בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
שר הביטחון ישראל כ"ץ החליט על סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל: שידורי התחנה יופסקו עד 1 במרץ 2026. בהודעת כ"ץ נמסר כי השר יגיש בקרוב הצעת החלטה לממשלה לאישור הסגירה של גלי צה"ל, בעוד שתחנת גלגלצ תישאר עומדת, תוך שמירה על צביונה ואופייה.
● המשנים ליועמ"שית נגד המלצות ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור הציבורי"
● "קולות שהודחקו קיבלו מקום": מפגן תמיכה בגלי צה"ל נגד המהלכים לסגירתה
בהודעה צוין כי כ"ץ יקים צוות מקצועי במשרד הביטחון, שיוביל את יישום ההחלטה. בעקבות זאת, ארגון עובדי צה"ל בהסתדרות הכריז היום (ד') על סכסוך עבודה בגלי צה"ל. הסכסוך יחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל המועסקים בתחנה.
בגלי צה"ל מתכוננים למאבק על התחנה
הטיעון המרכזי של כ"ץ בנוגע לסגירה הוא ש"תחנת רדיו אזרחית המנוהלת על־ידי הצבא היא אנומליה שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם. המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בעל־כורחו בשיח הפוליטי ופוגע פגיעה קשה במעמדו כצבא העם ובאופיו הממלכתי".
בתחנה הצבאית לא מתכוונים לוותר בקלות - ונערכים למאבק בהחלטה. מפקד גלי צה"ל, טל לב־רם, תקף הן את ההחלטה הסופית והן את עבודת הוועדה שקדמה לה. הוא מסר: "ליקויים רבים נמצאו בפעילות הוועדה - לרבות ניגודי עניינים, בחירה מגמתית מראש של חבריה ומניפולציות רבות בהצגת המידע שהובא בפנייה". עוד הוסיף טל־רם כי "אנו רואים בכך פגיעה ממשית, מצערת ודרמטית בצבא העם, בחברה הישראלית ובחופש העיתונות במדינה דמוקרטית. לא ניתן שיסגרו את הבית של החיילים".
לצדו של לב־רם בהתנגדות להחלטה עמדו גם מספר אישים מתחום התקשורת ומתחומים נוספים. פרופ' צבי רייך, חוקר עיתונות וחבר סגל במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, אמר: "זה היה מארב. זה היה גזר דין כתוב מראש, והיה ברור שזה הולך לשם. השאלה אם צריכה להיות תחנת רדיו צבאית היא לגיטימית - אבל לא בידיים של מי שסוגר אותה עכשיו". לדבריו, "יש פה אנטי־מורשת, פגיעה בתרבות ישראלית ובספרות ישראלית. גלי צה"ל מסמל ישראליות - והוא נדרס בברוטליות".
לעומת זאת, המצדדים בסגירה טוענים, על־פי גרסת שר הביטחון, כי קיומה של תחנה צבאית המשדרת חדשות היא אכן אנומליה שפוגעת בתחרות החופשית בשוק התקשורת.
בהודעתו, שר הביטחון כ"ץ ציין כי ימשיך את המהלך בהחלטת הממשלה בלבד, בהתבסס על ייעוץ משפטי מתקופת היועץ אביחי מנדלבליט. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד מאיר לוין, קבע כי שר הביטחון יכול להעביר החלטה כזו באמצעות החלטת ממשלה, ואין צורך בחקיקה ראשית. ההסבר המשפטי לכך הוא שמעמדה של גלי צה"ל לא מוסדר בחקיקה ראשית, והחקיקה הקיימת נוגעת בעיקר לפעילותה המסחרית של התחנה. לעומת זאת, אלה הטוענים לשינוי בחקיקה מציינים את סעיף 88 בחוק התאגיד השידור הציבורי, שבו מוסדרת פעילות התחנה.
ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת לגלובס כי חוות־הדעת של מאיר לוין בזמנו הייתה בעייתית. "סגירת כלי תקשורת, גם אם אין חוק מסמיך לגוף הזה, הוא פגיעה בחופש הביטוי. אבל לא רק זה - מדובר בחיסול של 50% מהרדיו בישראל. ולכן לעמדתי צריך חקיקה - כי זה נוגע לזכויות של כל אזרחי ישראל. מה גם שחוות־הדעת הזו לא חייבת להיות הלכה למשה מסיני, וזה מה שבקואליציה ממשיכים לטעון על חוות־הדעת של הייעוץ המשפטי של הממשלה. ואם הם מדברים שזה רצונו של העם, אז שיביאו את זה לכנסת, והדבר ייבחן".
לדבריה, "משהו השתנה מאז חוות־הדעת הזו. בעקבות מגבלות המשפטיות על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיסוק בנושאי תקשורת, האיזון שנדון באופן היפותטי בחוות־דעתו של לוין השתנה".
שוק הרדיו והתקשורת, לטענת ד"ר שוורץ־אלטשולר, מושפע גם הוא מההחלטה: "להחלטה כזו יש השפעות על כלכלת התקשורת ושוק הרדיו. בעידן שבו שר התקשורת מתכנן חקיקה כוללת לשוק הרדיו, יש לאסדר הכול במקשה אחת - ולא רק את גלי צה"ל".
כך גם עולה מדבריו של יו"ר מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, המשנה בדימוס לנשיאת העליון חנן מלצר: "ההחלטה לסגירת גלי צה"ל היא פסולה ולא חוקית. מעמד גלי צה"ל מעוגן בחקיקה ראשית, ורק חקיקה תוכל לשנות את מעמדה".
מספר ארגונים, בהם עמותת "הצלחה", מתכננים להגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת השר כ"ץ. העתירה תטען לכשלים בעבודת הוועדה, לחסימת יישום מסקנותיה ולצורך בחקיקה מסודרת לאיסוף סדיר של שוק הרדיו, ולא רק לסגירת גלי צה"ל.
תקציב של 52 מיליון שקל, הרוב מפרסומות
בחודש יוני האחרון, שר הביטחון כ"ץ הודיע על הקמת ועדה מייעצת לבחינה על המשך פעילותה של תחנת גלי צה"ל. הוועדה, בראשות ד"ר דליה זליקוביץ', קיימה 19 ימי דיונים בשלושה החודשים האחרונים, והתמודדה עם ביקורת ציבורית רבה בשל השיוך הפוליטי שלה ועל חוסר הניסיון בכל הקשור לענף התקשורת.
במסמך הוועדה צוין כי תקציב גלי צה"ל עומד על כ־52 מיליון שקל, מתוכם כ־87% ממומנים ממכירת חסויות ותשדירי שירות. עוד נכתב כי בתחנה משרתים 224 חיילים ו־85 אזרחי עובדי צה"ל - בסך־הכול 366 איש.