היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen
מליאת הכנסת צפויה להצביע היום (ד') על הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולצמצום ניכר בתפקידיה - כולל הפקעת סמכותה לנהל את התביעה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפי ההצעה, הסמכויות הקיימות של היועמ"שית יפוצלו לשלושה תפקידים: היועץ המשפטי לממשלה, התובע הכללי, ומייצג המדינה בערכאות.
● רמי שבירו תובעת את רמ"י ועיריית נס ציונה: "שיווקו קרקע לא בשלה לתכנון"
● בזמן שהוא מרצה עונש של 14 שנות מאסר: הרשעה נוספת לאמיר ברמלי
● ביהמ"ש מנחית מכה על יורשי וינרוט. מה כוללת רשימת הנכסים בבעלותם?
לפי הצעת החוק, היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה אחראי עוד על ניהול ההליכים הפליליים בישראל, לרבות אלה הנוגעים לראש הממשלה ולנבחרי הציבור, אלא לייעוץ שוטף לממשלה בנושאי מדיניות וחקיקה. בניגוד למצב הקיים, לפיו היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק, הצעת החוק קובעת כי הממשלה תהיה רשאית להחליט כי חוות דעת היועמ"שית לא תחייב אותה. היועמ"שית אף לא תשתתף בישיבות הממשלה, וזאת בניגוד לנוהג שהיה קיים במשך עשרות שנים - עד לכהונת הממשלה הנוכחית.
לצד היועץ המשפטי, שר המשפטים ימנה באישורה של ועדת החוקה תובע כללי שיהיה אחראי לניהול ההליכים הפליליים בישראל. תנאי הכשירות לתפקיד יהיה ניסיון של 10 שנים כעורך דין פלילי, מתוכן חמש בלבד בישראל. על התובע שיסיים את כהונתו תחול תקופת צינון בת שלוש שנים לפני שיוכל להתמנות לשופט.
גוף שלישי יהיה, כאמור, מייצג המדינה בערכאות, שיהיה אחראי על ייצוג בהליכים אזרחיים ומנהליים. המייצג יהיה כפוף לפיקוח שר המשפטים, אשר יוסמך לדרוש מהמייצג להתייעץ איתו או עם הממשלה "בשאלה בעלת חשיבות מדינית, ביטחונית או ציבורית".
הצעת החוק - שינוי מהותי בסדרי המשטר בישראל
לפי דברי ההסבר של רוטמן, הצורך בפיצול תפקיד היועמ"ש "נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור - דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".
היועמ"שית בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק והזהירה את הממשלה מפני ניסיון להתערב באמצעותה במשפט נתניהו. בחוות דעת שגיבשה כתבה, כי "קיים חשש כבד לקיומם של אינטרסים אישיים בקידום ההצעה לחברי כנסת ולחברים בממשלה שנגדם מתנהלות חקירות פליליות או מתנהלים הליכים פליליים, לרבות ראש הממשלה עצמו".
הצעת החוק מגיעה על רקע החלטת הממשלה להדיח את גלי בהרב-מיארה מתפקידה. בג"ץ קבע, כי על הממשלה לכנס לצורך זה את הוועדה למינוי היועמ"ש, שבראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, אך הממשלה לא הצליחה לאתר שר משפטים או יועמ"ש לשעבר שיאיישו את הוועדה - ובג"ץ דחה את בקשת הממשלה לכנס את הוועדה בהרכב חסר. הצעת החוק עשויה אפוא לאפשר לממשלה לרוקן מתוכן את סמכויות היועמ"שית ללא צורך להעבירה בפועל מתפקידה. נציין, כי ההחלשה הדרמטית בסמכויות היועמ"שית, העולה מהצעת החוק, היא מהלך חסר תקדים שיש בו כדי לשנות באופן מהותי את סדרי המשטר בישראל.
הצעת החוק, שתעלה להצבעה בקריאה הטרומית, צפויה ככל הנראה לזכות ברוב אחרי שהמפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, צפויות לתמוך בה. זאת, חרף סירובן הנמשך להצביע עם הקואליציה לנוכח המשבר סביב חוק הגיוס וכחלק מהסכמות שאליהן הגיעו עם הקואליציה בדבר הסדרת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים לפסוק בנושאי מזונות ילדים - מהלך שבג"ץ אסר עליו בפברואר האחרון.