עו"ד שרה קנדלר / צילום: רמי זרנגר
באחרונה מצאו את עצמם מספר בכירים במשק מתמודדים עם קנסות ועונשים שרשות ניירות ערך הטילה עליהם באופן אישי. אחד הבולטים שבהם הוא רמי לוי, הבעלים והמנכ"ל של ענקית הקמעונאות, שספג קנס אישי בגובה 250 אלף שקל בשל התרשלות בפיקוח שהובילה לטעות בדוחות הכספיים.
● הפשרה קרסה, וגם היחסים: מה גרם לנוחי דנקנר לשנות גרסה אחרי יותר מעשור?
● יו"ר רשות ניירות ערך: "אכיפה אפקטיבית צריכה להתמקד גם בנושאי משרה בכירים"
מנהלים נוספים כוללים את נתנאל לורנצי, הבעלים ומנכ"ל חברת הנדל"ן דקמא, שנקנס בלא פחות מ־525 אלף שקל, ונאסר עליו לשמש כנושא משרה למשך 15 חודשים אחרי שביצע השקעות מסוכנות בניגוד להחלטות הדירקטוריון. מיכאל שלוסר, בעל השליטה ויו"ר בי קיור לפיתוח מכשירי לייזר, נקנס אף הוא ב־400 אלף שקל ובמניעת כהונה, אחרי שהחברה לא קיבלה אישורים רגולטוריים לחלק מהמכשירים, והתגלו ליקויים בדוחותיה הכספיים.
ההתמקדות האישית בבכירים היא חלק ממדיניות מוצהרת בדבר החמרת האכיפה בשוק ההון שמוביל יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר. במסגרת המדיניות הזו, הוקמה מחלקה חדשה לביקורת ואכיפה, ובראשה מונתה לעמוד עו"ד שרה קנדלר, שכיהנה בתפקידים בכירים ברשות, ובהם מנהלת מחלקת התאגידים.
"אני גאה במה שעשינו בשנה וחצי האחרונות", אומרת קנדלר בראיון בלעדי לגלובס, הראשון שהיא מעניקה בתפקיד. "טייבנו את האכיפה מבחינת כמות ההליכים והיקף העיצומים הכספיים. קיצרנו גם את לוחות הזמנים, כדי שההרתעה תהיה כמה שיותר סמוכה להפרה".
היקף הקנסות השנה זינק ליותר מ־13 מיליון שקל
ההיקף המצטבר של הקנסות שהטילה ועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך ב־2025 הגיע עד כה ליותר מ־13 מיליון שקל וצפוי לעלות עד סוף השנה - זינוק של יותר מפי שלושה מהממוצע בחמש השנים האחרונות. בנוסף הוטלו עיצומים כספיים בהיקף מצטבר של כ־4 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהממוצע. משך ההליך המינהלי, שעמד בעבר על 3-4 שנים, התקצר לממוצע של 2.3 שנים.
קנדלר רואה במקרים של רמי לוי ובי קיור תיקי דגל. "רמי לוי הוא מהמקרים הראשונים אבל לא מהאחרונים, זה חלק ממגמה של הטלת אחריות אישית והחמרת הענישה". היא מציינת גם את השימוש הגובר במניעת כהונה.
אתם לא הולכים רחוק מדי עם האחריות האישית? זה לא ירחיק מנהלים טובים?
"החוק קובע אחריות פיקוחית. אם נעשתה הפרה, אז המנכ"ל אחראי עליה, אלא אם הוא יוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעתה. בעבר פחות עשינו שימוש באחריות פיקוחית ו'קיבלנו על הראש' מוועדת האכיפה המינהלית. כרגע זה דבר שבשגרה. חשוב להרתיע מנהלים. אם חברה מקבלת קנס, יכול להיות שהיא תאמר 'לא אכפת לי' ותעבור הלאה".
ובכל זאת, קנדלר מציינת גם הטלת קנסות על חברות כאמצעי מרכזי באכיפה. כך, רמי לוי שיווק השקמה נקנסה ב־1.4 מיליון שקל; בי קיור נענשה ב־1.5 מיליון שקל, ומונה לה בודק; ועמיר שיווק נקנסה ב־1.2 מיליון שקל על טעויות בדוחות.
הליכי האכיפה עוברים שינוי גם הם. עם כניסת קנדלר לתפקיד הוחלט להצמיד פרקליט מלווה להליכים מינהליים ולערוך ימי חקירה מרוכזים לחשודים, בדומה לנהוג בהליכים פליליים. שינוי נוסף המצוי בחיתוליו הוא שימוש בכלי בינה מלאכותית כחלק מהעבודה על חומרי החקירה.
הרשות אף החלה לדרוש מחברות שנפתח נגדן הליך מינהלי לדווח על כך לציבור בזמן אמת. בניגוד לעבר, ברשות גם מפרסמים הודעה מטעמם כאשר מוגש כתב טענות (המקביל לכתב אישום) לוועדת האכיפה. "הרתעה זה גם לתת למשקיעים את המידע בזמן הנכון", מסבירה קנדלר. "זה תורם לאכיפה כי השקיפות מרתיעה - אף אחד לא אוהב לראות את השם שלו בעיתון בהקשרים האלה".
"יש צורך בפיקוח, אבל יש גבול לפטרנליזם"
צעד דרמטי נוסף של הרשות היה ביטול הרישיון לשיווק השקעות של חברת גלובל נט GNA. החברה שיווקה בישראל מוצרי השקעה של קרנות בריטיות שנקלעו למשבר והעמידו בסיכון יותר מ־600 מיליון שקל בכספי חוסכים.
"הסיפור התחיל בניטור פעילות שגרתי", מספרת קנדלר. "ראינו דברים לא תקינים, והחלטנו לצאת לביקורת עומק בחברה. גילינו הפרה בוטה של הוראות חוק הייעוץ. הם שיווקו נכסים זרים ללקוחות בלי לבצע את החובות בחוק, כמו בירור צורכי הלקוח וגילוי נאות. היה שם ניגוד עניינים שהיטה את הכף לטובת קבלת עמלות במקום לצורכי הלקוח. מבחינתנו אין זכות קיום לחברה כזו".
מה יגרום לרישיון של חברה או יועץ להיות בסכנה?
"צריך לציית לחוק. אם אנחנו רואים שרק לגבי לקוח אחד שכחו לתעד משהו או להוסיף סעיף לגבי ניגודי עניינים, אפשר אולי להסתפק ב'נו נו נו' ובעיצום כספי. אבל אם יש הפרות שיטתיות כלפי הרבה לקוחות, יש מקום לדון בביטול רישיון".
ביולי האחרון הודיעה הרשות כי השלימה את החקירה לגבי הבעלים והמנכ"ל של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, וסוכני הביטוח אילן בן ישי ועידן כץ - בחשד לגיוס כספים במרמה בהיקף של 1.6 מיליארד שקל. התיק הועבר לפרקליטות, הצפויה להחליט האם להגיש כתבי אישום.
למרות שמדובר בתיק פלילי, שנוהל על־ידי מחלקת החקירות והמודיעין ברשות, קנדלר אומרת כי "תופעת ההשקעות האלטרנטיביות מטרידה אותנו. אנחנו מבצעים ביקורות שגרתיות בתחום וגם כאלה שהן אד־הוק, לפי מידע שעולה".
היא מזכירה בהקשר זה את המקרה של פרסונל יזמות ואיתנים יזמות שבשליטת אלון מורן ואלישי להב. הרשות דרשה מבית המשפט לעצור את פעילות החברות, בטענה כי גייסו ממשקיעים 400 מיליון שקל ללא תשקיף לצורך מימון פרויקטים להתחדשות עירונית ותוך שימוש, בין היתר, בסוכני ביטוח.
המשותף לתיקים כמו וולת'סטון ופרסונל הוא הניסיון לגייס משקיעים להשקעות אלטרנטיביות - כלומר, השקעות בנכסים שאינם סחירים ואשר מצויים בסיכון גבוה יחסית, ובהם נדל"ן, אשראי, פרייבט אקוויטי והון־סיכון. בפרשת סלייס הגיעו הדברים לשיא, כאשר כ־890 מיליון שקל בכספי חוסכים נעלמו אחרי שהושקעו בחברת הגמל בניהול אישי ונותבו לקרנות השקעה "אדומות" בחו"ל.
עד כמה הרשות צריכה להגביל השקעות אלטרנטיביות?
"זה עולה הרבה בדיונים אצלנו. שאלות כמו האם לתקן את הגדרת לקוח כשיר או לא (הגדרה בחוק המאפשרת רק ללקוחות אמידים או מנוסים בשוק ההון להשקיע בנכסים אלטרנטיביים - ע"ג). הרשות עושה מאמצים להכניס כמה שיותר מוצרים לפיקוח. למשל, הניסיונות להסדיר את קרנות הגידור בנאמנות נועדו לאפשר לציבור להשקיע במוצרים שהם מעט יותר מסוכנים, אבל לעשות את זה תחת פיקוח. אבל הפטרנליזם צריך להיגמר במקום מסוים, יש לאפשר למשקיעים מיומנים לחשוב בעצמם".
פרשת סלייס היא אומנם בסמכותה של רשות שוק ההון, אבל מהם הלקחים שלכם ממנה?
"אנחנו עובדים על חינוך פיננסי ועל הגברת מודעות ומתן אזהרות לציבור. אם אנשים לא מבינים את ההשקעה שמציעים להם, או שיש נורות אזהרה, אז הם לא צריכים להשקיע בה".
הגבלת המשפיענים ברשת: "זו לא השתקה"
בשנה האחרונה הרשות מקדמת הצעת חוק שתגביל, בין היתר, את האפשרות של משפיענים ברשת לייעץ בנושאי השקעות מבלי להזדהות או לקבל רישיון.
הרשות ספגה ביקורת על מה שנתפס כניסיון לפגוע בשיח ברשתות החברתיות. אולי הגזמתם?
"אני לא מקבלת את הביקורת. יש זכות לדבר ולייעץ, אבל מי שמקבל על זה כסף כחלק מהעיסוק שלו צריך להיות מורשה ובעל כישורים מתאימים. המטרה היא לא להשתיק, אבל לציבור מגיע לדעת אם יש כאן אינטרס. התפקיד שלנו כרגולטור הוא לשמור על הציבור".
אתגר נוסף שהונח לפתחה של קנדלר נגע לתעשייה האווירית. רשות ניירות ערך הטילה קנס בגובה 825 אלף שקל על החברה לנוכח אי־מינוי יו"ר לדירקטוריון במשך 10 חודשים, ואיימה כי החברה, לה יש אג"ח בבורסת תל אביב, תימחק מהמסחר אם לא ימונו בה דירקטורים חיצוניים. מינוי הדח"צים התעכב בגלל הסכסוך בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לשר דודי אמסלם, ויצא לפועל בעקבות האיום. קנדלר מדגישה כי לא הגיעו אליה לחצים פוליטיים בנושא.
יכול להיות שחברות ממשלתיות, עם כל הפוליטיקה סביבן, לא צריכות להיות בבורסה?
"המדינה דווקא צריכה לשאוף לכך שכמה שיותר חברות ממשלתיות יהיו בשוק ההון. אם חברה תהיה חברה מדווחת, יחולו עליה כל חובות הממשל התאגידי והשקיפות. אבל מתפקידנו לדאוג שחברה כזו תפעל כמו כל חברה מדווחת. משקיע לא צריך לדאוג בגלל בעיה במינוי יו"ר או דח"צ".
האכיפה בשוק ההון מתנהלת גם באופן פרטי, על־ידי משקיעים המגישים תביעות ייצוגיות ונגזרות. רשות ניירות ערך מסייעת בכך על־ידי העמדת מימון לחוות־דעת כלכליות ולניהול התביעות. זאת, כאשר הרשות משתכנעת כי יש עניין לציבור בתביעה, וכי יש סיכוי שבית המשפט יאשר אותה. במהלך 2025 כבר הספיקה הרשות לאשר בקשות למימון בהיקף כולל של כ־350 אלף שקל, לעומת 147 אלף שקל אשתקד ו־248 אלף שקל ב־2023. קנדלר רואה באכיפה הפרטית כלי משלים ואפקטיבי לעבודת הרשות, ואומרת כי ייבחנו דרכים לפתח אותו עוד.
כמי שמילאה שורת תפקידים בכירים ברשות, בעבר עלה שמה של קנדלר כמועמדת ליו"ר הרשות - תפקיד שאותו מילאו עד היום שתי נשים בלבד: מירי כץ וענת גואטה.
את רואה את עצמך מועמדת לתפקיד יו"ר הרשות בעתיד?
"אענה לך כפי שסטנלי פישר המנוח אמר פעם: 'אף פעם אל תסרב לתפקיד שלא הציעו לך'".