, אחת הבעיות במחקר היא שקשה להבין את הכיווניות של הנתונים. האם אנשים דיכאוניים יוצאים מהמיטה מאוחר יותר, ולכן גם אוכלים מאוחר יותר? האם אנשים עם בריאות חניכיים גרועה יותר מעדיפים למקד את הארוחות שלהם בשעות מעטות כי האכילה לא נוחה וכואבת להם?
אולם החוקרים מציינים כי ריבוי הפרמטרים שנקשרו בשעת האכילה המאוחרת והנטייה הכללית לאחר את הארוחות עם הגיל, מרמזים כי יש כאן קשר מעניין בין השעון הביולוגי הטבעי, מועדי הארוחות ותחלואה.
בינתיים, החוקרים מציעים לראות בהתארכות ארוחת הבוקר רק סמן לבעיית בריאות אפשרית, אבל טוענים כי אולי בעתיד, שינויים במועד הארוחות יתגלו כאסטרטגיה לתמיכה בהתבגרות בריאה.
השקעה אסטרטגית בחברה לטיפול בהתקרחות נשית
חברת Hairstetics הודיעה כי קיבלה השקעה אסטרטגית של 2 מיליון דולר מהחברה הציבורית הסינית Cutia Therapeutics. היירסטטיקס פיתחה טכנולוגיה להזרקת שיער סינטטי עבור נשים עם התקרחות.
כ-12% מהנשים עד גיל 20 סובלות מהתקרחות חלקית, ועד גיל 80 שיעור התופעה כבר מגיע ל-50% מהנשים. לדברי החברה, שיטות של השתלת שיער שפותחו עבור גברים אינה מתאימה לרובן המכריע, והיא פולשנית ומצריכה זמן רב עד לקבלת תוצאה אסתטית רצויה.
Hairstetics פיתחה מחסנית שבקצה שלה 12 מחטים, שכל אחת מהן מזריקה שתל של שערה סינתטית בראש המטופלת. באמצעות הטכנולוגיה הזו, תוך פחות משעה הרופא מזריק כ-400 עד 1,000 שערות סינתטיות שמספקות כיסוי מלא להתקרחות.
סיב השערה עשוי מניילון בעל תאימות ביולוגית גבוהה, בדומה לחוטי תפירה כירורגיים. השתל מעוגן בראש באמצעות סטנט ניטינול בגודל 200 מיקרון, שכנפיו נפתחות בעומק 5 מ"מ אחרי ההחדרה, והוא מספק עיגון בעוצמה גדולה פי 2.5 בהשוואה לשערה טבעית. הטכנולוגיה מאפשרת שליטה בכיוון השיער.
עד היום גייסה החברה כ-17 מיליון דולר מפרגרין ונצ'רס ומשני משקיעים אירופיים: היזם הסדרתי בתחום המכשור הרפואי, Gilles Bos; ו-Silvia Scherer, שזכתה לאחרונה בפרס יזמת השנה בשווייץ עבור הקמת חברה בתחום מניעת הכאב.
Cutia Therapeutics, שהמטה שלה ממוקם בשנגחאי, מתמחה בין היתר במחלות קרקפת ועור, טיפול בנשירת שיער, ניהול הצטברות שומן מקומית ואלחוש מקומי. במסגרת ההסכם, Cutia רכשה את זכויות השיווק של הפתרון בסכום ראשוני של 2 מיליון אירו, תחילה באזור מסוים בסין ואחר-כך ברחבי סין והונג קונג. החברה הסינית צפויה להשקיע סכומים נוספים בהתאם לעמידה באבני-דרך ובתמלוגים.
Hairstetics מחזיקה באישור CE, והטכנולוגיה כבר משווקת בצרפת ובישראל, בה הפרוצדורה מוצעת על-ידי כללית אסתטיקה, מרפאות ד"ר להבית אקרמן וכן מרפאות פרטיות אחרות.
החברה נוסדה על-ידי בועז שנהב ודביר קרן, יזמים סדרתיים בתחום המכשור הרפואי. מנכ"ל החברה הוא אורן נאמן, בעבר בין היתר סמנכ"ל המכירות הישירות הגלובלי בחברת האסתטיקה הרפואית Alma Lasers ומנהל המכירות של קבוצת NFM.
שיבא יקים מרכז מחקר עם בר-אילן ומרכז חדשנות ARC בצפת עם המרכז הרפואי זיו
בית החולים שיבא ואוניברסיטת בר-אילן החליטו על הקמת מכון מחקר משותף בהשקעה של 400 מיליון שקל, סכום שיחולק בין המוסדות. המיזם הוא חלק מרעיון "קריית הרפואה" שמוביל בית החולים שיבא, במטרה להפוך את דרום רמת גן, האזור בו נמצאים בית החולים והאוניברסיטה, למתחם חדשנות וטיפול בתחום הרפואי.
המכון יתמקד במחקרים יישומיים ברפואה, בתקווה כי שיתוף-הפעולה יאיץ את המחקר הרפואי. תחומי ההתמחות של המכון החדש יהיו סרטן, הדפסת איברים ורקמות, בינה מלאכותית, רובוטיקה רפואית והנדסה גנטית.
במקביל, המרכז הרפואי זיו הודיע על השקת מרכז חדשנות בצפת, בשיתוף-פעולה עם שיבא ובמודל ARC שפותח על-ידי שיבא. המרכז ייקרא NOVA, שם שנבחר על-ידי ועדת היגוי מטעם המרכז הרפואי זיו. לדברי המרכז, השם הוא בהשראת כוכב המפיץ זיו חדש, סמל לאנרגיה ולחדשנות, כמחווה ל"נובה" ובחירה בחיים.
