צמצום המזומן וחובת דיווח על קריפטו: אלה המלצות הצוות למאבק בהון השחור

חובת דיווח על מטבעות קריפטו בשווי של מעל 200 אלף שקלים, ועל כל נכס אחר או מזומן בשווי של מעל מיליון שקלים או הגבלת החזקת מזומן מעל 200 אלף שקל; יישום המודל הצ'יליאני למעקב אחר חשבוניות פיקטיביות בזמן אמת; הגבלת הלוואות במזומן לסך של עד 6,000 שקלים בלבד ושינוי שיטת גביית המע"מ בענפי הניקיון והאבטחה - אלה הן חלק מהמלצות הצוות הבין-משרדי למאבק בהון השחור בחברה הערבית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר.

המלצות הצוות כוללות לא מעט יוזמות שניסתה רשות המסים להעביר בחוק ההסדרים הקודם, במסגרת אישור תקציב 2021-2022, אך הוצאו מהחקיקה, בהן המודל הצ'יליאני למעקב אחר חשבוניות בזמן אמת (דיווח על כל חשבונית מעל 5,000 שקלים) והחלת חובת דיווח על החזקת מטבעות וירטואליים.

הצוות "לבחינת תופעת הפשיעה בחברה הערבית, הנובעת מהתנהלות השוק השחור בתחום הפיננסי" הוקם באוקטובר אשתקד בהתאם להחלטת הממשלה כחל מהתכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות החברה הערבית 2022-2026. בצוות חברים עו"ד מאיר לוין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש רשות המסים ערן יעקב, ד"ר שלומית וגמן, לשעבר ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, חסאן טאופרה ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, יהלי רוטנברג החשב הכללי, תנ"צ יואב תלם סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישראל, איתי טמקין סגן הממונה על התקציבים, אלי טובול סגן בכיר לממונה על שוק ההון, נותני שירותים פיננסיים ואנדרו אביר המשנה לנגיד בנק ישראל.

שיעור ההון השחור ביחס לתוצר בישראל - גבוה ביחס לעולם

היקף ההון השחור בישראל מוערך לכל הפחות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. המודלים השונים להערכת ההיקף מציעים אומדנים בטווח רחב הנעים בין 6.6% ל-19% מהתוצר, כתלות בשנה ובשיטת האמידה. המסקנה העיקרית העולה מבדיקת הצוות, היא שקיים קשר הדוק בין פשיעה ופשיעה חמורה, ובכלל זאת בחברה הערבית, לבין הון שחור ופעילות כלכלית שאינה מדווחת לרשויות המס. היקף פעילות זו מוערך בעשרות מיליארדי שקלים. מימון הפשיעה מתאפשר בעיקר עקב שימוש בכסף מזומן, התנהלות של חלק מנותני השירותים הפיננסיים, ותופעת החשבוניות הפיקטיביות.

בדיקת הצוות העלתה, כי התשתית הפיננסית של הפשיעה בישראל ובמגזר הערבי נשענת על הון שחור - תנועות כלכליות בלתי מדווחות. שיעור ההון השחור ביחס לתוצר בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, וקיים קשר ישיר בינו לבין שימוש בכסף מזומן והחזקה בו, שנמצאת בעלייה בשנתיים האחרונות.

ממחקר ישראלי שנעשה בנושא עולה, כי יש קשר הדוק בין פשיעה חמורה למזומן וכי בעוד אחוז העלמות המס מתוך ההון השחור יורד, אחוז הפשיעה מתוך ההון השחור בישראל עולה בשנים האחרונות. מנתוני המחקר, בשנים 2013-2016 נע שיעור הפשיעה מההון השחור בישראלי בין 68%-54%, ובשנים 2018-19 האמיר ל-90%.

האם חובת דיווח מספיקה או שמא יש צורך במגבלת מזומן?

בין ההמלצות המרכזיות מספר המלצות להתמודדות עם תופעת החזקת המזומנים בסכומים גבוהים, אך הדעות של חברי הצוות נחלקו באשר לשאלה האם די בחובת דיווח על החזקת מזומנים ושווי מזומן או שיש להטיל מגבלה קשיחה על עצם החזקת מזומן מעל סכומים מסויימים: בעוד שחלק מחברי הצוות, ובראשם יו"ר הצוות רם בלינקוב, סברו כי יש להטיל מגבלות על החזקת מזומנים בסכום העולה על 200 אלף שקל, ולחייב בדיווח לרשות המסים על סכומים בין 50 אלף ל-200 אלף שקלים; חלק אחר מחברי הצוות סוברים, כי די בהטלת חובת דיווח על סכומים מעל 200 אלף שקלים עם כלי האכיפה הנדרשים בכדי להשיג את המטרה הנדרשת מבלי לפגוע באנשים נורמטיביים.

לגישת התומכים בהגבלת החזקת מזומן, עם כניסת איסור ההחזקה וחובת הדיווח לתוקף, לאחר תקופת הערכות, יעמדו בידי גורמי האכיפה הכלים לתפוס את המזומן, לקנוס את המחזיקים בו, ולגבות בגינו מס כחוק.

לטענת המצדדים בהטלת חובת דיווח בלבד, הוראה כזו תיתן מענה לכלי האכיפה הכלכליים החסרים היום במלחמה בהון השחור ובפשיעה בפרט תוך פגיעה מצומצמת, אם בכלל, בציבור הנורמטיבי, וזאת בד בבד עם השרשת נורמה חברתית לפיה החזקת מזומן בסכומים גדולים אינה לגיטימית.

המלצה נוספת המעוגנת בדוח הנה שינוי מנגנון גביית המע"מ בענפי שירותי כוח אדם לרבות שירותי ניקיון, שמירה ואבטחה, ושירותי עבודות בנייה. במסגרת השינוי, המע"מ יגבה רק מנותן שירות הקצה, ולא מכל חוליה לאורך שרשרת הייצור, בדומה לנהוג בענף הזהב.

על פי רשות המסים, תופעת החשבוניות הפיקטיביות רווחת במיוחד בענפים כגון שירותי כוח אדם, בנייה, שמירה וניקיון. זאת מכיוון שמדובר בענפים שיש בהם ערך מוסף גבוה ושימוש רב בעובדים המועסקים שלא כדין, ועל כן יש צורך בכיסוי העלויות הכרוכות בהעסקתם באמצעות ניכוי חשבוניות פיקטיביות. בשנים האחרונות נחשפו לא מעט רשתות עברייניות המשתמשות בתשתית של חברות לגיטימיות לכאורה מתחום הבנייה והניקיון על מנת להסוות פעילות עבריינית של הנפקת חשבוניות פיקטיביות, הלבנות הון והעלמות מס, במקביל לפעילות עבריינית קלאסית של סחיטה באיומים ועוד.

כדי להיאבק בתופעה זו, מוצע לקבוע כי במתן שירותים כאמור לעוסק, יהיה מקבל השירות החייב בתשלום המס. קיימים היום בתקנות מע"מ מקרים בהם ישנו היפוך של החבות במע"מ בענפים בהם אותרה בעיה נרחבת של הפצת חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין וניכוי מס תשומות בהסתמך עליהן (ענף הזהב כאמור), כך שהתיקון המוצע למעשה מהווה הרחבה של מנגנון קיים.

עוד כאמור ממליצה הוועדה על הפתרון שרשות המסים תומכת בו ומנסה לקדם אותו בשנים האחרונות: דיווח בזמן אמת על חשבוניות מעל 5,000 שקלים. על פי ההמלצה תוקם מערכת טכנולוגית לבקרת פשעים פיננסים שתשדר בזמן אמת לרשות המסים כל חשבונית בסכום הגבוה מ- 5,000 שקל. עבור עסקאות חשודות - לא ניתן יהיה לנכות את המע"מ הגלום בחשבוניות. המערכת תסייע במעקב ובקרה של עסקאות בזמן אמת. בכך, תפגע האפשרות להתחמק מתשלום מס כדין באמצעות הנפקת חשבונית פיקטיבית.

הדוח מתעלם מאחת הבעיות המרכזיות

נתוני הפשיעה בחברה הערבית, מראים כי שיעור המעורבות של אזרחים מהחברה הערבית גבוה משיעורם באוכלוסייה, עד לכדי פי 2. על פי נתוני המשטרה לשנת 2019 נפתחו כ-170 אלף תיקים מתוכם 41% אינם יהודים, מתוכם הרוב המוחלט מהחברה הערבית. נתונים דומים ניתן למצוא על הגשת כתבי האישום ובעבירות כלפי אדם ועבירות נשק השיעור מגיע לכ-60%.

כ-61% מהמזומנים שנתפסים על ידי משטרת ישראל חשודים כי נעשה בהם שימוש לצרכי עבירות שאינן כלכליות דוגמת: אלימות, שוחד, מימון טרור וסמים. במצב הנוכחי, במקרים רבים בהם נתפסים מזומנים בידי גורמי פשיעה, קיים קושי לקשור בינם לבין החשד לעבירה ספציפית ובכך נמנעת תפיסת המזומן בידי גורמי האכיפה, והוא נותר לשימוש גורמי הפשיעה.

חלק הדוח העוסק בתשלומי מע"מ מהותי שכן הוא קובע, כי בתחומים מסוימים תשלום המע"מ לא יהיה בגבייה רגילה של החברות העוסקות בכך בחברה הערבית, אלא ישירות מהספקים למע"מ. המהלך הנדרש לתיקון חקיקה, נקבע בשל מגפת החשבוניות הפיקטיביות בכמה מהתחומים בחברה הערבית. הוצאת וזיוף החשבוניות הללו משמשות את ארגוני הפשיעה להלבין כספים פליליים ולהרוויח הון מניכוי סכומי החשבוניות הפיקטיביות מדוחות המע"מ של החברות הללו.

עם זאת, הדוח לא עוסק כלל באחת מהבעיות המרכזיות של החברה הערבית, סוגיית הקושי העצום להשיג האשראי ככלל ומשכנתאות במיוחד. לפי נתוני בנק ישראל ערביי ישראל נוטלים רק מעט יותר מ-2% מהמשכנתאות, עשירית ממשקלם באוכלוסייה, והדבר נובע בין השאר מבעיות הסדרת התכנון והבנייה בישובים הערבים. אשראי חסר גם לצרכים אחרים, בשל קשיים להציב ערבונות ובטוחות. לוואקום הזה נכנסו ארגוני הפשיעה שבין השאר באמצעות צ'יינג'ים אבל גם בדרכים אחרות נותנים הלוואות בריביות גבוהות לאזרחים הערבים. מי שלא עומדים בתשלומים סופגים אלימות, פציעות וגם מעשי רצח. הוועדה נמגבילה את מתן ההלוואות על ידי מוסדות פיננסיים מוכרים כמו צ'יינג'ים ל-6,000 שקלים, אבל לא מטפלת בזמינות האשראי הלגיטימי.

הפתרונות שהוצעו בדיונים ובהם מתן ערבות ממשלתית לבנקים המלווים, וקרן הלוואות ייעודית לחברה הערבית, נתקלו בהתנגדות של הגופים המעורבים ובהם בנק ישראל. עם זה לגלובס נמסר, כי נייר המלצות בנושא יוגש לאחר עוד דיונים במהלך החודש הבא.