גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלנו את זוכה פרס נובל מה היה לומד היום באוניברסיטה

איל וולדמן לא היה משנה כלום במסלול שבחר, מנכ"לית נתיבי איילון הייתה לומדת פיתוח ארגוני שיסייע לה בניהול, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק עזבה את האקדמיה אבל לא מתחרטת על רגע, וזוכה הנובל צ'חנובר ממליץ על מקצועות הרפואה ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים ללמוד ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס
נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס

איל וולדמן

יזם, מייסד מלאנוקס

מה הייתי לומד היום? הנדסת מחשבים והנדסת חשמל

איל ולדמן. משקיע בחברה / צילום: יח''צ

את שני התארים שלי למדתי בטכניון, וקיבלתי שם גם תואר דוקטור לשם כבוד. הלימודים אפשרו לי להבין כיצד עובד מחשב ומה צריך לעשות. הם נתנו לי רקע תיאורטי מקיף - גם פיזיקלי, גם מתמטי וגם אלגוריתמי; כל מה שצריך לדעת כדי לבנות את העתיד. בתואר השני למדתי גם הרבה על רשתות תקשורת, מה שהתחבר למלאנוקס.

פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

אם הייתי מתחיל לימודים כיום הייתי בוחר באותו המסלול, כי זה הבסיס לבינה מלאכותית. צריך להבין איך AI עובדת ולנסות להביא את הדורות הבאים שלה.

לימודים חשובים לא רק בגלל הנושא עצמו, אלא גם לטובת המיומנויות, איך ללמוד, איך להתפתח. זה תהליך משמעותי שחשוב לעבור אותו.

העצה שלי: חשוב ללמוד, לא רק בשביל הנושא, אלא בגלל מיומנות הלמידה.

נטלי משען־זכאי

מנכ"לית גב־ים

מה הייתי לומדת היום? משפטים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

בהחלטה מה ללמוד בצעירותי ניצבתי מול התלבטות: רפואה או משפטים. אבל עולם המשפטים קרץ לי מאז ומתמיד - האפשרות להיות שותפה במאבקים על עקרונות, זכויות, לעסוק בצדק. המשכתי מתואר ראשון לתואר שני במשפט מסחרי בתוכנית של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Berkely בקליפורניה.

והיום אני גם יודעת שזו הייתה בחירה נכונה עבורי: הלימודים העניקו לי בסיס רחב והשכלה כללית שממשיכים ללוות אותי בכל צומת מקצועית. עריכת הדין היא מקצוע שמחדד כישורים חיוניים - דיוק, חדות מחשבתית והבנה עמוקה של מורכבות אנושית וחברתית. זה מקצוע שעיצב אותי, הן כשעסקתי בו בפועל והן לאחר שעברתי לעולם הניהול.

ועדיין, לצד תחושת הסיפוק הגדולה שממלאת אותי כיום, מלווה אותי תמיד גם סקרנות: מה היה קורה אילו בחרתי ברפואה ועוטה חלוק לבן. בעיניי זה אולי המקצוע החשוב ביותר - היכולת לגעת ישירות בחיים של אנשים, להקל את הסבל, לרפא ולהעניק תקווה. זה תמיד ייוותר בעיניי כחלום שלא מומש.

העצה שלי: לבחור בלימודים שמספקים בסיס רחב שיוכל לסייע מאוחר יותר בצמתים המקצועיים.

