גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו שישראל עשויה להצטרך "להסתגל לכלכלה שיש לה סממנים אוטרקיים". הוא למעשה תיאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה היטב בעבר. המונח "אוטרקיה" - הסתפקות עצמית כלכלית - לא זר למדינה, שבעשורים הראשונים לקיומה נאלצה לפתח יכולות ייצור מקומיות נרחבות, בשל הטלת חרם ערבי ומגבלות בינלאומיות.

פרשנות | נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה
"צועדים אל תהום מדיני וכלכלי": פורום העסקים מגיב לנאום ספרטה של נתניהו

בשנות ה-80, ישראל הייתה דוגמה קלאסית לכלכלה מעורבת עם מאפיינים אוטרקיים חזקים. מדיניות הקמת תעשיות מקומיות, הגנה על המשק החקלאי, ייצור מקומי של מוצרי צריכה בסיסיים - כל אלה לא היו בחירות אידיאולוגיות בלבד, אלא הכרח קיומי.

חלק ניכר מהצמיחה הכלכלית הנרחבת של ישראל התחיל בשנות ה־80, כשישראל השתחררה מהכלכלה הריכוזית שהייתה נהוגה בזמן שלטון מפא"י והמערך. הדבר הוביל לעלייה דרמטית בתוצר וברמת החיים, ודווקא הפתיחה ליבוא אפשרה את הזנקת הייצור הישראלי ברמה חסרת תקדים - בתחומי היתרון היחסי שלנו.

אך קודם כל, חשוב להבהיר שישראל מעולם לא הייתה כלכלה אוטרקית לגמרי. ד"ר אורי כץ, מחבר הספר "כסף כחול לבן" על ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, מדגיש ש"כמעט אין דבר כזה אוטרקיה, גם קוריאה הצפונית תלויה בסין בהרבה דברים. הדוגמאות המעטות הן אימפריות גדולות כמו יפן והאינקה, ולא מדינות קטנות כמו ישראל". זאת בין השאר משום שיש מוצרים קריטיים, כמו חיטה ונפט, שאי אפשר לייצר בארץ, או לא בכמות מספקת. גם בתחומים שבהם אנחנו מרגישים עצמאיים, "המזון שהפרה הישראלית אוכלת הוא מיובא. אז אנחנו תלויים ביבוא בכל מקרה".

תעשיית האופניים כמשל

ד"ר דרור גולדברג מהאוניברסיטה הפתוחה, מזכיר האגודה להיסטוריה כלכלית, מספר את זה דרך אנקדוטה משפחתית: "המשפחה שלי הייתה בעסקי אופניים. בתקופת המנדט הם ייבאו מחו"ל, ובתקופת מפא"י היבוא נעצר כמעט לגמרי, והתחילו לייצר מקומית עד בערך שנות השמונים".

הוא מספר שדיבר עם קרובי המשפחה שניהלו את העסק, והם סיפרו לו ש"אופניים זה צינורות פלדה שמלחימים, וכמובן אין פלדה בארץ וצריך לייבא אותה. אפשר לחתוך ולהלחים בארץ, אבל היו חלקים עדינים ומדויקים כמו גלגלי שיניים ומערכות תמסורת שמעולם לא נוצר ידע בארץ לייצר אותם - והממשלה התירה לייבא. בנוסף, תמיד היה יבוא מוצרים סופיים, גם אם במכסה מצומצמת. ספורטאים ביקשו אופני מרוץ, והעשירים הצליחו להשיג אישורים ליבוא אופני ראלי. היו 3-4 מפעלים, אבל גם אז תמיד היה יבוא. גם של מוצר מוגמר, ובוודאי שבחומרי הגלם".

ובכל זאת, החסימה של חלק ניכר מהסחר הבינלאומי השפיעה דרמטית על רמת החיים: "פעם היה מקובל שאנשים שנוסעים לארה"ב מביאים בגדים ומוצרים נוספים, והיום זה קיים יותר כפעילות פנאי והפער במחירים לא עד כדי כך גדול", מספר ד"ר כץ. "כשפתחו את המקדונלד'ס הראשון, אנשים היו בהלם ועמדו שעות בתור. לפני רפורמת שמיים פתוחים, טיסות לחו"ל היו בעיקר לבעלי אמצעים".

שינוי דרמטי בסחר

בעוד שבתקופת קום המדינה התוצר לנפש עלה בקצב דרמטי עקב הון אנושי גבוה ופער גדול מהמדינות העשירות ביותר, הרי שמאז מלחמת יום הכיפורים וה"עשור האבוד" שבא בעקבותיה הצמיחה הכלכלית האטה דרמטית, והבהירה לכולם שנדרש שינוי כלכלי רציני: אם בין 1975 ל-1985 התוצר הריאלי לנפש עלה ב-10% בלבד, הרי שבין 1985 ל-1995 הוא זינק ב-31%. זאת בין השאר בזכות תוכנית הייצוב הכלכלי בממשלת האחדות של פרס ושמיר.

ניתן לראות את השינוי הדרמטי בסחר הישראלי גם בנתוני היבוא והיצוא של ישראל, אפילו בהשוואה לתוצר שהולך ועולה. ניתן לראות שאם בשנים הראשונות של המדינה היה מעט יבוא, והיצוא כמעט שלא היה קיים, הוא הלך ועלה עם השנים, ודווקא זה מה שהזניק את היצוא כשיעור מהתוצר. הדבר פתח פתח לתעשיות ושירותים מתקדמים שהעלו דרמטית את רמת החיים הישראלית, ואפילו יצר תלות מסוימת של העולם במוצרים ובשירותים הישראליים - כמו שנתניהו אמר בעצמו בנאום.

"מתוכנית הייצוב נהייתה חשיפה משמעותית ליבוא", מסביר ד"ר כץ. "הכי בולט זה הטקסטיל, שעבר מזמן למזרח הרחוק, והפתיחה ליבוא אפשרה ירידה דרמטית במחירי הבגדים. זה בולט במיוחד ביחס למחירי המזון שלא ירדו בגלל חסמי סחר". ד"ר גולדברג מספר שכבר עם המהפך שהביא את הליכוד לשלטון ב-1977 התחיל השינוי בתחום האופניים. "המכס על האופניים ירד כבר ב-1977 וירד מ-40% ל-20% וב-1980 בוטל לגמרי. תהליך דומה התרחש גם במוצרים אחרים".

ד"ר כץ ממשיך, ש"התחיל גם המון יבוא של חומרי גלם כמו מלט וברזל. בשנות ה-80 וה-90 תעשיינים התקשו להתנגד ליבוא כי גם הם ייבאו חומרי גלם. היו בזמנו הרבה הפחדות שהאבטלה תעלה בעקבות כך, וזה לא קרה. ישראל יצאה מהאוטרקיה החלקית ב-1985-1995. זו התקופה המשמעותית, אבל כמובן לא סיימנו עם התהליך במאה אחוז".

זרז לצמיחת ההייטק

באותה תקופה גם ניתן לראות שדווקא הפתיחה ליבוא והשקעות זרות הובילה להפסקת היבוא בנטו, וישראל הפכה להיות מוטת יצוא, עם יצוא בנטו שמגיע היום ל-20 מיליארד דולר כמעט בשנה. זאת, כמובן, בעיקר בזכות עליית ההייטק: "אחרי המהפך, הממשלה פחות תמכה בהתיישבות העובדת ויותר באנשי עסקים ויבואנים, וכאן נפרץ הסכר. משנות ה-90 גם נוצר ההייטק. מצאנו את היתרון היחסי שלנו", אומר ד"ר גולדברג.

אחת הנקודות המרכזיות שנתניהו דיבר עליהן היא התעשייה הצבאית. שם, דווקא, יש יותר היגיון בתמיכה בייצור מקומי. גם ד"ר כץ נאלץ להודות ש"אם מדברים על ייצור פגזים ונשק בעצמנו, אין לנו את כל חומרי הגלם, אבל אפשר להרכיב אותם כאן. מדינות אולי יהיו מוכנות למכור לנו חומרי גלם אבל לא נשק".

ובכל זאת, הוא אומר, פרויקטים גרנדיוזיים כמו הלביא (מטוס קרב בייצור ישראלי, מבוסס על המיראז' הישראלי, ע' א') היו "איוולת. הלביא היה פרויקט שהגיע יותר משיקולים פוליטיים ולחץ של התעשייה הצבאית, צה"ל לא היה באמת מעוניין בזה. בסוף הוא בוטל בגלל עלויות מאוד גבוהות. כשהפרויקט בוטל, התעשייה האווירית פיטרה המון מהנדסים. הרבה מהם עברו להייטק. סגירת הלביא בסוף שנות ה-80 הייתה זרז משמעותי לצמיחת ההייטק. זה סמל להתמחות במה שיש לנו יתרון יחסי בו".

בהיבטים מסוימים, המשק הישראלי אכן בעל מאפיינים אוטרקיים במובן החיובי של המילה כבר היום. כפי שמסביר אמיר איל, בעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, "בדברים החשובים ביותר אנחנו כבר עצמאים - במים ובאנרגיה - הודות להתפלה ולגז הטבעי. במזון אנחנו גם מייצרים וגם מייבאים. המילה נשמעת מפחידה, אבל במבט מפורט אנחנו כבר יודעים להיות עצמאיים". עם זאת, גם בהיבטים אלו אנחנו נעזרים בחברות ובספקים מחו"ל. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במעורבות של ענקית האנרגיה העולמית שברון בתעשיית הגז הישראלית.

עוד כתבות

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

הדיון באיחוד האירופי על סנקציות, והאם בישראל "נזכרו" מאוחר מדי?

בנציבות האירופית יתכנסו היום כדי לגבות את כוונת הנשיאה להחיל צעדים משמעותיים נגד ישראל, שבראשם המלצה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● נראה שכעת כל הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה ● וגם: בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים

לאחר שחתמו על הסכם אספקה בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים, השותפות במאגר לוויתן התחייבו לקחת לפחות שליש מהקיבולת של צינור יצוא הגז ● השותפות אף הסכימו לקחת את הקיבולת המלאה של הצינור - ובכך הבטיחו את הקמתו ● עדיין לא התקבל אישור סופי ליצוא, ושר האנרגיה מאיים למנוע יצוא אם מחירי הגז לחברת החשמל יעלו

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; מדד ההנג סנג קופץ במעל 1.5%

האינפלציה בבריטניה נותרה על קצב שנתי של 3.8%, בהתאם לצפי. מיקרוסופט הודיעה כי תשקיע 30 מיליארד דולר בתשתיות AI בבריטניה ומצטרפת לאנבידיה וגוגל, שהודיעו גם הן על השקעות של מיליארדים ● היום בערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האירוע החשוב של השווקים יתרחש הערב, ויש כבר שלוש מניות שצפויות ליהנות

המסחר בת"א נפתח אתמול בירידות חדות בתגובה לנאום ספרטה של נתניהו, אך התאושש במהירות ● מיקרוסופט הודיעה כי תשקיע 30 מיליארד דולר בתשתיות AI בבריטניה ומצטרפת לאנבידיה וגוגל, שהודיעו גם הן על השקעות של מיליארדים ● היום בערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל, באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון-סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: ״היתה אי הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם״

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: השקל חזק, הבורסה חזקה ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל, כמו כן הבהיר כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך העצמאות בסקטור הביטחוני

''הלוטוס הלבן''. אחת הסדרות הבולטות של HBO / צילום: Mario Perez/HBO, באדיבות yes

HBO מקס תיכנס לישראל בינואר 2026, ב-yes כבר הורידו את התכנים מהאוויר

חברת yes הורידה את כל תכני HBO מהספרייה שלה, בטענה כי המהלך נעשה לקראת כניסת פלטפורמת הסטרימינג HBO MAX לישראל ● לגלובס נודע כי HBO MAX מנהלת בימים אלה מו"מ מול השחקניות בשוק למכירת חבילה, ובוחנת גם אפשרות של מכירה עצמאית

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● קרן דלק מקבוצת דלק ו-NewMed Energy, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

אורן מונטל, מנהל השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים / צילום: רמי זרנגר

פותחים את התיק: איפה השקיעו כוכבי התשואות של החודש, ולאן השוק הולך מכאן?

חודש אוגוסט היה חיובי לחוסכים הישראלים ● מנורה מבטחים השאירה אבק למתחרים בזכות השקעות בסין, יפן ומניית גוגל, בילין לפידות מתייצבים בתחתית טבלת התשואות, והכוכבות מור ואנליסט מאבדות גובה ● וגם: איך למגן את התיק מפני הטלטלה המדינית?

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

הנפקת אודיטי טק. מציעה אופציה בפרמיה של פי 2 על מחיר המניה / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%

גיוס חוב באמצעות אג"ח להמרה בריבית 0% הפך לטרנד לוהט בוול סטריט עם גיוסים של מיליארדי דולרים, גם בקרב חברות ישראליות ● גם בורסת הקריפטו Coinbase, גייסה באמצעות האג"ח הללו 2.6 מיליארד דולר, וחברת האוצר סטרטג'י הייתה מראשונות הטרנד השנה וגייסה בחודש פברואר 2 מיליארד דולר ● מה עורר מחדש את המכשיר שכמעט ונעלם?

ח''כ מירב בן ארי, יש עתיד הזירה המרכזית, ערוץ כנסת, 10.09.25 / צילום: שלומי יוסף

יש עתיד תפתיע בקלפי? לרוב זה לא קורה

ביש עתיד לא מתרגשים מהסקרים הלא מחמיאים, וטוענים כי המפלגה תמיד מצליחה להפתיע בבחירות ● הנתונים לא ממש תומכים בתאוריה הזאת ● המשרוקית של גלובס

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

מרוויחים יותר, גם משוק ההון: הבנקים רק התחזקו מאז רפורמת בכר

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים אחר כך כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם, שמרו על ההגמוניה לאורך השנים