המשרוקית מסבירה. ועדות חקירה / צילום: יעקב סער - לע''מ
מה נקבע בהחלטה?
הקמת הוועדה הוחלטה בהחלטת ממשלה 3503, שממשיכה את החלטת ממשלה 3311 מאוגוסט האחרון. ההחלטה הראשונה, שעברה כמענה לעתירה לבג"ץ בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית, קבעה כי עקב התמרון בעזה עוד לא בשלה העת להקמת ועדת חקירה. כעת, ההחלטה החדשה קבעה כי ישראל אומנם עדיין נמצאת במלחמה רב־זירתית, אך לאור הפסקת האש ברצועה ניתן להקים ועדה. בהתאם, ראש הממשלה יקים ועדת שרים שתחזור תוך 45 יום עם המלצות למנדט הוועדה.
● ראש צוות השרים לסמכויות ועדת החקירה לאירועי ה־7 באוקטובר: יריב לוין
● ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? ההבדל גדול יותר מיצחק עמית
● האם החוק מאפשר רק לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר?
איזו מין ועדה זו תהיה?
החלטה 3503 נמנעת מהכרזה על הקמת "ועדת חקירה", שהיא המונח החוקי לוועדת חקירה ממלכתית בחוק ועדות חקירה. גם לא דובר על "ועדת בדיקה ממשלתית". במקום זאת, הוחלט על הקמת "ועדה אשר תהיה בלתי תלויה ובעלת סמכויות חקירה מלאות ושתזכה להסכמה ציבורית רחבה ככל הניתן".
מבחינת החוק הקיים, לוועדת החקירה הממלכתית יש את סמכויות החקירה הרחבות ביותר - בין השאר לזמן עדים, חיוב מתן עדות בשבועה, הוצאת צווי חיפוש והוראה על איסוף חומרים - בעוד ועדת בדיקה ממשלתית יכולה בנסיבות מסוימות לקבל רק את חלקן (למשל, היא לא יכולה להוציא צו חיפוש), כך שעקרונית כדי להעניק לוועדה "סמכויות חקירה מלאות" יש צורך בהקמת ועדה כזו.
אלא שלפי החלטה 3311, "הממשלה תפעל בהקדם, במשותף עם הכנסת, לגיבוש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת... שהרכב חבריה ישקף דעות שונות בציבור, ובכך תזכה הוועדה לאמון ציבורי רחב". כלומר, על בסיס ההחלטה הזו ובהתאם לדיווחים בעניין הדיונים בישיבת הממשלה על הצורך בחקיקה מיוחדת, ניתן להבין שהוועדה לא תהיה במודל שהחוק הקיים מאפשר.
למה צריך ועדה מיוחדת?
לב העניין הוא סוגיית המינויים. סעיף 4(א) לחוק ועדות חקירה קובע כי מי שימנה את חברי הוועדה יהיה נשיא בית המשפט העליון, כיום השופט יצחק עמית. מעבר לכך שבממשלה רבים מסרבים להכיר בעמית, הטיעון הרשמי הוא שגם מערכת המשפט אשמה באסון ה־7 באוקטובר וצריכה להיחקר גם היא. המקטרגים טוענים כי בממשלה, שככל הנראה תהיה במוקד של ועדת חקירה כזו, רוצים למנות בעצמם את החוקרים.
יש לציין כי חברי ועדת בדיקה ממשלתית אכן ממונים על־ידי הממשלה עצמה, אבל כפי שניתן להבין מהחלטה 3311, מדובר ב"וועדת חקירה ממלכתית מיוחדת", ולא בוועדת בדיקה. בתחילת 2025 היו דיווחים שחברי הוועדה ייבחרו על־ידי 80 חברי כנסת, ובהיעדר יכולת להגיע למספר הזה, חציים ייבחרו על־ידי הקואליציה, וחציים השני על־ידי האופוזיציה, מה שאמור להביא לפחות למראית עין של הסכמה.
כעת מדובר גם על ועדה פריטטית (באופוזיציה כבר הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם ועדה כזו), אך עלו גם רעיונות אחרים. למשל, לפי דיווחים בתקשורת, שר החוץ גדעון סער הציע לשנות את חוק ועדות חקירה, כך שהממשלה תוכל לבחור מי ימנה את חברי הוועדה מתוך מי שכיהנו בעבר או בהווה כנשיאי בית המשפט העליון או כמשנה לנשיא, במקום להיות מחויבים לנשיא המכהן.
תחקיר: אוריה בר־מאיר