ליאור סושרד

אמן חושים ויזם

מה הייתי לומד היום? מסלול טכנולוגי בתחומי הסייבר וה־AI

ליאור סושרד / צילום: גבריאל בהרליה

מגיל צעיר נמשכתי לעולמות של חשיבה מדעית ומתמטית. פחות הצטיינתי במקצועות אחרים, אבל החיפוש אחר פתרונות, הדרך שבה מפתחים אסטרטגיה ומגיעים לתובנה - כבשו אותי. אנשים נוהגים לומר: בשביל מה צריך פרבולות או טריגונומטריה בחיים האמיתיים? אבל האמת היא שהמתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו במשחק שחמט: לא תשתמש בחוקים שלו מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

במקביל מוזיקה הייתה תמיד מקור השראה עבורי. לימדתי את עצמי לנגן על גיטרה וקלידים, לא הפכתי לרוקסטאר, אבל דווקא כך מצאתי את הדרך שלי על הבמות - כמי שמשלב אמנות, קצב ותדהמה בחוויות מנטליות.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, ייתכן שהייתי בוחר במסלול טכנולוגי, אולי בתחומי ההייטק, הסייבר וה־AI. העולם זז לשם, והיכולת להבין מערכות מורכבות ולמצוא בהן פרצות או פתרונות יצירתיים קרובה מאוד לדרך שבה אני חושב כמנטליסט.

בסופו של דבר הלמידה, לא משנה באיזה תחום, היא הכלי החשוב ביותר. היא מעניקה לנו את היכולת להמציא את עצמנו מחדש, למצוא חיבורים מפתיעים וליצור השפעה.

העצה שלי: מתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו בשחמט: לא תשתמש בחוקים מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

פרופ' אהרון צ'חנובר

זוכה פרס נובל לכימיה

מה הייתי לומד היום? רפואה ומחקר בתחום מדעי החיים

אהרון צ'חנובר / צילום: פרטי

למדתי רפואה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית. לאחר שירות כרופא קרבי בצה"ל וביקור קצר בעולמות הכירורגיה החלטתי שאני רוצה לעסוק במחקר בסיסי, ועשיתי דוקטורט במדעי החיים בטכניון בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו.

במסגרת המחקר גילינו מערכת חשובה לבקרת איכות של חלבונים, שלא רק שהביאה להבנת תהליכים חשובים בביולוגיה, אלא על בסיסה פותחו תרופות חשובות ששיפרו והצילו חיים.

אם הייתי מתחיל היום את פיתוח הקריירה שלי, לא הייתי משנה דבר. רבים יגידו - אין כהצלחה, אז מדוע לשנות? אך הסיבות עמוקות יותר: לא ידעתי שההצלחה תגיע במשך עשרות שנים. השינוי בקריירה היה רב סיכונים ובתוך ערפל כבד, אך הרפואה היא מקצוע מרתק, ובכל השנים הללו נשארתי קרוב אליה. אני חבר סגל בפקולטה לרפואה, הצמודה לבית החולים רמב"ם, מכשיר ומחנך רופאים.

גם משמעותה של ההצלחה לא השתנתה. הטיפול אמנם איננו עוד בחולה האינדיבידואלי, אבל אני עוסק במחלות ובפיתוח דרכים לריפוין ומשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם.

ובאשר למחקר עצמו - אין מרתק ממנו - מהבנת מנגנוני מחלות ופיתוח תרופות, דרך פיתוח חקלאות ופתרון בעיות הכרוכות בשינויי אקלים ועד שכלול אמצעי תקשורת.

אין סוף לבעיות שפתרונן מונח על שולחן האנושות. בימים אלה של פופוליזם אנטי-מדעי אני רואה חשיבות רבה במה שאני עושה.

בישראל מחקר איננו פריביליגיה, אלא הכרח קיומי, והמלחמה האחרונה עם איראן הראתה זאת בבירור. היו אלה המהנדסים והמפתחים שניצחו אותה, עם טייסים ומפעילים אמיצים וחכמים אחרים, ולא אף אדם אחר.

העצה שלי: שמרו על עולם המחקר, בישראל הוא צורך קיומי.

אורלי שטרן

מנכ"לית נתיבי איילון

מה הייתי לומדת היום? פיתוח ארגוני או משפטים

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

רציתי בכלל ללמוד עיצוב, כי זו הייתה התשוקה שלי, וזו הייתה דילמה קשה מול לימודי הנדסה, שאליהם הוסללתי מבית. בסוף החלטתי ללמוד ארכיטקטורה ובינוי ערים, שילוב טוב של השניים ותואר שהוביל אותי לדרך המקצועית שלי כיום.

זכיתי לנהל פרויקטים משמעותיים, שנתנו לי הזדמנות להשפיע. למדתי על עצמי שאני מאוד אוהבת את הניהול עצמו והוא הלך ותפס חלק הרבה יותר משמעותי בחיי - בהיבטי העובדים, מערכות גדולות וארגונים. לו הייתי לומדת היום, אין ספק שזו הייתה התלבטות קשה. ייתכן שהייתי מתמחה בתחומים כמו פיתוח ארגוני וניהול משאבי אנוש. אני חושבת שהיום, יותר מתמיד, עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות שאנחנו יוצרים.

תואר נוסף שעדיין רלוונטי מאוד בעיניי הוא משפטים - לא עריכת דין, אלא דווקא ההבנה שמהעולם הזה ניתן לאפשר הרבה מאוד תהליכים ולא למנוע אותם - חוקים, תקנות, חוזים ויחסי עבודה.

העצה שלי: עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות, ולכן עיסוק במשאבי אנוש הוא רלוונטי מתמיד.

משה שלו

מייסד־שותף ו־CPO, דקארט

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב AI

משה שלו / צילום: עמית אלקיים

נולדתי וגדלתי בבית חרדי בבני ברק, ולמדתי בתלמוד תורה בעיר. ההורים שלי הקפידו לשלב בין לימוד לעשייה, והחינוך הזה הוביל אותי לדרך שמחברת את שני העולמות. בגיל 17 הצטרפתי לתוכנית של ג'וינט ישראל לשילוב בוגרי חינוך חרדי. השלמתי בגרויות והתחלתי תואר בראיית חשבון. בהמשך קיבלתי הזדמנות להתגייס במסגרת ייחודית ועצרתי את הלימודים. בהמשך השירות פניתי ללימודי מערכות מידע.

היום אני מבין שהלימודים הם לא היעד, אלא כלי. המסע שלי סיפק לי שיעור מרכזי וחשוב והוא שלכל אחד יש כישרונות ויכולות, והסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם. בישיבה גיליתי מהי חברותה אמיתית - ללמוד יחד ולהתמיד; בצבא למדתי לפרוץ גבולות ולהפוך החלטות למציאות; והיום, בדקארט, אני לומד כל יום מחדש שכדי להיות רלוונטיים בעידן הזה חייבים לשנות הרגלים וליצור שווקים חדשים.

אם הייתי צריך לבחור מה ללמוד היום - אין ספק שזה היה תחום ה־AI, שבו אני פועל. כדי לבנות מודלים מתקדמים ותשתיות חזקות צריך ידע עמוק ושיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אקדמיים. זה נכון לא רק לגבי בינה מלאכותית. בכל תחום מי שרוצה להוביל צריך לבחור במסלול שנותן גם כלים טכניים וגם עומק, יכולת לנתח בעיות מורכבות ולבנות פתרונות שמחזיקים לאורך זמן.

העצה שלי: לכל אחד יש כישרונות ויכולות, הסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם.

מיכל ברוורמן־בלומנשטיק

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

מה הייתי לומדת היום? לימודים ריאליים

מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: נתנאל טוביאס

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה, ולאחר מכן הצטרפתי לתוכנית ישירה לדוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה, עם התמחות ב־AI. הייתה לי כוונה לפתוח בקריירה אקדמית, אבל אז החלטתי לעזוב את הדוקטורט ולעבור להייטק. עם זאת, לא התחרטתי על שום יום שבו ביליתי על ספסל הלימודים.

