אזרבייג'ן מתכננת להפוך למעצמת גז ונעזרת בישראל

אזרבייג'ן מיצבה את עצמה כשחקנית אזורית משמעותית מעצם מיתוגה כמוקד שיחות הנורמליזציה בין ישראל לסוריה, אלא שבבאקו לא מסתפקים בכך. שר הכלכלה ויו"ר חברת הנפט והגז הלאומית "סוקאר", מיקאיל ג'בארוב, חתם לאחרונה על הסכם עם שר האנרגיה הסורי מוחמד אל־באשיר, לאספקת גז טבעי למדינה שמנסה לשקם את עצמה מנזקי מלחמת האזרחים. ההסכם מבטיח כי כבר מהחודש הבא יועבר גז לצפון סוריה.

● איך תאילנד וקמבודיה מצאו את עצמן במצב מלחמה, ומדוע לתיירים כדאי להיזהר
● המדינה שמעבירה נשק לישראל למרות שהתחייבה שלא תעשה זאת

לפי הערכות האו"ם, 14 שנות מלחמת האזרחים בסוריה הביאו לנזקים בסך כ־400-250 מיליארד דולר, יותר ממחצית מהאוכלוסייה עודנה עקורה, וכ־90% חיים מתחת לקו העוני. אתגר משמעותי במיוחד למשטר א־שרע (אל־ג'ולאני) בתחום האנרגיה נובע מהקושי לספק חשמל לאזרחים. למשל, קטאר התחייבה להשקיע שבעה מיליארד דולר בהקמת תחנות כוח, אך עבורן צריך דלק. הקטארים דואגים לספק LNG (גז טבעי נוזלי), אך הוא יקר בהרבה מאספקה סדירה בצינורות.

על כן, האזרבייג'נים מעוניינים לספק גז טבעי לסוריה דרך טורקיה, בדיוק כפי שמתבצע בשגרה בדרך לאירופה. בה בעת, אזרבייג'ן העבירה לטורקיה עצמה בחודשים ינואר־מאי השנה כ־4.77 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי - עלייה של 1.9% ברמה השנתית. מתוך הסך הכולל, רק בחודש מאי לבדו, הועברו כ־1.05 מיליארד מ"ק. יבוא הגז הטורקי מרוסיה באותו החודש צנח בכ־62% ברמה השנתית לכ־1.19 מיליארד מ"ק, ואיראן סיפקה כמות קטנה בהרבה.

הקשר לישראל

שיטת העבודה של יצוא אנרגיה אזרבייג'נית למדינות המזה"ת דרך ישראל אינה חדשה כלל, ושורשיה מול ירושלים. ישראל מייבאת נפט מאזרבייג'ן בצינור BTC (באקו־טביליסי־ג'ייהאן), ולאחר מכן הוא מובל במכליות לישראל. לפי אל־מוניטור, הוא מספק כ־60%-40% מהתצרוכת שלה. בניגוד לצעדי האמברגו שלה נגד ישראל, נמנעה אנקרה מהפרעה לאספקת הנפט לישראל במלחמה, אם בשל התלות שלה בנפט ובגז מאזרבייג'ן ואם בשל גביית תמלוגים בשווי 1.27 דולר לחבית על המעבר בשטחם, לפי פרסומים.

המקרה הסורי הוא נוח בהרבה לטורקים, שהרי א־שרע מנהל משטר שפועל בחסותם - והם מעוניינים ביציבותו. "ההסכם שנחתם עם סוקאר לגבי אספקת גז טבעי לסוריה, הוא צעד לעבר עצמאות אנרגטית ובניית שיתוף פעולה אסטרטגי שישרת את אזרחינו", אמר שר האנרגיה הסורי. מן הצד של באקו, הנשיא אילהם אלייב כבר הביע את רצונו לסייע לסוריה "בכל התחומים". אזרבייג'ן מזהה בסוריה כלי חשוב להחלשת איראן, שגובלת עימה - ושימשה גורם מסייע משמעותי למשטר אסד.

מעבר לכך, הדבר מועיל לה מאוד כלכלית, שהרי לפי נתונים רשמיים יותר מ־90% מכלל היצוא של אזרבייג'ן ב־2024 היה של נפט ושל גז. בתחום הגז הטבעי בלבד, חלה עלייה של 5.8% ביצוא לכ־25.2 מיליארד מ"ק. היעדים של הגז הטבעי היו אירופה (12.9), טורקיה (9.9) וגאורגיה (2.4), וכעת מזהים בסוריה הזדמנות ללקוחה בהיקפים גדולים ולאורך זמן.

חיבור תשתיות קיימות

ההסכם האזרבייג'ני־סורי כולל כ־2 מיליארד מ"ק בשנה המיועדים לעבור על בסיס תשתיות קיימות של חברת האנרגיה הלאומית הטורקית "בוטאש", בקו צינור קיליס־עזאז־אל באב־חאלב. ברמה המיידית, כבר באוגוסט יחלו לזרום 1.2 מיליארד מ"ק לאזור חאלב וחומס, בגלל מגבלות התשתית הקיימת. את מדיניות ניצול ההזדמנויות בתשתיות קיימות או הקיימות ברובן, לכל הפחות, ניתן היה לזהות עוד קודם בהתנהלות של אזרבייג'ן ככלל ושל סוקאר בפרט בישראל.

בחודש מרץ חתמה החברה האזרבייג'נית הלאומית על תוכנית העבודה לחיפושי גז בבלוק I שבצפון־מערב המים הכלכליים של ישראל. האזרבייג'נים נענו להתמודדות על המכרז במהלך שהוביל מנכ"ל ניו מד יוסי אבו עוד בטרם המלחמה. הם ראו בתשתיות הצנרת הנוכחית של ישראל ככאלו שיכולות להתחבר עד טורקיה דרך סוריה - וליצור מעגל.

ישראל מחוברת כיום לירדן וממנה לסוריה וללבנון דרך הצינור הפאן־ערבי (פג'ר). החזון האזרבייג'ני הראשון כלל את הרחבת צינור פג'ר, שמגיע כיום לחומס, וממנה מתפצל לטריפולי בלבנון ולבניאס במערב סוריה. המרחק מחומס לטורקיה הוא כ־150 ק"מ, והאזרבייג'נים היו שמחים להתחבר לצנרת הגז שלה, בהשקעה שמוערכת ב־200 מיליון דולר.

בדרך להגשמת החזון

צעד משמעותי נוסף בישראל, שנחשף אף הוא בגלובס, התרחש בחודש שעבר: השלמת רכישת כ־10% של מאגר תמר מאהרון פרנקל, בעסקה שמוערכת ב־1.25 מיליארד דולר.

כל אלו משקפים את השאיפות הגדולות של אזרבייג'ן. ההתבססות האזורית הגוברת בנפט ובגז משרתת אותה - אם בבוא העת היא תצליח לגיע למצב שבו כל תשתיות הגז האזוריות יחוברו אחת לשנייה דרך סוריה, כל הצדדים יצאו נשכרים, והיא בעיקר.