משה לארי / צילום: מזרחי טפחות
רווח נקי של 1.5 מיליארד שקל ברבעון השלישי - זו השורה התחתונה שרשם בנק מזרחי טפחות בניהולו של משה לארי. מדובר בעליה של 4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הבנק מציג תשואה גבוהה על ההון של 17.6%. האשראי לציבור שהעמיד הבנק זינק בתוך שנה ב-12.5% והסתכם בכ-392 מיליארד שקל. בניגוד לבנקי לאומי והבינלאומי, שהגיעו לשיעור חלוקה של 75% מהרווח הנקי, מזרחי טפחות בדומה לדיסקונט בוחר לחלק מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד (741.5 מיליון שקל).
● נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה והאינפלציה מתמתנת, אז למה דילמת הריבית מסתבכת?
● בנק ישראל מגיב בחריפות על ההצעה לסבסוד משכנתאות: "הנזק לתדמיתנו ומעמדנו - עצום"
בבנק מציינים כי לאחר השיאים חסרי התקדים שרשם שוק המשכנתאות בשנים 2021 ו-2022 - עם ביצועים שנתיים של קרוב ל-120 מיליארד שקל, והירידה המשמעותית בשנת 2023 שבה נרשמו ביצועים חלשים של 71 מיליארד שקל, חזר הענף בשנתיים האחרונות להפגין עוצמה, וזאת למרות המלחמה המתמשכת.
שנת 2024 הסתיימה עם ביצועים של 94 מיליארד שקל, ועל פי קצב הפעילות בשוק בתשעת החודשים הראשונים של השנה, נראה כי שנת 2025 תסתיים עם ביצועים של למעלה מ-100 מיליארד שקל. בבנק הוסיפו כי חרף התחרות העזה הוא ממשיך "לשמור על מעמדו המוביל בענף המשכנתאות, תוך הגדלה מתמשכת בנתחי השוק".
האשראי לציבור עלה בשיעור דו-ספרתי
פיקדונות הציבור הסכתמו בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-421 מיליארד שקל, גידול של 9.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. האשראי לציבור שהגיע בסוף הרבעון השלישי לסכום כולל של כ-392 מיליארד שקל כאמור, עלה בשיעור דו-ספרתי בתוך שנה של 12.5% בהשוואה לתקופה המקביל. בבנק מציינים כי "ניתוח הגידול בתיק האשראי של הבנק, מצביע על צמיחה מואצת בהיקף האשראי לעסקים". היקף האשראי לעסקים הסתכם ב-112.5 מיליארד שקל עליה של 23% בתוך שנה.
הנתונים, ציינו במזרחי טפחות, עולים בקנה אחד עם מטרותיה של התוכנית האסטרטגית שהציג הבנק ביוני האחרון, לשנים 2025-2027. לפי אותה תוכנית מזרחי טפחות שואף להפוך לשחקן מרכזי בבנקאות העסקית בישראל, תוך הגדלת נתחי השוק שלו באשראי לציבור בכלל ובאשראי העסקי בפרט.
הכנסות הבנק מריבית (נטו) הסתכמו ברבעון השלישי ב-3.15 מיליארד שקל, בדומה להיקפן ברבעון המקביל אשתקד. הירידה הקלה שנרשמה בנתון נבעה בין היתר מהשפעת מדד המחירים לצרכן שעיה בשיעור של 1.4% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, שיעור נמוך יותר מעליה של 1.6% בתקופה המקבילה אשתקד, הסבירו בבנק. בהקשר אחר בנוגע לפערי הריבית, הנהלת הבנק ציינה בדוחות גם כי יש ירידה בפער הריבית שהושפעה מהתמתנות העלייה בשיעור האינפלציה וכן מההטבות והקלות בתנאי המימון שהעניק הבנק ללקוחותיו כחלק ממתווה הקלות צרכני וולנטרי שגובש מול בנק ישראל.
סך העמלות שגבה הבנק עמד על 627 מיליון שקל, עליה 8% בתוך שנה. ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הן הסתכמו ב-1.68 מיליארד שקל, עליה של 10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בעמלות הסבירו בבנק נבע מגידול בפעילות, בעיקר בעמלות ניהול חשבון, ניירות ערך ומטבע חוץ.
ההוצאות בגין הפסדי האשראי נחתכו בשיעור חד והסתכמו ב-44 מיליון שקל, ירידה של 66% ביחס להיקפן ברבעון השלישי אשתקד. הירידה שמהווה שיפור בביצועי הבנק, נובעת מקיטון בהפרשות על בסיס פרטני שביצע הבנק. כמו כן, מירידה בהפרשה הקבוצתית בגין המלחמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית. נזכיר כי המפקח על הבנקים הורה להם לבצע הפרשות קבוצתיות (כלליות) בשל המלחמה, כדי להתכונן לתרחיש של הרעה בעסקים.
בבנק מציינים עם זאת, כי לאור רמת האי-וודאות הגבוהה שנותרה במשק, נותרה היתרה המאזנית של ההפרשה להפסדי אשראי בהיקף גבוה. על כל פנים גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם שיפור וההוצאות להפסדי אשראי נחתכו בכמחצית ל-203 מיליון שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתק. שיעור ההוצאה בגין הפסדי אשראי מסך האשראי לציבור (נטו) היה נמוך ועמד על 0.04% ברבעון השלישי, שיפור גם כן ביחס לרבעון המקביל אשתקד אז עמד על 0.15%.