הערך האמיתי של הלימודים הוא לא רק בידע שצברתי, אלא בעיקר ביכולת לחשוב אנליטית, לפרק בעיות מורכבות, להסביר אותן בפשטות ולבחון נושאים מזוויות שונות. המיומנויות האלה תרמו לי באינספור רגעים מכריעים. דווקא כיום, בעידן שבו המידע אינסופי, חשובה מתמיד היכולת שמפתחים באקדמיה לנתח, להעמיק ולחשוב באופן ביקורתי. ואם במקביל מוסדות אקדמיים ישכילו להתאים את הלמידה יותר לעולם העבודה - הם רק יחזקו את הרלוונטיות שלהם.

אם הייתי צריכה לבחור היום מסלול מחדש, הייתי בוחרת בלימודים ריאליים - לאו דווקא כדי להפוך למתכנתת, אלא כי אלה תחומים שבונים בסיס חשיבה חזק והבנה עמוקה של איך טכנולוגיה עובדת ואיך לעבוד איתה נכון. בעידן ה־AI דווקא החשיבה הביקורתית והיכולת לנווט את המערכות הללו באחריות ובתבונה הן שמבדילות בין מי שמשתמש בטכנולוגיה לבין מי שמוביל אותה. בעיניי זה לא רק ידע מקצועי - זו נקודת הזינוק לפריצות הדרך הבאות.

במקביל הייתי ממליצה לצעירים לשלב השכלה מדעית־טכנולוגית עם תחום שמעורר אצלם עניין. היום, בזכות כלי Vibe Coding, גם מי שאינם מתכנתים יכולים לבנות פתרונות בתחומים שמרגשים אותם, ברפואה, חינוך, סביבה וכדומה.

העצה שלי: השילוב בין בסיס טכנולוגי חזק לבין תשוקה אישית הוא פעמים רבות זה שמוליד חדשנות אמיתית.

יניב לושינסקי

שותף־מנהל במקינזי ישראל

מה הייתי לומד היום? במקום ללמוד הייתי מקים סטארט־אפ

יניב לושינסקי / צילום: ניר סלקמן

למדתי לתואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים באוניברסיטה העברית ולתואר שני במשפטים בהרווארד. לימודי המשפטים עזרו לי מאוד בהבנה של העולם העסקי, אבל דווקא בנוגע לעריכת דין ממש - נראה שבעידן ה־AI יהיה קשה יותר ויותר לבנות קריירה מצליחה.

אם הייתי צריך להחליט היום מה ללמוד הייתי מוותר על מסלול אקדמי, וסביר להניח שהייתי מדלג ישר להקמת סטארט־אפ. ההבדל בין אז לעכשיו הוא שחסמי הכניסה ירדו מאוד. כיום קל יותר להקים חברה, לבנות מוצר, לבדוק אם יש התאמה לשוק ואם לקוחות מעוניינים לקנות.

העצה שלי: אם קיים אצלכם הרצון להיות יזמים, בעידן של ימינו - זה צריך להיות הצעד הראשון במסלול שלכם, ולא הלימודים.

מתי גיל

מייסד ומנכ"ל AION

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

כשהייתי ילד בארה"ב חלמתי להיות שחקן בייסבול. אבל כשעלינו לישראל הבנתי שזה לא ריאלי. בתיכון הרחבתי צרפתית, לימודי ארץ ישראל וירושלים, תורה שבעל פה ומתמטיקה. נהניתי מאוד משיעורי המתמטיקה והמדעים, אבל לא הייתה אפשרות ללמוד כימיה ברמת חמש יחידות, וזה משהו שחסר לי עד היום.

את התואר הראשון עשיתי במשפטים וממשל באוניברסיטת רייכמן ואחר כך המשכתי ל־MBA, עם הכשרה נוספת בניהול בהרווארד. זה התאים לשאיפה שלי לבנות קריירה יציבה ומשפיעה בעולם העסקי והציבורי. עם זאת, היום ב־AION - מקום שמחבר בין ביזנס לטכנולוגיות מדעיות חדשניות - אני מבין עוד יותר עד כמה מתמטיקה ומדעים הם הבסיס למקצועות העתיד.

גם על הבחירות שעשיתי בלימוד שפות אני מתחרט. אם הייתי לומד ערבית במקום צרפתית הייתי יכול לתקשר טוב יותר עם הסביבה שלנו.

