גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלנו את זוכה פרס נובל מה היה לומד היום באוניברסיטה

איל וולדמן לא היה משנה כלום במסלול שבחר, מנכ"לית נתיבי איילון הייתה לומדת פיתוח ארגוני שיסייע לה בניהול, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק עזבה את האקדמיה אבל לא מתחרטת על רגע, וזוכה הנובל צ'חנובר ממליץ על מקצועות הרפואה ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים ללמוד ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס
נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס

איל וולדמן

יזם, מייסד מלאנוקס

מה הייתי לומד היום? הנדסת מחשבים והנדסת חשמל

איל ולדמן. משקיע בחברה / צילום: יח''צ

את שני התארים שלי למדתי בטכניון, וקיבלתי שם גם תואר דוקטור לשם כבוד. הלימודים אפשרו לי להבין כיצד עובד מחשב ומה צריך לעשות. הם נתנו לי רקע תיאורטי מקיף - גם פיזיקלי, גם מתמטי וגם אלגוריתמי; כל מה שצריך לדעת כדי לבנות את העתיד. בתואר השני למדתי גם הרבה על רשתות תקשורת, מה שהתחבר למלאנוקס.

פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

אם הייתי מתחיל לימודים כיום הייתי בוחר באותו המסלול, כי זה הבסיס לבינה מלאכותית. צריך להבין איך AI עובדת ולנסות להביא את הדורות הבאים שלה.

לימודים חשובים לא רק בגלל הנושא עצמו, אלא גם לטובת המיומנויות, איך ללמוד, איך להתפתח. זה תהליך משמעותי שחשוב לעבור אותו.

העצה שלי: חשוב ללמוד, לא רק בשביל הנושא, אלא בגלל מיומנות הלמידה.

נטלי משען־זכאי

מנכ"לית גב־ים

מה הייתי לומדת היום? משפטים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

בהחלטה מה ללמוד בצעירותי ניצבתי מול התלבטות: רפואה או משפטים. אבל עולם המשפטים קרץ לי מאז ומתמיד - האפשרות להיות שותפה במאבקים על עקרונות, זכויות, לעסוק בצדק. המשכתי מתואר ראשון לתואר שני במשפט מסחרי בתוכנית של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Berkely בקליפורניה.

והיום אני גם יודעת שזו הייתה בחירה נכונה עבורי: הלימודים העניקו לי בסיס רחב והשכלה כללית שממשיכים ללוות אותי בכל צומת מקצועית. עריכת הדין היא מקצוע שמחדד כישורים חיוניים - דיוק, חדות מחשבתית והבנה עמוקה של מורכבות אנושית וחברתית. זה מקצוע שעיצב אותי, הן כשעסקתי בו בפועל והן לאחר שעברתי לעולם הניהול.

ועדיין, לצד תחושת הסיפוק הגדולה שממלאת אותי כיום, מלווה אותי תמיד גם סקרנות: מה היה קורה אילו בחרתי ברפואה ועוטה חלוק לבן. בעיניי זה אולי המקצוע החשוב ביותר - היכולת לגעת ישירות בחיים של אנשים, להקל את הסבל, לרפא ולהעניק תקווה. זה תמיד ייוותר בעיניי כחלום שלא מומש.

העצה שלי: לבחור בלימודים שמספקים בסיס רחב שיוכל לסייע מאוחר יותר בצמתים המקצועיים.

ליאור סושרד

אמן חושים ויזם

מה הייתי לומד היום? מסלול טכנולוגי בתחומי הסייבר וה־AI

ליאור סושרד / צילום: גבריאל בהרליה

מגיל צעיר נמשכתי לעולמות של חשיבה מדעית ומתמטית. פחות הצטיינתי במקצועות אחרים, אבל החיפוש אחר פתרונות, הדרך שבה מפתחים אסטרטגיה ומגיעים לתובנה - כבשו אותי. אנשים נוהגים לומר: בשביל מה צריך פרבולות או טריגונומטריה בחיים האמיתיים? אבל האמת היא שהמתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו במשחק שחמט: לא תשתמש בחוקים שלו מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

במקביל מוזיקה הייתה תמיד מקור השראה עבורי. לימדתי את עצמי לנגן על גיטרה וקלידים, לא הפכתי לרוקסטאר, אבל דווקא כך מצאתי את הדרך שלי על הבמות - כמי שמשלב אמנות, קצב ותדהמה בחוויות מנטליות.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, ייתכן שהייתי בוחר במסלול טכנולוגי, אולי בתחומי ההייטק, הסייבר וה־AI. העולם זז לשם, והיכולת להבין מערכות מורכבות ולמצוא בהן פרצות או פתרונות יצירתיים קרובה מאוד לדרך שבה אני חושב כמנטליסט.

