גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול להיות שישראל עם יחס משכנתאות־תמ"ג מהנמוכים בעולם?

למרות עליית הריבית והתחושה בציבור של עומס אשראי, יחס חוב המשכנתאות לתמ"ג בישראל עומד על כ־30% בלבד - נמוך משמעותית מרוב המדינות המפותחות ● שילוב של רגולציה שמרנית, תרבות חיסכון והגבלות על לווים תורם לנתון החריג

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים. הטיל מגבלות על מבצעי הקבלנים / צילום: יוסי כהן
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים. הטיל מגבלות על מבצעי הקבלנים / צילום: יוסי כהן

במדינות רבות בעולם המערבי היחס בין חוב המשכנתאות המצטבר לתוצר המקומי הגולמי גבוה למדי, אולם דווקא ישראל מציגה נתון מפתיע: היחס בין חוב המשכנתאות לתמ"ג נמוך באופן יחסי לרוב המדינות המפותחות, ועומד על 30% נכון לשנת 2024. מיקומה של ישראל נמצא בחלק התחתון־אמצעי של הטבלה העולמית, הרבה מתחת למדינות כמו שוודיה, שוויץ, קנדה ואוסטרליה, שם היחס חוצה את רף ה־60%, ואף את ה־100%.

פיגורי המשכנתא בשיא אך רוכשי הדירות ממשיכים לקחת משכנתאות גבוהות
כסף בקיר | המשקיע שעשה 200 אלף שקל על דירה. תוך שבוע
מה יקרה לבלון: שוק הדיור מתכונן לאתגר המשכנתאות של 2026

מה החשיבות של היחס בין חוב משכנתאות לתמ"ג?

היחס בין חוב המשכנתאות לתמ"ג משקף את היקף חובות הדיור של משקי הבית ביחס לגודל הכלכלה המקומית. מדובר בנתון שמאפשר להעריך את רמת המינוף של הציבור - כאשר משקי הבית נושאים ברמות חוב גבוהות מאוד, הם נעשים פגיעים יותר לזעזועים חיצוניים כמו עלייה חדה בריבית, ירידה בהכנסה, או בתרחיש של ירידה משמעותית במחירי הנדל"ן אז הלווים עשויים למצוא את עצמם עם חוב גבוה מערך הנכס - תרחיש שהתממש במשבר הסאב־פריים בארה"ב ב־2008.

מהצד השני, יחס נמוך בין חוב משכנתאות לתמ"ג עשוי להעיד על כלכלה שמרנית יותר, שבה הציבור והבנקים פועלים בזהירות, ומעדיפים להימנע מ"התמכרות לחוב". זה יכול להיות סימן לחוסן כלכלי, לשמרנות מוסדית או לרגולציה הדוקה. אך חשוב להדגיש: יחס נמוך עלול גם להצביע על מגבלות מבניות כמו קושי של אוכלוסיות נרחבות לקבל אשראי, דרישה לשיעור הון עצמי גבוה ביחס לגובה המשכנתא שמהווה חסם כניסה, או מערכת בנקאית שמעדיפה להעניק הלוואות לשכבות חזקות יותר.

איך זה שישראל פחות ממונפת בהשוואה לעולם?

איך ייתכן שבמדינה שבה כל שיח הנדל"ן מלווה בתחושת "מחנק", המחירים מטפסים בעקביות, וזוגות צעירים מדווחים על עול כלכלי כבד - דווקא החוב לדיור נשאר נמוך ביחס לכלכלה?

ראשית, המערכת הבנקאית בישראל נחשבת לשמרנית. הרגולציה מצד בנק ישראל מחייבת הון עצמי מינימלי גבוה יחסית למחיר הנכס הנרכש, ויש מגבלות על שיעור ההחזר מההכנסה ומעקב הדוק על רמת הסיכון של תיקי המשכנתאות. כך למשל, ברכישת דירה ראשונה ויחידה, שיעור המימון המקסימלי שהבנק רשאי להעניק עומד על 75% משווי הדירה, וטווח הזמן המקסימלי שבו ניתן לקחת משכנתא מוגבל ל־30 שנה. הגבלות נוספות של בנק ישראל קשורות לתמהיל המשכנתא כאשר לפחות 33% (שליש) מסכום המשכנתא הכולל, חייב להילקח במסלול הלוואה בריבית קבועה. לא ניתן לקחת יותר מ־66% (שני שלישים) מסכום המשכנתא הכולל במסלול הלוואה בריבית משתנה. התוצאה: משקי הבית אינם יכולים לקחת חובות גדולים במיוחד, גם אם היו מעוניינים בכך.

