גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko
ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

יפן, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם במונחי תוצר, נכנסת לתקופה לא פשוטה. המטבע נחלש, המחירים עולים והתוצר מתכווץ. מי שנאלצת להתמודד עם הבעיות היא ממשלה חדשה בראשות סנאה טקאיצ'י, שנבחרה באוקטובר לאישה הראשונה בתפקיד.

הממשלה גיבשה תוכנית בסכומים פנטסטיים של יותר מ־135 מיליארד דולר (21 טריליון ין) בניסיון להקל על האזרחים ולעודד את הצמיחה הכלכלית. זו עומדת על שלוש רגליים: התמודדות עם עליית המחירים, השגת כלכלה חזקה וטיפוח יכולות הגנתיות ודיפלומטיות. בתקשורת המקומית מספרים כי חבילת התמריצים היא הגדולה ביותר מאז מגפת הקורונה.

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל
ראיון | סופרת הילדים שהפכה לאימפריה של מיליונים
עסקי הביוטי מעולם לא היו תחרותיים יותר, אבל ספורה מתכננת להישאר בצמרת

אלא שבינתיים נדמה שהתוכנית הזאת רק פתחה לה חזית נוספת: השווקים חוששים מאוד מהיעדר משמעת תקציבית במדינה שהחוב שלה גם ככה ברמה כמעט דמיונית של 230% מהתוצר, הרבה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת. בעקבות כך מחירי איגרות החוב שלה צנחו, ובימים האחרונים התשואה (שנעה הפוך מהמחיר) על האג"ח לעשר שנים הגיעה ל־1.96%, הרמה הגבוהה ביותר זה 18 שנים.

ואם כל זה לא מספיק, מעל לכול מרחפת סכנת הסלמה מול סין: אחד הכוחות החזקים ביותר בעולם ושותפת הסחר העיקרית של יפן. שתי המעצמות עלו בחודש שעבר על מסלול התגוששות סביב סוגיית טייוואן, אותה סין רוצה להחזיר לשליטתה. השבוע נרשמה התחממות נוספת, כשסין הודיעה על הטלת סנקציות נגד הרמטכ"ל לשעבר של צבא יפן.

אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא במקומות שבהם היפנים רואים קושי נוצר פוטנציאל רווח יוצא דופן לישראלים.

הבעיה: נסיגת התעשייה המסורתית

"המודל הכלכלי והעסקי של חברות יפניות, שעבד מצוין משנות ה־50 וה־60, עובד הרבה פחות טוב מאז שנות ה־90", אומר פרופ' ישי יפה מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. הוא מסביר כי בעולם כלכלי דינמי ההתנהלות לטווח ארוך שמאוד מאפיינת חברות יפניות הייתה פחות מתאימה.

לדבריו, דוגמה בולטת היא ניהול כוח־אדם: "באופן מסורתי חברה יפנית הייתה מספקת לעובדים מסלול קריירה שלם. העובדים היו נקלטים בה אחרי האוניברסיטה, ובמקרים רבים היו עובדים בה לכל אורך שנות התעסוקה, באופן שמעודד היכרות עמוקה מאוד עם הפירמה, רכישת הון אנושי ספציפי ועבודה במגוון תפקידים בה. אבל במודל כזה יש מעט מאוד ניידות של עובדים בין החברות.

"ב־30 השנים האחרונות המודל הזה פחות מצליח. גם בגלל התחרות וגם בגלל השינויים בחזית הטכנולוגיה צריך יותר יזמים פורצי דרך ויותר סטארט־אפים. השיטות של הכשרת עובדים לטווח ארוך פחות מתאימות".

פרופ' יפה מדבר על פן נוסף שהשתבש במודל היפני: "מישור אחר של המודל העסקי ביפן היה יחסים ארוכי־טווח בין בנקים לפירמות שלוות מהם. כך, הבנק מנהל את כל העסקים של הפירמות, הבנק מחזיק גם חוב וגם מניות, והבנק ממנה דירקטורים. אבל בשנות ה־90 זה הפסיק לעבוד. החברות שאפו להתחדש, והן לא רצו שיהיה בהנהלה איש מטעם הבנק שיחשוש מהשקעות בטכנולוגיה במקום בהון פיזי. החברות עזבו את הבנקים, והתחילו לגייס הון בבורסות מערביות או ללוות מבנקים זרים. זה יצר משבר במערכת הפיננסית ביפן, שנאלצה להיפרד מהלווים הכי טובים שלה".

צילום: ap, Eugene Hoshiko

ההזדמנות: שיתופי־פעולה בהייטק

"טקאיצ'י הכריזה לאחרונה על תוכנית תמריצים מקיפה מאוד", מציינת נועה אשר, מנכ"לית תאגיד NTT היפני בישראל ומי שכיהנה כנספחת הכלכלית של ישראל ביפן בין 2014 ל־2020. "אחת מנקודות המפתח שלה היא עידוד חדשנות טכנולוגית, והממשלה מוכנה להקציב לזה הרבה מאוד כסף". לדבריה, "המבנה של הכלכלה היפנית שם פחות דגש על יזמות וחדשנות מבחוץ (Open Innovation) לאורך השנים, אבל לאחרונה המדינה התחילה להכיר בחשיבות האספקטים האלה. ואלה בדיוק התחומים שישראל חזקה בהם, כשההייטק כמובן נמצא בחוד החנית".

למעשה, למשבצת הזאת אשר נכנסת בתפקידה הנוכחי: NTT ישראל היא חברה־בת של ענקית הטכנולוגיה היפנית, שמפעילה מרכז חדשנות, שפועל ליצירת שיתופי־פעולה עם חברות הייטק, סטארט־אפים והאקדמיה בפיתוח טכנולוגיות בתחומים כמו בינה מלאכותית וסייבר. "החוזקות של ההייטק הישראלי עונות בדיוק על צרכים אקוטיים של הכלכלה היפנית, ומנגד יפן יכולה לספק לחברות הישראליות גישה לשווקים נוספים ושיתוף־פעולה עם חברות ענק עתירות משאבים וניסיון. כך למשל גובשו עשרות שיתופי־פעולה בין חברות ישראליות לבין קבוצת NTT ולקוחותיה, ו־NTT עצמה השקיעה ביותר מעשר חברות בישראל".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"שינוי התפיסה של יפן וההבנה שחדשנות טכנולוגית ויזמות היא מפתח לצמיחה כלכלית בעידן הזה התחילו רק בעשור הקודם", אומרת אשר, "במיוחד עם היבחרו של שינזו אבה לראשות הממשלה ב־2012. הוא שם דגש חזק מאוד על צמיחה כלכלית מבוססת חדשנות טכנולוגית. המדיניות הזאת הביאה את יפן לישראל. ב־2014 ביקרה בארץ משלחת של בכירי התעשייה היפנית, ולאחר מכן ציינה כי השקעה בישראל היא לא רק בטוחה - אלא גם רצויה. זה הוביל לפריחה כלכלית ביחסים, שלוותה בנסיעות של נתניהו ליפן ושל אבה לפה".

עד 2014 ההשקעות היפניות בישראל היו מעטות, אך ב־2021 הן הגיעו כמעט ל־16% מכלל ההשקעות הזרות כאן. "אלא שאז", אשר מציינת, "הגיעה הקורונה ואחריה המלחמה - ושיתוף־הפעולה בין המדינות נפגע. אבל אנחנו כבר רואים את היחסים מתהדקים שוב, ולראיה, גם אחרי אוקטובר 2023 נרשמו יותר מ־70 השקעות בישראל".

הבעיה: המתיחות מול סין

לאחרונה התפתחה מתיחות בין יפן לסין סביב טייוואן. ראשת הממשלה היפנית הצהירה שתקיפה סינית על טייוואן עשויה להצדיק תגובה צבאית, בייג'ינג הגיבה בזעם וקראה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן, ואילו טוקיו השיבה בצעדים מקבילים ובאזהרות לאזרחים השוהים בשטחה של סין. מאז נרשמו כמה תקריות בין המדינות באוויר וביבשה, וכל אחת מהן נוקטת צעדים שמסלימים את הסכסוך הבין־מעצמתי במזרח.

ההזדמנות: עסקאות ביטחוניות

הצרכים המתגברים של יפן בבניין כוח צבאי כנראה מתחילים להיקלט בישראל. "מנכ"ל משרד הביטחון (אלוף במיל' אמיר ברעם - י"א) הכריז עליה כעל 'מדינה לפריצת דרך' בתחום הסחר הביטחוני", אומר גורם בכיר במשרד. "בשנה האחרונה העסקאות הביטחוניות בין ישראל ליפן זינקו: בשנים האחרונות הן הסתכמו בעשרות מיליוני דולרים בלבד, והשנה הן כבר הגיעו למאות מיליונים".

בהתאם לכך היו השנה בתקשורת כמה דיווחים על התרחשויות בגזרה. למשל, במאי סיפרנו על תערוכת DSEI (ציוד הגנה וביטחון בינלאומי) ביפן, שבה השתתפה משלחת ישראלית בת 20 חברות. ראש סיב"ט (האגף לסיוע ויצוא ביטחוני) תא"ל במיל' יאיר קולס אמר אז שטוקיו הפכה ליעד אסטרטגי עבור המשרד. כעבור שלושה חודשים דווח באתר Defense Blog ש"מל"ט ישראלי מדגם Heron MK II נצפה בנמל התעופה שירהאמה שביפן במהלך טיסת ניסוי".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

החוקה היפנית שכפו שלטונות הכיבוש האמריקאים אחרי מלחמת העולם השנייה אסרה על יפן להשתמש בכוח צבאי, ועד היום הצבא המקומי (שהגיע לממדים נאים) נקרא "כוח הגנה עצמית" ולא "צבא".

"במשך השנים יפן הייתה מדינה די פציפיסטית, שהיה לה עיסוק מוגבל מאוד בתהליך התחמשות", אומר אותו הגורם. "ההבנה שיפן צריכה לגבש בניין כוח שיהיה מותאם לצרכים הביטחוניים שלה נפלה רק לאחרונה, ולראשונה מאז מלחמת העולם השנייה היא הבינה שנדרשות התאמות משמעותיות".

גם כאן לפערים התרבותיים היה תפקיד חשוב. הגורם מעיד ש"התרבות העסקית בישראל עובדת בקבועי זמן קצרים מאוד, ונוטה לחתוך עסקאות יחסית מהר. ביפן זה אחרת לגמרי: לדברים לוקח זמן, והעסקים מתבצעים בהמון סבלנות וכבוד".

ויש פקטור נוסף. "ליפנים היה קשה לשתף איתנו פעולה בגלל המלחמה בעזה. הם הסתייגו מאיתנו בגלל המלחמה, וזה ניכר ברצון שלהם לקיים איתנו מגעים ובביקוש שלהם לתוצרי התעשייה הישראלית. אלה הסיבות שבשנים הקודמות היקף העסקאות היה נמוך משמעותית ממה שאנחנו רואים היום. זו עדות שהיה כאן פוטנציאל שדרושות לו כמה שנים כדי להתממש".

הבעיה: הזדקנות האוכלוסייה

לפי פרופ' יפה, אחד הקשיים הגדולים ביותר של יפן הוא הזדקנות האוכלוסייה. יפן היא המדינה עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר בעולם: הגיל החציוני בה הוא 50 וכ־30% מהאוכלוסייה הם בני 65 ומעלה. "מספר הילדים לאישה ביפן ירד ל־0.9", אומר יפה, "והשילוב של זה עם תוחלת החיים הגבוהה במדינה יוצר שכבה גדולה מאוד של אנשים מבוגרים ומחמיר את מגמת ההזדקנות".

ההזדמנות: ביקוש לביומד

"ככל שיפן מזדקנת, היא תצרוך הרבה יותר שירותי בריאות - וזה כמובן מגדיל את הביקושים לתוצרים ולפיתוחים של תעשיית הרפואה", אשר מסבירה. "בפרט, זה פותח פתח לחברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית לשוק היפני. ישראל היא המרכז השני בגודלו בתחום מחוץ לארה"ב, וידועה כאחד ממוקדי הפיתוח המובילים בעולם בטכנולוגיית בריאות.

"מה שעוד חשוב ליפנים הוא צמצום סיכונים, ולכן הם מחפשים חברות עם ניסיון. זה מתחבר בדיוק לתעשיית הביומד הישראלית, שכן 98% מההחבורת הרפואיות הרשומות בישראל עוברות דיגיטציה עם 30 שנות ניסיון".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"חשוב לדעת שכניסה של חברה לתחום הזה ביפן היא ממש לא פשוטה", אומר ינון דולב, לשעבר מנכ"ל מרכז החדשנות של ענקית הביטוח היפנית SOMPO בישראל והיום איש עסקים פרטי. "היפנים חשדנים מאוד בנוגע לתחום הבריאות. יש שם רגולציה משמעותית, של PMDA, המקבילה ל־FDA. כמו כן, חוות הדעת של הקהילה הרפואית שם היא קריטית. אז התהליך הזה יכול לקחת שנים".

"אבל", דולב טוען, "ברגע שעושים את זה עם שותף מקומי, ההתמודדות הופכת לאפשרית יותר. כבר יש דוגמאות מסוימות לחברות ישראליות שעשו את זה, כמו טייטו קר ואיתמר מדיקל, שנקנו בידי חברות יפניות. לכן בעיניי זה רק עניין של זמן עד שנראה כניסה משמע ותית יותר".

הבעיה: היחלשות הין

מאז 2022 בנקים מרכזיים בעולם נכנסו לתהליך העלאות ריבית נחוש, ואילו הבנק המרכזי של יפן שמר על ריבית נמוכה במיוחד; עד מרץ 2024 היא אפילו הייתה שלילית. אומנם בסוף השבוע הוא צפוי להעלות את הריבית, אך הקונצנזוס הוא שזו עדיין תישאר ברמה נמוכה ביחס לעולם (0.75%).

פערי הריביות האלה הביאו לזליגה של כספים מחוץ ליפן, וגרמו להיחלשות משמעותית של המטבע. אם בתחילת 2022 דולר אחד היה שווה 115 ין, היום הוא כבר עומד על 156 ין - פיחות של 26% בערך המטבע.

איך זה נראה בהשוואה לשקל? בתחילת 2022 שקל אחד היה שווה 37 ין, והיום 48 - כלומר השקל התחזק ב-31% ביחס לין בפחות מארבע שנים. למעשה, רק מאז אפריל השקל הוסיף 25% מערכו ביחס לין.

המשמעות: המטבע הישראלי קונה היום הרבה יותר מטבעות יפניים.

ההזדמנות: תיירות בהישג יד

"נושא המטבע הפך את המחירים ביפן לאטרקטיביים מאוד לישראל", אומרת שירלי כהן־עורקבי, סמנכ"לית באשת טורס. "אומנם הטיסות עדיין לא זולות, אבל החופשה ביפן בהחלט בהישג יד".

והישראלים מצביעים ברגליים. "שיא עונת התיירות ליפן הוא באפריל - פריחת הדובדבן שם וחופשת פסח אצלנו - ובחודש הזה אנחנו רואים גידול של 88% בין 2024 ל־2025".

כהן־עורקבי סבורה שהתיירות הישראלית תימשך גם במקרה של שינוי בשערי החליפין: "הביקוש בישראל לתיירות ביפן מבוסס על עוד גורמים: הטיסות הישירות, התרבות, הביטחון האישי, היעדר אנטישמיות, השילוב של מסורת וקדמה".

זה גם מתקשר להיבטי מדיניות רחבים יותר. ב־2023 ממשלת יפן גיבשה תוכנית להפוך למדינת תיירות, והיעד לסוף העשור הוא 60 מיליון תיירים שיכניסו 100 מיליארד דולר. ב־2025 עד אוקטובר נכנסו ליפן 35.5 מיליון תיירים, ובחודש זה לבדו המספר עמד על 3.9 מיליון - גידול של 17.6% ביחס לאוקטובר אשתקד.

וגם המתיחות מול סין עשויה לבוא לידי ביטוי. באוקטובר 2025 סינים היו כ־18% ממספר התיירים ביפן. אך כחלק מההסלמה בנובמבר הוציאה מדינתם אזהרת מסע ליפן, ואם הדבר יימשך, לתיירות היפנית עלול להיגרם נזק לא מבוטל. לכן צפוי שהממשלה תאיץ את הסיוע שהיא נותנת לענף, וייתכן שהפיצוי יורגש בקרב התיירים שכן יפקדו את המדינה.

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"יפן תמיד הייתה יעד נחשק", מציינת כהן־עורקבי, "אבל היא הייתה יקרה מאוד והיה מסורבל להגיע אליה. היום, עם פתיחתן של הטיסות הישירות ועם הפחתת המחירים במונחי המטבע הישראלי, החופשה שם הרבה יותר נגישה".

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ארה"ב מכוונת לצינור החיים הכלכלי של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; קרפור נופלת לאחר פרסום הדוחות

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"