זה חודשים שחברת הלואו קוסט ההונגרית וויזאייר לוטשת עיניים לשוק הישראלי - ובמשרד התחבורה שוקלים לאפשר לה לפתוח בסיס פעילות בארץ. במסגרת המגעים שמנהלים בימים האחרונים בכירי החברה ואנשי משרד התחבורה, הקמת הבסיס נתקלה בדרישה חריגה של וויזאייר - כזו שעלולה לפוצץ את המהלך כולו. מה התנאי שדורשת וויזאייר, ועד כמה הוא תקדימי?
● חמש חברות תעופה יפעילו טיסות לארה"ב: איך זה ישפיע על המחירים?
● בלעדי | מתי יגיעו המטוסים של וויזאייר? פרטים חדשים על המהלך שמטלטל את הענף
מהן הדרישות של וויז אייר לחזרה לישראל?
במהלך הדיונים בין וויזאייר למשרד התחבורה החברה העלתה דרישות שונות, ובהן פעילות מטרמינל 1 בן עלויות התפעול נמוכות מטרמינל 3 והקמת מתקן לתיקון מטוסים בישראל. במהלך הפגישה האחרונה, החברה ביקשה לקבל את הסלוטים של המתחרה ריינאייר והציבה תנאי חדש: היא דורשת מישראל לאשר לה "חופש תעופה שביעי".
נכון להיום וויזאייר רשאית להפעיל טיסות מישראל למדינות האיחוד האירופי בלבד, חופש תעופה שביעי יאפשר לה להפעיל טיסות מישראל למדינות נוספות.
מה זה "חופש תעופה שביעי"?
אמנת שיקגו, שנחתמה ב־1944 אחרי מלחמת העולם השנייה, הגדירה את כללי המשחק של התעופה האזרחית בעולם, לפיה יש חמישה "חופשים אוויריים". מדובר בזכויות מעבר ונחיתה שמדינות מעניקות זו לזו בהסכמים בילטרליים או אזוריים. בין היתר מדובר בזכות לטוס מעל שטח מדינה אחרת (חופש ראשון), זכות לנחות בה למטרות טכניות (שני), זכות להפעיל טיסות ישירות בין מדינת הבית למדינה אחרת (שלישי ורביעי), זכות לבצע עצירה שאיננה טכנית אלא למטרות מסחריות - כמו מכירת כרטיסים לתושבי מדינה שלישית (חופש חמישי).
מאוחר יותר התווספו חופשים נוספים: חופש שישי, משמש בעיקר חברות שמפעילות טיסות המשך, מאפשר לחברה לאסוף נוסעים משתי מדינות זרות ולהעבירם דרך מדינת הבית שלה בדרכם זו לזו ולא צריך לקבל עליו רשות. חופש שביעי מתייחס להפעלת טיסות בין שתי מדינות זרות שאין ביניהן קשר למדינת הבית, וחופש שמיני ותשיעי מתייחס להפעלת טיסות פנים בתוך מדינה זרה.
כמה "חופש התעופה השביעי" הוא תקדימי?
וויזאייר מבקשת למעשה לבצע שינוי תקדימי וחריג בדיני התעופה בישראל. החברה מבינה כי קיימים יתרונות משמעותיים בהפעלת טיסות מישראל כחברת תעופה זרה: המטוסים חונים בארץ, הצוותים מתחלפים כאן, והחברה משווקת קווים מתוך ישראל כאילו הייתה חברת תעופה מקומית.
עם זאת, מבחינה משפטית וויזאייר נותרת מפעילה אירופית, הפועלת בישראל מכוח הסכם "השמיים הפתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי, שמאפשר לה לטוס בחופשיות למדינות האיחוד בלבד.
איזה מדינות בעולם נתנו חופש שביעי?
הדוגמה המוכרת ביותר לחופש תעופה שביעי היא זו של אוסטרליה וניו זילנד, שהקימו שוק תעופה משותף המאפשר לכל אחת מהן להפעיל טיסות בינלאומיות מהמדינה השנייה כמעט ללא מגבלות - כך, למשל, חברת קוואנטס האוסטרלית מפעילה קו מאוקלנד ללוס אנג'לס.
בתחום המטען האווירי מדובר בפרקטיקה נפוצה יותר: בישראל כבר אושר מתחת לרדאר חופש שביעי לחברות זרות נבחרות, בהן Silk Way האזרית, שמפעילה טיסות ישירות מישראל לארה"ב ולאירופה, במהלך שזכה לגיבוי מדיני.
גם חברות אמריקאיות כמו Atlas Air ו־National Airlines קיבלו אישורים בטענה ל"אישור חד־פעמי" ממניעים דיפלומטיים.
אם ישראל תסכים - מי ירוויח ומי יפסיד?
בטווח הקצר, הנוסעים צפויים ליהנות מהרחבת ההיצע בכ־60 טיסות יומיות, מה שעשוי להוריד מחירים. עם זאת, בענף מעריכים כי ירידת מחירים משמעותית תתרחש רק אם יותר חברות זרות ייכנסו לשוק, ולא בשל התרחבותה של וויזאייר בלבד.
עבור וויזאייר, הקמת בסיס פעילות בישראל עשויה להיות מהלך רווחי במיוחד - היא תקבל סלוטים מוקדמים, תוכל לטוס ליעדים חדשים באמצעות חופש תעופה שביעי ותיהנה מעלויות תפעול נמוכות בהרבה מהחברות הישראליות.
מנגד, חברות התעופה המקומיות מזהירות מפגיעה קשה: הן נושאות בעלויות אבטחה גבוהות, מגבלות מבצעיות ואגרות יקרות יותר, ולכן מתקשות להתחרות בתנאים שווים. לטענת החברות, ישנו חשש ליצירת תקדים רגולטורי שיאפשר גם לחברות זרות אחרות לדרוש תנאים דומים.
שרת התחבורה מירי רגב תרוויח מהמהלך מחד, ומאידך תיתקל בקשיים - שעלולים לעלות לה במקום בפריימריז. הקמת בסיס של וויזאייר בישראל תירשם כהישג דרמטי על שמה של השרה. אולם בדרך היא תצטרך להתמודד בדרך עם לחצים כבדים מצידן של חברות התעופה הישראלים וועדי עובדים חזקים בתחום התחבורה.
מה יקרה אם ישראל תסרב?
אם ישראל תסרב לדרישת וויזאייר, הסיכוי שהחברה תקים בסיס פעילות מקומי יקטן מאוד. במקרה זה, במשרד התחבורה יצטרכו לשקול תמריצים חלופיים - כגון לאפשר לה לפעול מטרמינל 1, הקלות מס או אישור להקים מתקן תחזוקה למטוסים.
