המשקיעים הזרים הכפילו את החשיפה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock
שנת 2025 בדרך להיות שנת שיא בשוק המניות המקומי, עם עליות של כ־50% במדדים המובילים וקצב שבירת שיאים שלא נראה כמותו מזה שני עשורים (מעל 50 פעם). העליות החדות האלה היו פועל יוצא של זרימת כספים אדירה לשוק המניות וירידה של פרמיית הסיכון של הכלכלה הישראלי.
● הישראליות שנפלו בעקבות החששות מבועת AI, וזו שזינקה במעל 10%
● דירקטוריון צים מקבל רוח גבית במאבק מול בעלי המניות מישראל
ביצועי הבורסה בתל אביב אף הקפיצו את ישראל למקום השלישי בדירוג הכלכלות המצליחות של ה"אקונומיסט" שפורסם בסוף השבוע והכתיר אותה בתואר "המדינה המצטיינת בשוק ההון". במגזין הכלכלי נכתב, כי "אף שחברות מצ'כיה ומדרום קוריאה הציגו שנה טובה, אף מקום לא הצטיין יותר (במונחי מטבע מקומי) מישראל".
מי שנהנו מהזינוקים המשמעותיים בבורסה בתל אביב הם המשקיעים הזרים, שחזרו ובגדול לאחר מגמת נטישה שנמשכה כשנתיים. הללו הזרימו בשנה האחרונה מיליארדי שקלים למניות המקומית.
על פי מחקר שערך לאחרונה יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה, עולה כי שווי החזקותיהם של גופים מוסדיים זרים במניות (שאינן דואליות) בבורסה בתל אביב, הגיע לאחרונה לשיא של כ־19.2 מיליארד דולר (כ־63.5 מיליארד שקל) - שווי כפול מזה שנרשם ערב המלחמה. מדובר בכ־10% משווי כלל החזקות הציבור במניות הנכללות במדד ת"א 125.
הרפורמה והמלחמה הבריחו, הביפרים החזירו
זליגת כספי המשקיעים הזרים החוצה מהבורסה בתל אביב החלה עוד לפני פרוץ המלחמה. במחקר מציין צוק, כי החל מהרבעון השני של 2023, בצל המאבק סביב קידום הרפורמה המשפטית, הקטינו המשקיעים המוסדיים הזרים את החזקותיהם, כך שבסוף ספטמבר הסתכם היקף ההשקעות שלהם בשוק המניות המקומי בכ־9.1 מיליארד דולר (כ־34.7 מיליארד שקל).
לאחר מכן, בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נרשמו מימושים כבדים והשפל הגיע בסוף המחצית הראשונה של שנת 2024, אז הסתכמו ההחזקות ב־7.9 מיליארד דולר (כ־29.7 מיליארד שקל).
אבל אז חלה תפנית, והזרים חזרו ובגדול. מבצע הביפרים נגד מחבלי חיזבאללה, חיסול מנהיגי חמאס, וסיום המערכה בצפון ולאחר מכן גם בדרום - כולם הביאו למהפכה של ממש בסנטימנט של המשקיעים הזרים. הללו הובילו רכישות מאסיביות בשוק המניות והזניקו את שווי החזקותיהם.
מגמת העלייה בחשיפת המוסדיים הזרים למניות בתל אביב התעצמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2025 והתבטאה בזינוק בשיעור של כ־70% (במונחים דולריים) בשווי החזקותיהם במניות שאינן דואליות- שהסתכם לגידול של פי 2 בשווי ההחזקות בתוך שנתיים.
העלייה הזו, מדגישים בבורסה, נובעת לא רק מעליות חדות בשווי המניות שמחזיקים המשקיעים הזרים, אלא גם מכניסה של כספים חדשים כשהיקף הרכישות שביצעו הזרים עמדו על כ־2.3 מיליארד דולר (כ־8.1 מיליארד שקל) מתחילת 2025.
שני שלישים מההשקעות - במדדים
לפי המחקר של הבורסה, כשני שלישים מהשקעות המוסדיים הזרים מתבצעות באופן פאסיבי באמצעות קרנות עוקבות מדד (ETFs), בדומה למגמה העולמית של גידול בהיקף הנכסים הפאסיביים. בהתאם, שתי המחזיקות הזרות הגדולות ביותר במניות המקומיות הן חברות קרנות הסל הבינלאומיות וואנגרד ובלקרוק. שתי החברות יחד מחזיקות קרוב למחצית מסך החזקות המשקיעים המוסדיים הזרים (כ־46%) במניות שאינן דואליות.
הבאה בתור ברשימה היא Dimensional Fund Advisors (DFA), המנהלת הן קרנות אקטיביות והן פאסיביות. אחריהן מופיעות קרנות השקעה נוספות, כולל הקרנות האמריקאיות פידליטי (Fidelity International).
