הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה עומד להשתנות כבר מחר, ומי ייפגע בדרך?

מחר (ד') צפוי להיכנס לתוקף צו שמכפיל את תקרת הפטור ממע"מ, מכס ומס קנייה על חבילות ביבוא אישי, מ־75 דולר ל־150 דולר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם היום (ג') בצהריים על הצו בנושא, מה שמאפשר את החלתו כמעט מיידית. המהלך מוצג כצעד להקלה ביוקר המחיה, אך מעורר התנגדות חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר והמסחר המקומי.

● "הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ
● נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו
● ברקת לסמוטריץ': עצור את הרחבת הפטור ממע"מ - "תפגע בצמיחה"

מה בדיוק משתנה?

עד היום, חבילות ביבוא אישי בשווי של עד 75 דולר היו פטורות לחלוטין ממע"מ, מכס ומס קנייה. הצו החדש מכפיל את הרף, כך שגם חבילות בשווי של עד 150 דולר ייהנו מפטור מלא מכל מיסי היבוא.

האם הפטור חל על כל סוגי המוצרים?

הפטור נקבע לפי שווי החבילה ולא לפי סוג המוצר, אך הוא אינו חל על כלל המוצרים. גם לאחר העלאת התקרה ל־150 דולר, מוצרים מסוימים נותרים חייבים במסים גם ביבוא אישי - כגון אלכוהול, טבק ומוצרי עישון. ניתן להיעזר במחשבון המס של רשות המסים ולבדוק נקודתית.

באילו תחומים ההקלה צפויה להיות משמעותית במיוחד?

ההקלה צפויה להיות מורגשת במיוחד בתחומים שבהם מחירי המוצרים נעים סביב הרף החדש: אופנה והנעלה, צעצועים, מוצרים לבית, אביזרים ואפילו מכשירי חשמל קטנים. מוצרים שכיום מחויבים במע"מ ולעתים גם בעמלות שחרור ייכנסו מעתה לרף הפטור.

האם הפטור ממע"מ כולל גם את עלות המשלוח?

לא. הפטור מתייחס למיסי היבוא בלבד: מע"מ, מכס ומס קנייה, אך אינו מבטל עמלות שונות שגובות חברות השילוח, כגון דמי שחרור, דמי הקצאת אשראי או עמלות טיפול. גם לאחר העלאת הרף, עדיין ייתכנו תשלומים נוספים לגופים רגולטוריים כמו משרד הבריאות, החקלאות או התחבורה, בהתאם לסוג המוצר.

כמה זה יעלה לקופת המדינה?

בדברי ההסבר לצו נכתב כי המדינה צפויה לאבד הכנסות ממסים בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. לפי נתוני מבקר המדינה, היקף החבילות הפטורות ממס זינק בשנים האחרונות, וב־2024 עמד שווי החבילות עד 75 דולר על כ־1.5 מיליארד דולר, לעומת 330 מיליון דולר בלבד ב־2020.

האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה?

בממשלה טוענים שכן, כיוון שהפטור צפוי להוזיל רכישות מקוונות ולהגביר תחרות. עם זאת, בדוח מבקר המדינה צוין כי תשלום המסים מהווה חסם ליבוא אישי, וכי העלאת תקרת הפטור צפויה להגדיל עוד יותר את היקפי ההזמנות מחו"ל, ובכך למעשה להסיט פעילות כלכלית מהמסחר המקומי לחו"ל.

למה הקמעונאים יוצאים למאבק פומבי?

הקמעונאים מזהירים מפגיעה ישירה ועמוקה בעסקים מקומיים, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים, שייאלצו להתחרות במוצרים זהים מחו"ל הפטורים ממע"מ, בעוד הם עצמם ממשיכים לשלם מס מלא. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "סמוטריץ' משיק כלכלת בחירות, ולכן אני פונה לראש הממשלה לעצור את זה". באיגוד לשכות המסחר אמרו כי יש לעצור את "הצו המופקר, אשר יפגע רק בעסקים ישראלים וייתן העדפה לאתרים סיניים וטורקיים - נגד כל המגמה בעולם".

האם יש תקדים למהלך כזה?

בשנת 2011 נתפס הפטור ממע"מ ביבוא אישי ככלי להגברת התחרות והקלה ביוקר המחיה, ולכן הועלתה תקרתו מ־50 ל־75 דולר. ואולם בעשור שלאחר מכן, ובמיוחד עם הזינוק בהיקפי המסחר המקוון, השתנתה עמדת גורמי המקצוע בממשלה: הפטור החל להיתפס כעיוות מס וכ"מכס שלילי", והובעה התנגדות להרחבתו ואף תמיכה בצמצומו או בביטולו.

מה קורה בעולם?

ברוב מדינות ה־OECD המגמה הפוכה ומבטלים פטורים ממע"מ על יבוא אישי. האיחוד האירופי ובריטניה ביטלו לחלוטין את הפטור כבר ב־2021. מנגד, יש מדינות עם רף גבוה יותר כמו ארה"ב (800 דולר) ואוסטרליה (1,000 דולר אוסטרלי), אך שם חובת גביית המע"מ הועברה במקרים רבים למוכרים עצמם, כדי לצמצם עיוותי תחרות.

מה הסיכוי שהמהלך ייעצר?

למרות ההתנגדות החריפה של הדרג המקצועי באוצר והמסחר המקומי, הסמכות מצויה בידי השר, ואם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ההרחבה צפויה להיכנס לתוקף כבר מחר.