על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "חביבת השווקים": בעולם מתרשמים מהכלכלה הישראלית
● פרשנות | ישראל מאבדת את היתרון במזרח התיכון. רק דבר אחד יכול להציל אותה
1במהלך המלחמה: שתי מדינות סיפקו לישראל 70% מהנפט
25 מדינות סיפקו לישראל נפט גולמי ומוצרי נפט לאורך מלחמת חרבות ברזל. כך עולה מדוח של ארגון Oil Change, שפורסם המגזין האסייתי The Cradle. הניטור הצביע כי 323 משלוחים שנשאו 21.2 מיליון טונות התבצעו החל מ־1 בנובמבר 2023 ועד 1 באוקטובר השנה. מתוכם, 70% התבצעו מאזרבייג'ן ומקזחסטן, המדינה שהצטרפה לאחרונה להסכמי אברהם.
משלוחי הנפט האזרבייג'ניים מתבצעים דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC). בעיר הנמל בדרום טורקיה מועמס הזהב השחור על מכליות, ששטות לנמל חיפה. בה בעת, הנפט הקזחי מועבר דרך הצינור הכספי (CPC) לעיר הנמל נובורוסיסק ברוסיה, ששוכנת לחופי הים השחור. מאותו שלב, בדומה למודל של צינור BTC, המשלוחים מועמסים על מכליות שנשלחות לישראל.
במקומות השלישי והרביעי נמצאות שתי מדינות אפריקאיות. גבון העבירה 21 משלוחים בהיקף כ־2.2 מיליון טונות, וניגריה - 12 משלוחים עם 1.1 מיליון טונות. בדוח עוד צוין כי מ־17 מדינות התבצעו 152 משלוחים בהיקף כמעט 3.3 מיליון טונות של מוצרי נפט. מתוך אלו, 45% הגיעו מרוסיה. הספקית היחידה של דלק סילוני הייתה ארה"ב, שהעבירה כ־360 אלף טונות JP-8.
מאת The Cradle . לקריאת הכתבה המלאה.
2סבא"א דוחקת את איראן, שעלולה להסלים לעבר עוד מלחמה
איראן והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מתגלגלות לעימות נוסף, לאחר חמישה חודשים שבהם משטר האייתוללות לא אפשר לפקחי הארגון להיכנס לאתרי הגרעין. בסבא"א ציינו כי האיראנים לא אפשרו להם להגיע לשלושת אתרי הגרעין שהופצצו במבצע עם כלביא ביוני: בנתנז, בפורדו ובאספהאן. באל מוניטור נכתב כי ייתכן שהמבוי הסתום בין הצדדים עלול להוות סכנה למלחמה נוספת.
המשמעות הגדולה ביותר של המצב הנוכחי היא שלא ברור מה סך האורניום המועשר ל־60% שאיראן מחזיקה בו. באורניום מן הטבע, שיעור האיזוטופ הבקיע אורניום־235 עומד על שבע אלפיות - והעשרת אורניום נועדה להגביר אותו כדי לייצר תגובת שרשרת גרעינית. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%-5%, כאשר עבור כורים מתקדמים נדרשת העשרה של עד 20%. ל־60% אין ייעוד ספציפי, אבל מהעשרה כזו אפשר לקפוץ יחסית בקלות ל־85%-90% שמשמשים לטובת פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות.
כיום שורר חשש במדינות המערב כי מתקרבים לסיטואציה מסוכנת עם איראן, משום שבטהרן עומדים בהתעקשותם לסרב לכניסת פקחים לאתרים. בסבא"א שנוהגים בניסוחים עדינים למדי, הודו בריש גלי כי יש לחדש את הבדיקות המלאות באתרי הגרעין, במטרה להפיג את החששות לגבי "הסטה אפשרית של חומר גרעיני מוצהר משימוש לצרכי שלום".
מאת אל־מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.
3האיום החות'י מונע את פיתוח רשתות התקשורת הבינלאומיות
בטרם מלחמת חרבות ברזל, הים האדום היווה לא רק נתיב סחר ימי קריטי, כי אם גם מוקד פריסה של כבלי תקשורת תת־מימיים. עתה, לפי פרסום בבלומברג, מסתבר כי מתקפות המורדים החות'ים שיבשו הן את תנועת השיט הבינלאומית, והן את תוכניות ענקיות התקשורת הבינלאומיות מטא ואלפאבית לקישוריות בין מדינות.
במסגרת תוכניותיה לשנת 2020, מטא תכננה את רשת 2אפריקה, כך שזו תכלול מערך של כבלים תת־מימיים באורך כולל של 45 אלף קילומטר, שיספק קישוריות סביב יבשה אפריקה. אולם, חמש שנים חלפו מאז, ונותר מקטע משמעותי בים האדום שטרם הושלם. במטא נימקו זאת ב"מגוון גורמים תפעוליים, חששות רגולטוריות וסיכון גיאופוליטי".
ההשלכות של עיכובים משמעותיים כל כך בתוכניות פיתוח כבלי תקשורת תת־מימיים היא בינלאומית, שהרי 400 הקיימים נותנים מענה ל־95% מתנועת האינטרנט העולמית. עיכובים בתוכניות נרשמו גם בכבל בלו־רמאן שמובילה אלפאבית, וכן הכבלים הודו-אירופה-Xpress, Sea-Me-We 6 ואפריקה־1.
מאת לוני פרינסלו, ריילי גריפין, ג'יליאן דויטש, ואוליביה סולון, מתוך בלומברג. לקריאת הכתבה המלאה.