גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

17 מניות במדד המוביל זינקו השנה במעל 100%. האם נראה מימוש רווחים בת"א?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי תכונה בשווקים, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע שלאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

תחנת הכוח אשכול של משק אנרגיה / צילום: חברת החשמל
תחנת הכוח אשכול של משק אנרגיה / צילום: חברת החשמל

מדי שנה בחודש דצמבר בוחנים המשקיעים מחדש את ביצועי התיק שלהם, כדי לבצע בו התאמות לקראת השנה החדשה. בין היתר נשקלות האפשרויות של מימוש השקעות שהניבו רווח יוצא דופן או מכירת מניות לצורך קיזוז מס.

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי
בחצי מיליארד ש': מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

קיזוז מס מאפשר למשקיעים לצמצם את היקף המס אותו הם משלמים על רווחים שצברו מהשקעה בני"ע. ככלל, על מרבית ההשקעות ההוניות חל מיסוי ריאלי של 25% על הרווח שנוצר ממכירת הני"ע (הפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה). אם נוצרו למשקיע הפסדים בנכסים פיננסיים מסוימים, הוא יכול לעשות בהם שימוש, באמצעות מכירתם, המקטינה את הרווח שנוצר לו ממכירת השקעות רווחיות, ובהתאם גם את היקף המס שנגבה ממנו.

חודש דצמבר הנוכחי מגיע אחרי עליות של מעל 40% במדדים המובילים בבורסה בת"א, ששברו שיאים בקצב שלא נראה כמותו זה שני עשורים. זה מעלה את השאלה האם לנוכח העליות החדות, המשקיעים בת"א ינצלו את הזמן שנותר עד סוף השנה כדי לממש חלק מהרווחים שצברו, או שאמונתם בשוק המקומי שהניב להם תשואות עודפות תתמוך בהמשך העליות בשוק.

"אנו מתקרבים לסוף שנת 2025, כאשר בימים הקרובים צפויה פעילות של התאמת תיקי השקעות משיקולי מס, כדי לממש או לקזז רווחים, וכן בניית תיקים לקראת שנת 2026", כתב השבוע יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה בת"א. "מעניין לשים לב כי בין מניות מדד ת"א 125, כ־17 מהן עלו ביותר מ־100% מתחילת 2025. לפיכך, נצברו בתיקי ההשקעות רווחים משמעותיים השנה, וייתכן שמשקיעים ינצלו את החודש האחרון של השנה למימוש רווחים והתאמת התיקים".

את העליות בקרב החברות הגדולות הובילו השנה בעיקר מניות הביטוח והפיננסים. כך, לצד חברות הביטוח הגדולות ניתן למצוא בין שיאניות התשואה גם את מניותיהם של בתי ההשקעות מור ומיטב, הודות לכמויות הכספים הגדולות שזרמו אליהן באפיקי החיסכון השונים, וכן הראלי בשווקים שהזניק גם הוא את היקפי הכספים המנוהלים. אליהן ניתן לצרף גם את מניית הבורסה לני"ע עצמה, שנהנתה גם היא מהגאות בשווקים שבאה ליד ביטוי בין היתר בפעילות ערה במסחר.

לצד מניות הפיננסים בולטות לטובה גם המניות הביטחוניות, ובראשן יצרנית המרעומים ארית תעשיות, יצרנית המצלמות המיוצבות נקסט ויז'ן ומשפצת המטוסים מנועי בית שמש. מצטרפות מפתיעות לרשימה הן מניות של יצרניות אנרגיה קונבנציונלית ומתחדשת: משק אנרגיה , דוראל , או.פי.סי ואנלייט . זאת, בשל הצפי להמשך הגידול בביקוש לחשמל (בין היתר עבור טכנולוגיות חדשות) ושיפור בסביבה הרגולטורית והפיננסית של התחום.

לעומת המניות הגדולות שהניבו למשקיעים תשואה תלת ספרתית מתחילת השנה, רק 13 מניות במדד ת"א 125 רשמו ב־2025 תשואה שלילית. אצל יותר ממחציתן היא הייתה חד־ספרתית בלבד. ברשימת היורדות ניתן לציין את מניות הטכנולוגיה נייס , ריטיילורס מקבוצת פוקס, מפעל פלרם של קיבוץ רמת יוחנן ואת חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי של חיים כצמן.

"אין הרבה מה לקזז"

"יש איזו היערכות טכנית של שוק ההון, שתמיד מייצרת תכונה לקראת סוף השנה", מציין אביאל אזואלוס, ראש מחלקת השקעות בפרופאונד בית השקעות. "הרבה פעמים מנהלים או משקיעים בוחרים לממש חלק מהרווח שלהם מכל מיני סיבות. המרכזית היא שבסוף שנה ישנה הזדמנות לבצע התאמות בעיקר בהיבטי מיסוי. אבל חשוב להבין שזה קורה מרצון סובייקטיבי של משקיעים מסוימים, ולא איזשהו מהלך גורף - המשק לא נעצר ב־31 בדצמבר והפעילות הכלכלית נמשכת", מדגיש אזואלוס.

דברים נחרצים אף יותר משמיע עודד מקלר, מנהל השקעות בכיר באי.בי.אי ניהול תיקים. "ישנו איזה מיתוס שהמשקיעים עושים סדר לקראת סוף השנה, אבל זה לרוב לא נכון", הוא אומר. "גופי ההשקעות בוחנים את עצמם באופן תמידי, ולכן אני לא מעריך שפתאום יהיו שינויים גדולים ברמת הכסף הגדול, המקצועי - של המוסדיים, קרנות נאמנות או ניהול התיקים".

מקלר דוחה את הרמיזות כי מהלכי משקיעים רבים קשורים לקיזוזי מס לקראת סוף השנה, כמו מכירת מניות שהרוויחו לצורך קיזוז הפסדים. לדבריו, "אנחנו אחרי שלוש שנים טובות מאוד בארה"ב ובישראל, כך שאפילו מבחינת קיזוזי מס לאנשים פרטיים, אין הרבה מה לקזז. להפך, יש יתרון גדול בדחיית מס - ככל שלא נוגעים וממשיכים עם ההשקעה לאורך זמן, נוצר יתרון של ריבית דריבית".

מנועי העליות של השוק

במבט קדימה, המנהלים מביעים אופטימיות זהירה לגבי המשך העליות בשוק המניות של ת"א. "הרבה כסף זורם לשוק הישראלי", אומר מקלר מאי.בי.אי. "יש הפרשות פנסיוניות אדירות שמכניסות כל הזמן עוד כסף לשווקים. צריך גם לזכור שהמוסדיים הסיטו הרבה כספים לישראל, כך שבהגדרה יותר כסף זורם לכאן. מספיק שפדו מאות מיליונים מגוף שהוא מוטה לחו"ל, ושמו את הסכומים האלה בגוף שיותר מוטה לישראל, וזה בא לידי ביטוי בשוק.

"בנוסף, ככל שהריבית תרד, והיא כבר התחילה את התהליך, הקרנות הכספיות והפיקדונות יאבדו מהאטרקטיביות שלהם, ולכן עוד כסף ירצה להגיע לשוק ההון ולחפש אפיקים שייתנו לו יותר תשואה".

שדות סולאריים של דוראל / צילום: באדיבות דוראל

לצד זאת, מקלר מציין כי ישנם מספר גורמים נוספים שתומכים בהמשך הצמיחה בשוק המקומי. "אנחנו נמצאים במציאות של אופטימיות זהירה. אחרי שנתיים של מלחמה ישנה תקווה שמכאן ממשיכים קדימה למקום טוב יותר. זה בא לידי ביטוי בפחות חרמות, בצמיחה גבוהה יותר ובעסקים עם מדינות חדשות. אני לא חושב שאפשר לצפות לשנה דרמטית כמו שהייתה לנו ב־2025, אבל אלו דברים שיכולים לתת כוח לשוק גם הלאה", הוא מוסיף.

"אם מסתכלים על הדוחות הכספיים שיצאו במהלך החודש האחרון, אנחנו רואים תוצאות טובות, בחלק מהמקרים אפילו טובות מאוד", מוסיף אזואלוס מפרופאונד. עם זאת הוא מסייג כי "הדבר היחיד שמעיב על הדוחות הטובים הוא רמות המכפילים הגבוהות. כך, הרווחים היפים שראינו כבר משקפים רמת תמחור מאוד אגרסיבית בחלק מהמקרים".

להערכתו, "כדי לעשות את הצעד הבא בשוק ההון, החברות יצטרכו להמשיך להציג צמיחה מאוד יפה קדימה. ובעוד שישנם לא מעט דברים חיוביים שיכולים להקפיץ את המשק הישראלי, כמו סיום המלחמה, הרחבת הסכמי אברהם, ירידה בגירעון התקציבי וקיטון במספר ימי המילואים, הרי שמנגד ניכרת האטה של הכלכלות בארה"ב ובאירופה, מה שעשוי להקשות על חברות ישראליות להציג את הצמיחה שנדרשת כדי לעמוד ברמות התמחור של החברות.

"לכן, במבט קדימה אנו קצת קצת פחות אגרסיביים עם אופן ההשקעה שלנו בשוק המניות בישראל. אנחנו מבינים שהפוטנציאל קיים, אבל יותר קשה היום להציג את המספרים האלה, שיתמכו במכפילים של החברות", מסכם אזואלוס.

עוד כתבות

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

ארונו של סותדיסאק רינתלאק ז''ל / צילום: דובר צה''ל

משרד ראש הממשלה: זוהתה גופתו של החטוף החלל סותדיסאק רינתלאק

אחרי התקרית בעזה צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח, צה"ל תקף מפקד חמאס ברפיח, ברצועה מדווחים על 6 הרוגים ● הדיון הדחוף אצל רה"מ שקדם לתקיפה, והבהרת הרמטכ"ל: "לא נעבור בשתיקה" ● הנשיא טראמפ: "שלב ב' בהסכם לסיום המלחמה בעזה מתקדם - זה יקרה בקרוב" ● עדכונים שוטפים

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

מל''ט מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UNIVISION

אכזבה לאלביט בנורבגיה והענקית שמוכרת מוצרים ישראליים

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה