השקל הפך למטבע החזק בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
ישראל וחמאס חתמו על השלב הראשון בתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והחדשות משתקפות גם בשוק המט"ח. עוד משעות הערב אתמול (ד'), כשהתרבו הדיווחים על כך שהחתימה מתקרבת, השקל התחזק והמשיך את המגמה של הימים האחרונים. נכון לעכשיו, שער הדולר עומד על 3.24 שקלים. זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2022. מתחילת אוקטובר בלבד, מציג המטבע הישראלי התחזקות של קרוב לשני אחוזים, ומראשית 2024 יותר מעשרה אחוזים.
● טראמפ מודיע רשמית: ישראל וחמאס הגיעו להסכם
● ההסכם ההיסטורי חיובי לכלכלה בכל היבט. איך יגיבו השווקים?
● ניתוח | אלו היו תשעה חודשים מדהימים לשווקים. חוץ ממסלול אחד
עוד לפני ההודעה הרשמית על ההסכם, זכה השקל בתואר "המטבע החזק ביותר" בשבוע האחרון. לפי בלומברג, השקל היה המטבע בעל הביצועים הטובים ביותר מתוך סל של כ־30 מטבעות מרכזיים. למעשה, מנתוני בנק ישראל עולה שאם בוחנים את שער החליפין של השקל מול ממוצע משוקלל של 21 מטבעות, המייצגים את 29 שותפות הסחר העיקריות של ישראל ("שער החליפין הנומינלי האפקטיבי") - הרי שהשקל הגיע לרמתו החזקה מעולם. עד לאן הוא יכול להגיע?
"לפני 20 שנה השער היה 4.7 שקלים"
תמיר הרשקוביץ', סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות באיילון ביטוח ופיננסים, מעריך שבשנה הקרובה שער הדולר יגיע ל־3.1 שקלים - ובעוד שנתיים הוא אף ירד אל מתחת ל־3. "אם מסתכלים במבט ארוך טווח של 20 השנים האחרונות, קו המגמה מאוד ברור", הוא מסביר. "לפני 20 שנה, הדולר עמד על 4.7 שקלים, אלא שמאז קו המגמה הוא מאוד ברור ומצביע על התחזקות השקל".
ממה נובעת המגמה הזאת? אחד הגורמים נובע מתהליך פיננסי של גידור מט"ח. לפי מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, "בגלל הצורך של משקיעים מוסדיים לבצע גידור סיכונים מפני תנועות מט"ח, שער החליפין נמצא בקורלציה למדדי המניות בחו"ל - אם המדדים עולים, אז השקל מתחזק".
אבל זה לא נגמר בזה. "לצד ההסברים הפיננסיים", אומר הרשקוביץ', "יש גם הסברים ריאליים - יש השקעות מסיביות של גופים זרים בתוך ישראל במרוצת השנים, והרבה מאוד אמון של משקיעים מקומיים ומשקיעים זרים גם ברמה הפיננסית וגם ברמה הריאלית בכלכלה המקומית". שפריר מסכים: "יש לנו עודף מבני בחשבון השוטף שאפילו צפוי לעלות אם המלחמה תסתיים, ויש השקעות ישירות של גופים זרים בישראל בהיקפים גדולים מאוד, בעיקר במגזר ההייטק".
אלא שברקע, עומדות ההתפתחויות הגיאופוליטיות של ישראל - ובפרט סיום המלחמה בעזה. כל שינוי בסנטימנט של הערכת היכולת להגיע לעסקה - הזיז את השקל ואת השווקים לכאן או לכאן: עליות במקרה של אופטימיות להבשלת המגעים, וירידות כשנושבות רוחות פסימיות.
כך, אחרי שביום שלישי דווח שהמשא־ומתן לשחרור החטופים ולסיום המלחמה הסתיים ללא כל התקדמות ממשית, יום המסחר נפתח באדום - ומדדי ת"א 35 ו־90 ירדו ב־1% והשקל נחלש הבוקר בכ־0.5%. אלא שככל שעברו השעות והגיעו הדיווחים על הגברת האינטנסיביות של השיחות - בין היתר, על רקע הגעת קושנר וויטקוף למצרים - הבורסה עברה למגמה מעורבת והשקל התאושש מעט. בשעות הערב כאמור, כשהאופטימיות בנוגע להסכם גברה, המשיך להתחזק עוד השקל מול הדולר ומול סל המטבעות.
מה יהיו השלכות ההסכם?
אבל עד כמה זה יכול להשפיע על השקל גם בהמשך? אנליסטים בבנקים הגדולים בעולם דנים בשאלה זו. בענקית ההשקעות סיטי ציינו כי השקל עשוי להמשיך להתחזק בשבועות הקרובים, אם המגעים אכן יבשילו לכדי עסקה. תחזית זו עולה בקנה אחד גם עם התחזית שפרסם בשבוע שעבר הבנק האמריקאי וולס פארגו. "ירידה בחוסר הוודאות והמתחים הגיאופוליטיים יכולה לשפר את הסנטימנט והשקל יכול להתחזק בטווח הקרוב", טענו.
"יש פה אירוע מז'ורי מבחינה גיאופוליטית, עם שינויים מרחיקי לכת מבחינת ישראל גם מול איראן, גם בלבנון, גם בסוריה ואולי בהמשך גם מול סעודיה", אומר הרשקוביץ' מחברת איילון. "בטווח הארוך אנחנו רואים שמגמת ההתחזקות של השקל המשיכה גם כשהיינו בשיא הלחימה, בנקודות שבהן קו הסיום של המלחמה עוד לא נראה באופק". הוא מוסיף ש"העסקה הלילה סוללת את הדרך למזרח תיכון חדש - ובסדר העולמי החדש לישראל עליונות טכנולוגית וצבאית ברורה וחד משמעתית על ארצות האזור ובמקביל, הברית האסטרטגית עם ארה״ב חזקה מתמיד. אנו מעריכים סיום החרמות והסנקציות נגד ישראל וסיכוי גבוה להסכם נורמליזציה עם סעודיה. אנו צופים המשך עליות בשווקי המניות. את הראלי הבא אנו נראה באפיקי האג״ח שיהנו מעליה בציפייה להורדת ריבית בחודשים הקרובים".
לדעת שפריר מבנק הפועלים, "עסקת שחרור החטופים והציפייה לסיום המלחמה הובילו בימים האחרונים להתחזקות חדה של השקל לרמת שיא היסטורי כנגד סל המטבעות (ולכך שהשקל היה המטבע החזק ביותר בעולם בחודש האחרון הן כנגד הדולר והן כנגד האירו). החתימה על ההסכם צפויה להוביל בימים הקרובים להמשך ירידת פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הפיננסים, כפי שבא לידי ביטוי גם בפרמיית ה־CDS של ישראל, באגרות החוב של ישראל הנקובות במט"ח ועוד. התחזקות השקל אשר צפויה גם למתן את סביבת האינפלציה של ישראל, בשילוב עם התמתנות הסיכונים הגיואפוליטיים צפויים להוביל גם להורדת ריבית בנק ישראל בישיבה הקרובה בסוף נובמבר (או לכל המאוחר בחודש ינואר)".