בסופו של דבר הלמידה, לא משנה באיזה תחום, היא הכלי החשוב ביותר. היא מעניקה לנו את היכולת להמציא את עצמנו מחדש, למצוא חיבורים מפתיעים וליצור השפעה.

העצה שלי: מתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו בשחמט: לא תשתמש בחוקים מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

פרופ' אהרון צ'חנובר

זוכה פרס נובל לכימיה

מה הייתי לומד היום? רפואה ומחקר בתחום מדעי החיים

אהרון צ'חנובר / צילום: פרטי

למדתי רפואה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית. לאחר שירות כרופא קרבי בצה"ל וביקור קצר בעולמות הכירורגיה החלטתי שאני רוצה לעסוק במחקר בסיסי, ועשיתי דוקטורט במדעי החיים בטכניון בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו.

במסגרת המחקר גילינו מערכת חשובה לבקרת איכות של חלבונים, שלא רק שהביאה להבנת תהליכים חשובים בביולוגיה, אלא על בסיסה פותחו תרופות חשובות ששיפרו והצילו חיים.

אם הייתי מתחיל היום את פיתוח הקריירה שלי, לא הייתי משנה דבר. רבים יגידו - אין כהצלחה, אז מדוע לשנות? אך הסיבות עמוקות יותר: לא ידעתי שההצלחה תגיע במשך עשרות שנים. השינוי בקריירה היה רב סיכונים ובתוך ערפל כבד, אך הרפואה היא מקצוע מרתק, ובכל השנים הללו נשארתי קרוב אליה. אני חבר סגל בפקולטה לרפואה, הצמודה לבית החולים רמב"ם, מכשיר ומחנך רופאים.

גם משמעותה של ההצלחה לא השתנתה. הטיפול אמנם איננו עוד בחולה האינדיבידואלי, אבל אני עוסק במחלות ובפיתוח דרכים לריפוין ומשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם.

ובאשר למחקר עצמו - אין מרתק ממנו - מהבנת מנגנוני מחלות ופיתוח תרופות, דרך פיתוח חקלאות ופתרון בעיות הכרוכות בשינויי אקלים ועד שכלול אמצעי תקשורת.

אין סוף לבעיות שפתרונן מונח על שולחן האנושות. בימים אלה של פופוליזם אנטי-מדעי אני רואה חשיבות רבה במה שאני עושה.

בישראל מחקר איננו פריביליגיה, אלא הכרח קיומי, והמלחמה האחרונה עם איראן הראתה זאת בבירור. היו אלה המהנדסים והמפתחים שניצחו אותה, עם טייסים ומפעילים אמיצים וחכמים אחרים, ולא אף אדם אחר.

העצה שלי: שמרו על עולם המחקר, בישראל הוא צורך קיומי.

אורלי שטרן

מנכ"לית נתיבי איילון

מה הייתי לומדת היום? פיתוח ארגוני או משפטים

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

רציתי בכלל ללמוד עיצוב, כי זו הייתה התשוקה שלי, וזו הייתה דילמה קשה מול לימודי הנדסה, שאליהם הוסללתי מבית. בסוף החלטתי ללמוד ארכיטקטורה ובינוי ערים, שילוב טוב של השניים ותואר שהוביל אותי לדרך המקצועית שלי כיום.

זכיתי לנהל פרויקטים משמעותיים, שנתנו לי הזדמנות להשפיע. למדתי על עצמי שאני מאוד אוהבת את הניהול עצמו והוא הלך ותפס חלק הרבה יותר משמעותי בחיי - בהיבטי העובדים, מערכות גדולות וארגונים. לו הייתי לומדת היום, אין ספק שזו הייתה התלבטות קשה. ייתכן שהייתי מתמחה בתחומים כמו פיתוח ארגוני וניהול משאבי אנוש. אני חושבת שהיום, יותר מתמיד, עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות שאנחנו יוצרים.

תואר נוסף שעדיין רלוונטי מאוד בעיניי הוא משפטים - לא עריכת דין, אלא דווקא ההבנה שמהעולם הזה ניתן לאפשר הרבה מאוד תהליכים ולא למנוע אותם - חוקים, תקנות, חוזים ויחסי עבודה.

העצה שלי: עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות, ולכן עיסוק במשאבי אנוש הוא רלוונטי מתמיד.

משה שלו

מייסד־שותף ו־CPO, דקארט

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב AI

משה שלו / צילום: עמית אלקיים

נולדתי וגדלתי בבית חרדי בבני ברק, ולמדתי בתלמוד תורה בעיר. ההורים שלי הקפידו לשלב בין לימוד לעשייה, והחינוך הזה הוביל אותי לדרך שמחברת את שני העולמות. בגיל 17 הצטרפתי לתוכנית של ג'וינט ישראל לשילוב בוגרי חינוך חרדי. השלמתי בגרויות והתחלתי תואר בראיית חשבון. בהמשך קיבלתי הזדמנות להתגייס במסגרת ייחודית ועצרתי את הלימודים. בהמשך השירות פניתי ללימודי מערכות מידע.

היום אני מבין שהלימודים הם לא היעד, אלא כלי. המסע שלי סיפק לי שיעור מרכזי וחשוב והוא שלכל אחד יש כישרונות ויכולות, והסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם. בישיבה גיליתי מהי חברותה אמיתית - ללמוד יחד ולהתמיד; בצבא למדתי לפרוץ גבולות ולהפוך החלטות למציאות; והיום, בדקארט, אני לומד כל יום מחדש שכדי להיות רלוונטיים בעידן הזה חייבים לשנות הרגלים וליצור שווקים חדשים.

אם הייתי צריך לבחור מה ללמוד היום - אין ספק שזה היה תחום ה־AI, שבו אני פועל. כדי לבנות מודלים מתקדמים ותשתיות חזקות צריך ידע עמוק ושיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אקדמיים. זה נכון לא רק לגבי בינה מלאכותית. בכל תחום מי שרוצה להוביל צריך לבחור במסלול שנותן גם כלים טכניים וגם עומק, יכולת לנתח בעיות מורכבות ולבנות פתרונות שמחזיקים לאורך זמן.

העצה שלי: לכל אחד יש כישרונות ויכולות, הסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם.

מיכל ברוורמן־בלומנשטיק

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

מה הייתי לומדת היום? לימודים ריאליים

מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: נתנאל טוביאס

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה, ולאחר מכן הצטרפתי לתוכנית ישירה לדוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה, עם התמחות ב־AI. הייתה לי כוונה לפתוח בקריירה אקדמית, אבל אז החלטתי לעזוב את הדוקטורט ולעבור להייטק. עם זאת, לא התחרטתי על שום יום שבו ביליתי על ספסל הלימודים.

הערך האמיתי של הלימודים הוא לא רק בידע שצברתי, אלא בעיקר ביכולת לחשוב אנליטית, לפרק בעיות מורכבות, להסביר אותן בפשטות ולבחון נושאים מזוויות שונות. המיומנויות האלה תרמו לי באינספור רגעים מכריעים. דווקא כיום, בעידן שבו המידע אינסופי, חשובה מתמיד היכולת שמפתחים באקדמיה לנתח, להעמיק ולחשוב באופן ביקורתי. ואם במקביל מוסדות אקדמיים ישכילו להתאים את הלמידה יותר לעולם העבודה - הם רק יחזקו את הרלוונטיות שלהם.

אם הייתי צריכה לבחור היום מסלול מחדש, הייתי בוחרת בלימודים ריאליים - לאו דווקא כדי להפוך למתכנתת, אלא כי אלה תחומים שבונים בסיס חשיבה חזק והבנה עמוקה של איך טכנולוגיה עובדת ואיך לעבוד איתה נכון. בעידן ה־AI דווקא החשיבה הביקורתית והיכולת לנווט את המערכות הללו באחריות ובתבונה הן שמבדילות בין מי שמשתמש בטכנולוגיה לבין מי שמוביל אותה. בעיניי זה לא רק ידע מקצועי - זו נקודת הזינוק לפריצות הדרך הבאות.

במקביל הייתי ממליצה לצעירים לשלב השכלה מדעית־טכנולוגית עם תחום שמעורר אצלם עניין. היום, בזכות כלי Vibe Coding, גם מי שאינם מתכנתים יכולים לבנות פתרונות בתחומים שמרגשים אותם, ברפואה, חינוך, סביבה וכדומה.

העצה שלי: השילוב בין בסיס טכנולוגי חזק לבין תשוקה אישית הוא פעמים רבות זה שמוליד חדשנות אמיתית.

יניב לושינסקי

שותף־מנהל במקינזי ישראל

מה הייתי לומד היום? במקום ללמוד הייתי מקים סטארט־אפ

יניב לושינסקי / צילום: ניר סלקמן

למדתי לתואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים באוניברסיטה העברית ולתואר שני במשפטים בהרווארד. לימודי המשפטים עזרו לי מאוד בהבנה של העולם העסקי, אבל דווקא בנוגע לעריכת דין ממש - נראה שבעידן ה־AI יהיה קשה יותר ויותר לבנות קריירה מצליחה.

אם הייתי צריך להחליט היום מה ללמוד הייתי מוותר על מסלול אקדמי, וסביר להניח שהייתי מדלג ישר להקמת סטארט־אפ. ההבדל בין אז לעכשיו הוא שחסמי הכניסה ירדו מאוד. כיום קל יותר להקים חברה, לבנות מוצר, לבדוק אם יש התאמה לשוק ואם לקוחות מעוניינים לקנות.

העצה שלי: אם קיים אצלכם הרצון להיות יזמים, בעידן של ימינו - זה צריך להיות הצעד הראשון במסלול שלכם, ולא הלימודים.

מתי גיל

מייסד ומנכ"ל AION

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

כשהייתי ילד בארה"ב חלמתי להיות שחקן בייסבול. אבל כשעלינו לישראל הבנתי שזה לא ריאלי. בתיכון הרחבתי צרפתית, לימודי ארץ ישראל וירושלים, תורה שבעל פה ומתמטיקה. נהניתי מאוד משיעורי המתמטיקה והמדעים, אבל לא הייתה אפשרות ללמוד כימיה ברמת חמש יחידות, וזה משהו שחסר לי עד היום.

את התואר הראשון עשיתי במשפטים וממשל באוניברסיטת רייכמן ואחר כך המשכתי ל־MBA, עם הכשרה נוספת בניהול בהרווארד. זה התאים לשאיפה שלי לבנות קריירה יציבה ומשפיעה בעולם העסקי והציבורי. עם זאת, היום ב־AION - מקום שמחבר בין ביזנס לטכנולוגיות מדעיות חדשניות - אני מבין עוד יותר עד כמה מתמטיקה ומדעים הם הבסיס למקצועות העתיד.

גם על הבחירות שעשיתי בלימוד שפות אני מתחרט. אם הייתי לומד ערבית במקום צרפתית הייתי יכול לתקשר טוב יותר עם הסביבה שלנו.

אם הייתי מתחיל היום מחדש, הייתי בוחר במסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית - שילוב שנותן כלים אמיתיים לעתיד.

העצה שלי: מי שמבין גם את הצד העסקי וגם את הצד המדעי יכול באמת להוביל שינוי.

תמר בר אילן

מייסד־שותף ו־CTO ב־Cyera

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה

תמר בר אילן / צילום: אוהד קב

את התואר הראשון שלי עשיתי במסגרת תוכנית תלפיות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. זו הייתה סביבה אינטנסיבית ומאתגרת, שדרשה המון מהסטודנטים, אבל במקביל פתחה לנו את הראש, הרחיבה את האופקים ונתנה כלים שאני לוקח איתי עד היום. למדנו לפרק בעיות מורכבות ולחשוב בצורה יצירתית, יכולות שהן קריטיות לכל מפתח או יזם.

היום ב־Cyera אני מסתכל על זה קצת אחרת. תואר הוא חשוב, ובמיוחד אם הוא מגיע מתחומי ההארד קור: מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה. אבל גם זה לא חזות הכול. בסופו של דבר מה שבאמת קובע הוא היכולת לקחת סוגיה סבוכה ולפתור אותה בצורה חכמה, ישימה ואלגנטית, בין שהרקע האקדמי שלך הוא מהתחומים האלה ובין שלא. מי שיש לו את היכולת לחשוב בצורה חדה ויצירתית, הוא שבסוף מצליח לבנות משהו שמחזיק לאורך זמן ומביא ערך אמיתי לשוק.

העצה שלי: ראיתי במהלך השנים לא מעט סיפורי סינדרלה - אנשים שהגיעו מתחומים שלא קשורים ישירות לטכנולוגיה, אבל הפגינו יכולת נדירה לקחת בעיה מורכבת ולפצח אותה עם רעיונות מקוריים. מבחינתי, זה שווה לא פחות ממסלול אקדמי קלאסי.

יסמין לוקץ'

משקיעת הון סיכון ומייסדת ICON

מה הייתי לומדת היום? מדעים מדויקים

יסמין לוקץ' / צילום: עמית נעים

עוד כשלמדתי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ידעתי שאני לא רוצה להיות עורכת דין. מה שעניין אותי באמת היה עולם העסקים. חשבתי שהתארים האלה הם הנתיב, עד שקורס בחירה קטן בשם חשבונאות לכלכלנים גרם לי לעצור ולשנות כיוון. משהו בקורס הזה הצית בי הבנה חדשה, שחשבונאות היא בעצם שפה, ואני, מאז ומתמיד, אוהבת שפות. השפה הזאת, של מספרים ומבנים פיננסיים, פתחה בפניי עולם שלם. בסופו של דבר הארכתי את לימודיי בסמסטר נוסף, ובסיום החזקתי בשלושה תארים - משפטים, חשבונאות וכלכלה.

משם המשכתי לסטנפורד, ל־MBA. לא העליתי בדעתי עד כמה החוויה הזאת תשפיע עליי. לא רק בגלל הכלים הניהוליים והאקדמיים, אלא בעיקר בגלל האנשים - חברים חכמים ומוכשרים מכל רחבי העולם, שחלקם מלווים אותי עד היום.

במהלך השנים עודדתי צעירים ששאיפתם הייתה להשתלב בעולם ההשקעות או הטכנולוגיה לבחור במסלול של מדעי המחשב. גם אני ניסיתי לצמצם פערים, נרשמתי לקורסים במתמטיקה ובמדעי המחשב (ללא הצלחה), ובכל זאת, דווקא היום, בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את הכללים בקצב מסחרר, אני מאמינה שהיתרון האמיתי נמצא צעד אחד אחורה - במדעים המדויקים. מתמטיקה, פיזיקה ותחומי יסוד נוספים מעניקים כלים שמסייעים לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא גם להבין את השכבות שמאחוריה. מי שיחזיקו בהם הם שיובילו את דור החדשנות הבא.

חשובה לא פחות מהתחום שתבחרו היא היכולת ללמוד. האקדמיה מלמדת לחשוב, לשאול שאלות, להסתגל ולהישאר פתוחים לשינויים. העולם ימשיך להשתנות והכלי החשוב ביותר שתיקחו אתכם הוא היכולת ללמוד מחדש, שוב ושוב ושוב.

העצה שלי: בחרו מסלול שמדליק בכם את הניצוץ - לא מה שנראה טוב על הנייר, אלא מה שגורם לכם לקום בבוקר עם סקרנות אמיתית. שם מתחילה קריירה מרגשת וצומחת.

ברק נרדי

מנכ"ל בנק מרכנתיל

מה הייתי לומד היום? תחום שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם

ברק נרדי / צילום: ענת קזולה

אבא שלי עבד בבנק ישראל. אני זוכר את הרגע הזה, בגיל 6, כשהצטרפתי אליו. ישבתי בפינה, הקשבתי לשיחות, ראיתי את התנועה סביבי, ומאז החלום שלי היה ברור: להיות מנהל בנק, בגלל המקום המשמעותי שבו מתקבלות החלטות שמשפיעות על בני אדם.

כשהתבגרתי למדתי תואר ראשון בראיית חשבון ובכלכלה ולאחר מכן תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. המסלול נתן לי כלים אנליטיים, הבנה של תהליכים עסקיים ובעיקר את היכולת לראות את התמונה הרחבה ולאתגר כל החלטה בחשיבה יצירתית.

אבל אם הייתי צריך לבחור היום מסלול לימודים, הבחירה שלי הייתה אחרת. הייתי מחפש את הצומת שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם. כל אלה חשובים כדי לפתח עומק, חשיבה ביקורתית ועצמאית, מחוץ לקופסה, ויצירתיות. אלה כלים שכל אחד חייב בגלל שהתשובות של הבינה המלאכותית הן מלאכותיות, והיכולת לחשוב ממש שוברת שוויון. השאיפה לביטחון, לרצון שיראו אותנו, התשוקה להיות הגורם האנושי שנותן את הערך המוסף המבדל - אלה תמיד יהיו שם.

העצה שלי: השאלה המרכזית היא כבר לא מה ללמוד, אלא איך להישאר רלוונטיים בעידן שבו ל־AI יש תשובה כמעט לכל שאלה. מה שנלמד היום - מחר כבר ייראה מיושן.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?