בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על הצו המכפיל את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי מ־75 ל־150 דולר. זאת, במטרה להקל על יוקר המחיה, אך בניגוד גלוי לעמדת אגף התקציבים במשרדו, ועל רקע טענות של קמעונאים ויבואנים על "גזר דין מוות לעסקים המקומיים".
● 4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה
● קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?
המהלך של שר האוצר מצטרף לשורה של צעדים שהוא מקדם בשולי הכהונה, שאם ייצאו לפועל, ישנו חלק מכללי היסוד של הכלכלה הישראלית. והוא לא מחכה: עוד טרם החתימה על הצו, פורסם באישון לילה תזכיר חוק להטלת מס חדש על הבנקים - שגבוה משמעותית ממה שהמליצה הוועדה המקצועית.
הרחבת הפטור ממע"מ
הצעד הראשון, אם כן, הושלם, עם החתימה ביום ג' על הרחבת סף היבוא העצמי הפטור ממע"מ מ-75 דולר ל-150 דולר. בדברי ההסבר לצו נכתב כי "לצורך הרחבת האפשרות ליבוא אישי ללא תשלום מסי יבוא, כחלק מהמאמץ הממשלתי להקל על יוקר המחיה בישראל, מוצע לתקן את הצו כך שעל טובין שערכם עד 150 דולר יחול פטור ממכס, ממס קנייה וממע"מ". כמו כן צוין שם, שהפסד המדינה ממסים אלו צפוי לעמוד על כמיליארד שקל מדי שנה.
במסיבת העיתונאים שבה סמוטריץ' חתם על הצו, הוא אמר כי מדובר במהלך ראשון במסגרת תקציב 2026 במטרה להיאבק ביוקר המחיה. "אנו עושים זאת ברפורמת החלב, בפתיחת שוק פיקדונות לתחרות ובצעדים נוספים שנשענים על תפיסת עולם פשוטה שיכול להיות כאן זול. "המשק הישראלי נשלט על ידי מספר מונופולים. אין סיבה שבגד של רשת בינלאומית או נעל שנמכרת בארה"ב תימכר כאן במחיר כפול".
ב-2011, במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, עלה הפטור ממע"מ מ-50 דולר ל-75 דולר. ב-2018 התייחסה רשות התחרות לטענות בדוח על יבוא אישי, שלפיהן הפטור מעמיד את המגזר הקמעוני בנחיתות, וציינה כי היבוא המסחרי יוצא נשכר מיתרונות לגודל, המקטינים את עלויות הרכישה והמשלוח.
ואולם, בשנים האחרונות חל מהפך בעמדה הממשלתית המוצהרת. מבקר המדינה הראה לפני חודשיים כיצד ב-2021 ועדה מקצועית המליצה דווקא לבטל את הפטור, לנוכח המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, ולפעול לאיזון תנאי התחרות בין היבוא האישי למסחר הקמעוני.
מבקר המדינה הצביע על כך שהממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה שימש חבר ועדה, והתנגד לביטול הפטור ממע"מ. שרת הכלכלה דאז לא קיבלה את המלצות הדוח. הצעה דומה הופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, אך לבסוף הושמטה ממנו.
ב-2022 המבקר הציע להגדיל את תקרת הפטור היכן שיש כשל שוק, אך משרד האוצר התנגד גם להצעה זו, וגם רשות המסים השיבה כי הדבר עשוי להוביל ל"הסטת פעילות מישראל לחו"ל ולפגיעה בקמעונות המקומית ובתעסוקה". רשות התחרות סברה גם אז שיש להעלות את תקרת הפטור באופן גורף.
ביולי האחרון הביע אגף התקציבים התנגדות להמלצות המבקר להעלות את רף הפטור היכן שיש כשלי שוק וחוסר תחרותיות. בתשובתו נמסר כי "הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי". זאת משום שמדובר במס שלילי ש"עלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, לצמצום משרות ולפגיעה בפריון ובשכר". עוד צוין כי מדינות רבות ב-OECD כבר ביטלו את הפטור.
לעומת זאת, המבקר ציין כי הממשלה הקלה על עלות יבוא מוצרי צריכה בכ-16% כדי לאזן אותה עם התמריצים ליבוא אישי, וכי באירופה משלוחים בין מדינות האיחוד פטורים לחלוטין ממיסוי, ומשלוחים מחוץ לאיחוד חייבים במע"מ, אך עד 150 אירו הם פטורים ממיסוי נוסף. באוסטרליה תקרת הפטור היא 1,000 דולר אוסטרלי ובארה"ב 800 דולר.
בישראל, לפני חתימת הצו, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג - עבור שווי חבילה שבין 75 ל-500 דולר ישולמו מע"מ ומס קנייה (ללא מכס). אם שווייה גבוה מ-500 דולר ישולמו בגינה מע"מ, מס קנייה ומכס.
מדוח המבקר שפורסם השנה עלה כי ב-2024 כל תושב במדינה ייבא בממוצע כשש חבילות. מאז 2020 גדל מספר החבילות שהוזמנו בפטור פי 3.15, וחבילות מעל תקרת הפטור (75 דולר) ועד 500 דולר גדלו פי 1.8. חבילות מעל סכום זה גדלו פי 1.56.
"מכאן שתשלום המסים הוא חסם. סביר להניח שככל שתקרת הפטור ממע"מ תגדל, יגדלו היקפי היבוא האישי", כתב המבקר.
שר האוצר איגף את המלצת המבקר להעלות את תקרת הפטור על מוצרים מסוימים, וחתם על צו שמעלה את תקרת הפטור באופן גורף, בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרדו, כפי שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות.
באיגוד לשכות המסחר אמרו כי יש לעצור את "הצו המופקר אשר יפגע רק בעסקים ישראליים וייתן העדפה לאתרים סיניים וטורקיים - כנגד כל המגמה בעולם".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "ממשלת ישראל נגד העסקים הקטנים. בימים שבהם כל העולם מגן על העסקים המקומיים - ראש הממשלה ושר האוצר קובעים גזר דין מוות לבעלי העסקים המקומיים, ללא שום היגיון כלכלי".
היעד הבא: הבנקים
הפטור ממע"מ על חבילות הוא הישג קל למימוש עבור סמוטריץ' מול הבוחרים. הנושא מצוי בסמכותו הבלעדית של שר האוצר ובאפשרותו לקבוע את הפטור בתהליך פשוט ומהיר של הוצאת צו. לעומת זאת, מסובך הרבה יותר יהיה לסמוטריץ' ליישם את היעד הבא שלו במסגרת חוק ההסדרים: הטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים שזינקו בשנים האחרונות בגלל הריבית הגבוהה. כאן כבר נדרשת חקיקה מלאה, והלובי הבנקאי כבר נערך למאבקי חורמה ברפורמה דרך הכנסת.
בחצות הלילה שבין שני לשלישי, פרסם האוצר את תזכיר החוק למיסוי על הבנקים. השורה התחתונה הייתה חריפה בהרבה מכפי שהומלץ לסמוטריץ' בדוח המסקנות של הצוות המקצועי לבחינת המס החדש, שפורסם רק יום קודם לכן. בתזכיר החוק, סמוטריץ' הכפיל את שיעור המס לעומת המנגנון שהציע הצוות, שהורכב מאנשי האוצר ובנק ישראל.
הצוות, בראשות סמנכ"ל האוצר יוראי מצלאוי, בחן מספר חלופות למיסוי. לאחר חילוקי דעות פנימיים בין בנק ישראל לאגף התקציבים ובין כל היתר, הוחלט כי ככל שיוחלט על ידי הדרג המדיני להטיל מס מיוחד על הבנקים, מומלץ לאמץ חלופת מס רווח דיפרנציאלי על רווחים העולים על 50% בהשוואה לממוצע הרווחיות בשנים שבהן סביבת הריבית נמוכה 2018-2022 (בהצמדה לתוצר), בהוראת שעה לחמש שנים.
הצוות הציע ששיעור המס על מעל המדרגה האמורה ינוע בין 7% ל-10%, בהתאם לגובה הרווחים. סמוטריץ' לא הסתפק בכך ואימץ את המנגנון המוצע עם שיעור מס גבוה יותר, של 15%.
לאורך כל החודשים האחרונים, היה סמוטריץ' הסמן הימני ברפורמה ומשך למיסוי גבוה ככל הניתן. בנק ישראל היו המתונים ביותר בעמדתם, ובתווך, אגף התקציבים דחף לכיוון אחר, שלא התקבל: שחזור המהלך משנה שעברה של הטלת עוד מס "חד-פעמי" על הבנקים, שהיה ממסה את רווחיהם ב-6% מהשקל הראשון. זאת, בניגוד למנגנון שאומץ, שאמור לגבות מס רק על הרווחים "העודפים", ביחס לשנים טרום העלאות הריבית.
בצוות סברו ששיעור של עד 10% הוא מספק. מעל לרף זה, החשש הוא שנטל המס על המערכת הבנקאית הופך חריג מעל המקובל במדינות העולם המפותחות. טיעון הנגד הוא שגם ריכוזיות המערכת הבנקאית בארץ היא ברף העליון בעולם.
באיגוד הבנקים הגיבו בחריפות להחלטה של סמוטריץ'. מנכ"ל האיגוד, איתן מדמון, מסר כי "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי.
"לא רק שהשר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן רק לפני שנה, הוא דורס את העמדה המקצועית של אנשי משרדו ואנשי בנק ישראל, ומקבל החלטות שרירותיות ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי", אמר מדמון.
מקרקעין וענף החלב
באוצר מתנהלים כמה מאבקים פתוחים מול קבוצות כוח במשק, סביב הצעת התקציב ל-2026. כך, משקיעי הנדל"ן והיזמים חוטפים בחוק ההסדרים תשלום מס יסף על שבח ממכירת דירות, נוסף על הטלת מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות שניתן לבנות עליהן.
גם כאן יודעים באוצר שעוד נכונה להם דרך ארוכה בוועדת הכספים של הכנסת, שבה נרשמה בשנים האחרונות התנגדות מקיר לקיר לגזירות המקרקעין, שנפלו אחת אחר השנייה מחוקי ההסדרים הקודמים.
כך גם באשר לרפורמה של סמוטריץ בענף החלב, שגוררת התנגדות חריפה מהמחלבות והרפתנים, והרפורמה במיסוי מנהלי קרנות ההשקעה, שמעלה טענות מצד הקרנות האלטרנטיביות. האיגודים המקצועיים כבר משנסים מותניים ומנסים לרתום תמיכה בקרב הח"כים.
אבל הצעד מול הבנקים, למרות התלהבות סמוטריץ', שדוחף למיסוי אף מעבר לאנשי משרדו, עשוי לעורר את אחד המאבקים הסבוכים והקשים ביותר בוועדת הכספים, מול לובי חזק ובעל השפעה בכנסת, שיכול לבסס את טענותיו גם על הדוח של האוצר עצמו, שכאמור מקל יותר לעומת הנוסח הסופי שאימץ סמוטריץ'.