ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי
חודשיים אחרי מזכר ההבנות, קבוצת התקשורת בזק וקרן ההשקעה בתשתיות אלומה הודיעו ביום ראשון על ביטול עסקת הענק שתוכננה ביניהן. בזק אמורה הייתה לרכוש את חברת הפורטפוליו הבולטת של אלומה, אקסלרה טלקום, תמורת 160 מיליון דולר. בדיווח לבורסה, כתבו באלומה כי העסקה בוטלה "בשל אי יכולת הקרן ובזק להביא להשלמת התקשרות הצדדים בהסכם מפורט ולהשלמת העסקה, הצדדים החליטו שלא להמשיך במשא ומתן". בזק מסרה דיווח דומה, והוסיפה כי היא ממשיכה בבחינה וקידום נושא כבלים אזוריים חדשים.
עבור בזק, עסקת אלקטרה השתלבה כמעט כמו כפפה ליד בתוכנית ההתרחבות של החברה. רגע לפני הדיווח על מזכר ההבנות, הקבוצה בראשות תומר ראב"ד, פרסמה שהיא בוחנת אפשרות להקים כבל תת־ימי חדש שיחבר את ישראל לנקודות נחיתה אסטרטגיות באירופה, מה שיאפשר הגדלה משמעותית של נפח תעבורת האינטרנט בין ישראל לאירופה. אקסלרה יכלה להציע לה בדיוק את זה. היא מספקת שירותי תקשורת באמצעות כבל תת־ימי מבוסס סיבים אופטיים, אחד מבין שלושה שקיימים היום בין ישראל לאירופה. זאת, בנוסף לפעילות בתחום הלוהט של חוות שרתים.
אז מדוע העסקה בוטלה? במסגרת המגעים לרכישת אקסלרה, בזק ערכה לחברה בדיקת נאותות וגייסה לצורך כך את פירמת רואי החשבון KPMG. לפי גורמים בשוק, התגלו בבדיקה פערים משמעותיים בין הערכת השווי של אקסלרה כפי שכל צד בעסקה רואה אותה, בין היתר בהקשר של הצמיחה בעתיד. מבחינת בזק, המחיר היה גבוה מדי, וייתכן שאף היה ניסיון להפחית את המחיר - מה שלא היה מקובל על אלומה, שהעדיפה לסיים את ההתקשרות.
במזכר ההבנות המקורי כלול גם סעיף לפיו אם לא ייחתם הסכם סופי ומחייב בין הצדדים עד לתום תקופת הבלעדיות (75 ימים שאמורים לפוג בקרוב), אזי בזק תרכוש מהמוכרים אלומה ואיילון 4.9% ממניות אקסלרה תמורת 7.5 מיליון דולר. עם ביטול מזכר ההבנות, הצדדים הסכימו לוותר גם על הסעיף הזה.
גורמים אחרים מציינים שאלומה ניסתה בעבר להכניס שותף מחו"ל להשקעה באקסלרה, אך התהליך התעכב על רקע המלחמה. אולם בהמשך, משקיע בינלאומי מהתחום (כלומר, לא משקיע פיננסי) הביע עניין בחברה ונערך משא ומתן מתקדם בין הצדדים. הצעת בזק טרפה את הקלפים, ואלומה העדיפה אותה - גם בשל מחיר וגם משום שחלק מאקסלרה, חברה בת בשם יוניגיאה שחולשת על כבל יבשתי - נותרה בעסקה בידי אלומה.
סעיף יוניגיאה נועד לבלום בעיות מצד הרגולטור ודיני התחרות. כשיוניגיאה מחזיקה בכבל יבשתי, ואקסלרה, ובזק בינלאומי בשניים מתוך 3 הכבלים התת־ימיים שמחברים את המדינה לאירופה והיו הערכות שחששו שהעסקה עלולה להיבלם מגזרת רשות התחרות. לבסוף העסקה בוטלה עוד לפני שהגיעה לשולחן הרגולטור.
יביאו רוכש מחו"ל? חוזרים לנקודת ההתחלה
מה צפוי כעת? נראה שכל צד יחזור לתוכניות הקודמות שלו: אלומה תנסה שוב למצוא משקיע או רוכש לאקסלרה, ייתכן שאותו גוף מחו"ל שהצעתו הייתה במו"מ מתקדם עד לפני מספר חודשים, או גוף אחר, ואילו בזק תמשיך לחפש הזדמנויות לפתח את תחום הכבלים התת־ימיים, אולי באמצעות רכישה אחרת או שיתופי פעולה.
האקזיט הראשון נפל, והמשקיעים התאכזבו
בינתיים, בבורסה המשקיעים הגיבו לדיווח כשמניית אלומה נחלשה ביום שני בכ־12% בפתיחת יום המסחר, ירידה שהתמתנה בהמשך. נראה שהמשקיעים מאוכזבים מאי־יציאתו לפועל של האקזיט הראשון של קרן אלומה, שהיה מאפשר לחברה לחלק דיבידנד. גם לאחר הירידות ביום שני, המניה רושמת תשואה חיובית של כ־79% מתחילת השנה, אך היא נסחרת במחיר נמוך ממחיר ההנפקה שלה. מניית בזק, שעבורה זו עסקה פחות מהותית, עלתה במקביל ב־1.5%.
אקסלרה מוחזקת 81.6% על ידי אלומה, והיתרה מוחזקת על ידי איילון ביטוח. הקרן, שהונפקה לראשונה ב־2021 מנוהלת על ידי המנכ"ל יאיר הירש, ויו"ר הקרן הוא אורי יוגב ונסחרת לפי שווי של כ־252 מיליון שקל, אחרי הירידה ביום שני. אלומה רכשה מידי איש העסקים פויו זבלדוביץ' את אקסלרה (לשעבר טמרס טלקום) ב־2021־2023 תמורת מזומן ומניות, ושווי ההשקעה של אלומה באקסלרה רשומה בדוחות הקרן בשווי של 338 מיליון שקל (כ־100 מיליון דולר).
האסטרטגיה של אלומה: חברות קטנות ורווחיות
קרן אלומה משקיעה בתשתיות בכמה תחומים, כאשר היא פועלת למצוא השקעות לא גדולות בחברות בשלות וקרובות לרווח או רווחיות; היא פועלת להשביח אותן באמצעות ניהול אקטיבי. חוץ מאקסלרה היא מחזיקה בחברת עוגנים בירוק (שנקראה בעבר תיבר), מתחום אתרי התקשורת האלחוטית. בתחום האנרגיה היא מחזיקה בחברת אסקו ובחברת חן המקום, העוסקת באיסוף וטיפול בפסולת. כל החברות רשומות כיום בספרי אלומה בשווי גבוה יותר מעלות ההשקעה שלה בהן, למעט חן המקום שהתשואה עליה שלילית עד כה. בראיון לגלובס הסבירו זאת בכירי הקרן בהשקעה בעיתוי בעייתי בענף, אך הביעו בו אמון.
בראיון לגלובס לאחרונה סיפרו המנכ"ל הירש, היו"ר יוגב ויו"ר ועדת ההשקעות ואחד ממייסדי הקרן מולי רבינא, שהקרן תמשיך לחפש השקעות חדשות. "אנחנו לא פוסלים להיכנס לתחומים אחרים בקטגוריה, כל עוד החברה היא בתחום צומח, עם רקורד פעילות, רווחית, ושיש לה פוטנציאל צמיחה מעבר לצמיחת הענף", אמר אז רבינא.