גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף
דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

הקמת "מאגר דירות מושכרות" שוב חוזר לשולחן: במסגרת הצעת התקציב לשנת 2026 מבקש משרד האוצר לחדש את היוזמה להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס. הרציונל הוא שחובת הדיווח החדשה תוביל לגביית מס מבעלי דירות שכבר כיום נמצאים מעל תקרת הפטור, אך נמנעים מדיווח ומתשלום המס בהיעדר חובת דיווח גורפת. אולם בדרך לרפורמה, שאמורה להניב למדינה תוספת הכנסה של כ-50 עד 130 מיליון שקלים בכל שנה בשנים הקרובות, עמדו בשנים האחרונות גורמים פוליטיים שחסמו אותה.

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה
המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

מדובר באחת מתכניות הדגל של רשות המסים, אשר זכתה לתמיכת שרי האוצר בממשלות האחרונות, ואולם נבלמה פעם אחר פעם בעקבות התנגדות הדרג הפוליטי, כאשר בראש המתנגדים עמד פעם אחר פעם, יו"ר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ משה גפני.

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

על־פי נתוני רשות המסים, מעל 1.63 מיליון בני אדם בישראל מחזיקים בבעלותם דירה אחת, כ-290 אלף מחזיקים בבעלותם שתי דירות וכ־86 אלף מחזיקים בשלוש דירות ויותר. לפי החוק, אדם שמשכיר דירה תמורת יותר מ-5,654 שקל לחודש, מחויב לדווח עליה לרשות המסים ולשלם מס, באחד משני מסלולים: מס מופחת של 10% על ההכנסות כאשר הן נחשבות להכנסות פרטיות - או לכלול את ההכנסות במסגרת סך הכנסותיו ממקורות נוספים ולשלם את המס השולי הנובע מכולן (מדרגות מס הכנסה), שיכול להגיע ל־50%. מתחת לרף שנקבע ההכנסה פטורה ממס ומדיווח.

לא כולם מדווחים ומקופת המדינה נגרעים סכומי עתק

מקור הפטור בהוראת שעה מ־1990. אז, בין היתר על רקע העלייה מרוסיה, ביקשה הממשלה לעודד השקעות בשוק הנדל"ן ולעודד רכישת דירות. ואולם כיוון שעל־פי ההערכות לא כל הישראלים מדווחים כחוק על הכנסותיהם משכירות לרשות המסים, במצטבר נגרעים מקופת המדינה סכומי עתק.

הרשות מודעת כבר שנים לפערי המידע הקיימים, וכבר ב־2014 יצאה במבצע לנסות למפות את שוק השכירות באמצעות דרישת מידע מהציבור. באותה שנה נשלחו יותר מ־100 אלף מכתבים לאזרחים, ובהם דרישה לדווח על כלל מקורות ההכנסה שלהם, כחלק מפעילות מחלקת המודיעין במס הכנסה, לרבות נכסי הנדל"ן.

המכתבים נשלחו לאנשים שאין להם תיקים ברשות המסים, אולם בהתאם להצלבות מידע שבוצעו וסימנים מחשידים אחרים, עלה כי על פניו יש להם הכנסות שאינן מדווחות. מאז, לאורך העשור האחרון מאות אלפי מכתבים נוספים לציבור, ובהמשך בוצעו מעצרים, הוגשו כתבי אישום, ועשרות תיקים הסתיימו בהליכי תשלום כופר. למרות זאת, היה ברור כי מדובר בטיפה בים מעלימי המס בשוק השכירות.

במקביל, בשנים האחרונות ניסו מנהלי רשות המסים, בהם המנהל הקודם ערן יעקב והמנהל הנוכחי שי אהרונוביץ', לסגור את הפירצה הזאת גם על־ידי החקיקה המבטלת את הפטור ממס עבור הכנסות משכירות עד לסף של 5,654 שקל, או לכל הפחות חיוב בעלי דירות המשכירים אותן לדווח לרשות המסים על ההשכרה, גם אם ההכנסה משכירות הנה מתחת לרף הפטור ולא חייבת במס.

ואולם, כאמור, פעם אחר פעם נבלמו יוזמות אלה על־ידי הדרג הפוליטי, בין היתר בטענה כי ביטול תקרת הפטור תפגע בשוכרי הדירות אליהם יגולגל החיוב במס, ותירשם עלייה בשכר הדירה במשק. עוד נטען כי החלת חובת דיווח גם על מי שאינו חייב במס תגרור בירוקרטיה מיותרת של אזרחים מול רשות המסים, ללא צורך. בראש המתנגדים עמד כאמור ח"כ משה גפני, במסגרת תפקידו הקודם כיו"ר ועדת הכספים.

במסגרת התקציב הקודם, לשנים 2024-205, הגיע סמוטריץ' להבנות עם גפני על קידום החקיקה להקמת מאגר הדירות המושכרות, ואולם היוזמה בכל זאת נבלה. סמוטריץ' האשים אז את גפני שאינו עומד בסיכומים, ובראיון לגלובס במרץ השנה אף אמר "גפני תוקע לי מהלכים בתחום ההון השחור. אחד מהם הוא הדיווח של משכירי דירות, כולל דירות אייר בי אנד בי".

ביולי האחרון החליף ח"כ חנוך מילביצקי את גפני בתפקיד יושב ראש ועדת הכספים, ובאוצר וברשות המסים מקווים שהפעם היוזמה תצלח את החסם שהיה עד כה בוועדה.

אתרי השכרת דירות נופש יהפכו "לשטינקרים"?

יוזמה נוספת ודרמטית עבור שוק השכרת הדירות לטווח קצר שמתעוררת שוב לתחייה הנה הצעת החוק בעניין חובת העברת נתונים מפלטפורמות דיגיטליות להשכרת מקרקעין שהונחה על שולחן ועדת הכספים של הכנסת במסגרת חקיקת התקציב לשנת 2025 אך לא קודמה. מדובר בהצעת חוק שביקשה לחייב פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking לדווח על עסקאות השכרה לטווח קצר. מטרת ההצעה, שיזמו רשות המסים והאוצר, הייתה לתת לרשות המסים כלים להתמודד עם התופעה של השכרת דירות לטווח קצר מבלי לדווח על ההכנסות ומבלי לשלם מס. ואולם, הדיון סביב הצעת החוק היה אחד הדיונים הקצרים ביותר בוועדת הכספים. ההצעה "זכתה" להתנגדות מצד כל חברי הכנסת שהיו בדיון שטענו בין היתר כי האוצר מנסה להפוך את הפלטפורמות הדיגיטליות "לשטינקרים" (כלשונה של ח"כ אורית פרקש הכהן בדיון). תוך רבע שעה בלבד נעל ח"כ ינון אזולאי את הדיון, תוך שהוא מודיע על הוצאת ההצעה מחוקי התקציב.

באוצר סבורים כי הטלת חובת הדיווח האמורה תניב לתקציב תוספת הכנסות ממסים של 37 מיליון שקלים בשנת 2026 ועוד 640 מיליון שקלים משנת 2027 ואילך. מדובר בצעד משלים לחובת הדיווח על השכרת דירות, אשר כל אחד מהצעדים הללו בנפרד צפוי לסייע לרשות המסים לצמצם דרמטית את ההון השחור בזירת הנדל"ן שנובע מחוסר במידע על כמות הדירות המשוכרות בישראל.

בדומה לצעדים אלה ליצירת מאגרי השכרת נדל"ן, רבים מצעדי המיסוי הכלולים בטיוטת התקציב מהווים ניסיונות להחיות תוכניות קודמות, שנפלו בשנים האחרונות, ופחות יוזמות מיסוי חדשות.

יוזמה נוספת אותה מנסים באוצר להחיות, לאחר שפוצלה מחוק ההסדרים הקודם ולא קודמה עד כה, כוללת חיוב במס יסף על הכנסות ממס שבח. בטיוטת התכנית הכלכלית צוין כי מבוקש לכלול בהכנסה החייבת במס היסף גם "שבח חייב שנצמח במכירת דירה במסגרת חישוב ההכנסה החייבת במס נוסף אשר יחיד חייב עליה במס".

