גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ
שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא השבוע בצעד שממנו צפויים ליהנות אזרחים רבים: הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ ל־150 דולר, מה שיאפשר יבוא אישי ללא תשלום המס של מוצרים רבים נוספים בהזמנה מחו"ל.

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שייפגעו?
המשרוקית | סמוטריץ' מכחיש, אבל הוא בהחלט זכה להערה שלילית בדוח המבקר

מה גרם לו לצאת דווקא עכשיו במהלך שמנוגד להמלצות העקביות של הדרג המקצועי במשרד האוצר? רבים קשרו זאת לבחירות לכנסת שיתקיימו בשנה הקרובה, והדביקו להחלטה של סמוטריץ' תווית של "כלכלת בחירות".

היות שהמושג "כלכלת בחירות" צפוי לעמוד במוקד השיח בחודשים הקרובים - נקרית בפנינו הזדמנות טובה לחזור ללקחי העבר ולהבין איך נראית השיטה בישראל, והאם היא באמת מצליחה לקנות את תמיכת המצביעים?

בחירות 1981 | מכוניות וטלוויזיות צבעוניות

רקע: מנחם בגין הגיע למערכת הבחירות של 1981 עם תנאי פתיחה כלכליים לא פשוטים, בלשון המעטה. מדינת ישראל נכנסה לסחרור של עליות מחירים, ובסוף 1980 - רק חצי שנה לפני הבחירות - שיעור האינפלציה השנתי עמד על 133%. שר האוצר יגאל הורוביץ התפטר, ובמקומו נכנס לתפקיד יורם ארידור. ארידור טען שהוא יבצע "כלכלה נכונה", אבל מבקרים מכל עבר פקפקו בכך, והצביעו על הקשר בין הצעדים שביקשו "להיטיב עם העם" לבין ההליכה הקרובה לקלפיות.

מה היו הצעדים? בדומה לימינו אנו, כבר אז כנראה הייתה הבנה שהדרך אל לב הבוחרים עוברת דרך תוצרת חו"ל. ארידור הנהיג הפחתת מכסי יבוא של שורת מוצרים, הבולטים שבהם מכוניות, מכונות כביסה ומקררים. אומנם אותה תקופה זכורה בעיקר טלוויזיות צבעוניות, אולם כאן תפקידו של ארידור הסתכם בביטול ה"מחיקון" - המכשיר שהפעילה הטלוויזיה הישראלית שמחק את הצבע מהשידורים, במטרה "למנוע מהציבור להוציא כסף מיותר".

איך זה נגמר בסוף? הליכוד ניצח בבחירות, בגין הקים את ממשלתו השנייה וארידור נשאר במשרד האוצר. ההצלחה הפוליטית הזאת קושרה לפעולות של ארידור - ובמידה לא מבוטלת, הדבר חקק בתודעה הציבורית את המושג "כלכלת בחירות". בשולי הדברים, הסחרור הכלכלי החריף, האינפלציה לא נרגעה (בהמשך היא גם הגיעה ל־486%), יתרות המט"ח התרוקנו - ובדרך החלה מלחמת לבנון (הראשונה). אם זה לא מספיק, ב־1983 פרץ משבר מניות הבנקים - שכנראה הנחית מכה אחת יותר מדי על כהונת ארידור כשר אוצר, ובעקבותיו הוא פרש מהתפקיד.

בחירות 1984 | לסבסד את אזרחי המדינה

רקע: גם ב־1984 ממשלת הליכוד הגיעה לקלפיות במצב לא פשוט, זאת בעקבות פרישתו של מנחם בגין, השהות הישראלית בלבנון והמשבר הכלכלי שנוצר משילוב של ההיפר־אינפלציה ומשבר מניות הבנקים. כדי להחמיר את המצב, הממשלה לא הצליחה להגדיל באופן ריאלי את גביית המיסים. שר האוצר יגאל כהן־אורגד, שהחליף את ארידור, נראה בתחילת מערכת הבחירות כמי שמסרב לנהוג כקודמו ומעדיף כלכלה אחראית יותר, אך תוך זמן קצר המערך טען שהוא עבר "ארידוריזציה".

מה היו הצעדים? הקואליציה לא בחלה באמצעים כדי להיטיב עם הפרט טרם הבחירות, במה שלפעמים הוצג כעקיפה של שר האוצר. כך למשל, ועדת הכספים סירבה לבקשת חברת החשמל להעלות את תעריפי החשמל ב־14%, ובמקום זאת אישרה עלייה של 10% בלבד. גם ועדת המים של הכנסת אישרה עלייה מופחתת בלבד (35% במקום 40%). שר העבודה והרווחה החליט להקפיא את שכר הלימוד במעונות היום. בחלק מהמקרים, הצפי היה שעליית התעריפים תושלם לאחר הבחירות. עם זאת, ישנם דברים בהם כהן־אורגד לא יכול לחמוק מאחריות: במשמרתו קצב עליית מחירי המוצרים המפוקחים היה נמוך מהאינפלציה (קרי, הגדלה ריאלית של הסובסידיה) ושינוי מדרגות המס, כולל שחרור 56 אלף שכירים ועצמאים ממס הכנסה.

איך זה נגמר בסוף? תוצאות הבחירות הורידו את הליכוד מבכורתה כמפלגה הגדולה ביותר, אך גם הביאו לתיקו פוליטי בין גוש המערך לגוש הליכוד, שבעקבותיו קמה ממשלת רוטציה בראשות יו"ר המערך שמעון פרס ויו"ר הליכוד יצחק שמיר. תחת רה"מ פרס ושר האוצר יצחק מודעי, ב־1985 יצאה לדרך תוכנית הייצוב הכלכלית שנועדה לרסן את ההיפר־אינפלציה. התוכנית כללה, בין היתר, קיצוץ חד בתקציב הממשלה, איסור על בנק ישראל לממן באמצעות הדפסת כסף את גרעונות הממשלה, הקפאת שכר ומחירים ועוד. התוכנית נחשבה להצלחה, והורידה במהירות את האינפלציה מיותר מ־450% ל־20%.

בחירות 1992 | משכנתאות וחובות המושבים

רקע: בחירות 1992 עסקו פחות בכלכלה, ויותר בשאלות מדיניות אל מול הפלסטינים ובנושא טוהר המידות בעקבות "התרגיל המסריח". עם זאת, ישראל כן התמודדה עם אתגרים כלכליים שנוצרו בעקבות התפרקות ברית המועצות ועלייה מסיבית של יהודי האזור לישראל, באופן שהפעיל לחץ רב על תשתיות המדינה והביא לאבטלה גבוהה.

מה היו הצעדים? בזמן אמת, רבים טענו שממשלת שמיר מצאה לעצמה דרכים יצירתיות לכלכלת בחירות. כך למשל, כתב העיתון "חדשות" יאיר פידל האשים את הממשלה במניפולציות על המדד בדרכים שונות, ביניהן הצפת השוק בירקות מעזה, בלימה מלאכותית של עליות מחירים ודחיית התייקרות הדלק - מה שיצריך להביא להעלאת המדד באופן חד יותר לאחר הבחירות. בנוסף, כפי שד"ר רוני שחר אמר לעיתון "במחנה" באותה שנה, דווקא האופוזיציה נקטה בכלכלת בחירות, דרך תמיכה בחוקים כמו חוק גל (שסייע למחוק חלק מחובות המושבים) וחוק המשכנתאות (שהיטיב את תנאי הלווים, כולל הצמדה חלקית בלבד של ההלוואה למדד). הדבר הביא את ראש איגוד לשכות המסחר דאז דני גילרמן להמליץ על הפקדת הכלכלה בימי הבחירות בידיו של צוות מקצועי.

איך זה נגמר בסוף? מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ניצחה בבחירות והצליחה להקים ממשלה. למרות שהיא זכורה במיוחד בגלל פועלה המדיני והסכמי אוסלו, היו לה גם רפורמות משמעותיות בתחומי הכלכלה, כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי והפרטת חברות ציבוריות גדולות. מנגד, הייתה השקעה מסיבית בתחומים כמו בריאות וחינוך והגדלה של השכר במגזר הציבורי. חוק גל עצמו, לאחר תביעות בין המושבים לנושים, הגיע לבג"ץ לאור עתירה של בנק המזרחי - וכך קיבלנו את פסק דין בנק המזרחי המפורסם.

שמעון פרס. האופוזיציה בראשותו הואשמה ב-1992 ב''כלכלת בחירות'' / צילום: לע''מ

בחירות 2006 | עוד תרופות לסל הבריאות?

רקע: ראש הממשלה אריאל שרון עמד על פרשת דרכים. תוכנית ההתנתקות קרעה את מפלגתו (הליכוד), ושותפתו הבכירה - מפלגת העבודה - פרשה מהקואליציה לאחר שבחרה יו"ר חדש, עמיר פרץ. שרון איבד את הרוב בכנסת. הוא פרש מהליכוד, הקים את קדימה, ונערך לבחירות שנקבעו לסוף מרץ 2006. אבל בינואר כל הסיפור קיבל תפנית מטלטלת. שרון לקה בשבץ מוחי, אהוד אולמרט החליף אותו - וסיכויי ההצלחה של קדימה הוטלו בספק רב.

מה היו הצעדים? תוך כדי הדרמה הפוליטית, בין ינואר למרץ 2006, הייתה אמורה להתכנס ועדת הסל שבע פעמים. הוועדה, נזכיר, משפיעה על הוספה של תרופות לסל הבריאות. מטבע הדברים, דיוני ועדת הסל זוכים תמיד להד תקשורתי וציבורי נרחב - קל וחומר בתקופה של מערכת בחירות סוערת כזאת.

איך זה נגמר בסוף? היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הוציא הנחיה לפיה אין מקום לקבלת החלטות על ידי ועדת הסל, "מאחר שנמצאים אנו ערב הבחירות לכנסת". ההסתדרות הרפואית וארגון "צרכני בריאות בישראל" עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לממשלה להתכנס ולדון בהחלטות הוועדה, חרף הנחיית היועמ"ש. בג"ץ דחה את העתירות ואסר על הוועדה להתכנס לפני הבחירות, אך התיר לה להתכנס מיד לאחריהן, עוד בטרם תוקם ממשלה חדשה. לדברי פרופ' רבקה וייל, דומה כי מה שעמד ביסוד החלטתו של בית המשפט בנושא סל התרופות - אף שהדבר לא נאמר על ידיו מפורשות - הוא החשש שאם ועדת הסל, ובעקבותיה הממשלה, תחלטנה לפני הבחירות על הרחבת סל התרופות, יהווה הדבר מעי שוחד בחירות וניסיון לחלק טובין חומריים בדמות תרופות, כדי לחזק את תמיכת העם בשלטון הקיים".

בחירות 2015 | העלאת שכר המינימום

רקע: שנה ותשעה חודשים בלבד לאחר שהושבעה, ממשלת נתניהו השלישית התפרקה, השרים יאיר לפיד וציפי לבני פוטרו, הכנסת הצביעה על פיזורה המוקדם והבחירות נקבעו למרץ 2015. הרקע הוא משבר אמון בין השותפות הקואליציוניות, שלימים נודע כי היה קשור לתמיכת חלקן ב"חוק ישראל היום". שר האוצר היוצא לפיד לא נהנה מאהדה יתרה, כשבין היתר נמתחה ביקורת חריפה על תוכנית "מע"מ אפס" על רוכשי דירה ראשונה.

מה היו הצעדים? למרות חוסר הפופולריות של חלק מהצעדים הכלכליים של הממשלה, ממש ערב פירוקה היא ביצעה מהלך שזכה לאהדה ציבורית יותר רחבה: העלאת שכר המינימום. נציגי המדינה, ההסתדרות והמעסיקים הסכימו על העלאה שכר המינימום ל־5,000 שקל בשלוש פעימות. בנוסף, שר הכלכלה נפתלי בנט ביקש להרחיב בצו את ההסכם הקיבוצי, באופן שיעלה שיעור הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בלם את הצו של בנט, ואמר: "אינני רואה כיצד ניתן לנהל הידברות ולקבל הכרעות מחייבות בנקודה זו לעת הזו בעיצומה של תקופת בחירות".

איך זה נגמר בסוף? בסופו של דבר, היועמ"ש וינשטיין אישר את העלאת שכר המינימום גם בתקופת הבחירות (אך לא את צו ההרחבה). כל זה לא הציל לגמרי את יאיר לפיד, כשבבחירות מפלגתו ירדה בחדות ואיבדה שמונה מנדטים. באשר לשכר המינימום, אחרי הבחירות נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, לפיו בסוף 2017 שכר המינימום יועלה ל־5,300 שקל. בהמשך החוק תוקן בהתאם, ומאז היו העלאות נוספות של שכר המינימום - וכיום הוא עומד על כ־6,248 שקל.

בחירות 2021 | הזנקת הכלכלה בגדול!

רקע: אחרי שתי מערכות בחירות עקרות, הגיע לישראל (ולעולם כולו) נגיף ששינה את החיים לבלי היכר - עד כדי כך שהוא אפילו הצליח לגרום לתזוזות בפוליטיקה הישראלית. באפריל 2020, בנימין נתניהו ובני גנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת אחדות לשעת חירום. אבל האחדות לא האריכה ימים. היות שהממשלה רק הוקמה באמצע השנה ובניסיון לתת מידה כלשהי של ודאות למשק, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין סיעתו של גנץ נקבע שיועבר תקציב דו־שנתי לשנים 2020־2021. אלא ששר האוצר מטעם הליכוד, ישראל כ"ץ, הודיע שהתקציב יהיה חד־שנתי, בניגוד להסכם. בסופו של דבר אף תקציב לא עבר, והכנסת התפזרה.

רה''מ נתניהו ושר האוצר כ''ץ. התוכנית הכלכלית שלהם לפני בחירות 2021 נבלמה / צילום: חיים צח, לע''מ

מה היו הצעדים? בינואר 2021, חודשיים לפני מועד הבחירות, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ השיקו ברוב טקס תוכנית כלכלית בת תשעה צעדים "להזנקת הכלכלה בגדול!". התוכנית, בעלות של 15 מיליארד שקלים, כללה מענק לעסקים, מענק למשקי בית, מענק לחוזרים לעבודה, מענק לנכים, פריסת מע"מ לעסקים קטנים ובינוניים, הקלה בהלוואות לעסקים, דמי אבטלה לעצמאים, הפחתת רגולציה עסקית ו"רפורמות להגדלת ההשקעות" בתשתיות פיזיות, דיגיטציה וטכנולוגיה.

איך זה נגמר בסוף? היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שיגר מכתב לשר האוצר כ"ץ ובו הזהיר קידום תוכניות כלכליות בתקופת בחירות. נתניהו התרעם: "לאן הגענו, שפקידים יגידו מה וכמה, איזו דמוקרטיה זאת? זה כלכלת בחירות? לא". התוכנית נקברה, ולאחר הבחירות מפלגת הליכוד הפסידה את השלטון, והוקמה ממשלת בנט־לפיד.

בחירות 2022 | הקלה על רוכשי הדירות

רקע: "ניסיתי אחדות, אך לצערי לא אוכל לתת יד לפגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל ועם ישראל", כתבה באפריל 2022 יו"ר הקואליציה עידית סילמן, במה שהוריד את המסך מעל כהונתה של ממשלת החילופים בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, וב־20 ביוני 2022 זה כבר הפך לרשמי. ממשלת בנט־לפיד קצרת הימים ידעה התמודדויות במספר חזיתות - אחת מהן היא החזית הכלכלית. נקודה כואבת במיוחד הייתה שוק הדיור - עם התייקרות משמעותית של כ־18% במחירי הדירות בתוך שנה.

שר הכלכלה נפתלי בנט. בוטל הצו שחתם להעלאת שכר המינימום בבחירות / צילום: שלומי יוסף

מה היו הצעדים? שבוע וחצי לאחר ההסכמה על פיזור הכנסת, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית מהלך שהסעיר את שוק הנדל"ן: הגבלת ההצמדה למדד תשומות הבנייה ממחיר דירה חדשה. זאת, במטרה לצמצם את החשיפה של רוכשי דירות לעליית המדד, ולהתייקרות בפועל של המחיר שהם ייאלצו לשלם עבור הדירה.

איך זה נגמר בסוף? המהלך הדרמטי לא עבר בשקט. התאחדות הקבלנים התקוממה, הגישה עתירה לבג"ץ וטענה שיש כאן "טעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות". לאחר התדיינות משפטית בת יותר משנתיים, באוקטובר 2024 הושגה פשרה בין המדינה לקבלנים. לראשי ממשלת בנט־לפיד זה פחות עזר, כשאחרי הבחירות הראשון מצא עצמו מחוץ לחיים הפוליטיים והשני עבר לשורות האופוזיציה.

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק