מ־6 מיליארד ל־35 מיליארד שקל בשלוש שנים: איש העסקים שטיפס לצמרת עשירי ישראל

לפני כרבע מאה נכנס איש העסקים מיכאל (מיקי) פדרמן, מלונאי ותיק ובן למקימי רשת דן, לתחום שהיה חדש לו לחלוטין: התעשייה הביטחונית. זה קרה כמעט במקרה, לאחר שחברה שרכש (אל־אופ) מוזגה עם אלביט מערכות באמצעות החלפת מניות. כיום, לאחר שורת רכישות ובחסות המלחמות באוקראינה ובארץ, אלביט הפכה לחברה הביטחונית הגדולה בישראל. פדרמן הפך ממלונאי ששווי אחזקותיו מוערך במיליארדי שקלים בודדים לתעשיין בעל ההון הגדול בשוק ההון המקומי - עם אחזקות של יותר מ־35 מיליארד שקל - ולאחד משלושת הישראלים העשירים בעולם, לצד שמות מוכרים כמו אייל ועידן עופר.

● ראיון | סופרת הילדים שהפכה לאימפריה של מיליונים
● עסקי הביוטי מעולם לא היו תחרותיים יותר, אבל ספורה מתכננת להישאר בצמרת
● כך ישראל יכולה להרוויח מהצרות של יפן

בעסקת המיזוג הראשונה ההיא משפחת פדרמן קיבלה 32.5% ממניות החברה הממוזגת ופדרמן מונה ליו"ר. בהמשך רכש עוד 20% ממניות אלביט, שבהמשך קנתה את אלישרא תדיראן קשר. בסיבוב נוסף רכש פדרמן עוד 5.5% מהמניות. לאחר כמה עסקאות נוספות של אלביט, כולל רכישת חברת תעש, וכאמור התהפוכות הגיאו־פוליטיות בשלוש השנים האחרונות, הפכה אלביט מערכות לחברה הביטחונית המובילה מבחינת ההכנסות, הרווח ומספר העובדים.

 ביתן אלביט בתערוכה בפרו. זינוק בביקוש ברחבי העולם / צילום: Shutterstock

למרות זאת, פדרמן (83), שמחזיק כמעט מחצית מהחברה הרביעית בגודלה בישראל, שמנייתה זינקה בכ־200% בשלוש השנים האחרונות, לא מוכר לציבור הרחב. לאורך העשורים שבהם הוא שחקן מוביל בזירה העסקית בישראל, בין השאר בשל בעלות המשפחה על מלונות דן, הוא שמר על פרופיל נמוך והתרחק מהתקשורת באדיקות. אז מיהו הטייקון המסתורי שהפך לאחד ממיעוט המיליארדים הישראלים הדו־ספרתיים בתוך שנים ספורות?

"הוא לא מאלה שמכנים אותם טייקונים. אני לא מקבל את המילה טייקונים לגבי אנשים כמוהו", אומר תעשיין ותיק. "הטענה שהוא הרוויח הרבה מאוד כסף נכונה, אבל הוא מענטש. הוא שייך לקבוצת אנשים שלא לוקחים מהציבור, להפך, הם נותנים לציבור ולמדינה, גם אם בסתר. הוא ציוני אמיתי. בניגוד למיליארדרים ישראלים אחרים, כל העסקים שלו פה בארץ, מספקים עבודה ומשלמים הון מיסים. הוא גם תורם כספים כל הזמן, להקמת מחלקות בבתי חולים ולמטרות חינוכיות, ואף אחד לא שומע אותו מתרברב על זה".

"קשה מאוד למצוא מישהו שזוכה להצלחה עסקית פנומנלית ונשאר עם הרגליים על הקרקע. הוא מלח הארץ", אומר מקורב לפדרמן. "הוא איש שמחובר מאוד למשפחה, והמשפחה כולה מחזיקה את העסקים יחד וכולם בעלי תפקידים בחברות. הוא מחובר למדינת ישראל, ולכן השאיר את העסקים פה. אין אצלו שוויצים או רהבתנות, והוא לא מנפנף בעושר שלו. הוא יודע ליהנות מהכסף בחופשות יקרות ועוד, אבל לעולם לא תשמעו אותו מתרברב".

35 מיליארד שקל הון משפחתי

מיכאל (מיקי) פדרמן נולד ב-1943 בחיפה לבלה ויקותיאל (קסיל) פדרמן. שורשי העושר של המשפחה ניטעו כשנה לפני קום המדינה, ביוני 1947, כשהאחים יקותיאל ושמואל פדרמן רכשו את פנסיון קטה דן, בית הארחה קטן בן 21 חדרים לחופי תל אביב, שהיה אבן הפינה לרשת דן, שמונה כיום 17 מלונות יוקרה בישראל ומלון עסקים בבנגלור שבהודו, ונסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ־4 מיליארד שקל. האב יקותיאל עסק גם בתחומי התעשייה, הנדל"ן, הטכנולוגיה והפיננסים, אך הרשת הייתה העסק המרכזי של המשפחה.

 מלון דן תל אביב. התיירות לא התאוששה / צילום: Shutterstock

עם גיוסו לצה"ל התנדב לשרת בסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה בצוות שעליו פיקד אהוד ברק. בתקופת שירותו ביחידה הוא הכיר גם את מי שלימים יהיה ראש ממשלה, בנימין נתניהו. בעוד היחסים עם נתניהו נשמרו על אש קטנה, ברק ופדרמן שמרו על קשר קרוב לאורך השנים, שבמהלכן תרם פדרמן גם לקמפיינים הפוליטיים של ברק וגם למיזמים אזרחיים שקידם, בהם מרכז פדרמן לחקר הסייבר בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בעלות של מיליוני דולרים. מנגד, ברק, בתפקידו כשר הביטחון, אישר התקשרויות בשווי מיליוני דולרים של חברת אלביט עם המדינה.

ובחזרה לעבר ולעסקי המלונאות. ב־1989 העבירו האחים יקותיאל ושמואל את האחריות הכוללת לניהול רשת מלונות דן לידי הדור השני: מיקי פדרמן התמנה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, תפקיד שמילא עד אז אביו, ועמי פדרמן, בנו של שמואל, התמנה לסגן יו"ר מועצת המנהלים שלה, תפקיד שמילא עד אז אביו והוא ממלא אותו עד היום.

רשת המלונות סיפקה הון למשפחה לאורך השנים, אך כיום כאמור הרגל העסקית השנייה שעליה עומדת משפחת פדרמן היא הרווחית יותר בפער. המשפחה מחזיקה בשליטה באלביט מערכות דרך חברה פרטית בשם מפעלי פדרמן, שבה מחזיקים מיקי פדרמן וילדיו דוד, גדעון ודניאל, אחותו אירית, בן דודו עמי וילדיו ואמם רות פדרמן. המניות בשתי האחזקות, מלונות דן ואלביט, שוות יחד כ־35 מיליארד שקל.

במלונות דן, שנסחרת לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל, מחזיקה מפעלי פדרמן ב־87% מהון המניות, נתח ששווה כ־2.8 מיליארד שקל בבורסה. דן מנוהלת בידי שלמה טחן, ובראשותה עומד גדעון פדרמן, בנם האמצעי של מיקי וליאורה פדרמן.

מפעלי פדרמן מחזיקה כאמור גם בשליטה (42%) באלביט מערכות. נתח המניות של החברה המשפחתית מוערך כיום בשווי של 32 מיליארד שקל, כלומר גדול פי 11 משווי המניות במלונות דן. הפער הלך והקצין בחמש השנים האחרונות - אחרי שמניית אלביט זינקה בכ־320%, בזמן שמלונות דן עלתה ב־23% בלבד.

אלביט מערכות, שמנהל בצלאל (בוצי) מכליס, היא חברה ביטחונית בינלאומית שרושמת שיאים חדשים בכל רבעון בשנים האחרונות, על רקע מרוץ התעצמות של לא מעט מדינות שנדרשות למוצריה. אלביט מייצרת שורה רחבה מאוד של מערכות מורכבות בתחום הביטחוני. היא מוכרת לענפי התעופה והאבטחה, לרבות מערכות אוויריות, יבשתיות ואלקטרו־אופטיות, מערכות לוחמה אלקטרונית, ציוד תקשורת ללוחמים (קסדות, משקפיים חכמים, שריון קל), כלי רכב בלתי מאוישים (כמו אוונגרד), מערכות נשק, מודולים לתעופה ולרכב קרבי ועוד.

 פדרמן ומנכ''ל אלביט בוצי מכליס / צילום: טל למברגר

לפני שלוש שנים, בהגיעו לגיל 80, פרש פדרמן מתפקידיו כיו"ר רשת מלונות דן ויו"ר אלביט, והעביר את השרביט לילדיו: דוד, הבן הבכור משמש כיו"ר אלביט; גידי, האמצעי, יו"ר מלונות דן; ודניאל, הצעיר, אחראי על פרויקטים מיוחדים בקבוצת פדרמן. גם ליאורה, רעייתו, פרשה לפני כמה שנים מתפקידה כאחראית על העיצוב ברשת המלונות, והעבירה את השרביט לרוני, אשתו של דוד, אדריכלית במקצועה.

"העסקים שלהם עצומים, והחברות נסחרות בבורסה, אבל הם מרגישים כמו עסק משפחתי", מספר אחד העובדים הבכירים ברשת דן בעבר. "כל בני משפחת פדרמן מחזיקים את העסקים ותורמים להם. כולם עם רגליים על הקרקע. ההצלחה והכסף לא עלו להם לראש".

לפני 20 שנה נקלע פדרמן למאבק שליטה מתוקשר שהיה עלול להוציא את אלביט משליטתו, כאשר חזי חרמוני, מנכ"ל תדיראן קשר דאז, הודיע כי בכוונת החברה בהובלתו להשתלט על אלביט. פדרמן יצא מהמאבק כשידו על העליונה, שכן אלביט היא זו שהשתלטה על תדיראן בסופו של דבר, במסגרת המיזוג הביטחוני המשולש בין אלביט, תדיראן ואלישרא. העסקה זיכתה אז את פדרמן בכינוי "מלך התעשיות הביטחוניות" בישראל.

בראיון נדיר שנתן לגלובס בתום מאבק הבלימה שניהל אמר פדרמן: "אני מרגיש שעשינו את הדבר הנכון לטובת תדיראן, לטובת אלביט ולטובת אלישרא, ואולי זה נשמע ציוני מדי, אבל גם לטובת מדינת ישראל. הרי בשביל מה אנחנו חיים? לא רק בשביל לספור את הכסף. בהחלט חשובה לנו מאוד התרומה לישראל. טלפון אחד אל יוסי או אליי מהרמטכ"ל - שווה יותר מעוד גרוש או עוד אחוז ברווח".

בעוד הפדרמנים שייטו לאורך השנים מתחת לראדר התקשורתי, בנו של פדרמן, דניאל, נכנס למדורי הרכילות כאשר נישא בתחילת העשור הקודם (2011) לשרונה פיק, בנו של הזמר והמלחין המפורסם צביקה פיק. החתונה, שהייתה צנועה, נערכה בבית המשפחה, ואליה הגיעו לא מעט אישים מפורסמים, בהם נשיא המדינה דאז שמעון פרס, הזמר המנוח אמיר פיי גוטמן ואורחים נוספים. שבע שנים לאחר מכן תתחתן אחותה של שרונה, דניאלה, עם הבמאי ההוליוודי קוונטין טרנטינו.

הכסף בתעשייה הביטחונית

תוצאות הרבעון השלישי של אלביט, שפורסמו לפני כחודש, לימדו כי צבר ההזמנות שלה עלה ב־1.4 מיליארד דולר ברבעון, ובסיומו הגיע לשיא חדש של 25.2 מיליארד דולר. הצבר עדיין לא כלל את העסקה הגדולה בתולדותיה: חוזה ענק ומסתורי בהיקף של 2.3 מיליארד דולר שעליו דיווחה באמצע נובמבר. אלביט לא חשפה פרטים או דבר על זהות הלקוח, שרוכש ממנה מערכת שהוגדרה "אסטרטגית". אבל לפי דיווחים, מדובר באיחוד האמירויות. באלביט כן ציינו כי העסקה תתפרס על פני שמונה שנים. לאחר ההודעה עלו סימני שאלה רבים, כולל מה משמעות המונח "אסטרטגי" בהקשר ליכולות הנמכרות. יש לציין כי כל עסקה כפופה לאישור משרד הביטחון, אך כאמור הפרטים לגביה חסרים מאוד.

וכך עוד לפני החוזה העלום שעורר סקרנות רבה בקרב המשקיעים, החברה, שנסחרת במקביל בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק, סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות חזקות. היא רשמה צמיחה של 11.9% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל לסך של מעל 1.9 מיליארד דולר - מעט נמוך מתחזיות האנליסטים. הרווח הנקי גדל ב־68.6% ל־133 מיליון דולר (ועל בסיס Non-GAAP הוא מתקרב ל־160 מיליון דולר). הרווח הנקי למניה הגיע ברבעון ל־3.35 דולר, גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים. הרווח התפעולי Non-GAAP הגיע ברבעון לכ־187 מיליון דולר - שיעור רווחיות של 9.7%, קרוב ליעד של 10% שאלביט הציבה לעצמה לשנים הבאות.

מלונות דן מנגד חתמה את תשעת החודשים הראשונים של השנה עם הכנסות של 1.1 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה ב־2024. הדשדוש בהכנסות נבע בין היתר מכך שלא נותרו במלונות מפונים מחזיתות המלחמה, אך מנגד התיירות הנכנסת לא התאוששה עדיין. בשורה התחתונה החברה הציגה הפסד של 18 מיליון שקל למול רווח נקי של 51 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים אשתקד.

ההנהלה הסבירה כי "למלחמה י ש השפעה מהותית לשלילה על כניסת תיירים לישראל בשנת 2025 ולהערכת מלונות דן היא צפויה להשפיע לשלילה גם על תוצאות הפעילות של החברה השנה". נוסף על כך, מלון המעיין נצרת ומלון דן בוטיק ירושלים עדיין סגורים וצפויים להיפתח במהלך המחצית הראשונה של 2026. באוקטובר רכשה הרשת מלון במנהטן, ניו יורק (סוהו נומו), צעד חריג בפורטפוליו שלה שמתבסס בעיקרו על מלונות בארץ, בהם מלון המלך דוד בירושלים ומלונות דן האחרים שפרוסים ברחבי המדינה.

הלב במלונאות

למרות שברור מאיפה מגיע היום ההון המשמעותי של המשפחה, מקורבים לפדרמן מעידים שהלב שלו, ושל כל המשפחה, מצוי במלונאות. "הכסף הגדול והפוקוס באלביט, בתעשייה הביטחונית, אבל הלב של מיקי פדרמן ושל כל המשפחה במלונאות. הם מאוד מחוברים לצד המלונאי שלהם. רשת מלונות דן הייתה הבסיס של המשפחה שבזכותו הם הצליחו להיכנס להשקעה בחברה נוספת, שבאמצעותה הם קנו את החלק שלהם באלביט, והרשת מבחינתם חלק מהמשפחה", מספר בכיר לשעבר ברשת מלונות דן.

אותו בכיר מספר שפדרמן היה מעורב בענייני הרשת ברמת הפרטים הקטנים. "הוא מכיר את כולם, ודיבר עם כל המנכ"לים הרציניים של הרשת באופן שוטף, המנכ"ל של קינג דיוויד, דן אילת, דן כרמל, אכדיה של תל אביב. היה לו קו ישיר אליהם, אבל הוא אף פעם לא גרם למנכ"ל הרשת להרגיש שזה מעל ראשו או מפריע בניהול. הוא היה מתעניין במשלחות שהגיעו לארץ ורצה להיות מעורב בפרטים".

בין מסדרונות רשת מלונות דן מסתובבת אגדה שמספרת שיום אחד במהלך ביקור באחד ממלונות הרשת שמע פדרמן במקרה על עובד זוטר ותיק שאובחן עם סרטן ומיד דאג לו לתור אצל הרופא הבכיר בתחום ושילם את כל החשבונות הרפואיים. "אלא שזו לא אגדה, וזה גם קרה יותר מפעם אחת", אומר מקורב לפדרמן. "זה האיש. הוא תמיד דאג לעובדים ברשת. יש מלא סיפורים על העזרה שלו מאחורי הקלעים. כשהוא שומע על עובד שאובחן או חולה, הוא מחבר אותו לרופאים הנכונים ומשלם את החשבונות בלי לספר לאף אחד. הוא תמיד טיפל בעובדים שלו כאילו שזו המשפחה שלו".

בכירים מהרשת מספרים עוד שפדרמן הוא איש של אנשים, וכזה שמחובר לעובדים. "הוא מאוד לויאלי לאנשים שלו. כשמנכ"ל רצה להחליף מישהו שהיה 30 שנה ברשת, כי הגיע הזמן לשינוי, הוא תמיד היה אומר לו 'תחשוב על זה שוב, תחשוב שנית, שלישית'. לא 'תחשוב על העסק', אלא על הבנאדם. הוא גם לא פעם היה מאוד אמוציונלי במפגשים עם עובדים. כשהיינו עושים שתייה לחגים הוא היה מדבר ברגש, ברמה שלא פעם הרגשנו שהוא הולך להזיל דמעה. התחושה שהוא שידר היא שהעובדים הם משפחה".

בכירה בעבר באלביט מערכות סיפרה, כי בניגוד למעורבותו הצמודה בעסקי המלונאות ההצלחה העסקית העצומה של פדרמן בהשקעתו באלביט הגיעה בעיקר מתוך ההחלטה הרציונלית שקיבל - להשאיר את אלביט לידי מנהליה המקצועיים. "מיקי פדרמן הגיע מתחום המלונאות. הגדולה העסקית שלו הייתה לאפשר למנכ"ל הוותיק של אלביט מערכות, יוסי אקרמן (2013-1996) את ההובלה העסקית".

 יוסי אקרמן / צילום: עדי הלמן

היא מספרת כי בשנות התשעים פדרמן התנגד נחרצות לרכישת חברות ופעילויות חדשות לאלביט מערכות. "אפשר להגיד שמיקי לא האמין ברכישה של גופים אחרים, כמו רכישת חברת אלישרא של קונצרן כור והתעשייה האווירית בבעלות המדינה, תמורת 100 מיליון דולר בשנת 2005. לאחר שאקרמן מונה לתפקיד המנכ"ל, הוא בפועל הכריח את מיקי לאפשר לו לפעול לרכישת חברות באופן שיטתי, ולמעשה את מה שהממשלה הפריטה. ככה קנו בהמשך בשנת 2018 (בתקופת בוצי מכליס כמנכ"ל אלביט - א"לו וח"ש) את תעש בגרוש וחצי והפכו למשהו ענק כיום".

לדברי אותה בכירה, "מיקי הוא בעל בית שקט, לא מתערב בקווים הבולטים של העסקים. בניגוד ללא מעט שמות של טייקונים אחרים במשק, שקולם נשמע רועם בחדרי הדירקטוריון ולפעמים גם מחוץ לחברה. מיקי לא התעסק הרבה בניהול השוטף של הביזנס. אלביט גדלה לפי מה שאקרמן החליט: נתחרה בתעשיות הממשלתיות ביטחוניות ונבצע רכישות גדולות. הגידול והצעדים הגדולים שלה ברכישת חברות ופעילויות שונות, ואז הפריצה עם המכירות בעולם".

יקה ידען, אוהב כבוד

מקורבים לפדרמן מספרים שהוא תמיד היה בעד הגישה השמרנית בעסקים, ובגישה ש"לא חייבים לגדול יותר מדי". "זה נכון לגבי המלונאות במיוחד. הוא לא אהב לקחת סיכונים מיותרים ולצמוח יותר מדי", אומר בכיר לשעבר ברשת מלונות דן.

אך הגיבוי שנתן למנהליו, והתמיכה ברכישות שהם יזמו, הוכיח את עצמו לאורך השנים. "לזכותו ייאמר שברגע שאקרמן החליט על מהלכי הרכישות, מיקי נתן לו גיבוי מלא", אומרת הבכירה לשעבר באלביט. "אני חושבת שמיקי התנגד לרכישות, כי הוא הגיע מתעשייה אחרת לגמרי. בעצם מיקי ידע מה זה למכור חדרי מלון לתיירים בארץ, ולא למכור מערכות נשק מתוחכמות לצבאות בכל העולם".

תעשיין ותיק מוסיף כי פדרמן היה בעל בית שקט מתוך בחירה לתת למנהלים שלו את המקום הראוי עבורם, ואת הקרדיט הניהולי המגיע להם. "קודם הוא נתן את המקום למנכ"לים שלו. למרות תפקידו ולמרות הכול אם הייתי צריך משהו שקשור לאלביט, אז השיח עם מיקי תמיד היה שיח נעים אבל בסוף הוא תמיד הפנה לבוצי (בוצי מכליס, מנכ"ל אלביט - א"לו וח"ש). כבר כמה שנים טובות שיש הרגשה שהוא מנסה פחות להתערב ובוצי שולט ביד רמה.

"הוא גם תמיד נתן את התחושה שהוא משקיע הרבה יותר בעסקי המלונות מאשר באלביט, מבחינת הפאשן שלו. ברור שאלביט זו תרנגולת שמטילה ביצי זהב, וזו חברה מצוינת שמבססת את עיקר ההון החדש של המשפחה שמגיע ממנה היום, אבל תמיד היה נראה שמה שבאמת מעניין אותו זה יותר זה עסקי המלונות. אלביט היא הממלכה של בוצי, עם גיבוי ממיקי וגיבוי מהבן שלו גידי. מיקי לא שם את עצמו בפרונט בלי צורך".

עם זאת, קולגות של פדרמן מספרים שקל לטעות בו. "הוא מגיע עם מראה של 'סבא חמוד' ונעים, והוא באמת בן אדם שנעים לכולם, אבל בעסקים הוא ידע היטב לאן הוא רצה להגיע ומעולם לא היה חלש אל מול האתגרים העסקיים. יש לו חוש עסקי מפותח והוא מאוד מאוד חריף".

הבכירה לשעבר באלביט מוסיפה, כי "מיקי הוא ייקה באופי שלו. בעל שליטה שאוהב לקבל דיווחים מדויקים ושוטפים. הוא גם אדם שאוהב הרבה כבוד. חלילה שלא יגידו משהו בעיתון שהוא בעייתי מבחינתו, קיבלנו את הרושם שזה יכול להצית מלחמת עולם".

"יש לו תכונה שמאפיינת הרבה תעשיינים, שזה להיות כמעט צנועים", אומר התעשיין המוכר. "לא מעט אנשים שמחזיקים בתעשייה שיושבים על עשרות מיליונים ויותר, ולא עושים רוח. אתה מגיע אליו למשרדים המאוד מפוארים ליד מלון דן, עם הנוף היפה לים, והכל מסביב מצביע על עושר, אבל הבן אדם עצמו מדבר איתך בגובה העיניים, עם כולם. הוא בן אדם מאוד פתוח, מאוד ידען, אין פוזה, what you see is what you get, אבל אסור להתבלבל ולחשוב שהוא חלש רק כי הוא אדם נעים. הוא אחד האנשים החזקים והחריפים במשק".