מס היסף, שנחקק בעקבות המחאה החברתית של 2011, עמד עד סוף 2024 על 3% על כל הכנסה של יחיד מעל 721,560 שקל בשנה, מכל מקור שהוא. החל מינואר 2025, נוספה מדרגה חדשה: 2% נוספים (סה"כ 5%) על הכנסות הוניות (פסיביות) בלבד מעל הרף. מ-1 בינואר השנה, חלוקת דיבידנד, ריבית, שכירות, רווח הון (למשל ממכירת מניות) או מכירת זכות במקרקעין מחוייבים ב-5% מס נוסף מעל תקרת ההכנסות שנקבעה. הכנסות מיגיעה אישית (משכר עבודה או מעסק) ימשיכו להיות ממוסות ב־3% מעל הרף .

בניגוד לתוכנית המקורית של האוצר, שביקשה להכניס גם הכנסות ממכירת דירות להשקעה למסגרת החישוב של מס היסף, הוחלט בלחץ יו"ר ועדת כספים משה גפני לפצל את הנושא מחוק ההסדרים הקודם. בנוסח הסופי לא החילו את השינוי בעניין תחולת מס היסף על דירות מגורים ונקבע, כי המס יחול רק על דירות יוקרה ששוויין עולה על 5,385,000 שקל, ואך ורק ביחס לחלק החייב במס. כעת, כאמור, מבקשים באוצר לחדש את השינוי שרלוונטי לכל מי שבידיו יותר מדירה אחת: הכללת השבח מדירה נוספת בחישוב ההכנסה החייבת במס יסף. באוצר מצפים לתוספת להכנסת המדינה בסך של כ-420 עד 500 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים הקרובות בעקבות החקיקה.

הגבלה על החזקת מזומן

עוד מוצע לקדם מחדש במסגרת תקציב 2026 את הצעת החוק בעניין הגבלה על החזקת מזומן בסכום של למעלה מ-200 אלף שקלים, שהונחה על שולחן ועדת הכספים במסגרת חקיקת התקציב לשנים 2023 ו-2024, אך לא קודמה.

הסכום נקבע בהמשך לעבודת הצוות הבינמשרדי לבחינת תופעת הפשיעה בחברה הערבית, בראשות רם בלינקוב, שבחן בין היתר את הדרכים לצמצום השימוש במזומן על רקע מחקרים רבים המציגים קשר בין שימוש והחזקת מזומן לפשיעה.

הדרישה להגבלת החזקת המזומן עד 200 אלף שקל הייתה סלע המחלוקת בין חברי הצוות, לאחר שחלק מחברי הצוות סברו שדי בחובת דיווח ואין צורך להגביל את האפשרות להחזיק מזומנים בסכומים גבוהים בבית. בחוקי ההסדרים הקודמים ביקש האוצר לאמץ את הגישה המחמירה יותר שבה תמך מנכ"ל האוצר, בלינקוב, על הגבלת הסכום, אך כאמור היוזמה נבלמה.

פטור ממס לעולים חדשים

עוד בין צעדי המיסוי הכלולים בטיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2026 נכללת גם הרפורמה עליה הכריז סמוטריץ' לאחרונה להעניק פטור ממס לעולים חדשים למספר שנים מרגע העלייה גם על הכנסות שהופקו בישראל, ולא רק על הכנסות בחו"ל.

עוד מוצע לתקן את חוק צמצום השימוש במזומן, הקובע תקרות לביצוע עסקאות במזומן, כך שהמגבלה החלה כיום על עשיית עסקאות במזומן, העומדת על סכום שמעל 6,000 שקלים, תחול גם על החלפת שיק למזומן, לרבות ניכיון שיק על ידי גוף פיננסי מפוקח.

כיום, ניכיון שטר מוגדר בחוק כהלוואה. "פרקטיקה זו מהווה גורם סיכון להעלמת מס ולהלבנת הון באמצעות גורמים פיננסיים. כך למשל ניכיון שיקים באמצעות גופים פיננסיים, נפוץ מצד מי שמוציא חשבוניות פיקטיביות כאמצעי להעלמת הכנסות או הגדלת הוצאות", נכתב בטיוטת התכנית הכלכלית.

עוד מבוקש להחיל חובת דיווח על נותן שירותים פיננסיים לדווח כי לא בוצעו באמצעותו פעולות בסך של למעלה מ-50 אלף שקלים.

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה