גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הולך על כל הקופה": המהלך של סם אלטמן לבניית תשתית ה־AI הגדולה בעולם, והסיכונים

OpenAI הזרימה בחודשים האחרונים כטריליון דולר לחברות ענן ויצרניות שבבים, האחרונה בהן היא AMD ● השחקניות בשוק הבינה המלאכותית משמשות בעת ובעונה אחת כמשקיעות, לקוחות וספקיות זו של זו ● בינתיים הגישה של OpenAI לכוח מחשוב חסרת תקדים, אך אנליסטים מזהירים: המימון ההדדי בין החברות עלול לקרוס

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI וליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: ap, Kevin Wolf
סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI וליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: ap, Kevin Wolf

עסקת המיליארדים שחתמה OpenAI עם יצרנית השבבים AMD השבוע מצטרפת לשורה של מהלכים חסרי תקדים שיזם המנכ"ל סם אלטמן בחודשים האחרונים עם אורקל , אנבידיה ו־CoreWeave, בהיקף מצטבר של יותר מטריליון דולר.

"כנופיית פלנטיר" שעומדת מאחורי מאות סטארט-אפים חדשים
אקזיט למשקיעי ויזמי הסטארט-אפ של עידו סוסן: מכרו 15% ב-750 מ' ד'

לפי חישוב של עיתון הפיננשל טיימס, ההתחייבויות שנצברו נותנות ל־OpenAI גישה ליותר מ־20 ג'יגה־וואט של כוח מחשוב להפעלת מודלי הבינה המלאכותית, כ־6 ג'יגה־וואט מתוכם במסגרת ההסכם עם AMD. היקף זה שקול לכ־20 כורים גרעיניים, כשכל ג'יגה־וואט דורש השקעה תשתיתית של כ־50 מיליארד דולר.

ואולם, רשת העסקאות בשוק הבינה המלאכותית יוצרת תלות שמדאיגה את האנליסטים. במבנה החדש, החברות משמשות בעת ובעונה אחת כספקיות, משקיעות ולקוחות זו של זו.

מודל המימון העצום, הנשען על חוב, הון סיכון והשקעות הדדיות, מצית וויכוח: האם מדובר בתשתית לעידן חדש - או במערכת שמנפחת את עצמה עד שתתנפץ?

כל שרשרת האספקה

הדפוס החדש משתרע על פני כל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית. כך, אנבידיה התחייבה להשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI, כסף שהחברה צפויה להשתמש בו לרכישת שבבים מתוצרת אנבידיה עצמה.

למעשה, אנבידיה נהנית מעליית הערך שנובעת מההון שהיא עצמה מזרימה. התוצאה היא לא רק מעגל סגור של כסף, אלא שרשרת ממונפת, שבמסגרתה עלייה בשווי של שחקן אחד מנפחת באופן מלאכותי את שווי האחרים.

חברת ה"ניו-קלאוד" CoreWeave, לדוגמה, שהיא ספקית מרכזית של כוח עיבוד ל־OpenAI, ממומנת בעצמה באמצעות חוב של למעלה מ־12 מיליארד דולר שמגובה באותם שבבים שהיא רוכשת מאנבידיה.

וזה לא הסוף. OpenAI חתמה עם אורקל על חוזה שמוערך בכ־300 מיליארד דולר, והשתיים מובילות יחד עם סופטבנק את פרויקט סטארגייט - מהלך שבמסגרתו יושקעו עד 500 מיליארד דולר בהקמת תשתיות מחשוב חדשות בארה"ב.

מבנה כזה מעצים את הצמיחה כל עוד המחירים עולים, אך עלול להחריף את הנפילה כשאחד המרכיבים במעגל ייחלש.

ובכלל, אחת השאלות המרכזיות שמרחפות מעל לראשה של החברה היא האם ל־OpenAI עצמה יש באמת את האשראי לממן את המהפכה שהיא מובילה?

החברה, ששווייה מוערך בכ־500 מיליארד דולר ונחשבת כיום לחברה הפרטית היקרה בהיסטוריה, מדווחת על הכנסות שנתיות של כ־12 מיליארד דולר בלבד, ועלולה לסיים את השנה עם הפסד של כ־10 מיליארד דולר, כך בין היתר לפי הפייננשל טיימס.

יתרה מכך, האנליסט גיל לוריה מבית ההשקעות D.A. Davidson מזהיר כי "OpenAI אינה במצב שמאפשר לה לעמוד בהתחייבויות כאלה".

פותח פער על המתחרים

לדברי שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, סם אלטמן נמצא בעיצומו של מהלך אסטרטגי רחב־היקף שמטרתו להפוך את OpenAI מתאגיד תוכנה לחברת תשתית עולמית - ה־AWS (חטיבת הענן של אמזון) של עידן הבינה המלאכותית.

"המטרה של אלטמן היא לבנות עסק של עשרות מיליארדי דולרים בהכנסות, שיתבסס לא רק על משתמשים פרטיים של ChatGPT, אלא בעיקר על לקוחות אנטרפרייז", הוא אומר.

כהן מסביר כי שני עקרונות יסוד מנחים את מהלכיו של אלטמן: הראשון, שבתחום הצרכני החברה תצטרך עוד זמן רב לסבסד את עצמה.

"כל תמונה שנוצרת במודלים הגרפיים של OpenAI עולה בערך דולר, וכל סרטון ב־sora עולה בין חמישה לעשרה דולר. זה מודל שדורש גב כלכלי מסיבי".

העיקרון השני הוא שבינה מלאכותית לא יכולה לפעול בנפרד מהדאטה. "העננים הגדולים - אמזון, מיקרוסופט, גוגל, תמיד יציעו פתרונות זולים יותר, פשוט כי הם שולטים בנתונים. לכן אלטמן חייב לבנות תשתית עצמאית. הוא בונה סקייל משלו, ענן שמתוכנן ל־AI מהיסוד".

לדברי כהן, אלטמן הולך "על כל הקופה": הוא משתמש בהון שמוזרם ממשקיעים כמו אנבידיה כדי להקים רשת של חוות מחשוב ענקיות, "בתי מקדש של AI", שכל אחת מהן מוערכת בכ־50 מיליארד דולר.

"הוא בונה קלאסטרים של אנבידיה בקנה מידה שלא נראה כמותו, כדי להבטיח גישה לכוח עיבוד שיאפשר לו לפתוח פער עצום על פני כל מתחרה", הוא אומר.

במקביל, OpenAI משריינת לעצמה את משאבי הייצור הקריטיים ביותר. "החברה כבר הבטיחה לעצמה כ־40% מקיבולת הזיכרון העולמית, וחתמה על חוזה עם יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם", מסביר כהן.

"היא גם חתומה על עסקאות רכישת שבבים בהיקף של כ־150 מיליארד דולר, אפילו אמזון לא קונה במספרים כאלה. אמזון רוכשת שבבים בהיקף של 50־60 מיליארד דולר בשנה, ואלטמן כבר עבר את זה. מי שמשלם על 40% מקיבולת הזיכרון בעולם ובמקביל קונה שבבים במאות מיליארדים, בעצם בונה את האמזון של עידן הבינה המלאכותית".

כהן רואה בכך מהלך שנועד לרתום את התעשייה כולה: "אלטמן הופך את עצמו לגדול מדי מכדי להיכשל, לא כלפי בנקים, אלא כלפי החברות עם הכיסים הכי עמוקים בעולם. אנבידיה, אורקל, ברודקום - כולן כבר בפנים. השוק כבר מתמחר את החברות האלה דרך עומק הקשר שלהן עם OpenAI".

מאמץ תעשייתי כולל?

בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס פרסם לאחרונה ניתוח שמזהה תופעה מתפשטת של "הכנסות מעגליות". לפי הניתוח, אנבידיה צפויה להכיר בהכנסות של כ־13 מיליארד דולר מ־OpenAI בשנת 2026, אך כ־10 מיליארד דולר מאותם כספים עתידים לחזור אל OpenAI כהשקעה ישירה מצד אנבידיה.

אנבידה עצמה מהווה כוח מרכזי שמניע את אותה רשת קשרים סבוכה. עסקת הענק של אנבידיה עם OpenAI מדגימה כיצד המימון ההדדי בתעשייה מתחיל להיראות "כמו לולאה סגורה", כלומר, לפי בלומברג מצב שבו ספקית החומרה החשובה בעולם הופכת גם לגורם שמזין את הניפוח הפיננסי של הלקוחות שלה.

הטענה היא כי אנבידיה, שמרוויחה מכל השקעה ב־AI דרך מכירת שבבים, גם מממנת באופן ישיר את אותן חברות שמריצות את המודלים על החומרה שלה, ובכך בעצם היא מייצרת לעצמה ביקוש "מלאכותי". או במילים אחרות - אנבידיה בעצם בונה את השוק שבו היא עצמה מוכרת, ואז מוכרת לשוק שהיא בונה.

המשמעות הפשוטה היא שאם הערכות השווי בתעשייה יתנפחו מעבר לגבולות הרציונליים, לא רק OpenAI תעמוד במוקד הביקורת, אלא גם אנבידיה, שמספקת לה כאמור את הדלק לצמיחה.

"כאשר ספק הוא גם המשקיע, דרושה בדיקה קפדנית של האיזון בין תמריץ עסקי לסיכון מערכתי", כתב האנליסט ג’יימס שניידר. במקביל, חברת המחקר MacroStrategy Partnership הרחיבה עוד יותר את האזהרה, כשהעריכה כי שווי השוק של תחום הבינה המלאכותית כיום גדול פי 17 מבועת הדוט.קום ופי ארבעה מהיקף השוק ערב המשבר הכלכלי ב־2008. "אנחנו בעיצומה של הרחבה פיננסית חסרת תקדים, שנשענת לא על ביקוש צרכני אמיתי אלא על השקעות הון חוזרות", נכתב בדוח.

עם זאת, לא כולם פסימיים. "זהו מאמץ תעשייתי כולל", אמר לאחרונה גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, בהתייחסו לשורת ההסכמים עם ספקיות השבבים והענן. לדבריו, "כל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית פועלת בהרמוניה - מהמוליכים למחצה ועד התוכנה".

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה