מזג אוויר חורפי בירושלים / צילום: איל יצהר
משרד הבריאות הודיע אתמול על הרחבת ההיערכות לשפעת, הכוללת רכישת 485 אלף מנות חיסון נוספות והפצה של ערכות התגוננות לבתי אבות ולמוסדות גריאטריים ברחבי ישראל. הערכות כוללות חיסוני שפעת, מסכות, בדיקות לאבחון שפעת ותרופת טמיפלו, שיכולה להקל על מהלך המחלה. המטרה היא למנוע התפרצויות בקרב אוכלוסיות בסיכון.
● מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר
● גלולת ההרזיה של נובו נורדיסק אושרה: מתי היא תגיע לישראל?
ההתארגנות המיוחדת מגיעה על רקע עונת שפעת שהחלה מוקדם מהרגיל, וישנו חשש כי תהיה עוצמתית מן הרגיל - אם כי בשלב זה אין ודאות לכך. במשרד הבריאות אף ביקשו מבתי החולים להיערך עם צוותים מוגברים לקראת תחלואת החורף הקרבה.
אז מה אנחנו יודעים על השפעת השנה? גלובס עושה סדר.
האם השפעת קטלנית יותר השנה?
השפעת הגיעה מוקדם השנה, ושיעור הנדבקים עד כה גבוה מהרגיל לעונה. עם זאת, עדיין לא ברור אם מדובר רק בעונה מוקדמת יותר, או גם בעונה עוצמתית יותר מבחינת מספר החולים. לפי דוח משרד הבריאות המנטר תחלואת שפעת עד ה־20 בדצמבר, שיעורי השפעת גבוהים כעת משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות.
עם זאת, רמות התחלואה בשבוע האחרון מתקרבות, אך עדיין אינן עוברות, את רמות השיא שנרשמו בשנתיים הקודמות, אז הגיעו השיאים בשלב מאוחר יותר בעונה. בעונת 2023-2024 נרשם השיא סביב סוף פברואר, ובעונת 2024-2025 סביב סוף ינואר.
אם השפעת תחל לדעוך בקרוב, מדובר יהיה בעונת שפעת מוקדמת אך רגילה בעוצמתה. לעומת זאת, אם תירשם עלייה נוספת בתחלואה, ייתכן שהשיאים של השנים הקודמות יישברו. בימים האחרונים ניכרת התמתנות מסוימת בתחלואה, אך לא ברור אם מדובר בדעיכת הגל או בירידה זמנית שניתן לייחס לחג החנוכה ולהיעדר מסגרות הלימודים.
נתונים מהעולם מאפשרים בשלב זה אופטימיות זהירה: בבריטניה, שם החלה העונה מוקדם יותר מאשר בישראל, נרשמה ירידה קלה בשבועיים האחרונים - רמז לכך שהשיא אולי כבר חלף. גם במזרח אסיה נראית דעיכה במגפה שנגרמה על ידי זן K או זנים קרובים לו, לאחר הופעה מוקדמת.
במשרד הבריאות ציינו בתדרוך שנערך לפני כשבועיים כי תחלואת הילדים השנה אינה גבוהה מהרגיל, לא בעוצמה ולא בשיעור. עם זאת, תמותת הילדים משפעת כבר שוברת שיאים: חמישה ילדים מתו משפעת בעונה הנוכחית, לעומת ילד אחד ושני בני נוער בשיא המגפה בעונה שעברה. מבין הילדים שנפטרו השנה, שלושה לא התחסנו ואחד היה מחוסן אך סבל ממחלות רקע קשות. בדוח התחלואה הנשימתית, המתעד מאושפזים שנפטרו משפעת, מופיעים אפס ילדים - זאת משום שרוב הנפטרים לא הספיקו להתאשפז, למעט מקרה אחד שבו הילד אושפז, שוחרר ולאחר מכן נפטר.
בשבוע שהסתיים ב־13 בדצמבר אושפזו בישראל כ־545 בני אדם כשהם מאומתים לשפעת, וברוב המקרים השפעת הייתה הגורם העיקרי לאשפוז. מתוכם כ־350 מבוגרים, 175 ילדים וכ־20 נשים הרות.
באיזה זן שפעת אנחנו חולים השנה?
דוח ניטור המחלות הנשימתיות בישראל מראה כי בדומה למגמה העולמית, מרבית החולים השנה נדבקו בשפעת מסוג A, תת־הזן H3N2 ותת־הווריאנט K.
וריאנט זה מדאיג את המומחים משתי סיבות עיקריות: ראשית, הוא מתפשט במהירות גבוהה במיוחד, מה שמסביר את תחילת העונה המוקדמת. שנית, הוא כולל שינויים גנטיים משמעותיים שעשויים לאפשר לו לחמוק טוב יותר הן מהנוגדנים הקיימים באוכלוסייה בעקבות חשיפה קודמת לשפעת, והן מהנוגדנים שנוצרו בעקבות החיסונים, המבוססים על זנים משנים קודמות.
עם זאת, חשוב להדגיש כי השינויים הגנטיים אינם מעידים בהכרח על מחלה חמורה יותר, אלא בעיקר על מידת הדבקה גבוהה יותר. גם בשלב זה לא ברור אם בסופו של דבר תידבק אוכלוסייה רחבה יותר מהרגיל, או שמא הגל - כפי שהופיע במהירות - גם ימצה את עצמו מוקדם יחסית.
האם החיסונים יעילים השנה? ומה שיעור ההתחסנות?
בגלל ההבדל הגנטי הגדול יחסית בין וירוס K לבין קודמיו, החיסון עלול להיות קצת פחות יעיל מאשר בשנים קודמות. עם זאת, משרד הבריאות ומומחים לבריאות הציבור מדגישים כי החיסון עדיין עדיף משמעותית על אי־התחסנות, בעיקר בהפחתת חומרת המחלה והסיכון לסיבוכים.
מחקר שנערך בבריטניה מצא כי יעילות החיסון במניעת הגעה למיון ולאשפוז עמדה על כ־72%־75% בקרב ילדים ובני נוער, ועל כ־32%־39% בקרב מבוגרים - בהשוואה למצב של אי־התחסנות.
שיעורי ההתחסנות בישראל עומדים נכון לדוח האחרון על כ־1.6 מיליון מבוטחים בקופות החולים, שהם כ־17% מהאוכלוסייה המבוטחת. מדובר בשיעור גבוה יותר מאשר בשנתיים האחרונות, אך דומה לעונת 2022-2023. בקרב בני 65 ומעלה, קבוצת הסיכון המרכזית, שיעור ההתחסנות עומד על כ־52%. בקרב בני נוער, 6% בלבד. בקרב נשים הרות וחולים כרוניים, שתי קבוצות סיכון נוספות, שיעורי ההתחסנות עומדים על 31% ו־23% בהתאמה. בכל הקבוצות נרשמה עלייה מורגשת בהתחסנות לעומת השבוע הקודם.
אם יש גם תרופה לשפעת, למה צריך להתחסן?
התרופה טמיפלו מוגבלת ביעילותה, ויעילה בעיקר כאשר ניתנת בתוך 48 שעות מהופעת התסמינים. בפועל, רוב החולים מזהים כי מדובר בשפעת בשלב מאוחר יחסית. גם כיום, כאשר קיימות בדיקות ביתיות, קשה לעיתים לזהות בזמן שמדובר בשפעת שמצדיקה טיפול תרופתי, ולהגיע לבית החולים ולקבל אבחנה ברורה ואת הטיפול בתוך חלון הזמן הנדרש.
בנוסף, החיסון מפחית, גם אם לא מונע לחלוטין, את הסיכון להידבק ואת הסיכון להדביק אחרים, בעוד שהתרופה אינה עושה זאת.
ומה עם הקורונה?
הכל בסדר. שיעורי הקורונה בשלב זה של השנה הם נמוכים למדי. הקורונה מתגלה, לפחות בינתיים, כמחלה המאופיינת בגלים אך לא בעונות, וכעת אנחנו נמצאים בשלב הדעיכה של הגל. דווקא מחלת ה-RSV, מחלה נשימתית הפוגעת בעיקר בילדים, נראית מדאיגה יותר: 100 ילדים אושפזו עם המחלה בשבוע האחרון. קיים חיסון נגד RSV עבור ילדים בקבוצת סיכון.