גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו שישראל עשויה להצטרך "להסתגל לכלכלה שיש לה סממנים אוטרקיים". הוא למעשה תיאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה היטב בעבר. המונח "אוטרקיה" - הסתפקות עצמית כלכלית - לא זר למדינה, שבעשורים הראשונים לקיומה נאלצה לפתח יכולות ייצור מקומיות נרחבות, בשל הטלת חרם ערבי ומגבלות בינלאומיות.

פרשנות | נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה
"צועדים אל תהום מדיני וכלכלי": פורום העסקים מגיב לנאום ספרטה של נתניהו

בשנות ה-80, ישראל הייתה דוגמה קלאסית לכלכלה מעורבת עם מאפיינים אוטרקיים חזקים. מדיניות הקמת תעשיות מקומיות, הגנה על המשק החקלאי, ייצור מקומי של מוצרי צריכה בסיסיים - כל אלה לא היו בחירות אידיאולוגיות בלבד, אלא הכרח קיומי.

חלק ניכר מהצמיחה הכלכלית הנרחבת של ישראל התחיל בשנות ה־80, כשישראל השתחררה מהכלכלה הריכוזית שהייתה נהוגה בזמן שלטון מפא"י והמערך. הדבר הוביל לעלייה דרמטית בתוצר וברמת החיים, ודווקא הפתיחה ליבוא אפשרה את הזנקת הייצור הישראלי ברמה חסרת תקדים - בתחומי היתרון היחסי שלנו.

אך קודם כל, חשוב להבהיר שישראל מעולם לא הייתה כלכלה אוטרקית לגמרי. ד"ר אורי כץ, מחבר הספר "כסף כחול לבן" על ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, מדגיש ש"כמעט אין דבר כזה אוטרקיה, גם קוריאה הצפונית תלויה בסין בהרבה דברים. הדוגמאות המעטות הן אימפריות גדולות כמו יפן והאינקה, ולא מדינות קטנות כמו ישראל". זאת בין השאר משום שיש מוצרים קריטיים, כמו חיטה ונפט, שאי אפשר לייצר בארץ, או לא בכמות מספקת. גם בתחומים שבהם אנחנו מרגישים עצמאיים, "המזון שהפרה הישראלית אוכלת הוא מיובא. אז אנחנו תלויים ביבוא בכל מקרה".

תעשיית האופניים כמשל

ד"ר דרור גולדברג מהאוניברסיטה הפתוחה, מזכיר האגודה להיסטוריה כלכלית, מספר את זה דרך אנקדוטה משפחתית: "המשפחה שלי הייתה בעסקי אופניים. בתקופת המנדט הם ייבאו מחו"ל, ובתקופת מפא"י היבוא נעצר כמעט לגמרי, והתחילו לייצר מקומית עד בערך שנות השמונים".

הוא מספר שדיבר עם קרובי המשפחה שניהלו את העסק, והם סיפרו לו ש"אופניים זה צינורות פלדה שמלחימים, וכמובן אין פלדה בארץ וצריך לייבא אותה. אפשר לחתוך ולהלחים בארץ, אבל היו חלקים עדינים ומדויקים כמו גלגלי שיניים ומערכות תמסורת שמעולם לא נוצר ידע בארץ לייצר אותם - והממשלה התירה לייבא. בנוסף, תמיד היה יבוא מוצרים סופיים, גם אם במכסה מצומצמת. ספורטאים ביקשו אופני מרוץ, והעשירים הצליחו להשיג אישורים ליבוא אופני ראלי. היו 3-4 מפעלים, אבל גם אז תמיד היה יבוא. גם של מוצר מוגמר, ובוודאי שבחומרי הגלם".

ובכל זאת, החסימה של חלק ניכר מהסחר הבינלאומי השפיעה דרמטית על רמת החיים: "פעם היה מקובל שאנשים שנוסעים לארה"ב מביאים בגדים ומוצרים נוספים, והיום זה קיים יותר כפעילות פנאי והפער במחירים לא עד כדי כך גדול", מספר ד"ר כץ. "כשפתחו את המקדונלד'ס הראשון, אנשים היו בהלם ועמדו שעות בתור. לפני רפורמת שמיים פתוחים, טיסות לחו"ל היו בעיקר לבעלי אמצעים".

שינוי דרמטי בסחר

בעוד שבתקופת קום המדינה התוצר לנפש עלה בקצב דרמטי עקב הון אנושי גבוה ופער גדול מהמדינות העשירות ביותר, הרי שמאז מלחמת יום הכיפורים וה"עשור האבוד" שבא בעקבותיה הצמיחה הכלכלית האטה דרמטית, והבהירה לכולם שנדרש שינוי כלכלי רציני: אם בין 1975 ל-1985 התוצר הריאלי לנפש עלה ב-10% בלבד, הרי שבין 1985 ל-1995 הוא זינק ב-31%. זאת בין השאר בזכות תוכנית הייצוב הכלכלי בממשלת האחדות של פרס ושמיר.