אם הייתי מתחיל היום מחדש, הייתי בוחר במסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית - שילוב שנותן כלים אמיתיים לעתיד.

העצה שלי: מי שמבין גם את הצד העסקי וגם את הצד המדעי יכול באמת להוביל שינוי.

תמר בר אילן

מייסד־שותף ו־CTO ב־Cyera

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה

תמר בר אילן / צילום: אוהד קב

את התואר הראשון שלי עשיתי במסגרת תוכנית תלפיות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. זו הייתה סביבה אינטנסיבית ומאתגרת, שדרשה המון מהסטודנטים, אבל במקביל פתחה לנו את הראש, הרחיבה את האופקים ונתנה כלים שאני לוקח איתי עד היום. למדנו לפרק בעיות מורכבות ולחשוב בצורה יצירתית, יכולות שהן קריטיות לכל מפתח או יזם.

היום ב־Cyera אני מסתכל על זה קצת אחרת. תואר הוא חשוב, ובמיוחד אם הוא מגיע מתחומי ההארד קור: מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה. אבל גם זה לא חזות הכול. בסופו של דבר מה שבאמת קובע הוא היכולת לקחת סוגיה סבוכה ולפתור אותה בצורה חכמה, ישימה ואלגנטית, בין שהרקע האקדמי שלך הוא מהתחומים האלה ובין שלא. מי שיש לו את היכולת לחשוב בצורה חדה ויצירתית, הוא שבסוף מצליח לבנות משהו שמחזיק לאורך זמן ומביא ערך אמיתי לשוק.

העצה שלי: ראיתי במהלך השנים לא מעט סיפורי סינדרלה - אנשים שהגיעו מתחומים שלא קשורים ישירות לטכנולוגיה, אבל הפגינו יכולת נדירה לקחת בעיה מורכבת ולפצח אותה עם רעיונות מקוריים. מבחינתי, זה שווה לא פחות ממסלול אקדמי קלאסי.

יסמין לוקץ'

משקיעת הון סיכון ומייסדת ICON

מה הייתי לומדת היום? מדעים מדויקים

יסמין לוקץ' / צילום: עמית נעים

עוד כשלמדתי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ידעתי שאני לא רוצה להיות עורכת דין. מה שעניין אותי באמת היה עולם העסקים. חשבתי שהתארים האלה הם הנתיב, עד שקורס בחירה קטן בשם חשבונאות לכלכלנים גרם לי לעצור ולשנות כיוון. משהו בקורס הזה הצית בי הבנה חדשה, שחשבונאות היא בעצם שפה, ואני, מאז ומתמיד, אוהבת שפות. השפה הזאת, של מספרים ומבנים פיננסיים, פתחה בפניי עולם שלם. בסופו של דבר הארכתי את לימודיי בסמסטר נוסף, ובסיום החזקתי בשלושה תארים - משפטים, חשבונאות וכלכלה.

משם המשכתי לסטנפורד, ל־MBA. לא העליתי בדעתי עד כמה החוויה הזאת תשפיע עליי. לא רק בגלל הכלים הניהוליים והאקדמיים, אלא בעיקר בגלל האנשים - חברים חכמים ומוכשרים מכל רחבי העולם, שחלקם מלווים אותי עד היום.

במהלך השנים עודדתי צעירים ששאיפתם הייתה להשתלב בעולם ההשקעות או הטכנולוגיה לבחור במסלול של מדעי המחשב. גם אני ניסיתי לצמצם פערים, נרשמתי לקורסים במתמטיקה ובמדעי המחשב (ללא הצלחה), ובכל זאת, דווקא היום, בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את הכללים בקצב מסחרר, אני מאמינה שהיתרון האמיתי נמצא צעד אחד אחורה - במדעים המדויקים. מתמטיקה, פיזיקה ותחומי יסוד נוספים מעניקים כלים שמסייעים לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא גם להבין את השכבות שמאחוריה. מי שיחזיקו בהם הם שיובילו את דור החדשנות הבא.

