מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

בשנים האחרונות החלו לקום ברחבי העולם בנקי דגימות, Bio banks, המאפשרים קפיצת מדרגה במחקר הרפואי. אחד הדומיננטיים שבהם הוא מאגר הדגימות הלאומי העצום של בריטניה, שכבר הניב 180 אלף מחקרים. בישראל קמו עד היום כ־20 מאגרים כאלה, ששונים בגודלם ובסוג הדגימות שהם אוספים ובמידע הנלווה אליהן. עכשיו מצטרף אליהם בנק נוסף.

חברת MeMed נבחרה על ידי רשות החדשנות להוביל קונסורציום להקמת מאגר דגימות, בתמיכה של 6.5 מיליון שקל מהמדינה. בפרויקט ישתתפו בתי החולים סורוקה ומאיר של הכללית, מרכז רפואי צפון (פוריה) וכן מעבדת סמולר לניתוח חלבונים בטכניון, בראשות פרופ' אריה אדמון וד"ר תמר זיו.

● "המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?
● "אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

הבנק המשותף ייקרא HIL (Human Insight Israel) והוא יאסוף דגימות - תחילה בשלב ההגעה למיון ובהמשך בשלבים נוספים. הוא ימפה כ־5,000 חלבונים פעילים בכל דגימה, במעבדה של אדמון.

לדברי ד"ר ערן ריינר, ראש התחום הקליני ב־MeMed, בנקים אחרים לפעמים מבצעים ריצוף גנטי לדגימות או בוחנים מספר קטן של חלבונים כברירת מחדל, אך לא מבצעים מיפוי מקיף כמו זה שהבנק החדש מתכנן.

הדגימות יהיו של מטופלים שהגיעו לבית החולים והסכימו לתת אותן. הן יישמרו בהתממה, כלומר לא ניתן יהיה לקשר אותן לזהות המטופל.

אחרי שייצבר מספיק מידע במאגר יוכלו מדענים, רופאים ואנשי חברות התרופות להפנות שאלות למאגר במטרה לגלות קשר בין מחלות לאופן שבו מתבטאים חלבונים בגוף בשלב ההגעה למיון. למחקר כזה יש פוטנציאל משמעותי להאיץ את ההבנה לגבי התפתחות של מחלות, התאמת תרופות למטופלים ופיתוח תרופות ובדיקות נוספות.

"המידע יאפשר לפתח בדיקות לבית"

"אני רואה את המאגר ככלי חשוב בפיתוח בדיקות Point of Care, כלומר בבית או נניח באמבולנס", אומר פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז רפואי צפון (פוריה). "ישראל לא מאוד מתקדמת בתחום הזה היום, אך משרד הבריאות הכריז על רפורמה בתחום. אם נדע למפות את החלבונים המייצגים מופעים שונים של מחלות שמגיעות למיון, נוכל לפתח בדיקות כדי בצע אבחנה מבדלת ולהתאים טיפול במהירות".

Memed, המנוהלת על ידי ערן אדן, עוסקת בזיהוי חתימתן של מחלות זיהומיות על הגוף וכבר יש לה מוצר מאושר המאפשר להבדיל בין חיידקים לווירוסים. אבל החברה, ורשות החדשנות שיזמה את הפרויקט, רואה את המטרה של הבנק כגדולה יותר מאבחון ומרפואת חירום.

 פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז רפואי צפון (פוריה) / צילום: ארז ביטון

לדברי ברק הרשקוביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיה, "המאגר הזה נועד עבור כל התעשייה. המטרה היא שחברות אחרות לא יצטרכו לעבור את דרך החתחתים שהיינו צריכים לעבור כדי להגיע למידע שעליו בנינו את המוצרים שלנו". הגישה למאגר תהיה בתשלום.

הרבה בנקים נפרדים כבר פועלים

HIL אינו בנק הדגימות הראשון המוקם בישראל. בנק הדגימות של משרד הבריאות, מדג"ם, הוקם ב־2014 על ידי פורום תל"מ (תשתיות לאומיות). הוא אוסף דגימות מבתי החולים הגדולים - איכילוב, שיבא רמב"ם, הדסה ועוד, ועד היום נאספו בו כ־160 אלף דגימות שנתרמו על ידי 130 אלף מטופלים, רובם עם מחלות ספציפיות וכ־5,000 בריאים כקבוצת ביקורת. המטרה היא לבצע השוואות ולאתר סמנים של מחלות שונות. לחברה לקוחות באקדמיה ובתעשייה מהארץ ובחו"ל.

לקופת החולים מכבי יש בנק דגימות משלה, שנקרא "טיפה למחקר", שיתרונו בחיבור בין הדגימה למידע הרפואי שהולך ונצבר עם השנים ברשומות הרפואיות של חברי הקופה, וכן בדיקות נוספות שממשיכות להיאסף מאותם מטופלים כל עוד לא הפסיקו את חברותם במאגר. עד היום, כ־220 אלף חברי מכבי תרמו דגימות למאגר, והם זכאים לקבל מידע מהקופה אם נמצא משהו מעניין שקשור לדגימה שלהם, אם כי עבור הגורמים מחוץ לקופה, המידע מותמם. המידע הנאסף בביו בנק זה, עומד בבסיס מחקרים רבים של מכון מכבי KSM.

המאגר אולי המוכר ביותר הוא פסיפס, הפרוייקט שנועד לחבר בין ריצוף גנטי של דגימות דם לבין התיק הרפואי של בעל הדגימה, במטרה לאתר את המקורות הגנטיים של מחלות שונות ואת ההשפעה הגנטית על התפתחות המחלות.

ישנם מאגרי דגימות נוספים בישראל, קטנים וממוקדים יותר. לדוגמה, בבית החולים שיבא פועל מאגר בניהולו של פרופ' גידי רכבי, המכיל דגימות של חולים אונקולוגים שעברו ריצוף גנטי מקיף. הבנק הזה והמחקר הנערך במעבדתו של רכבי היו בסיס לחתימת הסכם שיתוף הפעולה בין בית החולים לאנבידיה. בית החולים סורוקה, שישתתף בפרויקט הנוכחי, גם הקים לפני חמש שנים בנק דגימות משלו. "אנחנו מחזיקים 80 אלף דגימות, עם התמחות מיוחדת במחלות מסוימות, כמו מחלת קרויצפלד יעקב (הפרה המשוגעת)", אומרת ד"ר שיר אל אוסטרובסקי, מנהלת Negev Biobank.

האורים והתומים של בנקי הדגימות הוא UKBiobank הבריטי, שהוקם ב־2006 ויש בו מידע מיותר מ־500 אלף תורמים. מלבד דגימות פיזיולוגיות, שכולן גם עברו ריצוף גנטי, המשתתפים נותנים גישה למאגרי מידע וממלאים שאלונים מקיפים. המאגר הזה כבר הניף יותר מ־180 אלף מחקרים (ראו מסגרת).

חלום הביו-בנק הלאומי התרחק

אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, שמלווה רבים ממאגרי הדגימות בישראל, אומר שהחלום שיקום בישראל ביו בנק לאומי כמו בבריטניה נראה היום רחוק. "נעשו ניסיונות בכיוון הזה בעבר, ואנחנו בהחלט רואים את היתרונות של גישה כזאת, אבל זה כמעט בלתי אפשרי בארץ. המידע הרפואי הוא לכאורה בבעלות החולה. בפועל, גופי הבריאות השונים מתייחסים למידע כאילו הוא שייך להם, שומרים אותו קרוב אצלם וגובים על השימוש בו כסף. אנחנו כמובן רוצים שיהיה להם תמריץ לשמור, לאסוף ולהפיק את המידע, ולכן מאפשרים את המודל הזה.

"היו על זה המון ויכוחים בפורומים שונים ובסוף הבנו שהתעשייה לא תשב ותחכה, ואם לא יהיה מידע זמין, הם ילכו למקום אחר, אז הקמנו עד היום כ־20 מאגרי מידע במקומות שונים. כל אחד אוסף מידע קצת שונה או מעבד אותו אחרת. אנחנו רואים שרובם משגשגים. יש להם לקוחות, הכנסות, וחזון קדימה".

בבריטניה, הוא מסביר, מערכת הבריאות פועלת כולה תחת גוף מאחד, ה-NHS, ואין בה ספק שהמידע כולו שייך לגוף הזה. "הם פועלים אחרת לגמרי. יש להם אוכלוסייה עצומה ומגוונת, הם משקיעים המון משאבים בבנק ונותנים המון מידע למחקר בחינם. זו החלטה אסטרטגית שלהם". גם בארה"ב יש בנקים ענקיים, אבל לא אחודים ברמת המדינה.

פרויקט "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" של המדינה היה אמור לעזור לסנכרן את המידע. "זה היה פרויקט שקיבל תקציב לזמן מסוים והתקציב הזה נגמר", אומר זאבי. "אבל הוא הצליח להגיע להישגים יפים. הצליחו להביא יותר נגישות למידע הרפואי בישראל, יותר דיגיטציה שלו, עיבוד מבוזר של מידע מכמה כיוונים", אבל לא האחדה מלאה של המידע באופן שיאפשר שיתוף פעולה לרוחב המערכת.

"בסופו של דבר כמות המידע הרפואי שאפשר לאסוף על אדם אחד, היא אינסופית, אז השאיפה להקים את בנק המידע 'המלא' לא תוכל להתקיים".

ריינר מ־MeMed מבהיר: "נשמח לעשות שיתופי פעולה עם בנקים נוספים בארץ, אבל בשלב הראשון היתרון שלנו הוא שאנחנו גורמים לשלושה בתי חולים לדבר באותה שפה. עם הבנקים האחרים נוכל לשתף פעולה בשיווק, כלומר נפנה מתנדבים גם לבנקים אחרים, והם יפנו אלינו".