יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס
החברה הישראלית־אמריקאית ויה (Via Transportation) יצאה ביום שישי להנפקה בניו יורק, לאחר המתנה שארכה לפחות ארבע שנים, מאז שהגישה תשקיף בפעם הראשונה. לקראת סוף שנת 2021 שוק ההנפקות נסגר, כאשר הפד האמריקאי החל להעלות את הריבית, והעניין בהשקעות בטכנולוגיה הוקפא למשך שנים. כעת, כששוק ההון נפתח שוב מתוך הציפייה לירידת ריביות, ויה מנפיקה כשהיא מציגה הכנסות גבוהות יותר וחתירה לרווחיות, גם אם היא עדיין מפסידה עשרות מיליוני דולרים ברבעון.
● ההנפקה שתניב למבטח שמיר, ארקין ואייל עופר רווחים של מאות מיליונים
● החברה הקטנה מיקנעם שזינקה ב־800% בשלושה ימי מסחר
אך ויה היא לא הישראלית היחידה שמתחממת על הקווים. מי החברות הנוספות שבדרך להנפקה בוול סטריט, ומה עומד מאחורי גל הענק?
הצפי לצמיחה בכלכלת ארה"ב עושה את שלו
על פי בדיקת גלובס, רשימת החברות הישראליות שבוחנות כעת הנפקה איננה ארוכה, ובלאו הכי היא כוללת בעיקר חברות שהוקמו על ידי ישראלים מעבר לים. כפי שפורסם בגלובס, חברת הסייבר ארמיס (Armis), שקצב ההכנסות השנתי שלה עולה על 300 מיליון דולר, נמצאת כעת בסבב גיוס הון בהובלת תומא בראבו לפי שווי של 5 מיליארד דולר, לקראת הנפקה; גם חברת וואסט דאטה (VAST Data) - אחת השותפות המרכזיות של אנבידיה בתחום ניהול אחסון של מידע AI ופועלת מגני התערוכה בתל אביב - שוקלת לצאת להנפקה, שעשויה להיות אחת הגדולות בתעשייה, אפילו בשווי שעולה על 32 מיליארד דולר; שתי חברות מתחרות - נבן (Navan) האמריקאית וטראוולפרק הספרדית (Travelperk) - ספקיות תוכנה לניהול נסיעות עסקיות של עובדים בחברות - נמצאות כעת במרוץ להנפקה בבורסה, שתיהן הוקמו על ידי יזמים ישראלים בחו"ל.
בעוד שנבן "מסתכלת" על שווי של 7־8 מיליארד דולר, טראוולפרק צריכה להיסחר בשווי שגבוה מ־3 מיליארד דולר כדי לספק תשואה למשקיעים. חברה נוספת, אפספלייר (Appsflyer), שהיא רווחית וקצב ההכנסות שלה עומד כבר על 500 מיליון דולר, בוחנת כעת הצעות להנפקה או רכישה על ידי קרן פרייבט אקוויטי. יחד עם זאת, הנטייה שם היא ככל הנראה לצאת לרכישה.
שווי החברות בהנפקה הוא אולי המפתח להסבר מדוע עבור חלק מהחברות הישראליות נפתחו שערי שוק ההון - והן פועלות כעת לצאת להנפקה בבורסה. הציפייה לפחות לשתי ירידות ריבית רצופות ע"י הפד, האינפלציה היציבה והצפי לצמיחה של הכלכלה האמריקאית מאפשרים למשקיעים להמר על הנפקת חברות, מתוך מחשבה על אפשרות לקבלת שווי גבוה לעומת שנים עברו. כל אלו הביאו חברות כמו ויה ואיטורו הישראליות, קלרנה השבדית ונטסקופ האמריקאית לצאת להנפקה, וכן כמה ישראליות אחרות שוקלות את המהלך.
השירות לא היה ברור לשוק
ובחזרה ל־ויה, החברה פיתחה מערכת לניהול נסיעות של כלי תחבורה ציבורית קטנים כמו מוניות שירות, מיניבוסים או אוטובוסים, שאוספים נוסעים ממקומות שונים לפי דרישה. האלגוריתם שלה יודע לקצר את הדרך ולנווט בעיר בהתאם לנקודות האיסוף וההורדה שיכולים להשתנות כהרף עין. החברה הפעילה בעצמה מוניות שירות שכאלה ברחבי ניו יורק ושיקגו ובשל חוסר רווחיות, העדיפה לספק שירותי תוכנה להפעלת שירותים דומים לבתי ספר ורשויות מקומיות בפרברי ארה"ב.
לקוחותיה היום מגיעים ברובם מרשויות מקומיות בארה"ב, שוק שקשה לחדור אליו, אך מרגע שויה הפכה לדומיננטית בו, מעמדה בו מובטח למשך שנים - אם כי דפוסי הצמיחה שלו תלויים במידה רבה בשיקולים מוניציפליים שאינם תמיד צפויים.
חמי פרס, שותף־מייסד בקרן פיטנגו, אחד המשקיעים הראשונים בחברה מספר על האתגרים שניצבו בפניה: "ויה הגיעה לפני 12 שנה עם מושג שלא היה ברור אז לרבים: האפשרות להזמין כיסא בתחבורה ציבורית ולא רכב כפי שהדבר נעשה באובר או ליפט. כך שהיה צורך להכניס את המושג הזה לשוק. בסופו של דבר, הוא נקלט היטב ברשויות מקומיות שמפעילות תחבורה ציבורית כדי לאפשר לבעלי הכנסה נמוכה נגישות גבוהה יותר למרכזי תעסוקה בלי ליצור צפיפות בכבישים; ברשויות חינוך שמסיעות תלמידים לבית הספר ובחזרה; ובחברות שרוצות לחסוך את אחזקת ציי הרכב ולספק לעובדים דרך ירוקה וחסכונית להגיע לעבודה".
שינוי המיקוד בפעילות גבה מחיר
ביום שישי תמחרה ויה את מחיר המניה שלה בהנפקה ב־46 דולר, וגייסה אגב כך 492.9 מיליון דולר. תחילה נקטו המשקיעים משנה זהירות, והורידו את מחיר המנייה ל־44 דולר במהלך יום המסחר, אך לקראת סופו השלימה המנייה עלייה של קרוב ל־8% במחיר, כשהיא נסגרת על 49.5 דולר, מחיר המשקף לה שווי של קרוב ל־4 מיליארד דולר.
במונחים ישראליים של העת האחרונה, לא מדובר באקזיט גדול עבור חברה שנוסדה לפני 12 שנה: חברות סייבר צעירות ממנה - כמו סייארה, איילנד ו־ויז השיגו שווי גבוה יותר בתוך זמן קצר יותר בשוק הפרטי (6 מיליארד, 5 מיליארד ו־32 מיליארד בהתאמה). הפיבוט - שינוי המיקוד האסטרטגי של ויה משוק הנוסעים הצרכני לשוק הממשלתי גבה ממנה מחיר: על פי PitchBook, בין השנים 2021 ל־2023 נאלצה החברה לגייס כמעט 250 מיליון דולר נוספים, אך שוויה עלה בקושי מ־2.93 מיליארד דולר ל־ 3.03 מיליארד. בסך־הכול היא גייסה עד להנפקה קרוב ל־900 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, כאשר שוויה גם היום גבוה רק בכמיליארד דולר משוויה לפני ארבע שנים, וזאת על אף שהיא מציגה צמיחה מרשימה בהכנסות וירידה מתמשכת בהפסדים.
לפיכך, המרוויחים הגדולים מההנפקה של ויה הם בעיקר המשקיעים המוקדמים בחברה ובראשם הקרנות פיטנגו של חמי פרס ורמי קליש, וקרן 83North של בכירי ההייטק הישראלי לשעבר, בהם ארנון דינור, גיל גורן, יורם שניר והשותפה הבריטית לורל בודן. ארנון דינור מ־83North, בעברו בכיר באם־סיסטמס של דב מורן, הוביל את ההשקעה הראשונה בויה ב־2014 יחד עם משקיעים נוספים תמורת 10 מיליון דולר, כאשר מניית החברה עמדה על 1.97 דולר בלבד, כך על פי PitchBook. לאחר מכן, השתתפה הקרן הישראלית־בריטית לאורך כל סבבי הגיוס של החברה, כך שכיום היא מחזיקה ב־8.3% ממניות ויה בשווי של 327 מיליון דולר.
פיטנגו הייתה לקרן השנייה שהובילה סיבובי גיוס מוקדמים לחברה, והיא המרוויחה הנוספת מההנפקה הישראלית. השותפים חמי פרס וצחי הלל הובילו את סיבוב הגיוס השני והשלישי של החברה יחד עם קבוצת משקיעים בהיקף כולל של 130 מיליון דולר, וסייעו להקפיץ את שוויה של ויה פי 10 מ־36.5 מיליון דולר ל־375 מיליון דולר. כיום מחזיקה פיטנגו 6.5% ממניות ויה בשווי כולל של 267 מיליון דולר, אחרי השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים שנעשו מתוך כמה קרנות שלה.
בשנה האחרונה זוכה פיטנגו לכמה הצפות ערך ואקזיטים: היא מימשה לפי ההערכה כ־15% ממניותיה בדרייבנטס במסגרת סיבוב סקנדרי גדול שמוערך לכלל המשקיעים בסכום שנע בין 750 ל־800 מיליון דולר; היא גם אחת המשקיעות באפספלייר ששוקלת כעת לצאת להנפקה או רכישה.
בעלת המניות הגדולה ביותר בויה היא קרן אקסור (Exor) האמריקאית, שנציגה בדירקטוריון ויה הוא הישראלי, נועם אוחנה - והיא מחזיקה כעת 18.7% ממניות החברה, או מניות בשווי של 736 מיליון דולר. גם קרן הנקו, שהודיעה לאחרונה על כך שלא תגייס קרנות נוספות ־ רושמת תשואה על ההשקעה, כאשר השתתפה בסבב גיוס בן 250 מיליון דולר כאשר ויה עמה על שווי מיליארד דולר ב־2017.
מי שיירשמו תשואה נמוכה יותר על ההשקעה הם מורי ארקין, שהצטרף להשקעה בחברה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, קרן ורטקס שהצטרפה להשקעה ערב הניסיון הכושל לצאת להנפקה ב־2021, כאשר שוויה של החברה התקרב ל־3 מיליארד דולר, וקרן O.G Vetnrue Partners של אייל עופר שהצטרף להשקעה כאשר החברה כבר הייתה שווה 3.5 מיליארד דולר.
בעלת מניות מסקרנת בוויה שנחשפת כעת היא חברת האחזקות של בני משפחת סגול, בהם סמי ויוסי סגול, LI SAGOL USA שהחזיקה ב-1% ממניות החברה לפני ההנפקה.