חשובה לא פחות מהתחום שתבחרו היא היכולת ללמוד. האקדמיה מלמדת לחשוב, לשאול שאלות, להסתגל ולהישאר פתוחים לשינויים. העולם ימשיך להשתנות והכלי החשוב ביותר שתיקחו אתכם הוא היכולת ללמוד מחדש, שוב ושוב ושוב.

העצה שלי: בחרו מסלול שמדליק בכם את הניצוץ - לא מה שנראה טוב על הנייר, אלא מה שגורם לכם לקום בבוקר עם סקרנות אמיתית. שם מתחילה קריירה מרגשת וצומחת.

ברק נרדי

מנכ"ל בנק מרכנתיל

מה הייתי לומד היום? תחום שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם

ברק נרדי / צילום: ענת קזולה

אבא שלי עבד בבנק ישראל. אני זוכר את הרגע הזה, בגיל 6, כשהצטרפתי אליו. ישבתי בפינה, הקשבתי לשיחות, ראיתי את התנועה סביבי, ומאז החלום שלי היה ברור: להיות מנהל בנק, בגלל המקום המשמעותי שבו מתקבלות החלטות שמשפיעות על בני אדם.

כשהתבגרתי למדתי תואר ראשון בראיית חשבון ובכלכלה ולאחר מכן תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. המסלול נתן לי כלים אנליטיים, הבנה של תהליכים עסקיים ובעיקר את היכולת לראות את התמונה הרחבה ולאתגר כל החלטה בחשיבה יצירתית.

אבל אם הייתי צריך לבחור היום מסלול לימודים, הבחירה שלי הייתה אחרת. הייתי מחפש את הצומת שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם. כל אלה חשובים כדי לפתח עומק, חשיבה ביקורתית ועצמאית, מחוץ לקופסה, ויצירתיות. אלה כלים שכל אחד חייב בגלל שהתשובות של הבינה המלאכותית הן מלאכותיות, והיכולת לחשוב ממש שוברת שוויון. השאיפה לביטחון, לרצון שיראו אותנו, התשוקה להיות הגורם האנושי שנותן את הערך המוסף המבדל - אלה תמיד יהיו שם.

העצה שלי: השאלה המרכזית היא כבר לא מה ללמוד, אלא איך להישאר רלוונטיים בעידן שבו ל־AI יש תשובה כמעט לכל שאלה. מה שנלמד היום - מחר כבר ייראה מיושן.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג

עוד כתבות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

10 קומות מאוכלסות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● 3 פסקי דין בשבוע

עדי קיסר. גם בשירה וגם בספרות ילדים, אי אפשר לרמות את קהל / צילום: גנדי שקולניק

גלעד כהנא בשלושה סיפורים בועטים ועדי קיסר משכיבה לישון: המלצות קריאה לסופ"ש

ארבעה ספרים עבריים חדשים מביטים על הפצע הישראלי מזוויות שונות ● רון דהן המתמודד עם טראומה צבאית ב"אחרי הנעורים" ● גיבורת "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג - רווקה המחפשת משמעות בעולם של סרטונים מוזרים ● גלעד כהנא, סולן הג'ירפות, מציג שלושה סיפורים פרועים ובהם שחזור שיחה עם אביו רגע לפני מותו ● עדי קיסר חותמת בספר ילדים עדין על שיחה אינטימית בין אם לבתה רגע לפני השינה

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מה משמעות שם הסדרה Pluribus? / צילום: צילום מסך

מה משמעות שם הסדרה Pluribus?

באיזה מדינה מלבד גרמניה נבחר פוליטיקאי בשם אדולף היטלר, באיזו סדרת ספרים נוהגים ללכת אל "פונדק שלושת המטאטאים" ואיזה נהר מפריד בין מקסיקו לארצות הברית? ● הטריוויה השבועית

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות