אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הצו שיעלה את הפטור ממע"מ ומכס על חבילות מחו"ל יעלה מחר (ד') מ-75 ל-150 דולר - שיעור כפול מזה הנהוג כיום. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (ג') בצהריים כי חתם על הצו בנושא.
בדברי ההסבר לצו נכתב כי "לצורך הרחבת האפשרות ליבוא אישי ללא תשלום מיסי יבוא, וזאת כחלק מהמאמץ הממשלתי להקל על יוקר המחיה בישראל, מוצע לתקן את הצו, כך שעל טובין שערכם עד 150 דולר יחול פטור ממכס, ממס קנייה וממע"מ". עוד צוין כי הפסד המדינה ממסים אלה צפוי לעמוד על כמיליארד שקל מדי שנה.
● "הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ
● נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו
● ברקת לסמוטריץ': עצור את הרחבת הפטור ממע"מ - "תפגע בצמיחה"
● לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?
ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר. מי שעוד מתנגדים בתקיפות הם הקמעונאים שצפויים להיפגע מהמהלך. כשעה לפני מסיבת העיתונאים שמכנס שר האוצר, ימתקיים מול משרדו תדרוך של איגוד לשכות המסחר, שיזהירו מפני "ההשלכות הכלכליות הקשות של המהלך המתוכנן על המסחר המקומי, על התעסוקה ועל יציבותם של עסקים בישראל".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתדרוך: "סמוטריץ' לקח כל העסקים בישראל בני ערובה כדי לנסות לעבור את אחוז החסימה. אני לא מכיר אף מדינה אחרת בעולם ששר האוצר שלה שולח את האזרחים לקנות בחו"ל ולא בארץ. סמוטריץ' משיק כלכלת בחירות, ולכן אני פונה לראש הממשלה לעצור את זה".

שלטי מחאה בירושלים נגד הגדלת הפטור ממע''מ על יבוא אישי מחו''ל / צילום: אסף זגריזק
מדיבורים על ביטול להרחבת הפטור
הפטור ממע"מ הועלה בעבר מ-50 דולר ל-75 בשנת 2011 במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג. בשנת 2018 רשות התחרות התייחסה לטענות בדוח על יבוא אישי לפיהן הפטור מעמיד את המגזר הקמעונאי בנחיתות, וציינה כי אומנם הפטור ממסים ומהוצאות התפעול מעמיד את המגזר הקמעונאי בתנאי תחרות לא שוויוניים מול היבוא האישי, אולם היבוא המסחרי נשכר מיתרונות לגודל המקטינים את עלויות הרכישה והמשלוח.
ואולם בשנים האחרונות חל מהפך בעמדה הממשלתית המוצהרת. מבקר המדינה הראה לפני חודשיים כיצד ב-2021 ועדה מקצועית המליצה דווקא לבטל את הפטור לנוכח המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, ולפעול לאיזון תנאי התחרות בין היבוא האישי למסחר הקמעונאי. מבקר המדינה הצביע על כך שהממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה שימש חבר ועדה והתנגד לביטול הפטור ממע"מ. שרת הכלכלה דאז לא קיבלה את המלצות הדוח. הצעה דומה הופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, אך לבסוף הושמטה ממנו.
בשנת 2022 המבקר הציע להגדיל את תקרת הפטור במקומות בהם יש כשל שוק, אך משרד האוצר התנגד גם להצעה כזו, וגם רשות המסים השיבה כי הדבר עשוי להוביל ל"הסטת פעילות כלכלית מישראל לחו"ל ופגיעה בקמעונאות המקומית ובתעסוקה". רשות התחרות סברה גם אז כי יש להעלות את תקרת הפטור באופן גורף.
גם ביולי האחרון אגף התקציבים הביע התנגדות להמלצות המבקר להעלות את רף הפטור ממע"מ היכן שיש כשלי שוק וחוסר תחרותיות. בתשובתו נמסר כי "הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי"; זאת משום שמדובר במס שלילי ש"עלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, צמצום משרות ופגיעה בפריון ובשכר". עוד צוין כי מדינות רבות ב-OECD כבר ביטלו את הפטור.
לעומת זאת, מבקר המדינה ציין כי הממשלה הקלה על עלות יבוא מוצרי צריכה בכ-16% כדי לאזן אותן עם התמריצים ליבוא אישי; וכי באירופה משלוחים בין מדינות האיחוד פטורים לחלוטין ממיסוי, ומשלוחים מחוץ לאיחוד האירופי חייבים במע"מ, אך עד 150 אירו הם פטורים ממיסוי נוסף. באוסטרליה תקרת הפטור היא 1,000 דולר אוסטרלי, ובארה"ב - 800 דולר.
בישראל, לפני חתימת הצו, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג: בגין חבילה בשווי של 75-500 דולר ישולמו מע"מ ומס קנייה (ללא מכס). אם שוויה גבוה מ-500 דולר, ישולמו בגינה מע"מ, מס קנייה ומכס.
כל תושב מזמין שש חבילות בשנה בממוצע
בדוח המבקר שפורסם השנה עלה כי בשנת 2024 כל תושב במדינה ייבא בממוצע כ-6 חבילות בשנה. מאז שנת 2020 גדל מספר החבילות שהוזמנו בפטור פי 3.15, חבילות מעל תקרת הפטור (75 דולר) ועד 500 דולר גדלו פי 1.8, ובחבילות מעל סכום זה הגידול היה פי 1.56.
"מכאן שתשלום המסים הוא חסם, שכן בחבילות המחויבות במכס ומע"מ, נוסף על דמי המשלוח, המחיר הסופי של המוצר ביבוא אישי עולה, והכדאיות הכלכלית פוחתת. על בסיס נתונים אלה, סביר להניח שככל שתקרת הפטור ממע"מ תגדל, כך יגדלו היקפי היבוא האישי", כתב המבקר.
שר האוצר סמוטריץ' איגף את המלצת המבקר לעלות את תקרת הפטור על מוצרים מסוימים, וחתם על צו שמעלה את תקרת הפטור באופן גורף - בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרדו כפי שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות.
באיגוד לשכות המסחר אמרו כי יש לעצור את "הצו המופקר אשר יפגע רק בעסקים ישראלים וייתן העדפה לאתרים סינים וטורקים - נגד כל המגמה בעולם". שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "ממשלת ישראל נגד ההעסקים הקטנים בישראל. בימים שבהם כל העולם מגן על העסקים המקומיים - ראש הממשלה ושר האוצר קובעים גזר דין מוות לבעלי העסקים המקומיים ללא שום היגיון כלכלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.