מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock
המושג
עודפי תקציב: סכומים שהוקצו בתקציב השנתי למטרה מסוימת, אך לא בוצעו באותה שנה
ההקשר האקטואלי: בשבוע שעבר ועדת הכספים של הכנסת אישרה שורה של שינויים בתקציב, בכללם כמיליארד שקל לחינוך החרדי. מקור המימון לחלק מהשינויים הכספיים היה "עודפי תקציב".
● לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד
● בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?
מהם עודפי תקציב?
כדי להימנע מבלבול רווח בשיח הציבורי בכל הנוגע ל"עודפים" באוצר המדינה, יש להבחין בין שני מושגים. הראשון הוא "עודפים תקציביים": האיזון שבין צד ההכנסות לצד ההוצאות. אם בפרק זמן מסוים יש יותר הכנסות מהוצאות - הרי שאנו בעודף, ואם המצב הפוך - אנו בגירעון. העודף (או הגירעון) התקציבי נמדד כהפרש שבין ההכנסות להוצאות של המדינה בתקופה מסוימת, כמו חודש או שנה.
עודפים תקציביים יכולים להיווצר גם ברזולוציות קטנות יותר. למשל, בסעיף ספציפי בתקציב. זה נובע מסכומים שהוקצו בתקציב השנתי למטרה מסוימת, אך לא בוצעו באותה שנה. חלק מהעודפים האלה הם עודפים "מחויבים", כלומר יש בגינם התחייבות תקציבית שתבוצע לאחר תום שנת הכספים, וחלק מהעודפים אינם מחויבים.
את העודפים הלא מחויבים שר האוצר רשאי, בכפוף לתנאים מסוימים, לאשר להעביר לתקציב השנה הבאה בהודעה לוועדת הכספים של הכנסת - ואם זו לא מביעה הסתייגות, ההעברה נכנסת לתוקף תוך שלושה שבועות. בפועל, הנוהג הוא שהעברות העודפים נידונות ומאושרות בוועדה. זה מה שקרה בשבוע שעבר בכנסת.
אם אכן מועברים עודפים, סעיפי התקציב בשנה החדשה מתעדכנים בהתאם. המשמעות של העברת עודפים היא למעשה הגדלת מסגרת התקציב העומדת לרשות הממשלה באותה שנה, אם כי בפועל ברוב השנים סך ביצוע התקציב אינו עולה על סך התקציב המקורי שהוקצה.
סוג אחר של עודפים
המושג השני הוא "עודפי גבייה". כפי שהסברנו בעבר, לעומת העודפים במאזן התקציבי (הכנסות מול הוצאות), עודפי הגבייה מתייחסים רק לצד ההכנסות בכל הצעת תקציב. אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסם תחזית לגבי גביית מסים, כלומר מעריך מה יהיו הכנסות המדינה ממסים בשנים הבאות. במהלך השנה הגבייה בפועל עשויה "לסטות" מההערכה. אם בשנה מסוימת היא הייתה "מוצלחת" ממה שחזו וההכנסות ממסים היו גדולות מהתחזית - נאמר שיש לנו גבייה עודפת ביחס לתחזית, או "עודפי גבייה".
השימוש בעודפים לא כל־כך פשוט: בררת המחדל היא שהכסף מעודפי הגבייה או מעודף תקציבי לא מתוכנן מועבר אוטומטית לצמצום החוב הממשלתי. אך הכספים העודפים יוכלו לשמש את הממשלה בעקיפין: היות שהסכומים הלא צפויים הועברו לצמצום החוב, וכעת הגירעון קטן יותר, בתקציב הבא הממשלה תוכל להתייחס להוצאות שיועדו להחזרת החוב ו"התפנו" ככאלה שיחליפו חלק מההוצאות המתוכננות. כלומר, המדינה תוכל להקטין את ההוצאה על החוב (בזכות עודפי הגבייה) וכך להגדיל את ההוצאות בסעיפי תקציב אחרים.
לקריאה נוספת: