הפריצה ללובר. הגנבים החנו משאית עם סולם בשטח מת של מצלמות האבטחה המיושנות / צילום: ap, Alexander Turnbull
בקושי 24 שעות חלפו מאז שגנבים פרצו למוזיאון הלובר וגנבו את תכשיטי הכתר, וראש עיריית לאנגר, עיר מוקפת חומה מתקופת ימי הביניים במזרח צרפת, קיבל שיחת טלפון מטרידה. על הקו היה מנהל המוזיאון המקומי שדיווח שגם הוא נשדד. גנבים פרצו בלילה ל־Maison des Lumières Denis Didero, ופנו היישר אל ארון התצוגה, שבו נמצא אוסף מטבעות זהב וכסף היסטוריים. "אנחנו מרגישים כאילו תכשיטי העיר נגנבו", אמר פיריק ווייט, ראש הסגל שלו.
● גורו הכושר הבינלאומית שהפכה לתומכת נלהבת בישראל
● המכונית המעופפת של היזם מפרדס חנה
● "רמות השנאה בישראל הן מהגבוהות בעולם הדמוקרטי. היא מייצרת קליקבייט וכסף"
שישה מוזיאונים בצרפת כבר נפרצו מאז תחילת ספטמבר בלבד - אחד מהם אפילו פעמיים - בהם מוזיאון הטבע המרכזי בפריז ו־Musée du Désert השוכן בדרום המדינה. רק מעט מהפריטים שנגנבו, בהם פורצלן נדיר וצלבים ופסלים מזהב, נמצאו עד כה.
ככל שמקרי הפריצה הולכים ומתרבים, גורמים במדינה מתעוררים למציאות מטרידה: צרפת מוצפת באוצרות תרבות - אך כמעט שאין לה משאבים להגן עליהם מפני גנבים. הממשלות קורסות בזו אחר זו מול ניסיונות לרסן את הגירעון התקציבי, כשהן מותירות את המדינה בלי יכולת ממשית להשקיע בשדרוגי אבטחה משמעותיים ליותר מ־1,200 האתרים המוגדרים כמוזיאונים.
ממשלו של הנשיא עמנואל מקרון ממהר בימים אלה לערוך מפקד של יצירות האמנות היקרות ביותר במדינה, במטרה לקבוע אילו אתרים תרבותיים יחוזקו ראשונים.
הלובר מתכנן להכפיל את המצלמות כבר שנים
צרפת לא לבד. חוץ ממנה נרשמו באירופה עוד ארבע פריצות למוזיאונים בשנה האחרונה. הגל הזה מגיע על רקע הזינוק במחירי הזהב ומתכות אחרות, והמוזיאונים ביבשת הפכו לטרף קל עבור גנבים. לרוב הם גם מאובטחים פחות מיעדים מסורתיים, כמו בנקים, ומצוידים במצלמות ובמערכות אזעקה מיושנות שמתקשות להתריע בזמן למשטרה. שומרי המוזיאונים אינם חמושים בדרך כלל, ויצירות יקרות רבות מוצגות בוויטרינות פגיעות - במקום להישמר בכספות.
"יש פושעים שהבינו שמוזיאונים אינם מבצרים תרבותיים בלתי־חדירים", אומר פייר נואל, עורך דין צרפתי המתמחה בדיני מורשת תרבות. "למעשה, הרבה יותר קל לפרוץ למוזיאון מאשר לחנות תכשיטים".
רבים מהמוזיאונים באירופה ממוקמים בארמונות היסטוריים, אחוזות ומבנים אחרים, שהוקמו לפני מאות שנים כדי לאכלס משפחות אצולה, ולא כדי להתמודד עם איומי ביטחון בני זמננו. מוזיאון הלובר, שהיה פעם ביתם של בני מלוכה צרפתים, מלא בנקודות כניסה כמו חלונות ומרפסות, ובהן גם זו שגנבים טיפסו אליה כדי להגיע לגלריית אפולו, ממנה נמלטו עם תכשיטים בשווי 102 מיליון דולר.
מוזיאונים המבקשים לשדרג את האבטחה במבנים ההיסטוריים נדרשים להתמודד עם סבך ביורוקרטי כדי להשיג את האישורים. הם גם נאלצים לשאת בעלות המודרניזציה של התשתיות, שעליהן נשענת כל מערכת המעקב.
הלובר מתכנן זה שנים להשקיע יותר מ־90 מיליון דולר בהכפלת מספר המצלמות מחוץ לבניין ובבניית מרכזי פיקוד ובקרה חדשים עם טכנולוגיית ניטור מודרנית. עם זאת, גורמים רשמיים אמרו כי כדי לפקח על כ־240 אלף מ"ר של שטחו, תחילה עליהם להניח מחדש כבלי חשמל באורך של 60 ק"מ.
העלייה החדה בערך הזהב ובחומרים יקרים אחרים מגדילה את התמריץ לגנבים לכוון למוזיאונים עם "ערך להתכה", כלומר אוספים שניתן לפרקם לחומרי הגלם שלהם. רוב פריצות המוזיאונים בשנים האחרונות, כולל בגרמניה, איטליה, בריטניה והולנד, כללו אוספים עשירים בזהב.
השודדים השאירו אחריהם שובל אבק זהב
התוכנית לפגיעה במוזיאונים על בסיס "ערך ההתכה" נוצרה בגרמניה ב־2017, כשקבוצת גנבים בראשות ויסאם רמו, בן 20 ממשפחת פשע לבנונית־גרמנית, החליטה לשים על הכוונת את מוזיאון בודה בברלין. רמו זיהה נקודת תורפה במבנה הניאו־בארוקי בעל הכיפה: חלון בקומה השנייה שנפתח אל חדר ההלבשה של המאבטחים. החלון נותק ממערכת האזעקה, לאחר תקלה שגרמה להתרעות שווא חוזרות ונשנות.
הוא קיבל גם סיוע מבפנים. לפי מסמכי בית המשפט, מכר של משפחת רמו התקבל לעבודה כשומר במוזיאון. לפני שסיים משמרת בערב, הוא השאיר את החלון פתוח מבפנים. משמעות הדבר הייתה שכדי להיכנס רמו ושני שותפיו היו צריכים רק להסיר לוח זכוכית.
בפנים לא היו מצלמות אבטחה, ורק שומר אחד, לא חמוש, היה בסיור לילי. השומר בן ה־61 נהג לנטרל את מערכת האזעקה של המוזיאון בכל פעם שסייר בגלריות, וסיפק לצוותו של רמו הזדמנות. הגנבים חלפו על פני הציורים והפסלים של מוזיאון בודה, ופנו ישר אל מטרתם: מטבע ענק במשקל 100 ק"מ, הנושא את הפרופיל של המלכה אליזבת השנייה.
המטבע, המכונה "עלה המייפל הגדול", היה אחד מחמישה מטבעות הנצחה שחושלו בידי המטבעה המלכותית הקנדית בשנת 2007. הוא היה עשוי מ־99.999% זהב.
לאחר שניפצו את מארז התצוגה שלו, השודדים גררו את המטבע על גבי לוח גלגלים אל חדר ההלבשה. לאחר מכן זרקו אותו מהחלון, נשאו אותו במריצה על פני גשר הנהר ונמלטו לתוך מכונית שחנתה ליד הגדה.
המטבע, ששוויו הוערך ב־3.3 מיליון אירו (כ־3.8 מיליון דולר כיום), לא נמצא מעולם. הגנבים חתכו אותו לחתיכות קטנות כדי למכור אותו, ובבגדים, ברכבים ובבתים שלהם נותר אבק זהב טהור. המשטרה עקבה אחר רמו ושותפיו, אך לא הכניסה אותם למעצר עד למשפטם.
רמו ניצל את היחס הסלחני כדי לבצע שוד שני. הפעם הייתה המטרה בית המלוכה של דרזדן, ארמון רנסנס שבו נמצא מוזיאון הכספת הירוקה. הוא ושותפו ניתקו את החשמל באזור, ויצרו הסחת דעת שאפשרה לשניים נוספים לפשוט על הבניין בחסות החשכה. השודדים ניפצו ארונות תצוגה בגרזנים וברחו עם 21 תכשיטים משובצים ביותר מ־4,300 יהלומים - שלל בשווי של יותר מ־116 מיליון אירו.
רמו ובני משפחה אחרים הורשעו בשני מעשי השוד, והקבוצה החזירה חלק מן התכשיטים הגנובים כחלק מעסקת טיעון. רמו קיבל עונשי מאסר המסתכמים בעשר שנים ותשעה חודשים בגין שני המקרים.
מעשיו העניקו השראה לגנבים אחרים ברחבי אירופה, משום שחשפו את האבטחה הרופפת במוזיאונים ואת היעדר הענישה הקשה מצד מערכת המשפט הפלילי. לדברי כריסטופר מרינלו, עורך דין מוונציה המתמחה בהשבת אמנות גנובה, "זה גרם להופעת חקיינים".
זהב שנגנב מפריז הותך בברצלונה
כמה חודשים לאחר מכן גנבים פרצו לארמון בלנהיים בבריטניה ועקרו אסלה עשויה מזהב טהור 18 קראט, יצירה של האמן האיטלקי מאוריציו קטלן. מוזיאונים בעיירה הבווארית מאנכינג בגרמניה ובגרדונה ריביירה בצפון איטליה - סבלו אף הם ממעשי שוד בשנים שלאחר מכן.
המגפה התפשטה לצרפת בסוף 2024 והתפוצצה ברגע שמחיר הזהב החל לזנק. הרשויות הצרפתיות הופתעו לחלוטין כאשר גנבים מכל סוג, מבודדים ועד קבוצות מאורגנות, פעלו במהירות במוזיאונים שלה.
בשעות שלפני הזריחה ב־16 בספטמבר גנב יחיד השתמש במסור כדי לחדור שתי דלתות במוזיאון הטבע בפריז. לאחר מכן לקח מבער כדי לפתוח ויטרינה שהכילה גושי זהב במשקל של כשישה ק"ג מבוליביה, רוסיה, גיאנה, אוסטרליה וארה"ב. הוא נמלט עם זהב בשווי מוערך של 1.73 מיליון דולר.
הגניבה לא התגלתה עד שהמנקה הגיעה לעבודה בבוקר והודיעה לרשויות. ימים ספורים לאחר מכן עצרה המשטרה בברצלונה צעירה סינית בת 24 שניסתה להיפטר מזהב מומס, שלטענת התובעים הצרפתים הגיעו מן המוזיאון בפריז.
שבוע לאחר מכן, בליל 6 באוקטובר, נכנס גנב דרך דלת צדדית של מוזיאון Musée du Désert, המוקדש להיסטוריה של הפרוטסטנטיות באזור סוון ההררי שבדרום צרפת. למוזיאון, הממוקם בביתו ההיסטורי של מנהיג ההוגנוטים מהמאה ה־17, אין אבטחה באתר.
הגנב לא נתקל בהתנגדות כלשהי כששבר ארון תצוגה בפטיש וגרף לשקו כ־100 צלבי הוגנוטים מוזהבים, כך לדברי האוצֵר דניס קרבנייה, שראה את צילומי האבטחה. האזעקה הופעלה, אך חברת האבטחה הפרטית הגיעה למוזיאון רק אחרי חצי שעה, ואילו הגנב נעלם בתוך פחות מחמש דקות.
מוזיאון הנשיא ז’אק שיראק, שבו שמורות מתנות יקרות ערך שקיבל הנשיא המנוח במהלך כהונתו, נפגע משתי פריצות בזו אחר זו. ב־12 באוקטובר פרצו אליו ארבעה גברים עם מסכות, איימו על הצוות והמבקרים באמצעות רובה ציד וסכינים, ואז גנבו את הקופה הרושמת ושעון אספנות. מאוחר יותר עצרה המשטרה ארבעה חשודים. בלילה שלאחר מכן פשטה על המוזיאון קבוצת גנבים שלקחה איתה תכשיטים ושעונים בשווי של יותר מ־1.1 מיליון דולר.
הטיפול בגל מעשי השוד הוטל על יחידה בת 30 שוטרים, שתפקידם היה להוביל חקירות של גניבות במוזיאונים ברחבי המדינה. אך הגניבות רק הלכו וגברו, וממשלת צרפת לא נקטה פעולה משמעותית כדי להתמודד עם המתקפה או לתגבר את ההגנה במוזיאונים המובילים שלה.
ובינתיים חוליית גנבים בת־ארבעה אנשים התכוננה לפעול במוזיאון הגדול בעולם. ב־19 באוקטובר הגנבים החנו משאית ועליה סולם חשמלי מתחת למרפסת של הלובר, לאורך אחד מצירי הרחוב העמוסים ביותר בפריז לאור יום. המשאית עמדה בדיוק באחד השטחים המתים של מערכת מצלמות האבטחה המיושנת של הלובר. המהלך אפשר להם להגיע במהירות לאחת הגלריות העליונות ולגנוב מגוון תכשיטים, לרבות שרשרת אזמרגד שנפוליאון העניק לאשתו השנייה.
"40 שנה לא רצו לאבטח את המוזיאונים"
שעות ספורות לאחר מכן הופיעה שרת התרבות רשידה דאטי במשדר טלוויזיה מתוך הלובר, ונראתה המומה. כשהמראיין שאל אותה כיצד גניבה כזו אפשרית, היא ענתה: "זו בעיה ישנה. במשך 40 שנה לא היה עניין לאבטח את המוזיאונים הגדולים הללו".
הממשלה הורתה לקצינים בכירים ברחבי המדינה לזהות ולהגן על היצירות היקרות ביותר במדינה. משרד הפנים שלח הודעה שהזהירה את המשטרה ברחבי צרפת מפני "האצה" במקרי השוד. אבל המאמץ היה מאוחר מדי עבור Maison des Lumières Denis Diderot בעיר לאנגר.
הרשויות המקומיות בעיר דנו זה מכבר בשיפורי אבטחה פוטנציאליים במוזיאון, אך המהלכים התעכבו מסיבות כלכליות. מכירת הכרטיסים אינה מכסה את עלות תפעול המוזיאון, והיא תלויה בעירייה ו בתורמים פרטיים. נוסף על כך, כל שינוי במוזיאון דורש את אישור הממשלה בפריז, זאת כיוון שהמוזיאון שוכן בתוך אחוזה מתקופת הרנסנס הצרפתי, המסווגת כאנדרטה היסטורית.
כאשר הבניין שופץ ב־2011, גילה פועל בניין מטמון של מטבעות זהב וכסף מהמאה ה־18 ותחילת המאה ה־19, והם הוספו לאוסף הקבוע של המוזיאון. "זה אוצר עם היסטוריה מדהימה, ולכן אנשים נקשרו אליו", אמר ווייט, ראש הסגל של ראש העיר.
בליל 19 באוקטובר פרצו הגנבים את הדלת הראשית של המוזיאון וירדו היישר אל מטבעות הזהב, שנשמרו בתצוגה ושוויים מוערך ביותר מ־30 אלף דולר. "הפריצה הפעילה את האזעקה, אך עובד שהגיע לבדוק את הסיבה לכך נכנס דרך דלת צדדית המיועדת לצוות ולא הבחין בשום דבר חריג", אמר ווייט.
רק כשהעובדים הגיעו למוזיאון למחרת בבוקר הם שמו לב שהמטבעות חסרים. ווייט היה המום מעובדה שהמוזיאון נשדד רק שעות ספורות לאחר ששוד הלובר הכניס את המדינה לכוננות, והכריז: "אלה נסיבות יוצאות דופן".