קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock
על-פי תחזית חדשה של קרן המטבע הבינלאומית, ישראל צפויה לצמוח ב-3.9% ב-2026. מדובר בצמיחה מרשימה, שתציב את ישראל אפילו לפני גרמניה בתוצר הנומינלי (כלומר, ללא התחשבות במדד המחירים), וזו אפילו לא התחזית האופטימית ביותר. בנק ישראל פרסם תחזית גבוהה יותר, של 4.7% צמיחה, ומשרד האוצר היה האופטימי ביותר וטען להתאוששות כלכלית דרמטית של 5.1%.
אולם בסביבה של "ריבאונד" ממלחמה, אולי 3.9% אינה צמיחה גבוהה כל-כך, ונראה שמתגבשים שני "מחנות" בקרב החזאים, כולל הפרטיים. המשק כולו נמצא בחוסר ודאות, ותלוי הן בהתפתחויות הגאו-פוליטיות המקומיות, והן בסביבה הכלכלה העולמית.
● מודי'ס: ההסכם בעזה "חיובי לדירוג" של ישראל - אבל הסיכון עדיין גבוה
● ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים
● עם שיקום של 67 מיליארד דולר, מהן התוכניות ברצועת עזה ליום שאחרי
על-פי תחזית הקרן, בשנה הבאה התוצר לנפש בישראל יעמוד על כ-64 אלף דולר - מעל גרמניה. עם זאת, כשבוחנים את כוח הקנייה (PPP) של הישראלים, ישראל נמצאת משמעותית מתחת לכלכלה הגדולה באירופה.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה בימים האחרונים עדכון לתחזיותיה עבור כל מדינות העולם לשנים 2025 ו-2026. לגבי הצמיחה של 2025, שעליה כבר יש נתונים רשמיים על שני רבעונים, קרן המטבע עדכנה את התחזית שלה כלפי מטה (מ-2.9% ל-2.5% בלבד), אך העלתה את התחזית שלה ל-2026 מ-3.6% ל-3.9%.
עם זאת, קרן המטבע לא פרסמה כלל נימוקים להחלטה זו, או אפילו פירוט של חלקי התוצר (כמו יצוא נטו, צריכה פרטית והוצאה ממשלתית) שמרכיבים את תחזיות הצמיחה. אך ניתן לשער שההעלאה מגיעה על רקע הפסקת האש שהוכרזה לאחרונה ועשויה להביא לסיום המלחמה, שנמשכת מאז אוקטובר 2023. כל תחזיות הגופים, חשוב להדגיש, הן ריאליות. כלומר - כבר מביאות בחשבון את האינפלציה הצפויה במחירים.
ובכל זאת, למרות ההעלאה, עדיין מדובר בתחזית נמוכה ביחס לגורמים הרשמיים בישראל: בנק ישראל חוזה כאמור צמיחה של 4.7%, לרבות זינוק של לא פחות מ-7% בצריכה הפרטית. בנק ישראל מנמק שבהינתן שהמלחמה תסתיים לגמרי ברבעון הראשון של 2026, התפתחות זו "מעצימה את המגבלות בצד ההיצע, בעיקר בשל גיוס המילואים הנרחב, ומגבירה את אי-הוודאות הכלכלית, ובכך תורמת להפחתת תחזית הצמיחה ולהעלאת התחזית לאינפלציה ולתוואי הריבית הצפוי, ביחס לתחזית שפורסמה ביולי. במקביל, ההתפתחויות הובילו להעלאה של התחזיות לגירעון בתקציב המדינה, בעקבות הגידול בהוצאות הממשלה הנובע מהתארכות המלחמה".
משרד האוצר, שכאמור אופטימי עוד יותר, כתב בתחזית מחודש אוגוסט האחרון כי בשנת 2026 "צפויה להיות התאוששות כלכלית חזקה, שלאחריה קצבי הצמיחה יתחילו להתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק". משרד האוצר אף הגדיל את הצפי שלו לצמיחה ב-2026, זאת על חשבון 2025 (שלה הוא חוזה צמיחה של 3.1%) בשל התארכות המלחמה.
"היצע עבודה מוגבל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר בתי השקעות, נמצא במחנה הפסימי וחוזה צמיחה של 3.8% בלבד ב-2026, מעט נמוך יותר אפילו מקרן המטבע. הוא מציין כי בדרך-כלל קרן המטבע "נדבקת" לתחזיות בנק ישראל, אך הפעם החליטה לחרוג ממנהגה ולהציב תחזית נמוכה יותר - שלה הוא שותף. זאת, בעיניו "משלוש סיבות: הראשונה, העולם כולו הולך להתמתנות בפעילות הגלובלית, אפילו יותר ממה שקרן המטבע חוזים - בעיקר בארה"ב ובאירופה, וכנראה נראה אפילו התמתנות בצמיחה בסין לעומת 2025". זאת, לעומת קרן המטבע, שאומנם חוזה צמיחה נמוכה (במונחים סיניים) של 3.7% בלבד ב-2025, אך משדרגת אותה ל-5% ב-2026. לדברי כץ, היצוא התעשייתי של ישראל מושפע דרמטית מהביקושים הבינלאומיים - ולכן יושפע מאוד ממגמות הצמיחה בעולם.
"הסיבה השנייה היא שאומנם משתחררים חלק ניכר מהמילואימניקים, אבל לא נראה שהעובדים הפלסטינים צפויים לחזור. וכמובן, יהיה עדיין צריך גיוס מילואים נרחב יחסית, לביטחון שוטף. זה יגביל את היצע העבודה בכלכלה הישראלית".
לדבריו, "הגורם השלישי, שאנשים לא מספיק לוקחים בחשבון, הוא המדיניות התקציבית: התקציב היה מאוד מרחיב כבר שנתיים, וזה תמך בצמיחה כמעט בהגדרה. הצריכה הציבורית הייתה גבוהה, והייתה הרבה תמיכה במפונים ובמגויסים. זה כמובן יירד ברגע שהמלחמה תסתיים. המגזר העסקי אמור להגדיל את הפעילות, אבל לא מספיק אם לוקחים בחשבון את התכווצות ההוצאה הציבורית".
מיטב בצד האופטימי
לדברי כץ, "מה שמפתיע בתחזית בנק ישראל, זו האמירה שהצריכה הפרטית תגדל ב-7% ריאלית ב-2026, שזה המון. הייתה להם גם תחזית דומה לפני שנה על 2025, כשהם צפו שהמלחמה תיגמר בתחילת 2025".
הוא גם מחבר זאת לשאלת הריבית, שבה "יש חשש של הנגיד לעודף ביקוש עם סיום המלחמה, ואינפלציה מכיוון הביקושים", אך לטענת כץ, העלייה בצריכה הפרטית "כנראה תהיה יותר 4%, או לכל היותר 4.5%. אני לא רואה איך מגיעים למה שבנק ישראל חוזים".
אך מהצד החיובי, הוא מדגיש, "עדיין יש לנו הקטר של המשק, שזה יצוא שירותי הייטק וסייבר, וכמובן יצוא ביטחוני. אבל ההשקעות יעלו פחות ממה שכולם מצפים, כי יש מחסור של ידיים עובדות. לכן אני יותר מתון בתחזית שלי. זו כמובן עדיין צמיחה נאה, אבל ביחס ליציאה ממלחמה, פער התוצר גדול. איבדנו 4-5 אחוזי תוצר בגלל המלחמה, וזה מאוד משמעותי".
לעומתו, הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מעריך צמיחה של 4.7%, בדיוק כמו בנק ישראל. אך קשה לפספס את החלוקה ל"מחנות" בין הגורמים השונים, בין אלה שצופים התאוששות מתונה יחסית, על רקע הקשיים הבינלאומיים וחזרה מתונה יותר של הצריכה הפרטית, ובין מי שצופים התאוששות דרמטית יותר עם סיום המלחמה. אך כל החזאים כאחד מודים שקיים היום חוסר ודאות גדול.