גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

ביום שלישי השבוע עלה תזכיר החוק בדבר רפורמת הבנקים באתר החקיקה הממשלתית. לא מדובר באותו מס חדש שעליו הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והפיל ביום שלישי את מניות הבנקים, אלא במהלך שיאפשר לגופים נוספים להפוך ל"בנק קטן".

"השר הפתיע אותנו": מאחורי הקלעים של הפשרה במהפכה בתחום החיסכון
הזדמנות אחרונה: איך לנצל את הטבות המס בקרן ההשתלמות

במהלך הלילה עברו המשפטנים בבנקים על תזכיר החוק החדש, ולא מצאו בו שינויים של הרגע האחרון. למעשה הוא מיישם בצורה טובה את מסקנות הדוח המסכם של הצוות הבין-משרדי שבחן את הגברת התחרות במערכת הבנקאית, ובראשו עומד המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. דוח זה הוגש באוגוסט האחרון, וקבע בעיקרו מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של בנקים חדשים לענף.

"בנק קטן" יוגדר כגוף שנכסיו אינם עולים על 5% מסך נכסי המערכת, והוא יוכל להפעיל "מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה", כפי שאמרו אז בבנק ישראל. בעיקר הכוונה היא שהוא יוכל להתמקד בקבלת פיקדונות ובמתן אשראי בהיבט הקמעונאי, קרי לציבור הלקוחות ולעסקים קטנים.

תזכיר החוק שפורסם כעת הוא התקדמות, אך הדרך להשלמת החקיקה לא צפויה להיות פשוטה. בטח לא בשנת בחירות עמוסת לחצים ואינטרסים. גורם מצמרת משרד האוצר בעברו, שהיה מעורב בקידום רפורמות במערכת הבנקאית, נשמע פסימי: "תחשוב על הלחצים שצפויים עכשיו בכנסת. אני לא בטוח שיוכלו להעביר כזה דבר. אלה דברים שמעבירים בשנה הראשונה לקדנציה", אמר.

המועמדות הראשיות להיכנס תחת כנפי החוק החדש הן חברות כרטיסי האשראי. מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה במידרוג, מסביר כי "ראינו כמה זמן לוקח לבנקים דיגיטליים כמו וואן זירו ואש לעמוד על הרגליים. חברות כרטיסי האשראי כבר מפוקחות על ידי בנק ישראל, לכן הן המועמדות הטבעיות להפוך לבנקים קטנים. צריך להביא בחשבון שזה נחמד לצאת עם רגולציה תומכת, אך בלי הגנות ינוקא אמיתיות לא צפויים שינויים גדולים".

גורם בכיר במערכת הבנקאית מוסיף כי החוק החדש "יכניס אמנם שחקנים גדולים כמו חברות כרטיסי האשראי לתחום, אבל לא ייתן תמריץ מספק לבנקים הקטנים להתחרות באפקטיביות".

המרוויחים: תשובה, חברות ביטוח ואולי חורש

באופן כמעט מוצהר, הצוות הבין-משרדי רוצה לראות כמה גופים נכנסים למגרש והופכים לבנקים. המטרה היא שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להגיש בקשה ולהפוך לבנקים. סימני השאלה שנותרו פתוחים נוגעים לחברות הביטוח הגדולות, כמו למשל הפניקס, מנורה מבטחים ואחרות. על פניו מי מביניהן שתרצה תוכל להחזיק בבנקים קטן דרך חברת האשראי החוץ בנקאי שבה היא מחזיקה.

עיקר המאמץ של המחוקקים והרגולטורים הוא בעניין חברות מרכזיות ישראכרט שמניותיה נסחרות כיום בבורסה ונמצאת בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה, ועוד שתי חברות שאינן נסחרות בבורסה, כאל שהשליטה בה (72%) בהליכי מכירה מבנק דיסקונט ליוניון השקעות של משפחת ג'ורג' חורש וחברת הביטוח הראל, ומקס שבבעלות חברת כלל ביטוח.

ישראכרט היא מועמדת בולטת, ומנכ"ל קבוצת דלק, עידן וולס, הצהיר בפומבי על כוונתו לחולל תחרות באמצעותה. במקרה של כאל יש סוג של פלונטר רגולטורי, שכנראה יוסר בהמשך. קודם כל קבוצת חורש-הראל צריכה להשלים את ההשתלטות ולקבל את האישורים הנדרשים מבנק ישראל ובעיקר מרשות התחרות (שבעבר פסלה את הראל מלהשתלט על ישראכרט). אך לאחר מכן יהיה צורך לראות מה רוצה הבנק הבינלאומי לעשות עם מניותיו (28%). רק עזיבתו את כאל תאפשר את הפיכתה לבנק קטן. לגבי מקס, גם ניתן להעריך שהיא תרצה לקבל רישיון דומה.

השאלה הנוספת היא לגבי שחקנים אחרים, כמו חברות ביטוח גדולות, שיוכלו להגיש בקשות באמצעות זרועות אשראי חוץ בנקאי שלהן. לחברות הפניקס, מנורה-מבטחים ואחרות יש החזקות בגופים שונים שמעמידים אשראי בנקאי ולכאורה יוכלו לבקש בקשה במטרה להפוך אותם לבנקים קטנים. באשר לחברות האשראי החוץ-בנקאי, שאינן בשליטת ענקיות הביטוח, שם התמונה פחות ברורה.

המפסידים: הגדולים, ובנקים קטנים שקיימים

במערכת הבנקאית מקפידים לשמור על שתיקה עד כה באשר לחוק החדש. שם לכאורה מברכים מאחורי הקלעים על הגברת התחרות, אבל בפועל יחד עם הכוונות למסות את הרווחים שלהם בצורה חריגה, והמתווה של בנק ישראל שדורש מהם לחלק 3 מיליארד שקל מרווחיהם בשנתיים כהטבות ללקוחות, מדובר בכניסה של גורמים חדשים לענף שיגבירו בהדרגה את הלחץ. בעיקר בצד הקמעונאי, איפה שהבנקים הם הכי חזקים.

כיום פועל כבר בנק דיגיטלי "קטן" אחד, וואן זירו, שרשם מאז הקמתו הוצאות עתק של מעל מיליארד שקל כדי להקים את המערכת ולהתחיל לפעול. והוא לא צריך "סניפים" פיזיים כמו שיצטרכו הבנקים הקטנים החדשים. וואן זירו בניהולו של אייל גפני כבר מחזיק ב-160 אלף לקוחות, כך שלראייתו הוא כבר מסייע בהגברת התחרות. בעוד כחודשיים יתחיל לפעול עוד בנק דיגיטלי, אש (ESH), שייסד יזם ההייטק ניר צוק.

פרופ' שמואל האוזר, בעברו יו"ר רשות ני"ע וכיום יו"ר בנק אש, אומר לגלובס כי "מה שאמרנו בפני הוועדה הבין-משרדית הוא שצריך שיהיו עוד 2-3 בנקים גדולים. בנק אש יכול לשבש את השוק. אבל עשו פשרה כשקבעו שגוף מוסדי לא יכול לשלוט בבנק קטן, אם נכסיו מעל ל-2.5% מנכסי המערכת הבנקאית (כ-60 מיליארד שקל). נניח שכנעתי מוסדי להשקיע, ואני רוצה להגיע להיות בנק בינוני, יגידו לי: מספיק". האוזר מציין כי צריך לאפשר למוסדיים להחזיק בבנקים הקטנים בשיעור כפול של 5% ועם צמיחה אורגנית, כלומר שהוא יוכל גם לטפס. "אני בסוף רוצה להפוך לבנק גדול. לכן צריך לשנות את הפרדיגמות".

עוד כתבות

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

REE מזהירה: בלי מימון חדש, הכסף שיש לה יספיק רק עד הרבעון השני של 2026

חברת האוטוטק הישראלית פרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום המחצית הראשונה של השנה וצירפה להם הערת "עסק חי" ● החברה הצליחה להפחית את ההוצאות התפעוליות שלה בשיעור משמעותי, אך קופת המזומנים שלה המשיכה להצטמצם ● הנהלת הנאסד"ק הזהירה לאחרונה את החברה באשר לכך שאינה עומדת בתנאי הסף להמשך מסחר

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: גיל אייסנמן

נבלמה כוונת נשיא לשכת רואי החשבון לקבוע כהונה בלתי מוגבלת לנשיא הלשכה

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, ביקש לבטל את הסעיף המגביל את כהונתו כנשיא – ונחסם ● המשמעות היא ששרייבר לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות בלשכה בעוד כשנתיים, שכן הוא מכהן כעת בקדנציה השנייה שלו כנשיא

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד / עיצוב: אלישע נדב

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?

רמות החוב של מדינות האיחוד האירופי מאיימות לצאת משליטה, והן חורגות בהרבה מהגירעון שמתיר להן להיות חברות בו ● אצל רובן המצב הפוליטי גם תוקע צעדים שיסייעו בצמצום שלו ● אם במשברים קודמים דובר על צנע, קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים - היום הכיוון המרכזי הוא פשוט ללוות עוד ועוד ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

גיל פלדמן ויוני חנציס / צילום: יונתן בלום

רק לפני שנה הם נכנסו לנבחרת היוקרתית וכבר מונו לתפקידים בכירים

ההרשמה לפרויקט 40 עד 40 של גלובס מסתיימת מחר בחצות ● חזרנו לשניים מנבחרי השנה הקודמת שכבר זכו לשדרוג קריירה

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

חוק ההסדרים מגיע לכנסת, ובאל על דוחפים "לפצל" סעיף שיפגע בהם

חוק ההסדרים יגיע בקרוב לכנסת, ומאחורי הקלעים מתגברים הלחצים על רפורמות דרמטיות בענף התעופה ● בתוך כך, אל על פנתה לשרים ולחברי הכנסה בדרישה לפצל את הסעיף שמשנה את שיעור הפחת על רכישת מטוסים חדשים ● המשימה, כך נראה, צפויה להיות מורכבת במיוחד

רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדרות בחוק / צילום: תמר מצפי

התחדשות עירונית: רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדלות בחוק

המחוקק מחייב את היזמים להציע לקשישים פתרונות ייחודיים בפרויקטים של פינוי בינוי, אלא שחסמים רבים גורמים לכך שהשימוש בפתרונות היעודיים נמוך מאוד

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב

איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?

כניסה לשלב ב' בעזה בתסריט של ממשלת מעבר, חלוקת הטבות לפני שהכנסת תפוזר, מגבלות על מינויי בכירים ואפשרות שהתקציב יטרוף את הקלפים עוד לפני המועד המתוכנן ● ישראל נערכת לשנת בחירות - ואת ההשפעות אפשר להרגיש כבר עכשיו ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

מניית עזריאלי מזנקת בזכות הסכם להשקעה של מיליארד אירו בחוות שרתים בנורבגיה

ענקית הנדל"ן עזריאלי חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטר בהיקף של 80 מגוואט עם חברה טכנולוגית בינלאומית ● אי.בי.אי: המחיר בעסקה זו כפול מהמחיר בעסקה מול טיקטוק

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

לאחר תקלה של כשעה: שירותי פרטנר חזרו לתקינות מלאה

לקוחות פרטנר חוו היום בצהריים במשך כשעה שיבושים בשירותי הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה ● התקלה השפיעה גם על לקוחות של חברות אחרות ● בפרטנר עדיין חוקרים את מקור השיבושים

"ארטילריה לטווח ארוך ומטוסי קרב": סין ערכה תרגיל צבאי מול טייוואן

סין מחריפה את רמת המוכנות הצבאית שלה לעימות אפשרי עם טייוואן ● בים, באוויר וביבשה תרגלו כוחות סינים ספינות קרב, מטוסים ויחידות ארטילריה ● התרגילים לוו ברטוריקה לוחמנית ובפרסום סרטונים צבאיים ברשתות החברתיות

שפד''ן - מבט על / צילום: אתר חברה

דיסקונט יעניק לאלקטרה מימון של כ-450 מיליון שקל לפרויקט בשפד”ן

בנק דיסקונט חתם על הסכם מימון עם אלקטרה להקמת מתקן ייבוש בוצה בשפד"ן, שיופעל בגז טבעי וייתן מענה לניהול תוצרי טיהור שפכים מ־23 רשויות ● המתקן החדש צפוי להפחית שינוע ואחסון של בוצה רטובה המתקן ויהפוך אותה לחומר יבש לשימוש חקלאי רציף

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

שיעור הרווח הדרוש בתוכניות פינוי-בינוי עודכן. מי ירוויח ומי יפסיד?

התקן הכלכלי לפינוי־בינוי עודכן לראשונה מאז 2022, זאת לאור השינויים שחלו בשוק הנדל"ן ● במחוז הצפון, חיפה והדרום שיעור הרווח המזערי הממוצע יעמוד על 17%, בעוד במחוז ת"א, ירושלים ומחוז מרכז שיעור הוא יעמוד על 16% בממוצע

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניית עזריאלי זינקה ב-8%, נקסט ויז'ן ב-5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● עזריאלי זינקה לאחר שהודיעה על עסקה גדולה בתחום מרכזי הדאטה ● השקל עלה לשיא של ארבע שנים מול הדולר ● בוול סטריט, תקופת ה"סנטה קלאוס ראלי" נפתחת ברגל שמאל, עם ירידות במדדים המובילים ● וגם: המניה הישראלית החבוטה שזוכה לזריקת עידוד

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשורה לנהגים: ירידה חדה במחיר הדלק בינואר

לראשונה זה שנתיים, מחיר הבנזין יורד מתחת ל-7 שקלים לליטר: משרד האנרגיה הודיע כי החל מחצות הלילה שבין רביעי לחמישי המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בתחנה בשירות עצמי לא יעלה על 6.85 שקלים לליטר - ירידה של 26 אגורות מהעדכון הקודם ● הסיבה: צניחה במחירי הבנזין הבינ"ל והיחלשות הדולר

8 הבורסות שהדהימו או אכזבו את העולם / צילום: Shutterstock

הכלכלה שתלויה במניה אחת והמדד שזינק ב־90%: הבורסות הכי חזקות והכי חלשות של 2025

שנת 2025 הייתה שנה פנומנלית לא רק בתל אביב. המדדים הגלובליים זינקו בעשרות אחוזים וכמה בורסות מפתיעות ברחבי העולם זכו לתואר שיאניות התשואה ● באיזו מדינה מדד הדגל זינק ב־90% מתחילת השנה ולמה אחת הכלכלות המשגשגות והיציבות בעולם בשוק דובי?

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

השחקן דן תורג'מן ירצה 9 חודשי עבודות שירות בגין עבירות מס

הסכום הכולל של העלמת ההכנסות המיוחסות לדן תורג'מן עמד על כ-3.7 מיליון שקל ● כתב האישום הוגש בחלוף למעלה מעשור מביצוע העבירות ● המדינה עתרה להטיל על תורג'מן 15 חודשי מאסר בפועל, אך ביהמ"ש קבע כי בשל השיהוי ועינוי הדין שנגרם לו, יש למקם את העונש מתחת למדרג הענישה הרגיל בעבירות דומות

המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס

עד מחר בחצות: בעלי חברות ארנק יכולים לחתום על הסכמי פירוק חברה ולהתחמק מהמס

הזדמנות אחרונה לבעלי חברות הארנק להתחמק מהמסים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים ● כל עוד ההחלטה על פירוק החברה תתקבל עד 31 בדצמבר, רשות המסים מתגמשת ומאפשרת הגשה מאוחרת של בקשות פירוק עד 31 בינואר 2026

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

פרויקט התשתית הגדול בישראל מסתבך: המימון לא פתור, הרשות לא מתפקדת

אומדן עלות פרויקט התשתיות הגדול בישראל זינק ל–177 מיליארד שקל, ומצד שני הכנסות המדינה הצפויות מהמסים סביבו התכווצו, בעקבות לחצי יזמים ● דוח מבקר המדינה חושף גם רשות מטרו מוחלשת, מחסור חמור באלפי מהנדסים ולוחות זמנים שנמצאים תחת סימן שאלה כבד