ARC היא זרוע החדשנות של שיבא, הכוללת שיתוף-פעולה עם חברות בתעשייה, קמפוס לסטארט-אפים והנבטה של סטארט-אפים חדשים, והיא מהווה חלק משמעותי מחזון קריית הבריאות שהוזכר לעיל.
שיבא משכפלת בעזרת חברת דלויט את המודל לכל העולם, וכעת ישנו יישום ישראלי למודל. המרכז בזיו ספציפית מותאם לצרכים הייחודיים של רפואה באזורים כפריים ולאוכלוסייה המתאפיינת ברב-תרבותיות, עם התייחסות לאתגרים של רפואה בפריפריה גאוגרפית: מרחקי נסיעה ארוכים הפוגעים בזמינות ובאיכות הטיפול, מחסור בכוח-אדם רפואי מיומן ותקציבים מוגבלים.
השקת המרכז החדש בבית החולים זיו התקיימה בכנס ARC Summit, הכנס השנתי של ARC, אליו מגיעים מומחים ברפואה, ניהול בריאות וביומד כל העולם. האירוע נערך בשבוע שעבר בתל אביב.
הוקם מאגד לפיתוח מודל בינה מלאכותית חדש לגמרי בתחום הביולוגיה; שותפים רלוונטיים מוזמנים
חברת טרהסייט, שפיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע מתאים חיים ומתפקדים, הודיעה על הקמת מיזם IBFI לפיתוח מודל בינה מלאכותית חדש בתחום הביולוגיה. הכוונה היא לא לפתח כלים שרצים על גבי מודלים מוכרים כמו קלוד או צ'ט גיפיטי, אלא לפתח מודל חדש, אשר מיסודו ידבר בשפת הביולוגיה.
המאגד הוא בתמיכת רשות החדשנות, אשר בחרה במאגד זה כאחד מארבעה מאגדים בתחומים שונים אשר יכולים לקדם את ישראל בעולם ה-AI. יחד עם טרהסייט מובילות אותו AI21 ו-CytoReason, בהשתתפות חברות מובילות אחרות בתחום המידע הביולוגי וכן חוקרים אקדמיים וגורמים מעולמות הטכנולוגים מעבר לביולוגיה.
מהחברה נמסר כי המודל יתאמן על מדידות של תאים חיים בזמן אמת ברמה של התא הבודד, תחום המומחיות של טרהסייט. המידע הזה יתורגם לשפת הבינה המלאכותית.
יואב ניסן-כהן, מנכ"ל ויזם משותף בחברת טרהסייט, מסביר: "תחום הביולוגיה מאופיין היום באתגרים בחיזוי. לעומת תחומים אחרים, אין בטיפול הרפואי התאמה אישית מספקת, ובפיתוח תרופות שיעורי הכישלונות בניסויים קליניים הם גבוהים. אין דרך לדעת מראש איזה מהמוצרים יצליח או ייכשל. הבעיות הללו משפיעות לרעה על התחום - גם מבחינת איכות הטיפול וגם מבחינת כמות התרופות שאפשר להביא לשוק והקצב שבו ניתן להשיקן".
הוא מסביר כי טרהסייט יודעת להביא מידע מתקדם ואיכותי לגבי התנהגות מערכות ביולוגיות עד רמת התא. אך כשניגשה לעבד אותם, היא גילתה שכלי הבינה המלאכותית לא מתאימים לכך באופן אופטימלי. "הכלים הקיימים מתאימים לעיבוד שפה או לעיבוד תמונה. לא לביולוגיה". כלים קיימים להתמודדות עם ביולוגיה או כלים שרצים באופן פחות מאוםטימלי על מודלי שפה או תמונה - או כלים שיש בהם קורלציות סטטיסטיות עניפות, אך לא בינה מלאכותית גנרטיבית.
האפשרות להקים כלי כזה יכולה להיות יתרון יחסי עבור ישראל. "זה אוקיינוס כחול", אומר ניסן-כהן. "זו הזדמנות להתחרות במקום שבו לישראל יש יתרונות יחסיים וכוח-אדם מתאים, והתחרות בו כרגע נמוכה בהרבה מאשר בתחומים הקלאסיים של הבינה המלאכותית. האקוסיסטם קיבל את זה בהתלהבות שהיה קשה לנו לצפות", הוא אומר.
המאגד יוצא כעת בקול קורא כדי לגייס גורמים נוספים, כאשר אחד הגורמים שהמאגד ישמח לגייס הוא חברת טכנולוגיה גדולה.
להתאים טיפול תרופתי לדיכאון באמצעות "מוח קטן בצלחת"
חברת NeuroKaire האמריקאית שיזמיה ישראלים (מוכרת בעבר כ-Genetika+), הודיעה על השקת מוצר לבדיקה של תרופות לדיכאון על גבי תאי מוח שגודלו מתאי גזע של כל מטופל.
המטרה היא לקצר את שלב הניסוי והטעייה שבדרך כלל עוברים מטופלים בדיכאון עד לקבלת התרופה המתאימה להם. לחברה כבר יש מוצר כזה המבוסס על בדיקת המאפיינים הגנטיים בדם של כל מטופל. כעת, היא מקווה להפוך את הניבוי למדוייק עוד יותר באמצעות תאיהמוח בצלוחית.
מהחברה נמסר כי לפעמים, התאמת הטיפול יכולה לארוך עד 18 חודשים, בהם מנסים המטופלים כל תרופה במשך כמה שבועות. זהו תהליך מתסכל ומייאשר עבור החולים, כאשר כל עוד התרופה לא מתאימה, הם ממשיכים לסבול. גם עם מציאת התרופה המתאימה, נדרשים לפעמים עוד חודשים להתאמת המינון, וכל זה בהנחה ולא התגלו תופעות לוואי או התנגשויות עם תרופות אחרות.