במקביל, בנק ישראל עוקב גם אחר שוק המשכנתאות מהצד של הקבלנים. אחת הדוגמאות מהזמן האחרון היא המגבלות שהטיל המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, על הקצאות ההון של הבנקים לפרויקטים לבניית דירות במבצעי ההנחה בסגנון 20/80, צעד שנועד לצמצם את התנעתם. עוד קבע המפקח מגבלה לצמצום היקף הלוואות הבלון או הבולט שנותנים הקבלנים ללקוחות. בבנק ישראל הסבירו כי "העלייה בסיכון היא גם לרוכשים, גם ליזמים ויתכן ואף לאשראי שמעמידה המערכת הבנקאית. זאת, כיוון שמבצעים אלה עלולים לעודד רכישת דירות על־ידי רוכשים שישנו חוסר ודאות לגבי יכולתם להשלים את העסקה".

מה הקשר לתרבות החיסכון של הישראלים?

כלכלן בכיר במשק מציין סיבה נוספת לנתון הזה. להערכתו, תרבות החיסכון של הישראלים היא זו שגם לוחצת מטה את יחס חוב הדיור מהתמ"ג. "בישראל, המשכנתא הממוצעת שלוקחים משקי הבית היא בדרך כלל ל־20 עד 30 שנה. בזמן האחרון, בשל הריביות הגבוהות היא אפילו מתקרבת יותר ל־30 שנה. בחלק מהמקרים, משקי בית יעדיפו לפרוע את המשכנתא לפני מועד הפירעון לאור העובדה ששיעור החיסכון בישראל מאוד גבוה. ברגע שנפתחת קרן השתלמות או שמתקבלת ירושה, משקי הבית בישראל יעדיפו 'להיפטר מהמשכנתא'", הוא מסביר. עוד הוא מציין כי בתרבות הישראלית הצורך לקנות "נכס מוחשי" מושרש ברוב משקי הבית, כך שלא מעט צעירים והוריהם שואפים לחסוך כמה שניתן לקניית דירה בבעלותם.

לדבריו, בשאר העולם ההתנהלות היא אחרת, ומשקי הבית במדינות מפותחות אחרות במקרים רבים יבחרו לגלגל את המשכנתא, להאריך אותה או לקנות נכס אחר במהלך חיי המשכנתא. "נוסף לכך, במדינות רבות נהוג לשעבד נכסים על מנת לקחת הלוואות לכל מטרה כמו רכישת רכב או הוצאה אחרת, מה שיכול גם להגדיל את תיק האשראי. בישראל, הדבר פחות מקובל ומשקי הבית יעדיפו לשלם עוד קצת ריבית ולא לשעבד את הנכס שלהם".

איך הריבית על המשכנתאות בישראל ביחס לעולם?

מהשוואות נוספות בין סך החוב של ישראל מתוך התוצר מול מדינות נוספות עולים נתונים מעורבים. כך, על פי אתר The global economy, יחס החוב הכולל של משקי הבית (לא רק המשכנתאות) מתוך התוצר עמד בשנת 2024 על 42.3%, טוב יחסית למדינות מפותחות מרכזיות אחרות. בגרמניה למשל היחס עומד על 49.9%, בארה"ב על 69.2%, באוסטרליה על 112% ובשוויץ על 125.2%.

נתון מעניין אחר שעולה מתוך אתר world population review מודד את היחס בין העלות החודשית בפועל של המשכנתא להכנסה נקייה של משק בית פר מדינה. מכאן עולה, כי בשנת 2024 היחס בישראל עמד על 106.6%, לעומת ארה"ב למשל, שם היחס נמוך יחסית ועמד על 29.9%. בגרמניה, היחס עמד על 68.3%, בקנדה הסתכם ב־94.7% ובבריטניה עמד על 77.3%.

ומה לגבי הריבית הממוצעת למשכנתא?

כאן ישראל ממוקמת בחלק התחתון של הטבלה בהשוואה ל־127 מדינות ברחבי העולם שפורסמה באתר הנתונים numbeo.

במבט קרוב יותר על המדינות המפותחות, בעוד שריבית המשכנתא הממוצעת בישראל (ריבית קבועה למשל 20 שנה) עומדת על כ־5% נכון לשנת 2024, בארה"ב הריבית על משכנתאות עומדת על 6.47%, בקנדה על 5.99%, בבריטניה על 5.69%, בגרמניה שיעור הריבית הממוצע על משכנתאות עומד על 3.97%, ובשוויץ הריבית עומדת על 2.41%.

עוד כתבות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

משרד החוץ האיראני: השיחות עם ארה"ב יתחדשו בסביבות השעה 18:30

השיחות צפויות להתחדש בשעה 18:30 שעון ישראל ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי