גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו שישראל עשויה להצטרך "להסתגל לכלכלה שיש לה סממנים אוטרקיים". הוא למעשה תיאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה היטב בעבר. המונח "אוטרקיה" - הסתפקות עצמית כלכלית - לא זר למדינה, שבעשורים הראשונים לקיומה נאלצה לפתח יכולות ייצור מקומיות נרחבות, בשל הטלת חרם ערבי ומגבלות בינלאומיות.

פרשנות | נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה
"צועדים אל תהום מדיני וכלכלי": פורום העסקים מגיב לנאום ספרטה של נתניהו

בשנות ה-80, ישראל הייתה דוגמה קלאסית לכלכלה מעורבת עם מאפיינים אוטרקיים חזקים. מדיניות הקמת תעשיות מקומיות, הגנה על המשק החקלאי, ייצור מקומי של מוצרי צריכה בסיסיים - כל אלה לא היו בחירות אידיאולוגיות בלבד, אלא הכרח קיומי.

חלק ניכר מהצמיחה הכלכלית הנרחבת של ישראל התחיל בשנות ה־80, כשישראל השתחררה מהכלכלה הריכוזית שהייתה נהוגה בזמן שלטון מפא"י והמערך. הדבר הוביל לעלייה דרמטית בתוצר וברמת החיים, ודווקא הפתיחה ליבוא אפשרה את הזנקת הייצור הישראלי ברמה חסרת תקדים - בתחומי היתרון היחסי שלנו.

אך קודם כל, חשוב להבהיר שישראל מעולם לא הייתה כלכלה אוטרקית לגמרי. ד"ר אורי כץ, מחבר הספר "כסף כחול לבן" על ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, מדגיש ש"כמעט אין דבר כזה אוטרקיה, גם קוריאה הצפונית תלויה בסין בהרבה דברים. הדוגמאות המעטות הן אימפריות גדולות כמו יפן והאינקה, ולא מדינות קטנות כמו ישראל". זאת בין השאר משום שיש מוצרים קריטיים, כמו חיטה ונפט, שאי אפשר לייצר בארץ, או לא בכמות מספקת. גם בתחומים שבהם אנחנו מרגישים עצמאיים, "המזון שהפרה הישראלית אוכלת הוא מיובא. אז אנחנו תלויים ביבוא בכל מקרה".

תעשיית האופניים כמשל

ד"ר דרור גולדברג מהאוניברסיטה הפתוחה, מזכיר האגודה להיסטוריה כלכלית, מספר את זה דרך אנקדוטה משפחתית: "המשפחה שלי הייתה בעסקי אופניים. בתקופת המנדט הם ייבאו מחו"ל, ובתקופת מפא"י היבוא נעצר כמעט לגמרי, והתחילו לייצר מקומית עד בערך שנות השמונים".

הוא מספר שדיבר עם קרובי המשפחה שניהלו את העסק, והם סיפרו לו ש"אופניים זה צינורות פלדה שמלחימים, וכמובן אין פלדה בארץ וצריך לייבא אותה. אפשר לחתוך ולהלחים בארץ, אבל היו חלקים עדינים ומדויקים כמו גלגלי שיניים ומערכות תמסורת שמעולם לא נוצר ידע בארץ לייצר אותם - והממשלה התירה לייבא. בנוסף, תמיד היה יבוא מוצרים סופיים, גם אם במכסה מצומצמת. ספורטאים ביקשו אופני מרוץ, והעשירים הצליחו להשיג אישורים ליבוא אופני ראלי. היו 3-4 מפעלים, אבל גם אז תמיד היה יבוא. גם של מוצר מוגמר, ובוודאי שבחומרי הגלם".

ובכל זאת, החסימה של חלק ניכר מהסחר הבינלאומי השפיעה דרמטית על רמת החיים: "פעם היה מקובל שאנשים שנוסעים לארה"ב מביאים בגדים ומוצרים נוספים, והיום זה קיים יותר כפעילות פנאי והפער במחירים לא עד כדי כך גדול", מספר ד"ר כץ. "כשפתחו את המקדונלד'ס הראשון, אנשים היו בהלם ועמדו שעות בתור. לפני רפורמת שמיים פתוחים, טיסות לחו"ל היו בעיקר לבעלי אמצעים".

שינוי דרמטי בסחר

בעוד שבתקופת קום המדינה התוצר לנפש עלה בקצב דרמטי עקב הון אנושי גבוה ופער גדול מהמדינות העשירות ביותר, הרי שמאז מלחמת יום הכיפורים וה"עשור האבוד" שבא בעקבותיה הצמיחה הכלכלית האטה דרמטית, והבהירה לכולם שנדרש שינוי כלכלי רציני: אם בין 1975 ל-1985 התוצר הריאלי לנפש עלה ב-10% בלבד, הרי שבין 1985 ל-1995 הוא זינק ב-31%. זאת בין השאר בזכות תוכנית הייצוב הכלכלי בממשלת האחדות של פרס ושמיר.

ניתן לראות את השינוי הדרמטי בסחר הישראלי גם בנתוני היבוא והיצוא של ישראל, אפילו בהשוואה לתוצר שהולך ועולה. ניתן לראות שאם בשנים הראשונות של המדינה היה מעט יבוא, והיצוא כמעט שלא היה קיים, הוא הלך ועלה עם השנים, ודווקא זה מה שהזניק את היצוא כשיעור מהתוצר. הדבר פתח פתח לתעשיות ושירותים מתקדמים שהעלו דרמטית את רמת החיים הישראלית, ואפילו יצר תלות מסוימת של העולם במוצרים ובשירותים הישראליים - כמו שנתניהו אמר בעצמו בנאום.

"מתוכנית הייצוב נהייתה חשיפה משמעותית ליבוא", מסביר ד"ר כץ. "הכי בולט זה הטקסטיל, שעבר מזמן למזרח הרחוק, והפתיחה ליבוא אפשרה ירידה דרמטית במחירי הבגדים. זה בולט במיוחד ביחס למחירי המזון שלא ירדו בגלל חסמי סחר". ד"ר גולדברג מספר שכבר עם המהפך שהביא את הליכוד לשלטון ב-1977 התחיל השינוי בתחום האופניים. "המכס על האופניים ירד כבר ב-1977 וירד מ-40% ל-20% וב-1980 בוטל לגמרי. תהליך דומה התרחש גם במוצרים אחרים".

ד"ר כץ ממשיך, ש"התחיל גם המון יבוא של חומרי גלם כמו מלט וברזל. בשנות ה-80 וה-90 תעשיינים התקשו להתנגד ליבוא כי גם הם ייבאו חומרי גלם. היו בזמנו הרבה הפחדות שהאבטלה תעלה בעקבות כך, וזה לא קרה. ישראל יצאה מהאוטרקיה החלקית ב-1985-1995. זו התקופה המשמעותית, אבל כמובן לא סיימנו עם התהליך במאה אחוז".

זרז לצמיחת ההייטק

באותה תקופה גם ניתן לראות שדווקא הפתיחה ליבוא והשקעות זרות הובילה להפסקת היבוא בנטו, וישראל הפכה להיות מוטת יצוא, עם יצוא בנטו שמגיע היום ל-20 מיליארד דולר כמעט בשנה. זאת, כמובן, בעיקר בזכות עליית ההייטק: "אחרי המהפך, הממשלה פחות תמכה בהתיישבות העובדת ויותר באנשי עסקים ויבואנים, וכאן נפרץ הסכר. משנות ה-90 גם נוצר ההייטק. מצאנו את היתרון היחסי שלנו", אומר ד"ר גולדברג.

אחת הנקודות המרכזיות שנתניהו דיבר עליהן היא התעשייה הצבאית. שם, דווקא, יש יותר היגיון בתמיכה בייצור מקומי. גם ד"ר כץ נאלץ להודות ש"אם מדברים על ייצור פגזים ונשק בעצמנו, אין לנו את כל חומרי הגלם, אבל אפשר להרכיב אותם כאן. מדינות אולי יהיו מוכנות למכור לנו חומרי גלם אבל לא נשק".

ובכל זאת, הוא אומר, פרויקטים גרנדיוזיים כמו הלביא (מטוס קרב בייצור ישראלי, מבוסס על המיראז' הישראלי, ע' א') היו "איוולת. הלביא היה פרויקט שהגיע יותר משיקולים פוליטיים ולחץ של התעשייה הצבאית, צה"ל לא היה באמת מעוניין בזה. בסוף הוא בוטל בגלל עלויות מאוד גבוהות. כשהפרויקט בוטל, התעשייה האווירית פיטרה המון מהנדסים. הרבה מהם עברו להייטק. סגירת הלביא בסוף שנות ה-80 הייתה זרז משמעותי לצמיחת ההייטק. זה סמל להתמחות במה שיש לנו יתרון יחסי בו".

בהיבטים מסוימים, המשק הישראלי אכן בעל מאפיינים אוטרקיים במובן החיובי של המילה כבר היום. כפי שמסביר אמיר איל, בעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, "בדברים החשובים ביותר אנחנו כבר עצמאים - במים ובאנרגיה - הודות להתפלה ולגז הטבעי. במזון אנחנו גם מייצרים וגם מייבאים. המילה נשמעת מפחידה, אבל במבט מפורט אנחנו כבר יודעים להיות עצמאיים". עם זאת, גם בהיבטים אלו אנחנו נעזרים בחברות ובספקים מחו"ל. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במעורבות של ענקית האנרגיה העולמית שברון בתעשיית הגז הישראלית.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים