גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלנו את זוכה פרס נובל מה היה לומד היום באוניברסיטה

איל וולדמן לא היה משנה כלום במסלול שבחר, מנכ"לית נתיבי איילון הייתה לומדת פיתוח ארגוני שיסייע לה בניהול, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק עזבה את האקדמיה אבל לא מתחרטת על רגע, וזוכה הנובל צ'חנובר ממליץ על מקצועות הרפואה ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים ללמוד ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס
נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס

איל וולדמן

יזם, מייסד מלאנוקס

מה הייתי לומד היום? הנדסת מחשבים והנדסת חשמל

איל ולדמן. משקיע בחברה / צילום: יח''צ

את שני התארים שלי למדתי בטכניון, וקיבלתי שם גם תואר דוקטור לשם כבוד. הלימודים אפשרו לי להבין כיצד עובד מחשב ומה צריך לעשות. הם נתנו לי רקע תיאורטי מקיף - גם פיזיקלי, גם מתמטי וגם אלגוריתמי; כל מה שצריך לדעת כדי לבנות את העתיד. בתואר השני למדתי גם הרבה על רשתות תקשורת, מה שהתחבר למלאנוקס.

פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

אם הייתי מתחיל לימודים כיום הייתי בוחר באותו המסלול, כי זה הבסיס לבינה מלאכותית. צריך להבין איך AI עובדת ולנסות להביא את הדורות הבאים שלה.

לימודים חשובים לא רק בגלל הנושא עצמו, אלא גם לטובת המיומנויות, איך ללמוד, איך להתפתח. זה תהליך משמעותי שחשוב לעבור אותו.

העצה שלי: חשוב ללמוד, לא רק בשביל הנושא, אלא בגלל מיומנות הלמידה.

נטלי משען־זכאי

מנכ"לית גב־ים

מה הייתי לומדת היום? משפטים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

בהחלטה מה ללמוד בצעירותי ניצבתי מול התלבטות: רפואה או משפטים. אבל עולם המשפטים קרץ לי מאז ומתמיד - האפשרות להיות שותפה במאבקים על עקרונות, זכויות, לעסוק בצדק. המשכתי מתואר ראשון לתואר שני במשפט מסחרי בתוכנית של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Berkely בקליפורניה.

והיום אני גם יודעת שזו הייתה בחירה נכונה עבורי: הלימודים העניקו לי בסיס רחב והשכלה כללית שממשיכים ללוות אותי בכל צומת מקצועית. עריכת הדין היא מקצוע שמחדד כישורים חיוניים - דיוק, חדות מחשבתית והבנה עמוקה של מורכבות אנושית וחברתית. זה מקצוע שעיצב אותי, הן כשעסקתי בו בפועל והן לאחר שעברתי לעולם הניהול.

ועדיין, לצד תחושת הסיפוק הגדולה שממלאת אותי כיום, מלווה אותי תמיד גם סקרנות: מה היה קורה אילו בחרתי ברפואה ועוטה חלוק לבן. בעיניי זה אולי המקצוע החשוב ביותר - היכולת לגעת ישירות בחיים של אנשים, להקל את הסבל, לרפא ולהעניק תקווה. זה תמיד ייוותר בעיניי כחלום שלא מומש.

העצה שלי: לבחור בלימודים שמספקים בסיס רחב שיוכל לסייע מאוחר יותר בצמתים המקצועיים.

ליאור סושרד

אמן חושים ויזם

מה הייתי לומד היום? מסלול טכנולוגי בתחומי הסייבר וה־AI

ליאור סושרד / צילום: גבריאל בהרליה

מגיל צעיר נמשכתי לעולמות של חשיבה מדעית ומתמטית. פחות הצטיינתי במקצועות אחרים, אבל החיפוש אחר פתרונות, הדרך שבה מפתחים אסטרטגיה ומגיעים לתובנה - כבשו אותי. אנשים נוהגים לומר: בשביל מה צריך פרבולות או טריגונומטריה בחיים האמיתיים? אבל האמת היא שהמתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו במשחק שחמט: לא תשתמש בחוקים שלו מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

במקביל מוזיקה הייתה תמיד מקור השראה עבורי. לימדתי את עצמי לנגן על גיטרה וקלידים, לא הפכתי לרוקסטאר, אבל דווקא כך מצאתי את הדרך שלי על הבמות - כמי שמשלב אמנות, קצב ותדהמה בחוויות מנטליות.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, ייתכן שהייתי בוחר במסלול טכנולוגי, אולי בתחומי ההייטק, הסייבר וה־AI. העולם זז לשם, והיכולת להבין מערכות מורכבות ולמצוא בהן פרצות או פתרונות יצירתיים קרובה מאוד לדרך שבה אני חושב כמנטליסט.

בסופו של דבר הלמידה, לא משנה באיזה תחום, היא הכלי החשוב ביותר. היא מעניקה לנו את היכולת להמציא את עצמנו מחדש, למצוא חיבורים מפתיעים וליצור השפעה.

העצה שלי: מתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו בשחמט: לא תשתמש בחוקים מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

פרופ' אהרון צ'חנובר

זוכה פרס נובל לכימיה

מה הייתי לומד היום? רפואה ומחקר בתחום מדעי החיים

אהרון צ'חנובר / צילום: פרטי

למדתי רפואה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית. לאחר שירות כרופא קרבי בצה"ל וביקור קצר בעולמות הכירורגיה החלטתי שאני רוצה לעסוק במחקר בסיסי, ועשיתי דוקטורט במדעי החיים בטכניון בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו.

במסגרת המחקר גילינו מערכת חשובה לבקרת איכות של חלבונים, שלא רק שהביאה להבנת תהליכים חשובים בביולוגיה, אלא על בסיסה פותחו תרופות חשובות ששיפרו והצילו חיים.

אם הייתי מתחיל היום את פיתוח הקריירה שלי, לא הייתי משנה דבר. רבים יגידו - אין כהצלחה, אז מדוע לשנות? אך הסיבות עמוקות יותר: לא ידעתי שההצלחה תגיע במשך עשרות שנים. השינוי בקריירה היה רב סיכונים ובתוך ערפל כבד, אך הרפואה היא מקצוע מרתק, ובכל השנים הללו נשארתי קרוב אליה. אני חבר סגל בפקולטה לרפואה, הצמודה לבית החולים רמב"ם, מכשיר ומחנך רופאים.

גם משמעותה של ההצלחה לא השתנתה. הטיפול אמנם איננו עוד בחולה האינדיבידואלי, אבל אני עוסק במחלות ובפיתוח דרכים לריפוין ומשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם.

ובאשר למחקר עצמו - אין מרתק ממנו - מהבנת מנגנוני מחלות ופיתוח תרופות, דרך פיתוח חקלאות ופתרון בעיות הכרוכות בשינויי אקלים ועד שכלול אמצעי תקשורת.

אין סוף לבעיות שפתרונן מונח על שולחן האנושות. בימים אלה של פופוליזם אנטי-מדעי אני רואה חשיבות רבה במה שאני עושה.

בישראל מחקר איננו פריביליגיה, אלא הכרח קיומי, והמלחמה האחרונה עם איראן הראתה זאת בבירור. היו אלה המהנדסים והמפתחים שניצחו אותה, עם טייסים ומפעילים אמיצים וחכמים אחרים, ולא אף אדם אחר.

העצה שלי: שמרו על עולם המחקר, בישראל הוא צורך קיומי.

אורלי שטרן

מנכ"לית נתיבי איילון

מה הייתי לומדת היום? פיתוח ארגוני או משפטים

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

רציתי בכלל ללמוד עיצוב, כי זו הייתה התשוקה שלי, וזו הייתה דילמה קשה מול לימודי הנדסה, שאליהם הוסללתי מבית. בסוף החלטתי ללמוד ארכיטקטורה ובינוי ערים, שילוב טוב של השניים ותואר שהוביל אותי לדרך המקצועית שלי כיום.

זכיתי לנהל פרויקטים משמעותיים, שנתנו לי הזדמנות להשפיע. למדתי על עצמי שאני מאוד אוהבת את הניהול עצמו והוא הלך ותפס חלק הרבה יותר משמעותי בחיי - בהיבטי העובדים, מערכות גדולות וארגונים. לו הייתי לומדת היום, אין ספק שזו הייתה התלבטות קשה. ייתכן שהייתי מתמחה בתחומים כמו פיתוח ארגוני וניהול משאבי אנוש. אני חושבת שהיום, יותר מתמיד, עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות שאנחנו יוצרים.

תואר נוסף שעדיין רלוונטי מאוד בעיניי הוא משפטים - לא עריכת דין, אלא דווקא ההבנה שמהעולם הזה ניתן לאפשר הרבה מאוד תהליכים ולא למנוע אותם - חוקים, תקנות, חוזים ויחסי עבודה.

העצה שלי: עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות, ולכן עיסוק במשאבי אנוש הוא רלוונטי מתמיד.

משה שלו

מייסד־שותף ו־CPO, דקארט

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב AI

משה שלו / צילום: עמית אלקיים

נולדתי וגדלתי בבית חרדי בבני ברק, ולמדתי בתלמוד תורה בעיר. ההורים שלי הקפידו לשלב בין לימוד לעשייה, והחינוך הזה הוביל אותי לדרך שמחברת את שני העולמות. בגיל 17 הצטרפתי לתוכנית של ג'וינט ישראל לשילוב בוגרי חינוך חרדי. השלמתי בגרויות והתחלתי תואר בראיית חשבון. בהמשך קיבלתי הזדמנות להתגייס במסגרת ייחודית ועצרתי את הלימודים. בהמשך השירות פניתי ללימודי מערכות מידע.

היום אני מבין שהלימודים הם לא היעד, אלא כלי. המסע שלי סיפק לי שיעור מרכזי וחשוב והוא שלכל אחד יש כישרונות ויכולות, והסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם. בישיבה גיליתי מהי חברותה אמיתית - ללמוד יחד ולהתמיד; בצבא למדתי לפרוץ גבולות ולהפוך החלטות למציאות; והיום, בדקארט, אני לומד כל יום מחדש שכדי להיות רלוונטיים בעידן הזה חייבים לשנות הרגלים וליצור שווקים חדשים.

אם הייתי צריך לבחור מה ללמוד היום - אין ספק שזה היה תחום ה־AI, שבו אני פועל. כדי לבנות מודלים מתקדמים ותשתיות חזקות צריך ידע עמוק ושיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אקדמיים. זה נכון לא רק לגבי בינה מלאכותית. בכל תחום מי שרוצה להוביל צריך לבחור במסלול שנותן גם כלים טכניים וגם עומק, יכולת לנתח בעיות מורכבות ולבנות פתרונות שמחזיקים לאורך זמן.

העצה שלי: לכל אחד יש כישרונות ויכולות, הסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם.

מיכל ברוורמן־בלומנשטיק

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

מה הייתי לומדת היום? לימודים ריאליים

מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: נתנאל טוביאס

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה, ולאחר מכן הצטרפתי לתוכנית ישירה לדוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה, עם התמחות ב־AI. הייתה לי כוונה לפתוח בקריירה אקדמית, אבל אז החלטתי לעזוב את הדוקטורט ולעבור להייטק. עם זאת, לא התחרטתי על שום יום שבו ביליתי על ספסל הלימודים.

הערך האמיתי של הלימודים הוא לא רק בידע שצברתי, אלא בעיקר ביכולת לחשוב אנליטית, לפרק בעיות מורכבות, להסביר אותן בפשטות ולבחון נושאים מזוויות שונות. המיומנויות האלה תרמו לי באינספור רגעים מכריעים. דווקא כיום, בעידן שבו המידע אינסופי, חשובה מתמיד היכולת שמפתחים באקדמיה לנתח, להעמיק ולחשוב באופן ביקורתי. ואם במקביל מוסדות אקדמיים ישכילו להתאים את הלמידה יותר לעולם העבודה - הם רק יחזקו את הרלוונטיות שלהם.

אם הייתי צריכה לבחור היום מסלול מחדש, הייתי בוחרת בלימודים ריאליים - לאו דווקא כדי להפוך למתכנתת, אלא כי אלה תחומים שבונים בסיס חשיבה חזק והבנה עמוקה של איך טכנולוגיה עובדת ואיך לעבוד איתה נכון. בעידן ה־AI דווקא החשיבה הביקורתית והיכולת לנווט את המערכות הללו באחריות ובתבונה הן שמבדילות בין מי שמשתמש בטכנולוגיה לבין מי שמוביל אותה. בעיניי זה לא רק ידע מקצועי - זו נקודת הזינוק לפריצות הדרך הבאות.

במקביל הייתי ממליצה לצעירים לשלב השכלה מדעית־טכנולוגית עם תחום שמעורר אצלם עניין. היום, בזכות כלי Vibe Coding, גם מי שאינם מתכנתים יכולים לבנות פתרונות בתחומים שמרגשים אותם, ברפואה, חינוך, סביבה וכדומה.

העצה שלי: השילוב בין בסיס טכנולוגי חזק לבין תשוקה אישית הוא פעמים רבות זה שמוליד חדשנות אמיתית.

יניב לושינסקי

שותף־מנהל במקינזי ישראל

מה הייתי לומד היום? במקום ללמוד הייתי מקים סטארט־אפ

יניב לושינסקי / צילום: ניר סלקמן

למדתי לתואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים באוניברסיטה העברית ולתואר שני במשפטים בהרווארד. לימודי המשפטים עזרו לי מאוד בהבנה של העולם העסקי, אבל דווקא בנוגע לעריכת דין ממש - נראה שבעידן ה־AI יהיה קשה יותר ויותר לבנות קריירה מצליחה.

אם הייתי צריך להחליט היום מה ללמוד הייתי מוותר על מסלול אקדמי, וסביר להניח שהייתי מדלג ישר להקמת סטארט־אפ. ההבדל בין אז לעכשיו הוא שחסמי הכניסה ירדו מאוד. כיום קל יותר להקים חברה, לבנות מוצר, לבדוק אם יש התאמה לשוק ואם לקוחות מעוניינים לקנות.

העצה שלי: אם קיים אצלכם הרצון להיות יזמים, בעידן של ימינו - זה צריך להיות הצעד הראשון במסלול שלכם, ולא הלימודים.

מתי גיל

מייסד ומנכ"ל AION

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

כשהייתי ילד בארה"ב חלמתי להיות שחקן בייסבול. אבל כשעלינו לישראל הבנתי שזה לא ריאלי. בתיכון הרחבתי צרפתית, לימודי ארץ ישראל וירושלים, תורה שבעל פה ומתמטיקה. נהניתי מאוד משיעורי המתמטיקה והמדעים, אבל לא הייתה אפשרות ללמוד כימיה ברמת חמש יחידות, וזה משהו שחסר לי עד היום.

את התואר הראשון עשיתי במשפטים וממשל באוניברסיטת רייכמן ואחר כך המשכתי ל־MBA, עם הכשרה נוספת בניהול בהרווארד. זה התאים לשאיפה שלי לבנות קריירה יציבה ומשפיעה בעולם העסקי והציבורי. עם זאת, היום ב־AION - מקום שמחבר בין ביזנס לטכנולוגיות מדעיות חדשניות - אני מבין עוד יותר עד כמה מתמטיקה ומדעים הם הבסיס למקצועות העתיד.

גם על הבחירות שעשיתי בלימוד שפות אני מתחרט. אם הייתי לומד ערבית במקום צרפתית הייתי יכול לתקשר טוב יותר עם הסביבה שלנו.

אם הייתי מתחיל היום מחדש, הייתי בוחר במסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית - שילוב שנותן כלים אמיתיים לעתיד.

העצה שלי: מי שמבין גם את הצד העסקי וגם את הצד המדעי יכול באמת להוביל שינוי.

תמר בר אילן

מייסד־שותף ו־CTO ב־Cyera

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה

תמר בר אילן / צילום: אוהד קב

את התואר הראשון שלי עשיתי במסגרת תוכנית תלפיות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. זו הייתה סביבה אינטנסיבית ומאתגרת, שדרשה המון מהסטודנטים, אבל במקביל פתחה לנו את הראש, הרחיבה את האופקים ונתנה כלים שאני לוקח איתי עד היום. למדנו לפרק בעיות מורכבות ולחשוב בצורה יצירתית, יכולות שהן קריטיות לכל מפתח או יזם.

היום ב־Cyera אני מסתכל על זה קצת אחרת. תואר הוא חשוב, ובמיוחד אם הוא מגיע מתחומי ההארד קור: מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה. אבל גם זה לא חזות הכול. בסופו של דבר מה שבאמת קובע הוא היכולת לקחת סוגיה סבוכה ולפתור אותה בצורה חכמה, ישימה ואלגנטית, בין שהרקע האקדמי שלך הוא מהתחומים האלה ובין שלא. מי שיש לו את היכולת לחשוב בצורה חדה ויצירתית, הוא שבסוף מצליח לבנות משהו שמחזיק לאורך זמן ומביא ערך אמיתי לשוק.

העצה שלי: ראיתי במהלך השנים לא מעט סיפורי סינדרלה - אנשים שהגיעו מתחומים שלא קשורים ישירות לטכנולוגיה, אבל הפגינו יכולת נדירה לקחת בעיה מורכבת ולפצח אותה עם רעיונות מקוריים. מבחינתי, זה שווה לא פחות ממסלול אקדמי קלאסי.

יסמין לוקץ'

משקיעת הון סיכון ומייסדת ICON

מה הייתי לומדת היום? מדעים מדויקים

יסמין לוקץ' / צילום: עמית נעים

עוד כשלמדתי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ידעתי שאני לא רוצה להיות עורכת דין. מה שעניין אותי באמת היה עולם העסקים. חשבתי שהתארים האלה הם הנתיב, עד שקורס בחירה קטן בשם חשבונאות לכלכלנים גרם לי לעצור ולשנות כיוון. משהו בקורס הזה הצית בי הבנה חדשה, שחשבונאות היא בעצם שפה, ואני, מאז ומתמיד, אוהבת שפות. השפה הזאת, של מספרים ומבנים פיננסיים, פתחה בפניי עולם שלם. בסופו של דבר הארכתי את לימודיי בסמסטר נוסף, ובסיום החזקתי בשלושה תארים - משפטים, חשבונאות וכלכלה.

משם המשכתי לסטנפורד, ל־MBA. לא העליתי בדעתי עד כמה החוויה הזאת תשפיע עליי. לא רק בגלל הכלים הניהוליים והאקדמיים, אלא בעיקר בגלל האנשים - חברים חכמים ומוכשרים מכל רחבי העולם, שחלקם מלווים אותי עד היום.

במהלך השנים עודדתי צעירים ששאיפתם הייתה להשתלב בעולם ההשקעות או הטכנולוגיה לבחור במסלול של מדעי המחשב. גם אני ניסיתי לצמצם פערים, נרשמתי לקורסים במתמטיקה ובמדעי המחשב (ללא הצלחה), ובכל זאת, דווקא היום, בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את הכללים בקצב מסחרר, אני מאמינה שהיתרון האמיתי נמצא צעד אחד אחורה - במדעים המדויקים. מתמטיקה, פיזיקה ותחומי יסוד נוספים מעניקים כלים שמסייעים לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא גם להבין את השכבות שמאחוריה. מי שיחזיקו בהם הם שיובילו את דור החדשנות הבא.

חשובה לא פחות מהתחום שתבחרו היא היכולת ללמוד. האקדמיה מלמדת לחשוב, לשאול שאלות, להסתגל ולהישאר פתוחים לשינויים. העולם ימשיך להשתנות והכלי החשוב ביותר שתיקחו אתכם הוא היכולת ללמוד מחדש, שוב ושוב ושוב.

העצה שלי: בחרו מסלול שמדליק בכם את הניצוץ - לא מה שנראה טוב על הנייר, אלא מה שגורם לכם לקום בבוקר עם סקרנות אמיתית. שם מתחילה קריירה מרגשת וצומחת.

ברק נרדי

מנכ"ל בנק מרכנתיל

מה הייתי לומד היום? תחום שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם

ברק נרדי / צילום: ענת קזולה

אבא שלי עבד בבנק ישראל. אני זוכר את הרגע הזה, בגיל 6, כשהצטרפתי אליו. ישבתי בפינה, הקשבתי לשיחות, ראיתי את התנועה סביבי, ומאז החלום שלי היה ברור: להיות מנהל בנק, בגלל המקום המשמעותי שבו מתקבלות החלטות שמשפיעות על בני אדם.

כשהתבגרתי למדתי תואר ראשון בראיית חשבון ובכלכלה ולאחר מכן תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. המסלול נתן לי כלים אנליטיים, הבנה של תהליכים עסקיים ובעיקר את היכולת לראות את התמונה הרחבה ולאתגר כל החלטה בחשיבה יצירתית.

אבל אם הייתי צריך לבחור היום מסלול לימודים, הבחירה שלי הייתה אחרת. הייתי מחפש את הצומת שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם. כל אלה חשובים כדי לפתח עומק, חשיבה ביקורתית ועצמאית, מחוץ לקופסה, ויצירתיות. אלה כלים שכל אחד חייב בגלל שהתשובות של הבינה המלאכותית הן מלאכותיות, והיכולת לחשוב ממש שוברת שוויון. השאיפה לביטחון, לרצון שיראו אותנו, התשוקה להיות הגורם האנושי שנותן את הערך המוסף המבדל - אלה תמיד יהיו שם.

העצה שלי: השאלה המרכזית היא כבר לא מה ללמוד, אלא איך להישאר רלוונטיים בעידן שבו ל־AI יש תשובה כמעט לכל שאלה. מה שנלמד היום - מחר כבר ייראה מיושן.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג

עוד כתבות

נטפים / צילום: יח''צ

"כשהמנכ"ל התחלף, המוזיקה השתנתה": מה יעלה בגורלה של ממציאת הטפטפות מקיבוץ חצרים?

קרן ההשקעות של יובל כהן במגעים לרכוש את נטפים לפי שווי של כמיליארד דולר - כמעט חצי מהשווי שהוענק לה לפני 6 שנים כשנמכרה לחברת צינורות פלסטיק ממקסיקו ● כעת, מעריכים בשוק מה תעשה פורטיסימו עם הרכישה, ומה יציל את חברת הטפטפות מחצרים

לפי ה-OECD: ישראל במקום הרביעי בתוחלת החיים / צילום: Shutterstock

נתוני ה-OECD: ישראל בין המובילות בעולם בתוחלת החיים

דוח ה-OECD מציב את ישראל במקום הרביעי בתוחלת החיים – 83.8 שנים בממוצע – למרות השקעה של 7.6% בלבד בבריאות ● ישראל שנייה רק לשווייץ בשיעור התמותה הנמוך ממחלות הניתנות למניעה

''רונית אלקבץ: נביאה, כוהנת, מלכה...'' שמוצגת במכון הצרפתי בתל אביב. תנעל ב־13 בנובמבר 2025 / צילום: פיליפ כהן

9 שנים ללכתה של רונית אלקבץ: האומן שחייו השתנו בזכותה חוזר להשראה שלו

רונית אלקבץ, שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית ואייקון, סללה דרך לאומנים רבים שזהותם המזרחית טושטשה בשדה התרבותי ● כעת, משיק האומן איציק בדש תערוכה שמוקדשת לה ומספר כיצד היא השפיעה על חייו: "ברחתי מהסיפור הזה, היא פקחה את עיניי על החשיבות של הקשר עם המקורות שלנו"

יאיר פינס / צילום: גבע טלמור

המנהל שמציג: איך הופכים חניון אוטובוסים ישן לנכס אטרקטיבי

יו"ר אגד נדל"ן יאיר פינס, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד השיכון, אופטימי לגבי מצב השוק לאחר סיום המלחמה • בראיון לגלובס הוא מספר על התוכניות לפתח 23 נכסים באמצעות עירוב שימושים, עם גב מהבעלים קרן קיסטון, והאם הנפקה על הפרק?

חגיגות בתל אביב בכ''ט בנובמבר. פשרה טריטוריאלית לא הייתה אופציה, היא הייתה תנאי / צילום: הנס פין

הדלת הרחבה והסדק הצר: איך להציל את הדמוקרטיה ואת מדינת הלאום

הדמוקרטיה המערבית עומדת במשבר החמור ביותר זה 80 שנה. מתנהלת נגדה מתקפה מבית ומחוץ ● גם מדינת הלאום הישראלית שקועה במשבר. אפשר שנחוץ לה נסיוב חדש של לגיטימיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

צמצום הטבת המס על קרנות השתלמות חזר לשולחן: מי באמת ייפגע?

במשרד האוצר העלו מחדש את סוגיית ההטבות בקרנות ההשתלמות, וטענו כי מדובר בעיוות מס שמיטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות ● אלא שלפי נתוני המשרד עצמו, כמעט מחצית מהשכירים בישראל חוסכים באפיק המדובר - בהם מורים ועובדי מדינה רבים, המשתייכים למעמד הביניים ● האם הפעם האיום יקבל ביטוי בתקציב?

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

המחקר שמגלה: התועלת המפתיעה של ניתוחים להקטנת חזה

חוקרים מבית החולים הדסה ערכו מחקר על נשים שעברו ניתוח להקטנת חזה, והגיעו למסקנה מעניינת; חברת פרוטליקס קיבלה בשורה מאכזבת מרשות התרופות האירופית, והמניה צנחה; וגם: חברת אומניקס, שלמדה מהחרקים לייצר אנטיביוטיקה, הודיעה על גיוס של מיליונים ● השבוע בביומד

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הישראלית שניסתה להיכנס לאחד הטרנדים הלוהטים בוול סטריט וצנחה מאז ב-50%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסופ"ש ● זוז פאוור, שהודיעה בסוף יולי על הפיכתה לחברת אוצר המחזיקה בביטקוין, נפלה בכ-13% בשני ימי המסחר האחרונים, ובסך-הכול בכ-50% מאז המהלך ● החברה הביטחוניות נוקלאוס דיווחה שהיא יזמת של חברת SPAC חדשה ● וסיוה נחלשה מבלי שפרסמה דיווח מהותי

עוזי יצחקי / צילום: יוסי כהן

מנהל רשות המטרו התפטר אחרי חמישה חודשים בלבד

עוזי יצחקי התפטר באופן חריג חמישה חודשים בלבד לאחר מינויו לתפקיד ● פרויקט המטרו, שיישאר כעת ללא רגולטור, נמצא בימים אלה בצומת דרכים משמעותי: בחודש הבא אמורים להתפרסם מסמכי המיון המוקדם לחבילות הביצוע הראשונות של הפרויקט

היצוא הביטחוני של ישראל לאסיה פסיפיק בירידה / צילום: חברת אקסטנד

אחת מיבואניות הנשק הגדולות מישראל מפסיקה לרכוש. יפן תתפוס את מקומה?

בפיליפינים הסירו חברה ישראלית ממכרז ביטחוני, בעוד שבניו דלהי מגבירים את הרכש ● כך, אסיה־פסיפיק הפכה לאחד הגורמים העיקריים בתנודות הרכב היצוא הביטחוני הישראלי ● התקווה הגדולה המסתמנת של התעשיות הישראליות: תקציב הביטחון המתרחב של יפן

תומר פפר / צילום: מרקוס קרן

הוא מנהל פעילות ב-25 מדינות אירופיות, ולא מגלה במונית שהוא ישראלי

הוא עשה מכינה כי לא סיים בגרות, עבד באל על, היה היועץ של איתן כבל ושימש במגוון תפקידים בשדה החברתי - עד שנשבה בידי עולם הפארמה ● את דרכו בתאגיד התרופות Bayer הוא החל לפני 14 שנה, כולל רילוקיישן לשבדיה ואז ללונדון וניהול הפעילות ב־25 מדינות ● שיחה קצרה עם תומר פפר, מנכ"ל תאגיד התרופות Bayer בריטניה ואירלנד

האחים שהתחלקו בעשרה נכסים, התביעה ותשלום ה"קנס"

האחים שעיכבו תשלום של 500 מיליון שקל לאחותם על נכסים שרכשו ממנה, ישלמו ריבית והצמדה על תקופת העיכוב ● תביעתו של עו"ד שתבע 2.8 מיליון שקל שכר־טרחה ללא הסכם כתוב נדחתה ● ובני זוג שביקשו לבנות בריכה על גג דירתם בת"א, נבלמו בשל התנגדות השכנים ● 3 פסקי דין בשבוע

יירוטים של כיפת מגן מספינת סער 6 / צילום: תע''א

הלייזר יגיע גם לספינות של חיל הים: "עוד לא ראינו את כל היכולות"

ישראל כבר הוכיחה חדשנות באוויר וביבשה, אך היכולות בים בחלקן לא נחשפו ● סא"ל ה', ראש ענף ים במפא"ת במשרד הביטחון, מפנה זרקור לאתגרים בזירה הזו, מסבירה למה חשוב לעבוד עם סטארט־אפים, ומצהירה: "חלק מהיכולות נראה רק בהמשך"

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

יועמ"ש האוצר מתנגד לשיווק 100% מהמגרשים למילואימניקים - "פגיעה בחובת השוויון"

יועמ"ש האוצר הדגיש כי אינו חולק בחשיבות התמיכה בחיילי המילואים ש"נשאו ונושאים בנטל הלחימה הכבד בשנתיים האחרונות", וכי התנגדותו לא שוללת קידום אופני סיוע אחרים - אולם לטענתו, הקצאת 100% מהמגרשים במכרזי הרשמה והגרלה לחיילי מילואים ולנכי צה"ל תעורר קשיים משמעותיים

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

הבנקים יקשיחו תנאים? פרשת אוטומקס עלולה לפגוע ביבוא המקביל

יבואנית הרכב העקיף הגדולה בארץ מתמודדת בימים אלה עם חקירה פלילית בחשד לזיוף ומרמה ● כעת, במערכת הבנקאית בוחנים מספר אפשרויות להקשחת מתן אשראי לחברות יבוא מקביל

הפדרל ריזרב / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

לא יפן: נחשפה המחזיקה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקאיות

קרנות הגידור באיי קיימן מחזיקות 1.85 טריליון דולר באג"ח אמריקאיות, הרבה יותר מהנתונים הרשמיים והרבה יותר מסין, יפן ובריטניה ● והסיכון לפי מיטב הוא גדול: "הפוזיציות האלה גורמת לתנודתיות באג"ח ממשלת ארה"ב שלא נופלת מהמניות הספקולטיביות ביותר"

הצצה לעולמם של מבשלי העסקאות / צילום: Shutterstock

המתווך שקיבל 6 מיליון שקל בעסקה של השנה: הצצה לעולם של מבשלי העסקאות במשק

מאחורי כל עסקה כמעט בשוק ההון, עומדים מתווכים שמקבלים שכר טרחה שמגיע למיליוני שקלים ● סכומי ופרטי התיווך נותרים לרוב מחוץ לעיניי הציבור או במקרה הטוב "קבורים בעמוד 300 בדוח החברה", כפי שמספרים גורמים בשוק ● לפעמים עבודתם מסתכמת בהחלפת מספרי טלפון, אבל לרוב מדובר בליווי שנמשך חודשים ארוכים עד שנים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה בהובלת מניות הבנקים

מדד הנג סנג ולה ב-2% ● החוזים בוול סטריט בעליות ● עונת הדוחות השבוע: טסלה, נטפליקס ואינטל במוקד ● ארה"ב: הפד רמז כי שהבנק המרכזי יחדול מצמצום המאזן, מתחזקות הציפיות להפחתת ריבית נוספת • "בועה, בוודאות": וול סטריט משמיעה אזעקות על בום הבינה מלאכותית, בעוד המשקיעים נכנסים בכל הכוח

חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים

לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה, הוגדלו הפיצויים, והורחבו ההטבות ● עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

מחבלי חמאס לאחר הפסקת האש / צילום: ap, Jehad Alshrafi

אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל

כשבוע וחצי לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, המציאות ברצועת עזה אינה זהה לזו של 7 באוקטובר 2023 - היא הרבה יותר גרועה ● לוואקום שנוצר ברצועה, שבו מחד הרס אדיר ומאידך בעלות הממון המתונות נותרות בצד, נכנסות בשעטה קטאר וטורקיה ● ישראל למדה על בשרה מה המחיר הכבד של "מענקים" קטאריים ושל גירוש בכירי חמאס לאיסטנבול