שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ג') את עקרונות תקציב 2026 לציבור באירוע לתקשורת. תקציב השנה הבאה, שתהליך הכנתו היה תקוע בחודשים האחרונים בידי הדרג הפוליטי, התחיל להתקדם בשבועות האחרונים, אף שעדיין הוא עומד בסימן שאלה מול המחלוקות בקואליציה כמו חוק הגיוס לחרדים.
● הקלות מס לקרנות והטבות לחוזרים: כך מנסים באוצר לבלום את הירידה בהשקעות
● ה"קרב" של סמוטריץ' נגנז: רפורמת סוכני הביטוח ירדה מהפרק בתקציב 2026
● בימים אלה ממש הכנסת מעבירה מיליארדי שקלים. למה?
יעד גירעון מתון יחסית
סמוטריץ' הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026, שסביבו אמורה להיבנות הצעת התקציב של האוצר. לשם כך הוא יידרש לייצב את תקציב הביטחון כלפי מטה.
סמוטריץ' המשיך את דבריו של המנכ"ל האוצר אילן רום: "מערכת הביטחון לא יכולה להמשיך להחזיק במקל משני קצותיו. מצד אחד זוהי מערכת עם תיאבון גדול לכסף - ומצד היא שני לא מוכנה לעשות עבודה קשה כדי לנהל את המשאב הזה. ה-7 באוקטובר לא קרה כי חסר כסף, ומאז גם הגדלנו תקציבים וצברנו חימושים".
מיסוי חדש על הבנקים
סמוטריץ' תקף את הבנקים על גובה הריביות שהם גובים מהציבור. הוא עמד על כך שבתקציב 2026 יוטל מיסוי על הבנקים, שישקלל את "הרווחים שהם צברו מבלי לעבוד קשה רק בגלל זה שנגיד בנק ישראל העלה את הריבית".
לשאלת גלובס, אמר שר האוצר השיב כיהוא שוקל בחיוב את הצעתו של פרופ' אבי שמחון למיסוי הבנקים והעברת התקבולים לבעלי המשכנתאות שהתייקרו בשנים האחרונות עם זינוק הריבית.
בנק ישראל מתנגד לכוונה הזאת של השר, ופרסם את תגובתו: ״ככלל, מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם".
"יתירה מזאת, החלטה בחקיקה על מיסוי קבוע של רווחים עודפים של סקטור מסוים ללא עבודה מקצועית מעמיקה ומקיפה עלולה לערער את הוודאות הרגולטורית במשק, לפגוע בתמריץ להשקעות ולהשפיע באופן שלילי על ביצועי השווקים הפיננסיים ושווי הנכסים של הציבור.״
לו"ז מקוצר להעברת התקציב
סמוטריץ' הציג את הלו"ז להעברת התקציב: אישור בממשלה בתוך חודש מהיום, קריאה ראשונה בכנסת בינואר ואישור סופי בסמוך לדד-ליין הקבוע בחוק - מרץ 2026. מדובר בלוח זמנים מקוצר ומזורז למדי, לאחר העיכובים שנגררו בחודשים האחרונים.
גם לפי הלו"ז שהציג שר האוצר, השנה הבאה עדיין תיפתח ללא תקציב מדינה מאושר ותתנהל תחת תקציב המשכי של 1/12 בחודשים הראשונים. "זה לא מיטבי אבל גם לא נורא", אמר סמוטריץ'.
על פרשת השחיתות בהסתדרות אמר: "אני לא רוצה להיתפס כמי ששמח לאיד, אבל הדעות שלי על ההסתדרות ידועות. ההסתדרות כבר שנים לא עוזרת לעובדים. אישית הסתדרתי עם ארנון בר-דוד מצוין, אבל דיני העבודה לא מתאימים לכלכלת שוק מודרנית, זו משקולת עצומה על המשק. יכול להיות שיש פה הזדמנות לעשות שינוי".
מנכ"ל האוצר: "בזבוזים גדולים בצה"ל"
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, הבהיר כי השינוי המבני הגדול ביותר שנדרש בתקציב הבא הוא תקציב הביטחון - ותקף את ההתנהלות התקציבית של צה"ל במלחמה. "יש בזבוזים גדולים", האשים רום, "כולל דברים שגובלים בפלילים". למשל, הדגים רום, "ספק ששילמו לו בימי מילואים, כנראה שלא הוציא חשבונית".
רום אמר כי רשות המסים פועלת בנושא, כדי לתפוס העלמות מס מסוג זה. רום הסביר כי עלות המלחמה הישירה עומדת על 180 מיליארד שקל בשנתיים - מתוכם שליש עד חצי בהוצאות כוח-אדם. "אנו מצפים שמשרד הביטחון יעמוד בסיכומים התקציביים הקיימים מולנו", הוסיף.
תחזית הצמיחה עודכנה
בפתח מסיבת העיתונאים של האוצר, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון הודיע על עדכון תחזית הצמיחה לתוצר, לקראת גיבוש תקציב המדינה ל-2026. תחזית הצמיחה לשנת 2025 הופחתה, ולא בפעם הראשונה השנה, ל-2.8% תוצר, במקום 3%. זאת, בעקבות רבעון שלישי חלש בנתוני הצמיחה, שכלל בתוכו את מבצע "עם כלביא".
התחזית לשנה הבאה, מנגד, הועלתה ל-5.2% תוצר - נתון שמשקף ציפייה לריבאונד משמעותי אחרי המלחמה. כרגע אין עדכון לתחזית הכנסות המדינה.
רפורמות והטבות מס
ככל הידוע, סמוטריץ' מעוניין לשלב בתקציב האחרון בקדנציה שלו כשר אוצר הטבות מס שונות, לאחר שנתיים של גזירות המלחמה. למשל, הפשרת עדכון מדרגות מס הכנסה שהוקפאו וכן הטבות מס לתושבים חוזרים ולקרנות שיגיעו מחו"ל.
עוד בתוכנית: הרפורמה שתאפשר למוסדיים להציע פיקדונות לציבור (רישיון בנק קטן) והרפורמה לאיחוד מכשירי חיסכון פיננסיים שונים תחת פלטפורמה חדשה (רפורמת הארביטראז').
בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם דרך יועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון, תוכנית למיסוי הבנקים והעברת התקבולים לרוכשי דירות שהארנונה שלהם התייקרה מאוד. ההיתכנות של תוכנית זו עדיין לא ברורה, ובאוצר מתנגדים לה.
הגירעון התקציבי של הממשלה זינק בשנתיים האחרונות והוביל לעלייה ביחס החוב לתוצר. הוצאות הביטחון ב-2026 צפויות להישאר גבוהות בהרבה מהמצב לפני המלחמה, אבל באוצר מכוונים לצמצום ניכר בתקציב הביטחון לעומת 2024-2025. במשרד מסבירים כי היקף הקיצוץ וההתייעלות במערכת הביטחון הוא שיקבע את היקף הטבות המס לציבור.