נתב''ג / צילום: Shutterstock
מבין עשרות התוכניות בטיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2026 שהעביר האוצר לשרים בסוף השבוע, יש פרק אחד חשאי. "נוסח מסווג, יופץ בנפרד" - זהו הפירוט היחיד בהצעת התקציב תחת הכותרת "ייעול תקציב מערך אבטחת התעופה". גלובס מביא בפניכם את כל מה שמותר לספר.
● לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה
● חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים
במהלך השנה האחרונה פעל ביוזמת האוצר צוות בין־משרדי שבחן דרכים להוזיל את עלויות האבטחה המיוחדות שנדרשות לטיסות החברות הישראליות. הוביל אותו המטה הלאומי לביטחון לאומי, בהשתתפות השב"כ. הפרק המסווג בהצעת התקציב למעשה מאמץ את המלצות הצוות ומבטא את התרגום התקציבי בהקטנת תקציבי האבטחה.
מהו פרק ייעול מערך אבטחת התעופה?
הכיוון המרכזי שעלה מהעבודה הוא הטמעת אמצעים טכנולוגיים שיחליפו חלק מההיבטים האנושיים במערך האבטחה.
כיום כבר מופעלות בשדות תעופה מסוימים מערכות שמסוגלות לסווג נוסעים לקטגוריות סיכון שונות. דבר המאפשר להתאים את רמת התשאול והבדיקות לפי פרופיל הנוסע. בשדות תעופה בלונדון ובניו יורק למשל כבר פועלות מערכות מסוג זה.
שינוי נוסף נוגע למערך השמירה הפיזית על מטוסי החברות הישראליות בשדות תעופה ברחבי העולם. במקום זקיפים שמשגיחים על המטוס כל הזמן, כבר קיימות בנמצא מערכות טכנולוגיות מתקדמות שמסוגלות לזהות אנומליות ולעבוד גם בתנאי ראות מוגבלת, תוך שימוש באמצעי ראייה כמו אינפרא אדום. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא הענקת "תו תקן" לשדות תעופה מערביים שכבר עומדים ברמת אבטחה גבוהה במיוחד.
לפי ההצעה, השב"כ ייבחן ויאשר שדות תעופה ספציפיים, שבהם ניתן יהיה להסתמך על מערך האבטחה המקומי ולצמצם את הדרישות המיוחדות לטיסות ישראליות. החל מ־2026 ועד 2028 לפחות, אמור מספר שדות התעופה הזוכים לתו תקן להתרחב בהדרגה.
מה כולל מערך האבטחה הישראלי
מערך אבטחת התעופה הישראלי הוא בין הנרחבים והיקרים בעולם, והוא מופעל בשל איומי הטרור המתמשכים על חברות התעופה הישראליות. המערך כולל מתשאלים בשדות תעופה בחו"ל, אנשי אבטחה על הטיסות עצמן, מערכות טכנולוגיות מתקדמות ומערך מודיעין נרחב.
לפי ההערכות, האמצעים הטכנולוגיים והארגוניים יובילו לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בהוצאות המדינה. מערך אבטחת התעופה עולה כיום לפי אומדן כ־800 מיליון שקל בשנה, כאשר למעלה מ־90% מהעלות מוטלת על המדינה.
מה העלות לחברות התעופה
עד תחילת 2025, על חברות התעופה הישראליות הושתו רק כ־2.5% מהעלות. החשב הכללי באוצר הוביל מהלך שבמסגרתו הוגדל שיעור השתתפותן. במסגרת ההסכם עם אל על , שכלל גם ויתור מטעם המדינה על הגבלות חלוקת דיבידנד בחברה מתקופת הקורונה, הוגדל שיעור ההשתתפות באופן מדורג, לסביבות 7% כיום. הסכמים פרטניים מקבילים נקבעו גם לישראייר ולארקיע.
האם השוק ישתנה בעקבות המהלך?
הצעד זה עשוי להשפיע על התחרות בענף. צמצום דרישות האבטחה יאפשר לבצע טיסות הלוך ושוב באותו היום. הורדת זמני האבטחה לפני הטיסה ואחריה - תאפשר לחברות כמו ישראייר וארקיע להתחרות באל על בטיסות לטווח קצר.