בעלי החנויות והסוחרים מחריפים את המאבק בתוכנית להכפלת תקרת הפטור ממע"מ על ייבוא מוצרים באופן פרטי ל-150 דולר החל משנת 2026. לגלובס נודע, כי איגוד לשכות המסחר שכר השבוע את עו"ד רז נזרי, שותף במשרד פירון ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת להגיש עתירה דחופה לבג"ץ נגד המהלך, עליו הכריז שר האוצר.
● מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעו?
● מבצעי נובמבר הקפיצו את האתרים הישראליים יותר מהמתחרים בחו"ל
על פניו, הכרזת סמוטריץ' היא בשורה טובה לצרכן הישראלי המתמודד עם יוקר המחייה: כמות גדולה של מוצרים בתחומים שונים יוכלו להיכנס מעתה תחת מטריית הפטור. עם זאת, מומחים בתחום הקמעונאות ששוחחו עם "גלובס" סבורים כי אין פה בשורה משמעותית למשק.
כמה מגלגל שוק האיקומרס המקומי?
שוק היבוא הישיר מאתרים בחו"ל לישראל מוערך לפי איגוד לשכות המסחר ל־2024 ב־2־3.5 מיליארד דולר בשנה, מתוך כ־9 מיליארד דולר של קניות אונליין סך הכול (כולל אתרי איקומרס ישראליים), כשמדי שנה מיובאות לישראל בין 80 ל־100 מיליון חבילות (ובממוצע בין 30 ל־60 חבילות לאדם או ליבואן זעיר).
התחום עצמו הולך וצומח: בשנת 2020, נכנסו לישראל כ־16.7 מיליון חבילות במסגרת היבוא האישי, בשווי מצטבר של כ־330 מיליון שקל, כש־81% היו פטורות ממע"מ. בשנת 2024, שווי החבילות ביבוא אישי שנכנסו לישראל חצה את רף המיליארד שקל.
על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, לצד גידול מתמיד בביקוש לחבילות מחו"ל (עלייה של 33% בשנה), נרשם גם גידול שנתי בגובה של 37% בסכומי העסקאות שמתבצעות במסגרת יבוא אישי. בנוסף, מתוך 52.8 מיליון חבילות בשנה, 88% פטורות ממע"מ.
בכירים בשוק האיקומרס מעריכים כי קצב הגידול השנתי בהזמנת החבילות עשוי להגיע לרף ה־50% בשנים הקרובות, כשהעלאת גובה הפטור ממע"מ היא קטליזטור משמעותי. חשוב לציין כי חלק ניכר מהעלות הכוללת של כל רכישה באיקומרס מוקדש ללוגיסטיקה (אריזה, שינוע, תפעול), המהווה בין 20 ל־35 אחוז מהערך של כל עסקה. עוד לפני הרפורמה, שווי סל קניות ממוצע כבר עמד על כ־100 דולר, מה שהפך את מגבלת ה־75 דולר לפחות רלוונטית עבור חלק גדול מהצרכנים, עד עכשיו.
מהו המודל של חברות השילוח?
מודל ההכנסות של חברות שילוח כמו HDF, UPS, DHL, "בר הפצה" ואחרות הוא פשוט יחסית. הן מתמחרות לפי שני משתנים: כמות החבילות ומשקלן. כיום, על פי יועץ האיקומרס הבכיר ערן רותם, הממוצע של חבילה שמגיעה לישראל נע בין חצי קילו לשני קילו. כשתקרת הפטור תעלה, הצרכנים יוכלו להזמין יותר מוצרים המצויים בטווח מחירים גבוה יותר, והמשקל הכולל של החבילות יעלה בהתאם. מבחינת חברות השילוח זו הזדמנות כמעט אוטומטית להגדלת הכנסות, משום שהמערכת התפעולית קיימת ולא נדרשת היערכות מיוחדת.
ואיפה עומד דואר ישראל?
הדואר מחזיק עדיין בנתח שוק של 55%־65% ממשלוחי היבוא, אולם בשונה מהחברות הפרטיות, הדואר כמעט ואינו פעיל בקטגוריית המשלוחים היקרים והמהירים, שם נמצאת הרווחיות הגבוהה.
העלייה הצפויה במשקל החבילות תגדיל אמנם את הכנסות הדואר, אך גם תחייב אותו להמשיך להפעיל מערך תפעולי כבד. בכירים בתחום האיקומרס מעריכים כי העלייה האפשרית בעומס ההזמנות עשויה ליצור עומס תפעולי גדול על הדואר, דבר שיכול לגרום לירידה ברווחיותו בתחום מיון ושילוח החבילות. יצויין כי כבר בחודשים האחרונים מרכזי המיון עברו לפעול סביב השעון, צי השליחים והדוורים הורחב, ונפתחו עוד נקודות מסירה (כיום קיימות כ־1,500 ברחבי הארץ) כדי לעמוד בעלייה בהיקפים שנוצרו בעקבות מבצעי חודש נובמבר.
עד כמה יושפעו נקודות האיסוף?
הקיוסקים, החנויות הקטנות ומרכזי האחסון הפכו לשחקנים משמעותיים בענף החבילות בשנים האחרונות. לפי הערכות, התשלום המועבר למפעיל נקודת מסירה נע בין כמה עשרות אגורות לשמונה שקלים לחבילה, בהתאם למשקל ולגודל. זה אינו מודל רווחי בזכות עצמו, אך הוא מספק הכנסה משלימה ומגדיל את התנועה בחנות. עסקים שנמצאים באזורים עמוסים יכולים לייצר מאות שקלים ביום מפעילות זו, אך הערך המשמעותי יותר הוא בחשיפה ללקוחות חדשים.
מי ייפגעו לרעה מהשינוי?
ענפי האופנה, הביוטי והלייף סטייל צפויים להיות מושפעים לרעה. כ־67% משוק האיקומרס המקומי מבוסס על אופנה, ביוטי, אקססוריז ועיצוב הבית. סל הקנייה הממוצע בענפים אלה עומד סביב 360 שקל. כשהצרכן יכול לרכוש מוצרים דומים מאתרים בחו"ל במחיר שאינו כולל מע"מ, היתרון התחרותי של האתרים הישראליים מצטמצם.
תימור גורדון, מומחה לתחום האיקומרס, מציין אומר כי המדינה לא מרוויחה מהמהלך מסים נוספים, בעוד החברות המקומיות נדרשות להתחרות מול פערי מחיר שאינם בשליטתן. נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, מציין כי "למעלה מעשרים חברות ישראליות כבר בוחנות העברת את הפעילות הלוגיסטית שלהן לקפריסין או לירדן, כדי לאפשר לעצמן למכור לישראלים ישירות מחו"ל".
רשתות אופנה ומוצרי בית פועלות במודל מבוסס עלויות קבועות (שכירות, עובדים, מלאי), וקשה להן להתאים את עצמן לתחרות מול אתרי ענק בינלאומיים להם עלויות נמוכות יותר ופטור ממע"מ. הרפורמה ביבוא האישי לא צפויה למוטט את הענף, אך היא תחזק את מגמות השחיקה הקיימות.
ועד כמה הצרכן ייהנה מהמהלך?
הצרכן ייהנה בעיקר מביטול הצורך לפצל חבילות, והחופש להזמין מוצרים גדולים ויקרים. אך מבחינת יוקר המחיה הכללי, המומחים מסכימים כי השינוי לא צפוי להוביל לירידה משמעותית. ודאי אם בטווח הבינוני והארוך ייעלמו שחקנים מקומיים מהשוק. בסופו של דבר, ישנן לא מעט הערכות שההכרזה על הרפורמה קשורה לתחילתה של שנת הבחירות, יותר מאשר לניסיון אמיתי להוזיל את סל הקניות של האזרח הישראלי.
