גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האולטימטום והתגובה החריפה: המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה

מניות הביטוח צנחו בחדות אחרי שהמפקח דרש משמונה חברות בענף לעדכן עד פברואר את התעריפים שהן גובות על ביטוח מקיף וביטוח צד ג' ● בחברות זועמים, וטוענים כי המחירים ממילא יורדים, אבל גורמים בענף מסבירים כי האיום מצד הרגולטור עשוי להוריד אותם עוד יותר

המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock
המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock

נפילה חדה במניות הביטוח ותגובות זועמות בקרב החברות בענף אפיינו את היום שאחרי הודעתו הדרמטית של המפקח על הביטוח, עמית גל, על עליית מדרגה במהלך שהוא מוביל להורדת המחירים בביטוחי הרכב.

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה
מבוכה בשוק ההון: מה גרם למניית כלל להתרסק ב-9% ולהפיל את סקטור הביטוח?

ביום שלישי בערב שיגר גל מכתב לשמונה חברות - הפניקס, שלמה, שומרה, איילון, הראל, ‏מנורה, כלל וביטוח ישיר - בדרישה כי יעדכנו תוך שלושה חודשים את מחירי הפוליסות שהן משווקות לביטוח מקיף וביטוח צד ג' לרכב. חברה נוספת, מגדל, קיבלה אישור כי לאחר בדיקה מצד רשות שוק ההון היא אינה נדרשת לעדכן בשלב זה את התעריפים.

למחרת ההודעה, הבהלה בענף נתנה את אותותיה בבורסה. ביום רביעי בבוקר נפל מדד ת"א-ביטוח ביותר מ-2% (הרחבה בתיבה). אומנם מתחילת השנה מדובר עדיין באחד המדדים החזקים בבורסה, שעלה ב-137%, אך התזזית והחשש של המשקיעים הורגשו היטב, וככל הנראה הושפעו מהמכתב של המפקח.

זינוק חד ברווחי ביטוחי הרכב

ברקע המהלך חסר התקדים של גל מצוי הזינוק ברווחים שרשמו חברות הביטוח מאז 2024, אשר חלקם נובעים מהעלייה בפרמיות על ביטוחי הרכב. ברבעון השני של 2025 הסתכם הרווח הכולל של חברות הביטוח ב-3.7 מיליארד שקל, עלייה של 41% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הרווח מביטוחי הרכב הגיע ל-984 מיליון שקל, זינוק של 61% לעומת 2024. בסך הכול נהנות החברות מהכנסות של 14 מיליארד שקל מביטוחי רכב בשנה, בעוד שהפוליסות בתחום התייקרו בין 2022 ל-2024 ב-35% - בין היתר בעקבות גל גניבות הרכב בישראל.

הרווחיות החריגה של חברות הביטוח הובילה את הרגולטור לבדוק מה עומד מאחוריה. המהלך של גל יצא לדרך כבר בספטמבר 2024, כאשר המפקח התריע בפני החברות כי "ככל שהרשות תמצא כי אין הלימה בין הפרמיה הממוצעת בפועל ובין פרמיית הסיכון, היא תשקול להורות לחברה להגיש לאישורה פרמיות מעודכנות". במהלך השנה החולפת התייצבו החברות לשימוע ברשות שוק ההון, וחלקן אף נדרשו להגיש השלמות למידע.

המפקח הציב דד־ליין, ועורר זעם בענף

ואומנם, בדיקת הרשות העלתה כי הסיכון הקיים בתחום הרכב אינו מצדיק את גובה הפרמיות. במכתב ששיגר גל השבוע, ואשר הגיע לידי גלובס, הונחו שמונה מתשע החברות להגיש עד 26 בפברואר 2026 "נספח אקטוארי מלא ומעודכן, הכולל תעריף מעודכן שיהלום את הסיכון הגלום ויכלול את מלוא המידע הנדרש בהתאם להוראות הדין והרגולציה".

עד 30 באפריל תכריע הרשות אם לאשר או להתנגד לתעריף החדש, ולאחר מכן ייאסר על שיווק פוליסות שנפסלו - אלא אם אלה נחתמו מול לקוחות עד אותו מועד.

המכתב של גל גרר כעס בקרב חלק מהמנהלים בענף. בישראל פועלות יותר מעשר חברות ביטוח, תשע מהן נסחרות בבורסה בתל אביב. בצמרת אחת מחברות הביטוח שמוכרות ביטוחי רכב אמרו לגלובס, כי המכתב עצמו בסופו של דבר לא ישפיע דרמטית, משום שמחירי ביטוחי הרכב ממילא נמצאים במגמת ירידה זה חודשים.

"מסתמך על נתונים ישנים"

אותם מנהלים טוענים, כי "המכתב מסתמך על נתונים שנאספו לפני 8-9 חודשים, אז המחירים הגיעו לרמת שיא מסוימת, ומאז ירדו. כך שהמחירים היום הרבה יותר נמוכים". גורמים אלה ציינו, כי הם חשים חוסר גיבוי מצד המפקח וסבורים כי מדובר בצעד פוגעני לענף.

לדבריהם, בעבר תחום ביטוחי הרכב היה הפסדי עבור חברות הביטוח, ואז לא הייתה היחלצות לטובתן. "בשנים 2022-2023 חברות הביטוח הפסידו מיליארדי שקלים על ביטוחי רכב, מישהו בא לעזרתנו? הממונה הלך על נושא שקל לו לטפל בו". עוד הם תוהים: "ראית פעם את המפקח על הבנקים מורה להם להוריד את הריבית? מישהו מתערב במחירים שנקבעים בשוק חופשי?".

אלא שגורמים בענף מסבירים, כי למרות הירידה בפרמיות על ביטוחי הרכב, יש מקום לירידה נוספת במחירים. נוסף על כך, לא בטוח שירידת המחירים הייתה מתרחשת מעצמה. "ייתכן שעצם העובדה שהרשות התחילה את הבירור לפני שנה הובילה לכך שהאיום השפיע, ואישור התעריפים בהמשך על ידי הרשות ידחוף את המחירים עוד קצת כלפי מטה. כל אחוז שירד במחיר יחסוך לציבור 140 מיליון שקל".

המהלך של גל לא נועד להתערב במחירים הסופיים שיגבו החברות מהצרכנים, ואינו מציב יעד מספרי להיקף הירידה שהיה רוצה לראות בתעריפים. במקום זאת, הרגולטור שואף להשפיע על מבנה הפרמיה ועל הדרך שבה היא מחושבת. גם אחרי שגל יכריע באפריל לגבי התעריפים, הפרמיות על פוליסות הרכב עשויות להשתנות בין מבטח למבטח. דומה, כי בפיקוח ימשיכו לבנות בעיקר על התחרות בענף, ולקוות כי היא תעשה את שלה בהורדת המחירים.

עמית גל, המפקח על הביטוח / צילום: שלומי יוסף

"לראשונה יש דיון ברמה האופרטיבית"

רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח, שאינה נדרשת כאמור לעדכן את התעריפים, אומר כי "בעקבות כל מיני תוצאות בענף, ואמירות שהיו מכל מיני מקומות, המפקח פתח בהליך בדיקה. אני מעיד על התהליך שנעשה מולנו. גם מאיתנו ביקש נתונים וביצע הליך ארוך ומפורט. בסופו קיבלנו פידבק בתום הבדיקות שבשל רמת התמחור ואופן התמחור מול הלקוחות שלנו, מבחינתו לא נדרשת איזושהי התאמה בתמחור והמכירה ללקוחות. אנחנו שמחים על זה וממשיכים כמו שנהגנו עד עכשיו".

עד כמה זה חריג? האם אתם לא חוששים ש"ייטפלו" לרווחים שלכם, כמו שהחלו להטיל מס יסף על הבנקים?
"זו הפעם הראשונה שיש דיון ברמה האופרטיבית בתחום כזה. אנחנו גופים מפוקחים והביטוח הוא תעשייה מפוקחת, שבה התעריפים שלנו מאושרים. אף אחד מאיתנו לא יכול להעלות מחיר של תעודת ביטוח חובה, וצריך ללכת לרשות שוק ההון ולקבל אישור. לפני שנה וחצי הייתה רפורמה במוצרי הבריאות, חלק מהאישור של המוצרים הביטוחיים באותה רפורמה היה כרוך בלאשר תעריפים לחברות הביטוח. כך שבסוף זה הדיאלוג שלנו מול המפקח. אני חושב שלרוב מגיעים למקומות רציונליים. בתור מפוקח אני לא נותן ציונים לגוף שמפקח אותי".

נזכיר, כי מחירי הביטוח מושפעים משורה ארוכה של משתנים, ובהם גניבות רכב ותאונות דרכים, מאפייני הרכב והנהג, ועלויות של חלפים ואביזרים טכנולוגיים. התחנה הבאה במאבק על הורדת הפרמיות צפויה אפוא בפברואר, אז יתברר עד כמה הרימו חברות הביטוח את הכפפה של גל, והורידו באופן יזום את התעריפים שהן גובות.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"