הרפורמה בחלב מסעירה בימים אלו את המשק עם פרסום התוכנית של משרד האוצר, שמשרד החקלאות מתנגד לה בתוקף ומציע תוכנית משלו. הסערה הזו מצטרפת ללא מעט סערות שידע ענף החלב בשנתיים האחרונות, לצד נושא ביטחון המזון שהציפה המלחמה, גלי העלאות מחירים ומחסורים במוצרי חלב בתקופות חגים, והשקעות ענק של מתחרות חדשות שמצטרפות לעולם תחליפי החלב. בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס, התייחס לכל אלו מנכ"ל קבוצת תנובה, גדי קוניא.
● ועידת ישראל לעסקים | אלונה בר און: "גלובס, כמו הכלכלה הישראלית, הוא סיפור של חוסן מול האתגרים"
● ועידת ישראל לעסקים | מייקל רפפורט: "ישראל צריכה להיפטר מהמושג הסברה, כי היא לא צריכה להסביר שום דבר"
● ועידת ישראל לעסקים | האם הפסקת האש תחזיק מעמד ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה? יועצו של טראמפ לשעבר מדבר
"אנחנו מברכים את משרד החקלאות וביטחון המזון שלאחר הרבה מאוד שנים הציג תוכנית אסטרטגית רחבה וארוכת שנים לטיפול בכמה מקטעים, שגם אנחנו מצביעים עליהם כבר תקופה ארוכה ומדברים על איך אפשר לפתור אותם", אמר קוניא ולמעשה נקט צד בין שתי התוכניות שהוצעו השבוע - זו של האוצר, וזו של משרד החקלאות.
"המקטע הראשון הוא פערי המחיר. צריך לזכור מאיפה הוא נובע: הסיבה הבסיסית היא שאנחנו מדינת אי. כשקורה פה משהו - כשצריך לקנות, למכור או לעשות פעולות מתקנות - לא ניתן לקפוץ למצרים, לדמשק או לביירות, וכל דבר מצריך מטוס או אונייה. כשאנחנו גובים 18% מע"מ על מוצרי חלב, ב-OECD הממוצע הוא 7-8%. הווה אומר - אנחנו גובים 10% יותר מע"מ על המוצרים שאנחנו מוכרים.
"הסיבה השניה לפערי המחיר היא מחיר המטרה, מחיר החלב. הפרות שלנו אוכלות בעיקר אוכל מיובא, וגם הרפתנים באירופה ובארה"ב מקבלים סובסידיה, תמיכה ישירה מהמדינה. היצרן משלם על חומר הגלם ביותר מ-10% מאשר בממוצע ה-OECD. ישנם תנאים מבניים שגורמים לכך שאנחנו משלמים בסוף יותר, ולכן המוצר יקר יותר.
"הסיבה השלישית היא הכשרות. לא מדובר במספר הרבנים שבודקים את הכשרות, אלא העובדה שאנחנו מיצרים במשך 5.5 ימים בשבוע, בהשוואה לכל היצרנים והתעשייה בעולם שמייצרת 7 ימים בשבוע. שלוש הסיבות הללו יחד יכולות להגיע ליותר מ-40% פער בעלויות שלנו, ובהם צריך לטפל".
"זה לא כל כך פשוט לייבא"
קוניא ציין כי משרד החקלאות שם לנגד עיניו, לראשונה אי פעם, שלושה קריטריונים מאוד חשובים, הראשון בהם הוא ביטחון המזון. "מדינה, בטח מדינת אי כמו ישראל שחשופה לאירועים ביטחוניים, חייבת לשמור על ביטחון המזון שלה ולייצר בעצמה את המזון שלה. ניסו לייבא חלב מטורקיה, שלא הייתה מוכרת לנו חלב היום, ומפולין שמתמודדת עם חוסרים באירופה, ולא בטוח שהיה להם למכור לנו חלב.
"ישראל לא יכולה לוותר על ייצור מוצרי המזון הבסיסיים, בטח לא המפוקחים. משרד החקלאות נתן מענה בתוכנית גם לביטחון המזון, גם לחקלאות וגם לתעשייה המקומית. שלושת הנדבכים האלו הם אלו שישמרו על ביטחון המזון לאורך שנים במדינת ישראל".
לשיטתו, בתוכנית של משרד החקלאות יש הרבה יותר תשובות לטיפול. "משרד החקלאות מתכוון לטפל במחירים למשל ע"י השקעה ברפתות. בסוף, המחלבות יתייעלו ויגדלו ומחיר החלב יהיה נמוך יותר. משרד החקלאות לא כימת בכמה, אבל זו תוכנית שכימתה כמה מיליוני שקלים הם רוצים להשקיע בכל מקטע וברפתות. בסוף, אין שום אפשרות אחרת. כשההשקעות יתבצעו בפועל, הרפתות יוכלו להתייעל, להוריד את מחירי החלב, אנחנו היצרנים נרכוש חלב זול יותר וכמובן שזה יבוא לידי ביטוי במחיר בו אנחנו נמכור ללקוחות שלנו את המוצרים".
קוניא אף התייחס לשאלה למה גם כשהייבוא נפתח, אין יותר מדי קופצים על האפשרות. "השאלה היא מי מייבא, איפה מייבא והאם באמת יותר זול ויעיל לייבא מוצרי חלב מחו"ל. צריך לדאוג לכל שרשרת האספקה, להוביל אותם, לדאוג לנמלים, עלויות הובלה ימיות. אם תשאלו מי שניסה לייבא, זה לא כל כך פשוט, בטח לא מוצרי חלב טריים עם חיי מדף קצרים".
"בליל 7 באקוטובר היה לנו ברור - אנחנו חוזרים לעבודה מלאה"
במהלך הכנס, קוניא חזר ליום בו פרצה המלחמה ותיאר כיצד הייצור החל - כבר בלילה של 7 באוקטובר. "התעוררנו למציאות בה כל אדם בחלקת האלוהים שלו מחפש את הנורמלי, ועבור לא מעט אנשים במדינת ישראל זה קרטון החלב, הקוטג'. כשמסביב נפתחת מלחמה, ולא יודעים מה קורה מחר בבוקר, מה שאנשים רוצים זה ללכת לסופר ולמצוא את המוצרים הבסיסיים, חתיכה קטנה של החיים שהיא נורמלית.
"בליל 7 באוקטובר, כשכל המדינה התחילה לעכל מה קורה, כל אתרי תנובה נפתחו - הייצור והלוגיסטיקה. כשעדיין לא ברור מה קורה ומה ההיקף, דבר אחד היה ברור לנו - אנחנו חוזרים לעבודה מלאה. תוך כדי אנחנו מבינים שמאות עובדים לא יגיעו לעבודה, אבל אנחנו גם מבינים שאנחנו אחראים על ביטחון המזון, ועל כך שהצרכן שלנו יוכל להושיט יד, לקחת את קרטון החלב, לשים בעגלה ולקנות אותו הביתה".
"לפני החגים התרענו שיהיה חוסר"
ביטחון המזון אמנם נשמר באותם ימים ראשונים של המלחמה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל פסח וראש השנה ישנם חוסרים במוצרי חלב. בחגי תשרי האחרונים קבוצות ווטסאפ אזוריות התמלאו בהודעות נואשות התרות אחר שמנת מתוקה וחלב, וגם בקוטג' נרשמו לא מעט חוסרים.
הסיבה, לדברי קוניא, פשוטה. "כשאין ימי ייצור, לא ניתן לייצר. אם חוזרים לייצר בשבת בלילה (אחרי שבסופ"ש העבודה עצרה, ש"ס), וביום שני בלילה שוב מפסיקים לייצר עד רביעי, אתה גורם נזק תפעולי למחלבה. לפני החגים התרענו שיהיה חוסר, ונתנו פתרון: יש עובדים זרים שאינם יהודים, שיכולים להפעיל את המפעלים כמו בתעשיות אחרות במדינה. היה ניסיון שלא צלח, ובסוף אם אני לא יכול לייצר בחג, לא מייצרים - וכמוני כל שאר היצרנים".
גם כאן קוניא הזכיר את תוכניתו של משרד החקלאות. "המשרד נגע גם בנקודה הזו בתוכניתו, ולכן היא כוללת וטובה. המשרד ידאג להשקיע בקווי ייצור בעוד מחלבות, בדגש על מוצרים מפוקחים כי זה מה שהצרכן רוצה לפגוש בסוף בסופר. תנובה מייצרת יותר מ-70% מכל המוצרים המפוקחים במדינה. נשמח שעוד יצרנים ומחלבות יתחלקו איתנו. אם משרד החקלאות ישקיע באותן מחלבות, מתקנים, מכונות וקווי ייצור נוספים של מוצרים מפוקחים, יהיה פה יותר ייצור.
"בחגים האחרונים, תנובה לקחה על עצמה, מתוך הערכים שלנו, לייצר יותר מפוקחים. עצרנו בחגים את ייצור המוצרים הלא מפוקחים. על אותו קו ייצור במחלבת רחובות אפשר לייצר חלב מועשר או שוקו - מוצרים שאינם מפוקחים ושרמת הרווחיות שלהם גבוהה יותר. כל היצרנים יכולים לייצר חלב מפוקח - חלקם בוחרים לייצר פחות, חלקם לא מייצרים בכלל, ואנחנו תעדפנו רק את המפוקח. כך אפשר להימנע מהחוסר הזה בחגים הבאים.
"תנובה השקיעה בחמש השנים האחרונות יותר מ-250 מיליון שקל בקווים לייצור חלב מפוקח. עשינו עוד הרבה מאוד השקעות של מאות מיליונים במוצרים מפוקחים או דומים למפוקחים, כמו חמאה, קוטג' ואחרים. אי אפשר להמשיך להשקיע הרבה יותר כדי לתת מענה לתקופת חגים. זה לא כלכלי, והמדינה צריכה להיכנס ולתעדף. ככל שמשרד החקלאות יקדם את התוכנית שלו, זה יקרה מהר יותר".
"הנפקה? בעלי המניות יצטרכו להחליט"
ומה באשר לשוק תחליפי החלב? ע"פ הערכות השוק הזה מגלגל כ-600-800 מיליון שקל בשנה, ותנובה היא החברה הדומיננטית בו עם המותג אלטרנטיב. התחום הפך לעתיר תחרות לאחרונה עם הכניסה של שטראוס - שהשיקה בחודש שעבר את מפעל תחליפי החלב באחיהוד בהשקעה של 270 מיליון שקל, ומחלבות גד שהונפקה בקיץ.
"זה תחום שאנחנו בונים ב-20 השנה האחרונות. השקענו מאות מיליונים בפיתוח, בהשקעות, במפעל, במכונות, בקווים. התחלנו עם סויה, פיתחנו את כל תחליפי החלב, הגבינה והיוגורט. המשכנו בחומרי גלם אחרים כמו שיבולת שועל, שהפך להיות אחד מעשרת מוצרי המזון הנמכרים ביותר. הדומיננטיות שלנו בשוק נובעת רק מקצב ההשקעה והפיתוח שלנו".
לסיכום, נשאל קוניא האם הנפקת חברת המזון צפויה לצאת לדרך בקרוב, ולפי איזה שווי. "אנחנו לא ידועים אם היא תצא לדרך. אנחנו בעיצומו של בחינת המהלך, ומי שמחליט עליו הוא בעלי המניות שלנו, שצריכים להבין מה התועלות. הנפקה היא לא יעד עסקי, אלא רק אמצעי, בדרך כלל אמצעי מימוני. אנחנו לא צריכים את המימון, אנחנו חברה רווחית וצומחת. יש תועלות אחרות שהנפקה יכולה לתת, ואת זה בעלי המניות יצטרכו להחליט, מקווה שבקרוב".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.