על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● העזתים שברחו מעזה בעזרת ChatGPT
● "נחזור לתקופת האבן": הבכירים מנתחים את נאומו החריג של נתניהו, ומי פחות נבהל?
1נתניהו אמר כי ישראל תהפוך למבודדת, בטורקיה מרוצים: "סוף סוף מודה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול (א') בכנס החשב הכללי בירושלים כי מדינת ישראל נכנסת "למעין בידוד" ותצטרך "להתאים יותר ויותר לכלכלה בעלת סימנים אוטרקיים". בנוסף להצהרות כי על ישראל לייצר בעצמה נשק כדי להימנע מתלות בעולם. בתקשורת בעולם מסמנים את הצהרתו של נתניהו כתפנית מההכחשות שנקט בהן עד כה.
ב-Anadolu Ajansı, סוכנות הידיעות הרשמית של טורקיה, נכתב כי הצהרתו של נתניהו "מסמנת תפנית חדה ביחס להכחשות החוזרות של הממשלה בדבר התרחקות דיפלומטית, למרות אזהרות שנמשכו חודשים" ונכתב כי הוא "סוף סוף מודה".
ברשות השידור הציבורית של טורקיה TRT נכתב כי למרות האזהרות, נתניהו אמר למבקריו כי כלכלת ישראל "נותרה חסונה, כשהוא מצביע על עליות בבורסה ומבטיח להרחיב את ייצור הנשק כדי להימנע מתלות במנהיגי מערב אירופה החלשים". ב-TRT גם ציינו כי נתניהו אמר למשלחת הקונגרס אמריקאית שביקרה כי "על האמריקאים להכיר בתועלות שהם מקבלים מישראל, כשהוא מצביע על טלפונים סלולריים, תרופות ומזון".
בדויטשה וולה הגרמני ציטטו את הביקורת של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שאמר בתגובה לדברים של נתניהו כי זו "אמירה מטורפת" והוסיף כי נתניהו וממשלתו הופכים את ישראל "למדינת עולם שלישי".
בטלגרף הבריטי כתבו כי "דבריו של ראש הממשלה מגבירים את החשש כי הוא נחוש להמשיך במלחמה ללא קשר ללחצים ממשלות אירופה" וזאת על רקע הקריאה של מנהיגים אירופים להשעות את המסחר עם ישראל. ג'יימס מורן, עמית מחקר במכון החשיבה CEPS בבריסל ולשעבר היועץ הראשי למזרח התיכון בשירות החוץ של האיחוד האירופי, אמר לטלגרף כי "דעת הקהל מתחילה להשפיע על המדיניות כלפי ישראל" וציין "זו לא נקודת מפנה מלאה, אבל שינוי מתרחש".
מתוך Anadolu Ajansı, מאת עבד אל-ראוף ארנעוט, טארק שוירף. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך TRT. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הדויטשה וולה, מאת פליקס טמסוט. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הטלגרף, מאת ג'יימס קריספ. לקריאת הכתבה המלאה.
2האם מצרים וישראל בדרך לעימות צבאי?
"קהיר רואה בחיסול הממוקד של מנהיגי חמאס בקטאר הסלמה מדאיגה שעלולה להציב אותה, פוטנציאלית, בקו האש", פורסם בניו ערב. לפי דיווחים, מצרים מזהירה שאם ישראל תתקוף את בכירי חמאס בשטחה ייפתחו "שערי הגיהנום".
"לאחרונה החריפה מצרים את ביקורתה על המלחמה בעזה, כשהיא מגנה את המגבלות שהצבא הישראלי מטיל על כניסת סיוע הומניטרי לשטח הפלסטיני ההרוס. היא גם הזהירה שוב ושוב מפני השלכות דחיפת אוכלוסיית עזה דרומה, סמוך לגבול מצרים", נכתב. בראשית החודש האשים ראש הממשלה נתניהו את מצרים בכך שהיא "כולאת את הפלסטינים בעזה, לאחר שקהיר הבהירה כי העברה בכפייה המונית היא קו אדום", נכתב.
החוקר הפוליטי המצרי מוחמד רביע אל-דהי אמר לניו ערב כי המתח בין שתי המדינות "גובר" ועלול להשפיע "על ביטחון היציבות והאזור". הוא הוסיף כי "המלחמה האכזרית של ישראל בעזה והדברים של נתניהו על מה שמכונה חזון 'ישראל הגדולה' מעוררים כעס במצרים".
לפי פרשנים, הכוחות המצריים הפרוסים לאורך הגבול עם עזה יעמדו כעת בפני דילמה במקרה שהעזתים יעברו למצרים. "פתיחה באש על אזרחים חפים מפשע הנמלטים ממוות, הרס ורעב תהיה הרת-אסון, בעוד שההתיישבות הקבועה של פלסטינים בסיני תיצור בעיות ביטחוניות וכלכליות בלתי נמנעות", נכתב. אנליסטים בקהיר אומרים כי המצב "עלול להביא להסלמה מהירה".
בינתיים, ישראל "צופה בחשדנות בהגדלת פריסת הכוחות המצריים בסיני, כאשר מספר הולך וגדל של גורמים מזהירים מפני הגידול במספר הכוחות". יש מי שחוששים בישראל כי זה אינו "צעד נגד העברת פלסטינים או גורמים חמושים" אלא "הכנות למתקפה". כעת, "כל פעולה ישראלית מקדימה נגד כוחות מצריים בסיני תהיה הרת-אסון, שכן עלולה לגרור תגובה מצרית ולהצית מלחמה כוללת בין הצדדים".
התקיפה בקטאר גם מעלה את האפשרות שמצרים תקח את תפקיד המתווכת, במיוחד אם "דוחא תסיים את תפקידה". לכן, אם מצרים תישא באחריות על המשא-ומתן יהיה עליה "לארח את הנהגת חמאס בקהיר". במקרה שהבכירים יותקפו בשטחה, "זה עלול להוות פתח לעימות צבאי רחב יותר".
מתוך הניו ערב, מאת סאלח סאלם. לקריאת הכתבה המלאה.
3התקיפה בקטאר "מסייעת לישראל בכיבוש עזה"
למרות שהתקיפה של ישראל בקטאר לא הייתה מוצלחת, יש לסמן אותה כ"נקודת מפנה". "מה שבטוח הוא שהתקיפה, לפחות לעת עתה, שיבשה את המאמצים להשגת הפסקת אש בעזה וסביר שהניעה את קטאר להשהות את תיווכה, מה שמאפשר לישראל להתקדם עם תוכניתה לכיבוש עיר עזה", נכתב ביורואסיה בניתוח של העיתונאי ג'יימס מ. דורסי, שכותרתו "תקיפת ישראל בקטאר עשויה להיות נקודת מפנה בסכסוך ישראל-עזה".
"מוקדם לקבוע מה תהיה השפעת התקיפה הישראלית על יחסי ארה"ב עם מדינות המזרח התיכון. גורם מכריע אחד הוא מתי וכיצד נודע לארה"ב על כוונת ישראל לתקוף את חמאס בקטאר. דוברת הבית הלבן קארולין לויט אמרה שהצבא האמריקאי עדכן את ממשל טראמפ על התקיפה, אך סירבה לציין אם ישראל מסרה מידע לצבא או שהצבא הסתמך על יכולות המעקב שלו", נכתב.
בנוסף "טראמפ התעקש כי לא היה בידיו ידע מוקדם על התקיפה". מה שכן ברור כרגע הוא שארה"ב ידעה על התקיפה "רק דקות לפני ששחררו המטוסים הישראליים את חימושם". לכן כעת "האמינות האמריקאית במפרץ, הסומך על ארה"ב שתדאג לביטחונו, תעמוד, ככל הנראה, למבחן בהתאם לתגובתה לתקיפה הישראלית".
ישראל גם משנה את התפיסה שלה במזרח התיכון מכזו שנתפסה כ"שותפה ביטחונית פוטנציאלית" והיא הופכת ל"מדינת סוררת המאיימת על ביטחון ויציבות האזור". עכשיו השאלה היא "אילו צעדים, עשוי טראמפ לנקוט כדי לרסן את ישראל. נקיטת צעדים עלולה להיות נקודת מפנה".
מתוך היורואסיה, מאת ג'יימס מ. דורסי. לקריאת הכתבה המלאה.
4"מקארתיזם טהור": הפילוסופית היהודיה שמואשמת באנטישמיות
בהמשך לאיומים של טראמפ על שלילת תקציבים מאוניברסיטאות העלית עקב טענות לאנטישמיות, אוניברסיטת ברקלי (UC Berkeley) מסרה לממשל ארה"ב כחלק מחקירה פדרלית, 160 שמות של סטודנטים ומרצים, בשל "קשר פוטנציאלי לדיווחים על אנטישמיות לכאורה". עכשיו נודע כי מי שנמנית בין חברי הסגל ברשימה היא הפילוסופית היהודיה ג'ודית באטלר, כך פורסם בעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל.
באטלר, "פרופסורית ידועה לפילוסופיה פמיניסטית ואחת מאלה ששמם נמסר לממשל הפדרלי" אמרה לעיתון בתגובה כי הציות של האוניברסיטה לממשל טראמפ הוא "מקארתיזם טהור". באטלר היא מבקרת ידועה של המדיניות הישראלית בשטחים. היא תומכת ב-BDS ובראיונות לתקשורת תיארה את מעשי ישראל בעזה כ"ג'נוסייד" ואף קראה לאקדמיה לבחון את קשריה עם ישראל.
"ברקלי מסרה את שמות הסטודנטים והעובדים ב-18 באוגוסט, בהנחיית הלשכה המשפטית המערכתית של UC, לפי מכתב מ-4 בספטמבר שנשלח לכל מי ששמו ומידעו נמסרו לממשלה הפדרלית", נכתב. במכתב צוין כי משרד זכויות האזרח הפדרלי "דרש הפקה של מסמכים מקיפים, לרבות קבצים ודיווחים הקשורים לאירועים אנטישמיים".
"מסירת המידע על ידי UC ברקלי מגיעה בשעה שנשיא האוניברסיטה, ג'יימס מיליקן, אמר שהוא מנהל משא-ומתן עם ממשל טראמפ בניסיון להשיב יותר מ-500 מיליון דולר במענקי מחקר פדרליים שהממשלה הקפיאה, תוך דרישה שהאוניברסיטה תשלם יותר מכפול מסכום זה כדי לקבל את הכסף בחזרה", נכתב.
באטלר כתבה בתגובה ליועץ המשפטי של הקמפוס כי "לא נאמר לאיש מאיתנו מה תוכן ההאשמה, ואין כל אינדיקציה שנוכל לגלות את פרטי ההאשמה". באטלר הוסיפה במכתבה "אם שמי, או שמותיהם של כל אחד מעמיתיי שקיבלו מכתב זה, נמצאים ברשימה - ניתן להשתמש בהם בכל דרך שמשרד (פדרלי) זה והממשלה הזו ימצאו לנכון". היא הציגה בנוסף את חששותיה מרדיפה פוליטית: "אל לנו להיות נאיביים. האם מי ששמם נמסר ימותגו כעת ברשימת ממשל? האם יוגבל חופש התנועה שלנו? האם תיעשה האזנה לתכתובות הדוא״ל שלנו?".
בנוסף, באטלר ציינה שלא הוגשה נגדה האשמה רשמית באנטישמיות, ולא התקיים הליך ראוי.
מתוך הסן פרנסיסקו כרוניקל, מאת ננט אסימוב. לקריאת הכתבה המלאה.