בבורסה מציינים, כי על אף הגידול החד בהיקף הכולל של השקעות מוסדיים זרים, מאז הרבעון האחרון של שנת 2023, שבו פרצה המלחמה, ישנם גופים ממספר מדינות אשר בתקופה זו צמצמו את השקעותיהם במניות הנסחרות בישראל.
בראש הקרנות הללו ניתן למצוא את קרן העושר הנורבגית, שהודיעה בחודש אוגוסט על חיסול החזקותיה בשורה ארוכה של מניות ישראליות. לצידה בלטו לשלילה גם קרן השקעות 1832 Asset Management של סקוטיה בנק הקנדית (ScotiaBank), קרן הפנסיה ההולנדית PGGM ומנהל השקעות Old Mutual הדרום אפריקאי, שבחרו להקטין את ההשקעה שלהן במניות ישראליות מאז תחילת המלחמה.
הפיננסים והנדל"ן בראש, האנרגיה מאחור
מבט על המניות האהובות על המשקיעים הזרים מגלה, כי הסקטור הפיננסי מהווה את מוקד ההשקעה המרכזי שלהם, עם כ־70% מסך ההחזקות, שמתוכן כ־56% מרוכזות בחמשת הבנקים הגדולים. הבחירה במניות פיננסים השתלמה השנה למשקיעים הזרים. מדד הבנקים זינק מתחילת השנה ב־71% ומדד הביטוח טיפס ב־165% באותה התקופה והפך לשיאן התשואות בבורסה. בין המניות הבולטות בתיקי המשקיעים הזרים: הפניקס (עלייה של 186%), הראל (180%), כלל (155%) ומנורה (187%).
"יש עניין בינלאומי בקרב חברות ביטוח, ואין ספק שהביצועים של הסקטור הזה מאוד תרמו לעניין הגובר בו בשנתיים האחרונות. אבל אני חושב שגם תורמת לזה העובדה שהרבה מהחברות הפיננסיות פועלות אקטיבית גם מול זרים כדי להגביר את האטרקטיביות שלהן", אומר רון קליין, סמנכ"ל בכיר, מנהל המחלקה הכלכלית של הבורסה לניירות ערך.
עוד ניתן לציין את מניות הנדל"ן הגדולות בשוק, שתפסו גם הן נתח משמעותי מתיק ההשקעות של הזרים (כ־12% מסך ההחזקות), ובראשן עזריאלי, מליסרון, מבנה ואמות. לצד פיננסים ונדל"ן בלטה מניית נקסט ויז'ן הביטחונית שגייסה לפני מספר חודשים כ־1.4 מיליארד שקל בגיוס שבו השתתפו בעיקר גופים זרים. זאת, לאחר שהמניה זינקה ביותר מ־1,700% בשלוש השנים האחרונות ונכנסה לאחרונה למדד הדגל המקומי - ת"א 35.
מי שנעדרות מרשימת חביבות הזרים בתל אביב הן בעיקר מניות האנרגיה, דוגמת או.פי.סי וניו־מד, שעל אף שווין הגבוה לא מעוררות עניין מצד הזרים. "אם אני צריך להעריך, אנחנו נראה עניין גובר גם במניות האנרגיה, בעתיד הנראה לעין. עד לפני כמה שנים היו פה מניות בודדות שריכזו עניין בקרב זרים, והיום אנחנו רואים יותר ויותר מניות כאלה", מסכם קליין.
"תהליך גלובליזציה מואץ"
לצד השיפור בסנטימנט סביב הכלכלה המקומית, מצביעים בבורסה גם על השינויים המבניים שעברה ועודדו את ההשקעות הזרות: "יש כאן כמה אלמנטים שמתלכדים", אומר רון קליין מהבורסה. "קודם כול המצב הגאו־פוליטי השתפר, ובחודשים האחרונים פרמיית הסיכון הצטמצמה והחזירה משקיעים זרים לשוק. בנוסף, הזרים ראו בבירור איך המדינה והשוק תפקדו בתקופת המלחמה והתרשמו מהחוסן".
"בנוסף, השוק עבר בשנים האחרונות תהליך גלובליזציה מואץ הודות לשינויים מבניים. הגענו למצב שהיום 86% מהחברות בת"א 125 הן חברות עם מחזור יומי ממוצע של מעל מיליון דולר, מה שהפך יותר חברות לרלוונטיות מנקודת מבט של זרים".
מהלך נוסף שבבורסה מצפים כי יתרום להגדלת מחזורי המסחר והעניין של הגופים הזרים הוא המעבר הצפוי למסחר בימי שני עד שישי, אשר צפוי לצאת לפועל בתחילת ינואר הקרוב. "המהלך יצא לדרך, כי בדיקות עומק הראו שהנושא של מסחר בימי שישי חשוב לזרים. לכן, האמונה שלי היא שבטווח הארוך אנחנו נראה את זה תומך מאוד בגלובליזציה של השוק ובחדירה של משקיעים זרים. אבל אלה תהליכים שלוקחים זמן, אנחנו צריכים לתת לשוק את הזמן להתרגל לזה", מוסיף קליין.