רשות ניירות ערך הודיעה היום (א') לתעשייה האווירית על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 1.5 מיליון שקל, בגין אי מינוי יו"ר דירקטוריון במשך יותר מחודשיים. "החברה הפרה את הוראות חוק החברות החל מיום 29 בינואר 2029", כתבו ברשות החברות. "לפיכך, מדובר בהפרה מתמשכת".
● שווה כמעט מיליארד שקל: רואה החשבון שמנהל מתחת לרדאר חברה עם 20 אלף עובדים
● ראיון | המנכ"לית שפורשת אחרי 16 שנה: "מחיר המניה הוא לא המורשת שלי"
החברה הביטחונית הגדולה בישראל מתקיימת מזה כחצי שנה ללא יו"ר, על אף החלטת הדירקטוריון לבחור בפרופ' גבי סרוסי לתפקיד. לאחר מכן, ועדת דותן למינוי בכירים פסלה את בחירתו, והפינג-פונג נמשך לפני כשבוע וחצי כשהדירקטוריון הביע שוב את תמיכתו בסרוסי. האחרון התמודד עם השר והשגריר לשעבר גלעד ארדן עד שהאחרון החליט בחודש מרץ להקפיא את מועמדותו. לאחר מכן, באפריל, כאמור, החליטה ועדת דותן שלא לאשר את המינוי בעקבות אי־עמידת היו"ר הנבחר בתנאי הסף.
כשבועיים לאחר מכן, התווספה פסיקת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לפיה סרוסי גזל סוד מסחרי שנוגע למשאף לבדיקת נגיף הקורונה בעת שכיהן בתפקיד באוניברסיטת בן גוריון. כל זאת התרחש, כאשר סרוסי צפוי גם כך לסיים את הקדנציה השנייה כדירקטור בחודש יולי, ועוד קודם לכן הדירקטורית עדי ברשדסקי שכיהנה כיו"ר ועדת ביקורת סיימה קדנציה ב־22 במאי, וחוה שכטר שמכהנת כיו"ר ועדת כספים תסיים ביוני.
מי יכהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון
כל עוד המצב הנוכחי בדירקטוריון יישאר בעינו והשלושה יסיימו את תפקידם, מיולי והלאה יכהנו בדירקטוריון התעשייה האווירית ארדן ועוד ארבעה דירקטורים. מאותו מועד - צפוי ארדן להפשיר את הקפאת מועמדותו בידיעה כי הוא המועמד היחיד שיעמוד על הפרק וזוכה לתמיכת הדירקטוריון, על אחת כמה וכמה כשוועדת המינויים בראשות דותן אישרה כבר את מינויו במסגרת הליך מקדמי.
סרוסי, שזוכה לתמיכת שר הביטחון ישראל כ"ץ בזמן שהשר הממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם תומך בארדן, פנה לוועדת המינויים בנוגע לפסק הדין נגדו. הוא הדגיש כי התביעה בתחום הקניין הרוחני הוגשה גם כנגד האוניברסיטה, כך שלא מדובר בתביעה "על פעולתי בעסק פרטי שלי או נגדי אישית". פרופ' סרוסי מסר כי אינו חושב שפסק הדין יפגע במינויו: "אין קשר בין הדברים. נבחרתי ע"י הדירקטוריון, שר הביטחון חתם על המינוי, השר אמסלם מסרב לחתום ומעדיף מועמד אחר". לגבי פסיקת ועדת דותן, הגיב כי "הוועדה היא ברשות החברות הממשלתית ומונתה ע"י אמסלם. לכן הפסיקה שלה בעניין טעון זה מאוד בעייתית".
את שנת 2024 סיימה התעשייה האווירית עם עלייה של 15% בהכנסות לכ־6.1 מיליארד דולר, תוך שבצל מלחמת חרבות ברזל נתח המכירות לשוק המקומי עמד על כ־34% (כ־2 מיליארד דולר), לעומת כ־29% (כ־1.5 מיליארד דולר) בשנה הקודמת. בה בעת, צבר ההכנסות הסתכם לסכום חסר תקדים של כ־25 מיליארד דולר (כ־18 מיליארד דולר בסוף 2023), והרווח הנקי זינק ב־55% לכ־493 מיליון דולר (כ־8% מהמכירות). דווקא בסיומה של שנה כזו, החברה נכנסה לסחרור ניהולי חריג בהיקפו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.