גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו שישראל עשויה להצטרך "להסתגל לכלכלה שיש לה סממנים אוטרקיים". הוא למעשה תיאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה היטב בעבר. המונח "אוטרקיה" - הסתפקות עצמית כלכלית - לא זר למדינה, שבעשורים הראשונים לקיומה נאלצה לפתח יכולות ייצור מקומיות נרחבות, בשל הטלת חרם ערבי ומגבלות בינלאומיות.

פרשנות | נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה
"צועדים אל תהום מדיני וכלכלי": פורום העסקים מגיב לנאום ספרטה של נתניהו

בשנות ה-80, ישראל הייתה דוגמה קלאסית לכלכלה מעורבת עם מאפיינים אוטרקיים חזקים. מדיניות הקמת תעשיות מקומיות, הגנה על המשק החקלאי, ייצור מקומי של מוצרי צריכה בסיסיים - כל אלה לא היו בחירות אידיאולוגיות בלבד, אלא הכרח קיומי.

חלק ניכר מהצמיחה הכלכלית הנרחבת של ישראל התחיל בשנות ה־80, כשישראל השתחררה מהכלכלה הריכוזית שהייתה נהוגה בזמן שלטון מפא"י והמערך. הדבר הוביל לעלייה דרמטית בתוצר וברמת החיים, ודווקא הפתיחה ליבוא אפשרה את הזנקת הייצור הישראלי ברמה חסרת תקדים - בתחומי היתרון היחסי שלנו.

אך קודם כל, חשוב להבהיר שישראל מעולם לא הייתה כלכלה אוטרקית לגמרי. ד"ר אורי כץ, מחבר הספר "כסף כחול לבן" על ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, מדגיש ש"כמעט אין דבר כזה אוטרקיה, גם קוריאה הצפונית תלויה בסין בהרבה דברים. הדוגמאות המעטות הן אימפריות גדולות כמו יפן והאינקה, ולא מדינות קטנות כמו ישראל". זאת בין השאר משום שיש מוצרים קריטיים, כמו חיטה ונפט, שאי אפשר לייצר בארץ, או לא בכמות מספקת. גם בתחומים שבהם אנחנו מרגישים עצמאיים, "המזון שהפרה הישראלית אוכלת הוא מיובא. אז אנחנו תלויים ביבוא בכל מקרה".

תעשיית האופניים כמשל

ד"ר דרור גולדברג מהאוניברסיטה הפתוחה, מזכיר האגודה להיסטוריה כלכלית, מספר את זה דרך אנקדוטה משפחתית: "המשפחה שלי הייתה בעסקי אופניים. בתקופת המנדט הם ייבאו מחו"ל, ובתקופת מפא"י היבוא נעצר כמעט לגמרי, והתחילו לייצר מקומית עד בערך שנות השמונים".

הוא מספר שדיבר עם קרובי המשפחה שניהלו את העסק, והם סיפרו לו ש"אופניים זה צינורות פלדה שמלחימים, וכמובן אין פלדה בארץ וצריך לייבא אותה. אפשר לחתוך ולהלחים בארץ, אבל היו חלקים עדינים ומדויקים כמו גלגלי שיניים ומערכות תמסורת שמעולם לא נוצר ידע בארץ לייצר אותם - והממשלה התירה לייבא. בנוסף, תמיד היה יבוא מוצרים סופיים, גם אם במכסה מצומצמת. ספורטאים ביקשו אופני מרוץ, והעשירים הצליחו להשיג אישורים ליבוא אופני ראלי. היו 3-4 מפעלים, אבל גם אז תמיד היה יבוא. גם של מוצר מוגמר, ובוודאי שבחומרי הגלם".

ובכל זאת, החסימה של חלק ניכר מהסחר הבינלאומי השפיעה דרמטית על רמת החיים: "פעם היה מקובל שאנשים שנוסעים לארה"ב מביאים בגדים ומוצרים נוספים, והיום זה קיים יותר כפעילות פנאי והפער במחירים לא עד כדי כך גדול", מספר ד"ר כץ. "כשפתחו את המקדונלד'ס הראשון, אנשים היו בהלם ועמדו שעות בתור. לפני רפורמת שמיים פתוחים, טיסות לחו"ל היו בעיקר לבעלי אמצעים".

שינוי דרמטי בסחר

בעוד שבתקופת קום המדינה התוצר לנפש עלה בקצב דרמטי עקב הון אנושי גבוה ופער גדול מהמדינות העשירות ביותר, הרי שמאז מלחמת יום הכיפורים וה"עשור האבוד" שבא בעקבותיה הצמיחה הכלכלית האטה דרמטית, והבהירה לכולם שנדרש שינוי כלכלי רציני: אם בין 1975 ל-1985 התוצר הריאלי לנפש עלה ב-10% בלבד, הרי שבין 1985 ל-1995 הוא זינק ב-31%. זאת בין השאר בזכות תוכנית הייצוב הכלכלי בממשלת האחדות של פרס ושמיר.

ניתן לראות את השינוי הדרמטי בסחר הישראלי גם בנתוני היבוא והיצוא של ישראל, אפילו בהשוואה לתוצר שהולך ועולה. ניתן לראות שאם בשנים הראשונות של המדינה היה מעט יבוא, והיצוא כמעט שלא היה קיים, הוא הלך ועלה עם השנים, ודווקא זה מה שהזניק את היצוא כשיעור מהתוצר. הדבר פתח פתח לתעשיות ושירותים מתקדמים שהעלו דרמטית את רמת החיים הישראלית, ואפילו יצר תלות מסוימת של העולם במוצרים ובשירותים הישראליים - כמו שנתניהו אמר בעצמו בנאום.

"מתוכנית הייצוב נהייתה חשיפה משמעותית ליבוא", מסביר ד"ר כץ. "הכי בולט זה הטקסטיל, שעבר מזמן למזרח הרחוק, והפתיחה ליבוא אפשרה ירידה דרמטית במחירי הבגדים. זה בולט במיוחד ביחס למחירי המזון שלא ירדו בגלל חסמי סחר". ד"ר גולדברג מספר שכבר עם המהפך שהביא את הליכוד לשלטון ב-1977 התחיל השינוי בתחום האופניים. "המכס על האופניים ירד כבר ב-1977 וירד מ-40% ל-20% וב-1980 בוטל לגמרי. תהליך דומה התרחש גם במוצרים אחרים".

ד"ר כץ ממשיך, ש"התחיל גם המון יבוא של חומרי גלם כמו מלט וברזל. בשנות ה-80 וה-90 תעשיינים התקשו להתנגד ליבוא כי גם הם ייבאו חומרי גלם. היו בזמנו הרבה הפחדות שהאבטלה תעלה בעקבות כך, וזה לא קרה. ישראל יצאה מהאוטרקיה החלקית ב-1985-1995. זו התקופה המשמעותית, אבל כמובן לא סיימנו עם התהליך במאה אחוז".

זרז לצמיחת ההייטק

באותה תקופה גם ניתן לראות שדווקא הפתיחה ליבוא והשקעות זרות הובילה להפסקת היבוא בנטו, וישראל הפכה להיות מוטת יצוא, עם יצוא בנטו שמגיע היום ל-20 מיליארד דולר כמעט בשנה. זאת, כמובן, בעיקר בזכות עליית ההייטק: "אחרי המהפך, הממשלה פחות תמכה בהתיישבות העובדת ויותר באנשי עסקים ויבואנים, וכאן נפרץ הסכר. משנות ה-90 גם נוצר ההייטק. מצאנו את היתרון היחסי שלנו", אומר ד"ר גולדברג.

אחת הנקודות המרכזיות שנתניהו דיבר עליהן היא התעשייה הצבאית. שם, דווקא, יש יותר היגיון בתמיכה בייצור מקומי. גם ד"ר כץ נאלץ להודות ש"אם מדברים על ייצור פגזים ונשק בעצמנו, אין לנו את כל חומרי הגלם, אבל אפשר להרכיב אותם כאן. מדינות אולי יהיו מוכנות למכור לנו חומרי גלם אבל לא נשק".

ובכל זאת, הוא אומר, פרויקטים גרנדיוזיים כמו הלביא (מטוס קרב בייצור ישראלי, מבוסס על המיראז' הישראלי, ע' א') היו "איוולת. הלביא היה פרויקט שהגיע יותר משיקולים פוליטיים ולחץ של התעשייה הצבאית, צה"ל לא היה באמת מעוניין בזה. בסוף הוא בוטל בגלל עלויות מאוד גבוהות. כשהפרויקט בוטל, התעשייה האווירית פיטרה המון מהנדסים. הרבה מהם עברו להייטק. סגירת הלביא בסוף שנות ה-80 הייתה זרז משמעותי לצמיחת ההייטק. זה סמל להתמחות במה שיש לנו יתרון יחסי בו".

בהיבטים מסוימים, המשק הישראלי אכן בעל מאפיינים אוטרקיים במובן החיובי של המילה כבר היום. כפי שמסביר אמיר איל, בעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, "בדברים החשובים ביותר אנחנו כבר עצמאים - במים ובאנרגיה - הודות להתפלה ולגז הטבעי. במזון אנחנו גם מייצרים וגם מייבאים. המילה נשמעת מפחידה, אבל במבט מפורט אנחנו כבר יודעים להיות עצמאיים". עם זאת, גם בהיבטים אלו אנחנו נעזרים בחברות ובספקים מחו"ל. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במעורבות של ענקית האנרגיה העולמית שברון בתעשיית הגז הישראלית.

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51