ניתן לראות את השינוי הדרמטי בסחר הישראלי גם בנתוני היבוא והיצוא של ישראל, אפילו בהשוואה לתוצר שהולך ועולה. ניתן לראות שאם בשנים הראשונות של המדינה היה מעט יבוא, והיצוא כמעט שלא היה קיים, הוא הלך ועלה עם השנים, ודווקא זה מה שהזניק את היצוא כשיעור מהתוצר. הדבר פתח פתח לתעשיות ושירותים מתקדמים שהעלו דרמטית את רמת החיים הישראלית, ואפילו יצר תלות מסוימת של העולם במוצרים ובשירותים הישראליים - כמו שנתניהו אמר בעצמו בנאום.

"מתוכנית הייצוב נהייתה חשיפה משמעותית ליבוא", מסביר ד"ר כץ. "הכי בולט זה הטקסטיל, שעבר מזמן למזרח הרחוק, והפתיחה ליבוא אפשרה ירידה דרמטית במחירי הבגדים. זה בולט במיוחד ביחס למחירי המזון שלא ירדו בגלל חסמי סחר". ד"ר גולדברג מספר שכבר עם המהפך שהביא את הליכוד לשלטון ב-1977 התחיל השינוי בתחום האופניים. "המכס על האופניים ירד כבר ב-1977 וירד מ-40% ל-20% וב-1980 בוטל לגמרי. תהליך דומה התרחש גם במוצרים אחרים".

ד"ר כץ ממשיך, ש"התחיל גם המון יבוא של חומרי גלם כמו מלט וברזל. בשנות ה-80 וה-90 תעשיינים התקשו להתנגד ליבוא כי גם הם ייבאו חומרי גלם. היו בזמנו הרבה הפחדות שהאבטלה תעלה בעקבות כך, וזה לא קרה. ישראל יצאה מהאוטרקיה החלקית ב-1985-1995. זו התקופה המשמעותית, אבל כמובן לא סיימנו עם התהליך במאה אחוז".

זרז לצמיחת ההייטק

באותה תקופה גם ניתן לראות שדווקא הפתיחה ליבוא והשקעות זרות הובילה להפסקת היבוא בנטו, וישראל הפכה להיות מוטת יצוא, עם יצוא בנטו שמגיע היום ל-20 מיליארד דולר כמעט בשנה. זאת, כמובן, בעיקר בזכות עליית ההייטק: "אחרי המהפך, הממשלה פחות תמכה בהתיישבות העובדת ויותר באנשי עסקים ויבואנים, וכאן נפרץ הסכר. משנות ה-90 גם נוצר ההייטק. מצאנו את היתרון היחסי שלנו", אומר ד"ר גולדברג.

אחת הנקודות המרכזיות שנתניהו דיבר עליהן היא התעשייה הצבאית. שם, דווקא, יש יותר היגיון בתמיכה בייצור מקומי. גם ד"ר כץ נאלץ להודות ש"אם מדברים על ייצור פגזים ונשק בעצמנו, אין לנו את כל חומרי הגלם, אבל אפשר להרכיב אותם כאן. מדינות אולי יהיו מוכנות למכור לנו חומרי גלם אבל לא נשק".

ובכל זאת, הוא אומר, פרויקטים גרנדיוזיים כמו הלביא (מטוס קרב בייצור ישראלי, מבוסס על המיראז' הישראלי, ע' א') היו "איוולת. הלביא היה פרויקט שהגיע יותר משיקולים פוליטיים ולחץ של התעשייה הצבאית, צה"ל לא היה באמת מעוניין בזה. בסוף הוא בוטל בגלל עלויות מאוד גבוהות. כשהפרויקט בוטל, התעשייה האווירית פיטרה המון מהנדסים. הרבה מהם עברו להייטק. סגירת הלביא בסוף שנות ה-80 הייתה זרז משמעותי לצמיחת ההייטק. זה סמל להתמחות במה שיש לנו יתרון יחסי בו".

בהיבטים מסוימים, המשק הישראלי אכן בעל מאפיינים אוטרקיים במובן החיובי של המילה כבר היום. כפי שמסביר אמיר איל, בעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, "בדברים החשובים ביותר אנחנו כבר עצמאים - במים ובאנרגיה - הודות להתפלה ולגז הטבעי. במזון אנחנו גם מייצרים וגם מייבאים. המילה נשמעת מפחידה, אבל במבט מפורט אנחנו כבר יודעים להיות עצמאיים". עם זאת, גם בהיבטים אלו אנחנו נעזרים בחברות ובספקים מחו"ל. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במעורבות של ענקית האנרגיה העולמית שברון בתעשיית הגז הישראלית.

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון